במדבר: תשפ"ה - בהגדה: "אילו קרבנו להר סיני ולא נתן לנו את התורה - דיינו". לכאורה, מה התועלת שבדבר? הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור של הרב בצלאל…

00:01 דובר 1 אנחנו עומדים כבר סמוך ממש לחג השבועות, מתן תורה. ובעזרת השם נקבל אותו בשמחה ובפנימיות. בהגדה של פסח יש שם קטע שכולם אומרים אותו ושרים אותו, "דיינו". אחד הקטעים שמה זה "אילו קרבנו להר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו". כאילו אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא. נשאלת שאלה: אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, מה התועלת שבדבר? למה אנחנו אומרים דיינו? זה כמו שמישהו נוסע לחתונה, אין חתן וכלה ואין חתונה. אז בשביל מה הוא נסע? קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, ודיינו, אנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא. אז יש לזה כמה וכמה תשובות. הרבי מביא כמה מהם בהגדה של פסח. אחד מהם זה שזה מאוד חשוב דווקא עכשיו, זה שקרבנו לפני הר סיני, הכוונה על "ויחן שם ישראל נגד ההר". עצם הקרבה להר סיני, שהם עמדו לפני הר סיני, היה שמה כאיש אחד בלב אחד. זה פעל אחדות בעם ישראל. רק בשביל האחדות של עם ישראל, דיינו. היה כדאי. עצם העמידה לפני הר סיני זה גרם "ויחן שם ישראל כאיש אחד בלב אחד". ועל זה אנחנו אומרים אילו קרבנו לפני הר סיני אפילו לא נתן לנו את התורה. עצם העניין של האחדות, כי עניין של אחדות הוא עניין של שלום. כאשר יש שלום, הכל כאן. ואין שלום, אין שום דבר. יש עוד תשובה, הסבר שהרבי מביא גם כן בהגדה של פסח, שמה הכוונה ואילו קרבנו לפני הר סיני? הכוונה היא שהיה-- היינו מקבלים שם רק את עשרת הדיברות, אבל לא את הלוחות ואת התורה והמצווה. וזה אנחנו אומרים לקדוש ברוך הוא, אנחנו מודים לו. אילו קרבנו לפני הר סיני

02:16 דובר 1 והוא-- היינו שומעים מפי הקדוש ברוך הוא את עשרת הדיברות רק בשביל זה, דיינו. אפילו אם לא היה נותן לנו את הלוחות ואת כל התורה והמצווה, על זה אנחנו אומרים דיינו. אבל יש עוד הסבר. הסבר מאוד יפה. מה הכוונה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה? יש מחלוקת בגמרא במסכת הוריות. מה עדיף? סיני עדיף או עוקר הרים? מחלוקת. סיני הכוונה היא מי שהוא בקיא בכל המשניות, בכל הברייתות, כל הדינים. הוא בקיא בהכל. זה נקרא סיני. עוקר הרים, הוא לא בקיא בכל הדינים, אבל הוא חריף להתפלפל ולחדש דברים. אז מה עדיף? עוק-- סיני עדיף או עוקר הרים הוא עדיף? זה מחלוקת. אז כתוב ככה שרב יוסף, רב יוסף, הוא היה סיני. הוא היה בקיא בכל הברייתות, בכל המשניות, בכל הדינים הוא היה בקיא. רבה היה עוקר הרים, הוא היה חריף והיה מתפלפל והיה מחדש. אז יש לנו מחלוקת מה עדיף. הגמרא אומרת ששלחו לארץ ישראל מה עדיף? שאלו את השאלה הזאתי ואמרו סיני עדיף. למה? כי הכל צריכים למרי חיטיא. הכל צריכים למי שמוכר את החיטים. כשאתה רוצה לעשות לחם, אתה רוצה לעשות עוגה, אז כולם צריכים את החיטים. על דרך זה גם כן, בשביל לפלפל בשביל לחדש צריך לדעת את ההלכות. אז זה שיודע את כל ההלכות ואת כל הדינים אז הוא עדיף. כולם צריכים למרי חיטיא, וזה הכוונה אילו קרבנו לפני הר סיני. הכוונה היא המעלה של הר סיני. זאת אומרת שהוא בקיא בכל הדינים ובכל ההלכות ולא נתן לנו את התורה, את העניין הזה של פלפול, אז דיינו. זה הכוונה, זה הפירוש. אילו קרבנו לפני הר סיני. זאת אומרת שרק היינו מקבלים את

04:27 דובר 1 העניין של סיני, שהכוונה היא הדינים וה-- כל ההלכות, דיינו. אפילו שלא היינו מקבלים את העניין של הפלפול והעניין של החידוש. הקדוש ברוך הוא נתן למשה רבינו גם כן את העניין הזה של פלפול. אבל משה רבינו היה עניו והיה-- ולכן היה לו עין טובה

04:53 דובר 2 בעין יפה.

04:54 דובר 1 ונתן את זה גם כן לישראל, גם את העניין הזה של פלפול. אז זה הכוונה שאנחנו אומרים בהגדה אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה, היינו מקבלים רק את העניין הזה של סיני, רק את הבקיאות, את כל ההלכות ואת כל הדינים בלי העניין הזה של פלפול. שהקדוש ברוך הוא יעזור שנקבל את התורה בשמחה ובפנימיות, שיהיה חג שמח לכולם.

05:18 דובר 2 אמן.