פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 157 · כ"ז ניסן תשפ"ה
שמיני: תשפ"ה - הביאור המיוחד שהרבי אמר ביחידות לתמימים מסיימי 'קבוצה' לפני 54 שנה, על 'ספירת הזמן' בחודש אייר. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום…
אורח: שמעון זוננפלד
תיאור הפרק
תשפ"ה - הביאור המיוחד שהרבי אמר ביחידות לתמימים מסיימי 'קבוצה' לפני 54 שנה, על 'ספירת הזמן' בחודש אייר. בהגשת הרב שמעון זוננפלד, בסיום שיעור הדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
00:02 דובר 1 השבת, שבת מברכים חודש אייר. כתוב בספרים שאייר זה ראשי תיבות אני ה' רופאך. מה ההבדל בין רפואה של הקדוש ברוך הוא לבין רפואה של בן אדם, בשר ודם? ההבדל הוא שבשר ודם יכול להביא רפואה רק מכאן ולהבא. מה שאין כן הרפואה של הקדוש ברוך הוא, כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, זה עוקר את המחלה כאילו שאף פעם לא הייתה. בן אדם יכול רק מכאן ולהבא, יכול לרפא. מה שאין כן הקדוש ברוך הוא. הסביר פעם רבה של ירושלים: תמיד אנחנו מוצאים בתורה או בתפילה, אז תמיד זה הלשון רפואה, תמיד עם פ"א רפה. יש פעם אחת בתורה שכתוב פ"א דגושה: ורפא ירפא. אומר רש"י, דורשת הגמרא, מה זה ורפא ירפא? מכאן שניתנה רשות לרופא לרפא. שהרופא מותר לרפא, דלכאורה הרי אם הקדוש ברוך הוא עשה את זה, איך יש לו? איך הרופא מרפא את זה? אבל התורה נתנה לו רשות לרפא. אבל כשהרופא מרפא אז זה עם נקודה. נשארת איזושהי נקודה, משהו. אבל כשהקדוש ברוך הוא מרפא אז זה פ"א רפה. אין שום נקודה. לא נשאר שום דבר. זה ההבדל. לפני בדיוק חמישים וארבע שנים, זה היה בדיוק ליל שישי. אנחנו היינו קבוצה של בחורים שהיינו אצל הרבי שנה שלמה, שנת תשל"א. זה היה שבת מברכים של חודש אייר, פרשת שמיני, והקבוצה שלנו של בחורים שלמדנו ב-770 חזרנו חזרה לארץ, ולפני שאנחנו חזרנו נכנסנו ליחידות אל הרבי. כל הקבוצה של הבחורים נכנסנו ליחידות אל הרבי. זה היה ביום חמישי בערב, בדיוק לפני חמישים וארבע שנים. והרבי דיבר בפנינו איזושהי שיחה קצרה, ואחר כך נתן לכל אחד ואחד מאיתנו דולר ואיחל לנו נסיעה צליחה. מה הייתה הנקודה
02:31 דובר 1 שהרבי דיבר באותה היחידות? אז הרבי אמר כך: אנחנו נמצאים בספירת העומר, וחודש אייר שאנחנו מברכים, חודש אייר, זה-- יש איזשהו משהו מיוחד בחודש הזה. מה מיוחד בחודש הזה? שבכל יום ויום יש מצווה מיוחדת של ספירת העומר. זה מיוחד רק לחודש אייר. הגם שאנחנו גם סופרים בחודש ניסן, אבל זה לא כל החודש. גם בסיוון אנחנו סופרים כמה ימים, אבל חודש אייר זה כל יום ויום יש מצווה מיוחדת, שזה ספירת העומר. שאל הרבי: לכאורה, מה יש-- מה העניין של ספירת העומר? מה ה-- מה, מה העניין שסופרים זמן? מה אנחנו סופרים? אנחנו סופרים דבר ששייך בו עניין של יכול לח-לחסר מזה או שיכול להתווסף לזה, שיכול להיות בזה שינויים. אז אנחנו תמיד סופרים את זה: האם-- כמה יש? אם לא נחסר, אם לא יתווסף משהו. זמן זה דבר סטטי, זה דבר קבוע. אז מה שייך לספור זמן? אז הרבי הסביר שזה על דרך-- ספירת הזמן זה על דרך עניין של דבר שבמניין, שזה נותן לזה חשיבות, נותן לזה חביבות מיוחדת. אדם שמחבב משהו, דבר מסוים, אז הוא סופר אותו. הגם שזה דבר שלא יכול להשתנות, אבל בגלל החביבות של הדבר אז הוא סופר אותו, וזה מלמד אותנו, המצווה הזו של ספירת העומר, על החביבות שצריך בן אדם לייחס לעניין הזמן. כל יום, כל שעה, כל רגע זה עולם שלם בפני עצמו. ואנחנו יכולים את הזמן הזה לעשות אותו ליום של מצווה, שמקיימים בו מצווה, או חלילה וחס להיפך. אז זה מורה על החביבות של הזמן. זה העניין של ספירת העומר. אנחנו סופרים כי אנחנו מחבבים, מחבבים את המצווה הזאת שיש בכל יום ויום, וזה מלמד אותנו עד כמה בן
04:47 דובר 1 אדם צריך לייקר וצריך לחבב את העניין של הזמן. כל רגע וכל שעה וכל יום שעובר ולא קיימנו בזה את מה שהיינו צריכים לקיים, לא קיימנו מצווה, פספסנו את זה. זה ימים יוצרו ולו אחד בהם. אנחנו לא יכולים להחזיר את זה חזרה. איך יש את הפתגם הידוע: העבר אין, העתיד עדיין. זאת אומרת שאם זה עבר, הזמן הזה, אתה כבר לא יכול להחזיר אותו חזרה אם לא ניצלת את העניין הזה. וזה הלימוד שאנחנו לומדים מספירת העומר, שזה המיוחד שיש עכשיו בחודש אייר, וזה העניין של אני ה' רופאך, שזה רפואה של הקדוש ברוך הוא, שמלכתחילה לא אשים עליך, שהקדוש ברוך הוא נותן רפואה. אז זה רפואה כזאת שלא נשאר שום דבר. שיהיה לנו חודש טוב ושבת שלום.
05:40 דובר 2 אמן.
05:40 דובר 1 שנשמע רק בשורות טובות. אמן.