תמלולי פודקאסטים · חב"ד Englishחב"דפדיה

פרשת השבוע – הרב שמעון זוננפלד · שיעור 150 · כ"ג שבט תשפ"ה

תשפ"ה - "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם": במצוות שעניינם הבנה והשגה, היה לכאורה צריך להיות כתוב 'אשר תלמד' ולא 'אשר תשים'? מאת הרב שמעון…

תיאור הפרק

תשפ"ה - "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם": במצוות שעניינם הבנה והשגה, היה לכאורה צריך להיות כתוב 'אשר תלמד' ולא 'אשר תשים'? מאת הרב שמעון זוננפלד, בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.

00:01 דובר 1 "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם". הקדוש ברוך הוא מדריך את משה רבנו מה ללמד את דייני ישראל, מה לפסוק ואיך לפסוק. ולכאורה בעניינים של הבנה והשגה, היה צריך להיות כתוב: אלה המשפטים שתלמד. מה זה תשים? זה עניינים של חוכמה. זה עניינים של לימוד. למה כתוב "אשר תשים לפניהם"? אלא זה לא מספיק ללמד, אלא זה על דרך מה שכתוב: "שימו לבבכם", להבין את העניין בפנימיות כדי לפסוק הלכה. אז זה לא מספיק שאתה יודע לדקלם את ההלכה מה כתוב, אלא צריך לדעת את המציאות האמיתית שזה מתאים להלכה, וזה "אשר תשים לפניהם", כמו "שימו לבבכם", להיכנס לתוך העניין, להבין את הסיטואציה ולקשר בין ההלכה לבין הסיטואציה האמיתית. זה על דרך מה שאומרים שהדיין, הרב, צריך לדעת את החלק החמישי של השולחן ערוך, כאילו מה שלא כתוב. ובהקשר לכך מספרים, היה פעם איזו עיירה שהרב והמרא דאתרא היה זקן מופלג, הלך לעולמו. היה צריך למנות רב חדש. אז היו שני מועמדים. היה שמה אברך תלמיד חכם חריף. היה תלמידו של הנודע ביהודה, יחזקאל לנדא, שהיה ראוי באמת להיות רב. אבל היה עוד אברך שהוא היה החתן של הגביר של העיירה, והגביר הוא חשב שהחתן שלו צריך להיות הרב. נו, אז הקהילה התחלקה לשניים. היו כאלו שהם חשבו שאותו אברך תלמיד חכם הוא ראוי להיות רב, אבל היו כאלו שהם היו קשורים לגביר של העיירה. הם טענו, כן, הם היו עם הגביר שהחתן שלו צריך להיות. היה שמח בעיירה. הפריץ שהעיירה הזאת היה בתחום השליטה שלו, שמע שבקהילה אצל היהודים יש שמה שמח. הולכת שמה מחלוקת מי יהיה הרב. אז הוא הודיע, שלח להודיע: "אני בעל הבית. אני אקבע מי יהיה

02:16 דובר 1 הרב". טוב, איך אתה תקבע מי יהיה הרב? הוא יבחן אותם והוא יקבע מי יהיה הרב. קבעו יום שיביאו את שני המועמדים והוא יבחן אותם. כשהגיע היום אז ה-הפריץ קורא ליהודי החצר שהיה עובד אצלו, אומר לו: "איזה ספר הכי חשוב אצל היהודים?" הוא אומר לו: "הסידור של התפילה. כל יהודי יש לו סידור תפילה". "תביא לי סידור". אז הוא מביא לו סידור. טוב, מגיעים שני המועמדים. הוא קורא לחתן של הגביר, פותח את הסידור ואומר לו: "תתחיל לקרוא". נפתח לו בסידור בדיוק "אשרי יושבי ביתך". נו, אשרי כל אחד יודע להגיד את זה, ברור, זורם, שוטף. קרא אשרי. יפה מאוד. קרא לשני שהוא היה באמת תלמיד חכם. פותח את הסידור, "תתחיל לקרוא". נפתח לו ב'יוצרות לשבת זכור'. יש בבית כנסת אשכנז שאומרים אחרי התפילה יוצרות. כל מיני פרקים, כל מיני דברים שאומרים שמה, זה נקרא יוצרות. ובפרשת זכור זה מילים מאוד קשות שמה. אומרים את זה פעם בשנה. אז כמובן שהוא לא קרא את זה קרו-- בצורה כל כך שוטפת, לא ידע לקרוא. הפריץ קבע, החתן של ה-- של הגביר, הוא הרב. האברך השני, שהיה באמת תלמיד חכם, היה מאוד פגוע והוא בא לרבו. בא לנודע ביהודה, סיפר לו את כל הסיפור ואמר: "למה עשה השם ככה? הרי נכון, הכל מלמעלה, הכל בהשגחה פרטית. אבל למה עשה השם ככה? שזה יצא שדווקא הוא?" אמר לו הרב, רבו: "כי אתה באמת לא ראוי להיות רב". אז הוא עוד יותר נפגע. למה הוא לא יכול להיות רב? אמר לו רבו הנודע ביהודה, אומר לו: "תגיד לי, כשהפריץ פתח לך את הסידור ביוצרות שמה, למה לא המשכת אשרי? הרי הפריץ

04:20 דובר 1 הוא לא יודע ולא מבין שום דבר. היית ממשיך לקרוא אשרי, לא עלה בדעתך. אתה לא-לא-לא אמור להיות רב. אתה לא ראוי באמת להיות רב. זהו אשר תשים לפניהם. צריך להיות-- שימו לבבכם, להיכנס לתוך העניין ולהבין את הסיטואציה כדי לפסוק הלכה אמיתית. אנחנו בשבת, אה, מברכים חודש אדר, משנכנס אדר מרבים בשמחה, שהקדוש ברוך הוא יעזור שיהיה לנו במה לשמוח שמחה אמיתית.

04:48 דובר 2 אמן