קרח: תשפ"ד - 'ויהי בשלושים שנה': ענייני הרבי בכמות ובאיכות, גדלים והולכים בעולם כולו. מקבץ סיפורים על הרבי ומסר השכל עמוק לכל חסיד. הרב שמעון…

00:01 דובר 1 אנחנו בערב ראש חודש תמוז, סמוך ונראה לג' תמוז, יום ההילולה של הרבי. כבר שלושים שנה מאז שהרבי לא נמצא איתנו. אולי הביטוי הוא לא נכון, לא נמצא-- נמצא איתנו, מכיוון שחיי הצדיק הם לא חיים בשריים. זה אהבה ויראה. זה חיים רוחניים וממילא הדברים האלה הם נצחיים. אנחנו באמת רואים שכל העניינים של הרבי הולכים וגדלים גם בכמות גם באיכות בכל העולם כולו, מכיוון שחיי הצדיק הם עניינים רוחניים וממילא זה דברים נצחיים. וכאשר מגיע יום ההילולה של הצדיק זו הזדמנות שאפשר להתקשר לצדיק. לכן אנחנו רואים שישנם כל כך הרבה יהודים שבאים ליום ההילולה של הרבי, לאוהל הקדוש של הרבי, בשביל להתפלל ולבקש ולהתברך. ויש כל כך הרבה סיפורים על אלו שנושעו גם כן היום כאשר באו אל האוהל הקדוש, או ששלחו מכתב וביקשו כל מיני בקשות ומהשמיים סייעו להם ועזרו להם. מספרים אצל הרבי המהר"ש היה לו גבאי, הגבאי של הרבי. אז הוא פעם תמה אצל אחד החסידים הגדולים, אמר לו אני לא מבין. כשהרבי מקבל אנשים ליחידות, לאחר מכן הוא צריך להביא לו בגדים בשביל להחליף את הבגדים, כי כל הבגדים שלו הם רטובים לגמרי מזיעה. מה? מה הוא כל כך מזיע? הוא לא מבין את זה. אז הדבר הזה הגיע לידיעתו של הרבי. הוא קרא לו לאותו משרת ואמר לו אני אסביר לך למה. אז הוא אומר לו כך: כאשר נכנס אליי יהודי ליחידות והוא מבקש ממני עצה ומבקש ממני ברכה, בשביל לענות לו אני צריך להיכנס למצב שלו, להרגיש אותו ולחוש אותו. כאשר אני נמצא במצב שלי, בלבושים שלי, אני לא יכול להבין אותו. כדי להבין את המצב שלו אז

02:27 דובר 1 אני חייב להתלבש בלבושים שלו, כאילו להיות כמוהו, ואז אני מבין מה הבעיה שלו. לאחר מכן, כאשר אני צריך לתת לו עצה, לתת לו תשובה, אני לא יכול כאשר אני לבוש בלבושים שלו, כי כמו שהוא לא יכול לעזור לעצמו ואין לו עצה מה לעשות, אז גם אני לא יכול כי אני לבוש עכשיו כרגע במצב שלו. אז אני צריך לחזור כאילו לעצמי וללבוש את הלבושים שלי. אז על כל יהודי אני צריך פעמיים. אני צריך כאילו להתלבש בלבושים של היהודי ולאחר מכן לחזור חזרה. נכנסים אליי עשרים וחמישה אנשים. אז חמישים פעמים. נו תגיד, אחרי חמישים פעמים שצריך להתלבש ולהתפשט, אז זה פלא שאני כל כך מזיע? זה סיפור אמיתי שהיה עם הרבי מהר"ש. מי שקצת יודע כמה יהודים שהיו נכנסים אל הרבי ליחידות או אפילו בחלוקת דולרים. מדובר על אלפי אלפי אנשים. היה יכול להיות ביום אחד אלפים יהודים שהרבי עמד במשך שש שעות והיה עומד ומחלק לכל יהודי ויהודי. היה מחלק לו דולר והיה מברך אותו. והיו הרבה כאלו ששאלו בשעת מעשה, היו שואלים שאלה והרבי היה עונה להם. כמה פעמים היה הרבי צריך להתלבש ולהתפשט ולהתלבש, והרבי עמד במשך שעות ושעות ועזר וענה לכל יהודי ויהודי. זה דברים שקשה אפילו לתאר אותם. זה לא בכוח אנוש. הייתה פעם אישה אחת זקנה שעמדה בתור ביום ראשון לקבל מהרבי דולר, והייתה זקנה. היא הייתה חלשה. היא עמדה במשך שעתיים בתור עד שבסוף בסוף כבר הגיע התור. אז היא אומרת לרבי: אני שעתיים כבר עומדת, אני כמעט מתמוטטת. אתה עומד פה שעות ואיך אתה? איך אתה מסוגל לעשות את זה? כך היא שאלה את הרבי. אמר לה הרבי

04:26 דובר 1 כשסופרים יהלומים לא, לא מתעייפים. אצל הרבי כל יהודי היה יהלום יקר וממילא הרבי לא התעייף, הוא לא הזיע ולא שום דבר. אני שמעתי פעם כשהרב גרונר, המזכיר של הרבי, היה פה בבית הכנסת והתוועד, אז הוא אומר דבר פלא. הוא אומר הרבי היה עומד נגיד שש שעות ועומד ומחלק דולרים. בדרך כלל יהודי צריך לשירותים. כן, בפרט בן אדם מבוגר. הרבי היה עומד כמה שעות בלי הפסקה ובלי שום דבר. כאילו זה לא משהו, לא משהו אנושי בכלל. ואנחנו מאמינים שכשם שהיה עומד ומשמש עד עכשיו, אז הוא עומד ומשמש גם כן גם עכשיו. וכאשר מתקשרים אל הצדיק ומבקשים ומתפללים, ובפרט בג' תמוז, המנהג הוא ששולחים פ"נ, פדיון נפש, לרבי. אז בוודאי בוודאי שהרבי מעתיר בשביל כל יהודי ויהודי ובעזרת השם שנזכה להתראות עם הרבי בגוף גשמי פה למטה בגאולה אמיתית ושלמה.

05:38 דובר 2 אמן אמן!