קדושים: תשפ"ד - מה עניינה של ספירת העומר לספור את הזמן, הרי זמן הוא עניין סטטי שלא משתנה? הרב שמעון זוננפלד משחזר את היחידות המופלאה של הרבי…

00:00 דובר 1 בבקשה.

00:03 דובר 2 הימים ההם נזכרים ונעשים. בימים ההם, בדיוק לפני חמישים ושלוש שנים, אני אז למדתי ב-770 בישיבה אצל הרבי. זה היה אחרי שנה שלמדנו שם קבוצה והיינו צריכים לחזור חזרה לארץ ונכנסנו ליחידות. כל הקבוצה נכנסו ליחידות אל הרבי לפני שחוזרים חזרה לארץ. זה היה משהו מיוחד שכל הבחורים שהם חוזרים חזרה לארץ נכנסים ליחידות אל הרבי.

00:42 דובר 1 בחדר?

00:42 דובר 2 הרבי נתן-- כן, זה היה יחידות כאילו כללית. אני מדבר על תשל"א. והרבי דיבר שיחה. שיחה קצרה, בערך איזה חמש דקות, ובירך כל אחד ואחד, נתן לכל אחד ואחד גם כן דולר על נסיעה טובה. מה הרבי אז אמר לנו בחדר ביחידות הזאתי? אז קוד-- דבר ראשון הרבי אמר שהגמרא במסכת כתובות אומרת שכאשר יהודי הוא יורד מהארץ לחוץ לארץ ואחר כך הוא חוזר חזרה לארץ, אז הוא שווה כתרי מינייהו. ככה אומר אביי במסכת כתובות, מכיוון שכתוב, והוא לומד את זה מהפסוק, "ולציון ייאמר איש ואיש יולד בה". ציון זה הולך על ארץ ישראל. אז מי שגר בארץ ישראל, הוא חוזר חזרה לארץ, אז הוא איש ואיש, כתרי מינייהו מבבל, שווה כאילו פי שניים כשחוזר לארץ. אז אמנם הרבי איחל לנו שאנחנו עכשיו חוזרים לארץ, אז שיתקיים בנו העניין הזה שיהיה באמת כתרי מינייהו. אחר כך הרבי הוסיף ואמר: "ישנו פתגם של אדמו"ר הזקן שצריך לחיות עם הזמן." ומה הכוונה לחיות עם הזמן? זה עם פרשת השבוע. אבל אותו דבר זה גם כן כשיש משהו מיוחד שהוא לאורך תקופה שלמה, אז גם כן צריך לחיות עם העניין הזה. הרבי אמר, אנחנו נמצאים בספירת העומר. זה היה באייר כשאנחנו נכנסנו ליחידות. הרבי אמר שיש משהו מיוחד בחודש אייר, שכל יום ויום יש מצווה מיוחדת. זה עניין של ספירת העומר. גם בניסן אנחנו סופרים, מתחילים לספור את העומר, אבל זה לא כל החודש. גם בסיוון יש ספירת העומר, אבל זה גם זה לא כל החודש. אייר יש בו משהו מאוד מיוחד, שכל יום ויום יש לנו מצווה של ספירת העומר, שזה מצווה מיוחדת שכל יום אנחנו מקיימים מצווה. אז ממילא זה

02:52 דובר 2 מאחד את כל החודש הזה, העניין של ספירת העומר. ואז הרבי שאל שאלה: לכאורה מה העניין של לספור זמן? מה זה שספירה אנחנו קוראים את הימים, אנחנו מונים את השנים. מה העניין של לספור זמן? בדרך כלל ספירה, אנחנו סופרים דבר שיכול להיות בו חסר, יכול להתווסף, יכול להיות בו שינוי. זמן זה דבר סטטי, דבר קבוע. אי אפשר לשנות את הזמן. יש שבוע, עובר דקה, זה דקה. אי אפשר לעשות שום שינוי בעניין הזה. אז מה שייך עניין של ספירה? לספור זמן. אלא הרבי הסביר שהעניין של הספירה זה מלמד אותנו על חביבות של הדבר. אנחנו, יש כלל בהלכה שדבר שבמניין אינו בטל. כן, איסורים בדרך כלל בטל אחד בשניים ברוב או בטעם אחד בשישים. אבל דבר שבמניין, דבר שמוכרים אותו במניין, הדבר הזה לא בטל. למה? כי דבר שמוכרים אותו במניין יש לו חשיבות מיוחדת. ועל דרך זה גם כן העניין של הספירה של ספירת העומר שאנחנו מונים את הימים, זה מורה על החביבות שאנחנו מעניקים לזמן הזה. אנחנו מייקרים את הזמן הזה. וההוראה לפועל, הסביר לנו הרבי ואמר, אנחנו צריכים לייקר את הזמן. כל יום שיהודי חי פה בעולם הזה זה עולם מלא. ימים יוצרו ולו אחד בהם. לכל אחד ואחד יש מספר ימים שהקדוש ברוך הוא העניק לו, שבכל יום ויום הוא צריך לעשות את השליחות בשביל מה שהוא נשלח פה לעולם הזה, וצריך לדעת לייקר את הזמן ולנצל את הזמן הזה. זה מה שמלמד אותנו העניין של ספירת העומר. עד כמה אנחנו צריכים לייקר כל יום וכל רגע. יש לנו את הבחירה. אנחנו יכולים לבחור. אפשר לעשות את היום הזה יום שיש בו "אשר קידשנו

04:51 דובר 2 במצוותיו וציוונו", שאנחנו מקיימים איזה מצווה, וחלילה וחס יכול להיות שאין בזה. אם בן אדם עובר יום שהוא לא עשה את מה שצריך, לא קיים מצווה, אז חסר לו העניין הזה. אז זה מה שמלמד אותנו העניין של ספירת העומר. אנחנו נמצאים עכשיו בספירת העומר. מלמד אותנו עד כמה אנחנו צריכים לייקר ולהחשיב את הזמן, שכל יום ויום עביד עבידתיה, וכל יום ויום יש לו את הזמן, את התפקיד שיהודי צריך לקיים ביום הזה. שתהיה שבת שלום ושנשמע בשורות טובות בעזרת ה'.

05:23 דובר 3 אמן, אמן.