חג הסוכות: תשפ"ד - הרב שמעון זוננפלד מנחל'ה, ברעיונות וסיפורים קצרים לחג הסוכות. נמסרו בסיום השיעור של הדף היומי ע"י הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו:

00:00 דובר 1 ברכה. אנחנו נמצאים בערב חג הסוכות. נכנסים היום בערב, נכנסים לסוכות. מתחיל זמן שמחתנו. על שמחה נאמר: "כי בשמחה תצאו". כאשר בן אדם שמח, על ידי השמחה הוא יכול לצאת מכל הבעיות שלו, כי בשמחה תצאו. יש הלכה בסוכה שהמצטער פטור מן הסוכה. אז יש אחד מגדולי החסידות שפירש מה פירוש המצטער פטור מן הסוכה. אם למישהו יש צער, המצטער, אם זה בבני, אם זה בחיי, אם זה במזוני, יש לו בעיות. איך הוא יכול להיפטר מזה? מן הסוכה. על ידי המצווה של סוכה הוא יכול להיפטר. המצטער פטור מן הסוכה. עוד דבר מיוחד שיש בחג הסוכות, שכל המצוות זה חלק מהגוף. אני מניח תפילין, אני שם על היד. מצווה של סוכה, כל האדם עם הנעליים שלו נכנס לתוך הסוכה. הוא כל כולו מוקף עם המצווה, וזה המיוחד בחג הסוכות. ובעניין של ד' מינים, אנחנו יודעים שאתרוג ראשי תיבות "אל תבואני רגל גאווה". יש הרבה-- לפעמים קורה שהבן אדם באמת מוכן להשקיע והכל, אבל בשביל שהוא רואה בבית הכנסת כל המראות, האתרוג שלו, האתרוג שלו הכי מהודר. אומרים: "אל תבואני רגל גאווה". זה רק משהו גאווה. אני בתור אחד שמתעסק עם עניינים של ד' מינים, כתוב ששלושה דברים האדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו. אני חושב שאפשר להוסיף עוד משהו: באתרוגו. איך הוא קונה את האתרוג. אפשר לראות בדיוק את המהות ואת האופי של הבן אדם. הרבה תלוי בזה. ואני רוצה לסיים בסיפור. סיפור של בן ידיעה ועובדה. היה פה יהודי בנחלת הר חב"ד, יהודי שבא מרוסיה. היה ערירי, לבד. היה יהודי מאוד, מאוד מסכן. הוא גם לא היה כל כך בריא בבריאות. היה גר פה שנים. הוא כבר עכשיו בעולם האמת. היה

02:39 דובר 1 פעם אחת שהוא בא אליי ואומר לי: "אני רוצה ארבעת המינים הכי מהודר, הכי יפה, כמה שזה יעלה". זה הכי מהודר, הכי יפה. ונתתי לו. שאל אותי מה המחיר, כמה הוא צריך לשלם. אמרתי לו כמה זה צריך לעלות. הוא הוציא חבילה מהכיס, שם שקלים, חבילות של שקלים, עשר שקלים ככה. אסף אותם, הדביק אותם עם סלוטייפ. עשרה שקלים. עוד חבילה ועוד חבילה. אותו דבר גם כן עם חצאי שקלים. ככה הוא ספר לי את כל הסכום שאני אמרתי לו. זאת אומרת שהוא אסף במשך כל השנה, אסף ממש שקל, פרוטה לפרוטה, כדי שיהיה לו את הארבעת מינים. יהודי רוסי. אני לא יודע. הוא לא יכל לדבר אפילו בעברית. בקושי דיבר בעברית. לא יודע אם הוא היה מתפלל, ידע איך להתפלל, אבל מה הוא השקיע, כמה הוא השקיע? אני נדהמתי. יהודי פשוט. אנחנו לא יודעים להעריך יהודי. ונסיים בסיפור שמסופר על הבעל שם טוב. היה חסיד של הבעל שם טוב. נדמה לי שהשם שלו היה רבי דוד, שהוא כל השנה הוא אסף כסף בשביל לקנות אתרוג יפה. כל השנה הוא שם בצד פרוטה לפרוטה, וכשהגיע חג הסוכות הוא בא לסוחר האתרוגים וביקש ממנו את האתרוג הכי יפה. נתן לו, שילם. הוא בא הביתה עם האתרוג, ואתרוג מאוד יפה. ואשתו שאלה אותו: "כמה שילמת על האתרוג?" אז הוא אמר. אז היא מאוד כעסה. היא כל הזמן ביקשה ממנו בשביל צורכי הבית כל מיני דברים. אין לו, אין לו, אין לו, לא היה שום דבר. בשביל אתרוג היה לו כל כך הרבה כסף. היא מאוד כעסה והיא לקחה את האתרוג וזרקה אותו על הרצפה, והפיטם נשבר ונפסל. והוא לא כעס, לא אמר

04:40 דובר 1 מילה אחת. אמר כאילו לעצמו: "מילא אתרוג אין לי, אז מה, אני גם עכשיו אכעס? אעשה עוד עבירה?" לא ענה ולא הגיב שום דבר. אמר הבעל שם טוב: "מאז הניסיון של אברהם אבינו עוד לא היה כזה ניסיון שיהודי עמד בניסיון". בזה שהוא לא הגיב, לא אמר שום דבר. עוד לא היה אחד יהודי שעמד בכזה ניסיון. שיהיה לכולנו באמת חג שמח, שנשב כולנו בסוכה. אם כל ישראל יושב בסוכה-

05:12 דובר 2 אמן.

05:14 דובר 1 חג שמח, סוכות שמח.