שמיני: תשפ"ג - הרב שמעון זוננפלד בחידוד נפלא: פרשת השבוע מסיימת "ובין החיה אשר לא תאכל". מדוע לסיים בדבר שלילי? בסיום השיעור בדף היומי של הרב…

00:00 דובר 1 יוחנן, בבקשה.

00:03 דובר 2 פרשת השבוע מסיימת, פרשת שמיני: "להבדיל בין הטמא ובין הטהור, בין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל". יש פה בפסוק הזה שתי שאלות. שאלה ראשונה, מבחינה תחבירית, אז בחלק הראשון של הפסוק הוא אומר "בין הטמא ובין הטהור". אז צריך להגיד בחלק השני "בין החיה אשר לא תאכל ובין החיה אשר תאכל", אותו כמו שאומר בחלק הראשון של הפסוק. דבר שני, יש לנו כלל שמסיימים בטוב. הפרשה מסתיימת "ובין החיה אשר לא תאכל". למה לא לסיים בדבר טוב? ואז גם זה היה מסתדר מבחינה תחבירית, הפסוק הזה. אלא יש משנה במסכת יומא: עוברה שהריחה. אישה שהיא בהריון והעובר מריח אוכל ביום הכיפורים, האישה נמצאת בסכנה, אז לוחשים לה באוזן שהיום יום הכיפורים. אם היא קיבלה, מה טוב. אם היא לא קיבלה, אז מאכילים אותה. וגם שזה יום הכיפורים, אז מאכילים אותה כי זה סכנת נפשות. והגמרא מספרת שאחר שיצא לדרך רעה, זה בגלל שהיה אצל אמו והיא לחשו לה שזה יום הכיפורים והיא לא קיבלה והיא אכלה ביום הכיפורים, אז זה השפיע עליו ולכן הוא יצא לדרך רעה. אז מסבירים, זה הפשט בפסוק ומתרץ את שתי השאלות: "להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה". חיה זה יולדת. "בין החיה אשר לא תאכל", סליחה, "בין החיה אשר תאכל". זאת אומרת הכוונה היא שהיא לא מקבלת והיא כן אוכלת ביום הכיפורים. "ובין החיה אשר לא תאכל". זאת אומרת שהיא מקבלת והיא לא אוכלת. מיישב את שתי השאלות.

02:01 דובר 1 שהיא טהורה.

02:03 דובר 2 כן, שזה גם כן מסיים בטוב, וזה לא לפי אותו סדר כמו שזה החלק הראשון של הפסוק.

02:09 דובר 1 אשר כך.