תרומה: תשפ"ג - הרב שמעון זוננפלד בסיפור נפלא לחודש אדר וחג הפורים מסבו הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של ירושלים. בסיום השיעור של הדף היומי של הרב…

00:00 דובר 1 בבקשה הרב שמעון.

00:02 דובר 2 משנכנס אדר מרבים בשמחה. מספרים על הרב של ירושלים, רבי יוסף חיים זוננפלד, שהוא היה מקיים את הציווי "חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" כפשוטו. היה שותה בשביל לקיים את ה-- הייתה לו חזקה שביום פורים הוא היה מתפלל כשליח ציבור בבית הכנסת רבי יהודה החסיד. כשהגיע למנחה הוא בא, הוא ניגש לעמוד, הוא רצה להתפלל, להיות חזן. הייתה לו חזקה לעניין הזה, אבל הוא קיים את המצווה של חייב איניש לבסומי. העיר לו אחד המתפללים שעל פי ההלכה אם הוא שתה, לבסומי, הוא לא יכול להיות שליח ציבור. אז הוא ראה את עצמו, לא התפלל. היה צריך לגשת מישהו אחר, אבל אף אחד לא רצה לגשת. ידעו שזו החזקה שלו, שהוא תמיד שליח ציבור. אז כאילו לא רצו לפגוע בכבודו, אף אחד לא ניגש. לא היה מי שיהיה שליח ציבור. לא הייתה ברירה לאותו אחד שהעיר לו, והוא ניגש. אף אחד לא רצה לגשת, אז הוא ניגש להיות שליח ציבור. בחזרת הש"ץ הוא טעה, ובמקום להגיד משיב הרוח ומוריד הגשם, הוא אמר משיב הרוח ומוריד הטל. אף אחד לא הבחין בטעות, ורק הוא הבחין בטעות, רבי יוסף חיים זוננפלד, אז הוא העיר לו. אחרי התפילה חלשה דעתו. הוא מנע ממנו להיות שליח ציבור בגלל שהוא שתה, לבסומי, הוא לא יכול להיות חזן, והוא טעה, והיחיד שהבחין בטעות שלו זה דווקא הוא, חלשה דעתו. אז כדי להחזיר את דעתו הוא אמר לו, "שמע, אני אגיד לך למה טעית. בגלל שמשיב הרוח ומוריד הגשם ומוריד הג-- ומשיב הרוח ומוריד הטל ביחד זה אותה גימטריה של חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". זה יצא בדיוק-- אני

02:06 דובר 2 עשיתי את החשבון כמה זה יוצא, זה יוצא אלף ושמונה עשרה. זה יוצא אותה גימטריה ולכן אתה טעית. היו שמה במקום אנשים שניסו לעשות את החשבון. הם מצאו שמה איזשהו שזה לא מתאים. אמרתי להם, אתם עשיתם איניש עם שני יודים וכותבים את זה עם י' אחד, וזה מתאים, אלף ושמונה עשרה. כשסיפרו את הסיפור הזה היה בירושלים רבי יהושע ליב דיסקין, קראו לו בריסקער רב, הרב מבריסק. כשסיפרו לו את הסיפור הזה הוא אמר, כזה גימטריה זה רק ברוח הקודש.

02:38 דובר 1 וזה כשעוד הוא אמר לחיים. כך