נח: תשפ"ג - הרב שמעון זוננפלד ברעיון קצר לפרשת נח: "ייצר לב האדם רע מנעוריו", בפרשת בראשית זו סיבה למבול ובפרשת נח זו היא סיבה שלא לעשות…

00:00 התורה מספרת לנו: "ויאמר השם אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה". למה? כתוב: "כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום". אז הקדוש ברוך הוא מגיע למסקנה: אמחה את האדם מעל פני האדמה. בפרשת נח, מה מסופר בפרשת נח? שכאשר נח יוצא מן התיבה, אומר הקדוש ברוך הוא: "לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם". יותר הוא לא יעשה מבול. למה? אותן המילים: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי". עכשיו יש פה שאלה: באותן המילים, אותה הסיבה. מקודם זו הייתה סיבה שהקדוש ברוך הוא אומר אמחה את האדם והביא את המבול. אחר כך הקדוש ברוך הוא נשבע שיותר הוא לא יביא מבול. למה? מאותה הסיבה. איך זה מסתדר? אז מובא בחסידות שמכאן אנחנו לומדים שכל שכל יש לו שכל הופכי. כל דבר שהבסיס שלו, היסוד שלו, הוא מבוסס על עניין שכלי, אתה יכול תמיד למצוא שכל הפוך, ולכן אנחנו למדנו את זה בדפים האחרונים במסכת כתובות, שאותו צדוקי אמר: "עם פזיז אתם, דקדמיתו פומייכו לאודנייכו". אמרו נעשה ונשמע. זה הבסיס. כדי לקיים תורה ומצוות, הבסיס הינו עניין של קבלת עול. לא בגלל שאני מבין ככה, אלא בגלל שככה, ככה הקדוש ברוך הוא ציווה. בלי שאני מבין. לא על פי שכל. וזה גם מה שמתחיל פרק מ"א בספר התניא, ש-- ה-ה-- ראשית העבודה ועיקרה ושורשה, העבודה וקבלת עול ויראת שמיים. אם זה לא הבסיס, אם אדם מבסס את כל הקיום של התורה והמצוות רק בגלל ש-- על פי השכל, על פי השכל, תמיד אתה יכול למצוא שכל הופכי, וזו ראיה מהתורה. הרי

02:30 אנחנו רואים לפני סך הכול שמונים שנה שהעם לכאורה שהיה הכי תרבותי, כן? עשה את הדברים הכי גרועים שבעולם שאף פעם אנשים לא עשו את זה. כי אם זה מבוסס רק על שכל, על תרבות, זה יכול להיות בדיוק להיפך.