קרח: תשפ"ב - הרב שמעון זוננפלד בסיפור נפלא לפרשת השבוע: "ויקח קורח", מקח רע, סיפור נפלא. בסיום השיעור של הדף היומי של הרב בצלאל מזרחי בנחל'ה. צפו

00:00 בבקשה. רש"י שואל, המדרש שואל: קורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? מספרים שהיה פעם אדם פשוט, פלאח. וכל מה שהוא הרוויח היה מוציא את זה — היה שותה. נפל בשכרות, היה מתגלגל ברחוב בשכרות. פעם אחת הוא היה שיכור, זרוק ברחוב, ועבר שמה כומר. ראה בן אדם שזרוק בצורה כזאתי. אז הוא אמר למשרת שייקח אותו, שיביא אותו לכנסייה, שיטפל בו. הביא אותו לכנסייה, טיפלו בו, החליפו לו את הבגדים, השכיב אותו במיטה, הכל שם. הבן אדם הזה, כשהתעורר, זה היה עצוב פתאום באיזשהו מקום, הוא לא יודע איפה הוא נמצא. הוא רואה שהוא לבוש גלימה של כומר. אז הוא חשב אולי הוא כומר באמת, אבל הוא זוכר שהוא איוון השיכור. איך, איך פתאום הוא נהיה כומר? אבל בכל מקרה, עובדה שהוא לבוש גלימה של כומר והוא נמצא בכנסייה. אז אולי הוא כן כומר? אז הוא לא ידע. הוא באמת כומר או לא כומר? אז הוא החליט שהוא יעשה מבחן. יש שמה הרבה ספרים, אז הוא ייקח ספר, יפתח אותו. אם הוא מבין מה שכתוב שמה אז כנראה שהוא כומר. אם הוא לא מבין אז הוא לא כומר. לוקח את אחד הספרים, פותח, מסתכל. הוא לא מבין. הוא לא יודע אפילו — כי הוא לא יודע קרוא וכתוב. הוא לא מבין, אבל זה לא הסתדר לו. נכון, אז הוא לא ידע לקרוא, אבל בכל אופן הוא לבוש גלימה של כומר והוא נמצא בכנסייה, אז עדיין הוא מתלבט. הוא כן כומר או שהוא לא כומר? אז בסוף הוא החליט: כנראה שאני כן כומר, אבל זה שהוא לא ידע לקרוא, כי כל הכמרים לא יודעים לקרוא. זו הייתה השטות של קורח. אפשר

02:08 לשתות שוב.