מצורע: תשפ"ב - הרב שמעון זוננפלד בסיפור קצר לעורר על "מעות חיטין", בסיום השיעור בדף היומי של הרב בצלאל מזרחי מנחל'ה. צפו

00:00 דובר 1 הרב זוננפלד בבקשה.

00:03 דובר 2 בעניין ועניין באותו עניין. ההלכות הראשונות בשולחן ערוך הלכות פסח של האדמו"ר הזקן זה בעניין של קמחא דפסחא, שחייבים לתת קמחא דפסחא. והרבה פרטים בעניין הזה. הרבי בהתוועדויות מאז פורים תמיד בכל התוועדות היה מזכיר העניין של קמחא דפסחא. שלא יהיה יהודי שחסר לו במצרכים של פסח, בכל הימים של פסח. לא כסף, לא כל-- לדאוג לכל יהודי ויהודי. אז מספרים גם כן אחד מהאדמו"רים של פולין, שיום אחד הוא יוצא מהבית עם המשרת שלו, והוא מגיע לעשיר שגר בעיר. הוא מגיע אליו הביתה. העשיר פותח את הדלת, הוא רואה את ה-- את האדמו"ר, את הרבי. והוא התפלא מאוד. קיבל אותו בכבוד. והוא נכנס אליו הביתה ומתיישב ליד השולחן. אבל ה-הרבי שם יושב ולא אומר מילה אחת. אחרי כמה דקות הוא קם, יוצא ללכת. העשיר הזה התפלא. הוא לא אמר לו שום דבר. ישב שם כמה דקות ויוצא. אז הוא שואל אותו מה העניין. אמר לו האדמו"ר, "שמע, חכמים אומרים שכשם שמצווה לומר דבר הנשמע, מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע. אם אני אשב בבית ואתה תשב בבית שלך, אני לא קיימתי את המצווה הזאתי. אם אני בא אליך ואני לא מדבר, אז אני מקיים את המצווה". אומר לו העשיר ל-לאדמו"ר, "אבל מאיפה הרבי יודע שזה לא נשמע? אולי זה כן נשמע?" אומר לו הרבי, "לא, זה לא נשמע". אז העשיר בכל אופן הוא מסתכל, אומר, "מאיפה הרבי יודע?"

01:59 דובר 1 מסתכל.

02:00 דובר 2 אומר לו האדמו"ר, "אני אגיד לך מה העניין. יש איזו אלמנה אחת שיש לה חוב לבנק ורוצים לקחת לה את הבית. אני רציתי שתסדר את זה, שיוותרו לה את החוב." אז הוא התחיל להסביר. הוא היה מנהל של הבנק. אז הוא מתחיל להסביר, "זה-זה לא בי-בידיים שלי וזה--" אומר לו, אומר, "אתה רואה? אני אמרתי לך שזה דבר שלא נשמע." והוא קם והולך. אבל הדברים נכנסו לליבו של אותו עשיר והוא סידר את העניין כדי שלא ייקחו לה את הבית ויהיה לה מה שהיא צריכה.

02:36 דובר 1 שכר, שכר.