כינוס כ"ה אדר תשמ"ח בכפר-חב"ד: יום הולדתה של הרבנית ומלאות שלושים להסתלקותה

00:02 דובר 1 הרבי שליט"א, באחד הימים של הניחום אבלים, ניגשו אליו כמה מאיזו חצר חסידית, וניגשו לנחם. הרבי שאל אותם: מה שלום אבא שלהם? אז הם אמרו שהוא חלש. אז הרבי שאל: למה הוא לא יוצא לחסידים? אז הם אמרו שאין לו כוח, לא עלינו. אז הרבי אמר: אז מה זה נוגע? אבל חסידים קענען אַ רבי אַרויסרופן.

00:44 דובר 2 אַ רבי אַרויסרופן.

00:45 דובר 1 חסידים, בכוח של חסידים, יכולים לפעול דברים שהם למעלה מן הטבע, שהם לא בכוחות הטבע. הדברים הם הוראה לנו. אנו בימים האלו, כל אחד ואחד יודע, ואין צורך להאריך ואין צורך לבאר מה הם הדברים הנוגעים לנפשנו אנו עד פנימיות הנפש. וגם אנו צריכים להיות פתוחים בכוחנו, בכוח של חסידים. חסידים קענען אַ רבי אַרויסרופן. בכוח של חסידים, על ידי זה שמתאספים יחד ומבקשים ומתפללים. זהו כוחנו. ואם ירצה השם, בכוח הזה נלך ונפעל, נגרום נחת רוח לרבי שליט"א, והוא יוליכנו לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש.

01:50 דובר 2 אני חושב שזה צריך לחדור לתודעה של כל אחד ואחת מאיתנו, האנשים, הנשים והטף, גם בבית וגם במשפחה, שהתקופה שאנחנו נמצאים בה עכשיו, בימים אלו ממש, היא תקופה גורלית ביותר, שכל ההצלחה בתקופה הזו תלויה בכל אחד מאיתנו. והרבי תולה תקוות, ותקוות גדולות, בפעולותיהם ומעשיהם של החסידים בכל העולם, שאנחנו נבין ונשכיל את החשיבות של המצב. נתלבש ביחד בעבודה שהרבי דורש ונגמור את הגלות ונביא את הגאולה של הרבי. זה צו השעה, שאנחנו צריכים לדעת על הרצינות של הדבר. על ה״התעוררי, התעוררי כי בא אורך״, על ה״התנערי מעפר קומי״, שכל אחד צריך להתנער מהעניינים האפרוריים היומיומיים, העניינים של מה בכך, שכמעט לא תופסים מקום לגבי העניין של הגלות, משיח, ולהתמסר אחת ולתמיד לכל אותם הדברים שהרבי רוצה. יש לנו נטייה אצלנו. אנחנו שומעים מהרבי כל הזמן שאנחנו עומדים דקות, שעות ספורות לפני בוא המשיח. ביאת המשיח באה ביחד עם דירה בתחתונים. שומעים את זה כל הזמן מי' שבט תשי"א, שאנחנו בדור השביעי צריכים להוריד את השכינה למטה לארץ. זו הכוונה של דירה בתחתונים, ואנחנו התרגלנו כבר שכשקורים אירועים, לפעמים אירועים מזעזעים שהם ירידה לאחר ירידה, הנטייה של כל אחד מהחסידים ששומע את השיחות של הרבי, שחושב, שמתעניין לקשר את הדברים באותה ירידה, באותה ירידה עד למטה שאין תחתון למטה ממנו, כדי שאחר כך על ידי זה תוכל להיות התגלות של עצמות אין סוף באותה הירידה. ואני חושב שאף על פי שכתוב בתניא שהעולם הזה הוא עולם הזה, כל מעשה עולם הזה קושר רואים שזה עולם שאין תחתון למטה ממנו. אף על פי כן קורים לפעמים דברים שאפילו לכאורה, על פי התיאור הכי גדול של הירידה שיכול להיות בגלות, לא יכולנו לתאר

04:16 דובר 2 לעצמנו. הנה עכשיו אנחנו עברנו תקופה של דידן נצח. מה הייתה תקופה של דידן נצח? אחרי כמה, שלושים וכמה שנים, קם מישהו והחליט ש־770 לא שייך לעדת החסידים. אחרי כל מה שהיה. אם היינו שואלים מישהו לפני ארבע שנים האם בתיאור של הירידה הכי גדולה שיכול לתאר לעצמו יכול להיות כדבר הזה, אין שום ספק שתשובתו הייתה לא. זה לא שייך. בכלל, כמה שאתה תרצה לתאר ירידה, ווס נידעריקער לא יכול, אתה לא יכול לתאר לעצמך כדבר הזה. ואף על פי כן ראינו שכך קרה, דבר שגרר עוגמת נפש והעדר מנוחת הנפש אצל הרבי למעלה משנתיים ימים. פשוט, פשוטי. אם נשיא ישראל, ראינו שהוא לא עצמו, שקרה משהו, איזושהי ירידה גדולה, ירידה גדולה בעולם הזה שלא היה ניתן לתאר על כל הירידות וכל הגלויות וכל החורבנות שיכול להיות כדבר הזה שזה יקרה, שיקרה. ואף על פי כן, סוף כל סוף הרבי שטייגט אויפן ומ'זאָגן לחיים. אַפּעס עושים קצת שמחה שזכינו שתהיה עניין של דידן נצח בראש גלי בתוך שמחה. אז בא עניין של ירידה שלא לפי ערך. אם היינו שואלים אחד מאיתנו לפני כמה חודשים האם אפשר לחשוב, האם ניתן לתאר שאדם יושב ואפילו רוצה לחשוב בצורה הכי גרועה, שפגיעה כזו בבית רב, כך יכול להיות כדבר הזה? היה עונה לא. זהו, זו אמונה שעוד מעט הרבי מוציא אותנו לקראת הגאולה וזהו. אז יכול להיות עניין של ירידה כזו? לא היינו מתארים. אז אם כן, אנחנו לא יכולים לבוא לפני הקדוש ברוך הוא בטענה, אבל טענה אמיתית, בשעה שאז מוסר עד כדי כך שאחרי שכבר זכינו קצת לטעום קצת נחת רוח ושמחה שהיה אחרי העניין של

06:26 דובר 2 הטאוווס ברחוב חושן בבאיזיו, והיה צריך להיות עניין כזה, לא יכולים לתאר לעצמנו את הדבר הזה. ולמה אני אומר את זה? כי שמענו מהרבי באותה שבת משפטים, אותה שבת מברכים אדר, שדיבר על הנושא של מחצית השקל, התחיל את ההתוועדות בדברים מזעזעים ביותר. משני הכיוונים, משני הכיוונים. והיה עניין של הקדים רפואה למכה. מצד אחד הרבי אמר שהעניין של מחצית השקל, של חצי של כוחות הנפש, יורדים למטה, יורדים למטה על מנת כדי לפעול עלייה במחצה השני. ואז הוא תיאר מה זה ירידה למטה. אז הוא אומר: הירידה הכי למטה שיכול להיות זה מקום המיאוס. מה הכי מרוחק בעניין של אלוקות? אלוקות זה עניין של חטא. וכמה שנתרחק ונרד ונתרחק, נתרחק מאלוקות, אז יש הירידה, אומר, עד מקום המיאוס, הירידה שיכול להיות עד מקום המיאוס. וקורה שכוחות הקדושה צריכים לרדת עד לשם, וזהו תהיה פשוט עניין של ירידה, וירידה שלא יכול לתאר שעד כדי כך תוכל להיות העניין של הירידה. כי המטרה של הירידה, מטרה, אפשר להגיד שעניין של כמה שאנחנו יכולים לדבר בדברים בסגנון מעין זה, העניין של הירידה, שאם חלילה, אם חלילה, אצל כל אחד מאיתנו לא הופך להיות אחר כך את העלייה שבעין הרואה, אז נשאל את השאלה: בשביל מה הייתה הירידה הזו? הירידה הזו לא פעלה פעולתה, לא הביאה את העלייה ואת העילוי שהיה צריך לבוא כתוצאה מעילוי הזה. ואז על מי תלוי הדבר הזה? על מי, האנשים בחוץ? על מי תלוי העילוי הזה שצריך להיות אחרי שקרתה הירידה שלא ניתן לתאר את זה? על כל אחד שיושב בבית כנסת זה ועל כל אחד מאנ"ש חסידי חב"ד בעולם כולו. בו תלוי אם תהיה

08:40 דובר 2 אותה העלייה שבאין ערוך. והרבי דיבר על עניין שעד כדי כך. הוא אמר מיד אחרי השבעה שעוברים לתקופה אחרת. עדיין לפעמים שומעים את הרבי נושא של תקופה, אבל אותה התרגשות ששמענו בעניין של תקופה, שעוברים לתקופה, הבנו שזו תקופה אחרת, כי אף פעם לא תהיה לנו ירידה שיכולה להיות כזו. יש מתנגדים, יש מלחמות, יש דברים, אבל ירידה שעד כדי כך תפגע, זה כל אחד מאיתנו, לא, לא תהיה שיכול להיות כדבר הזה. אז הוא אמר שמתחילה תקופה. בשביל מה? מהתקופה של שמחה, הפכת מספדי למחול לי, שזה צריך להביא עניין ברור בלי שום ספק, שזה חייב להביא לעניין של עלייה ועילוי שלא בערך, עד שהרבי אמר שנוכל לומר את ״אודך ה' כי אנפת בי״. אפשר לתאר לעצמנו איזה צער הרבי עובר, איזה כאב נפש, דאס איז נישט קיין נאָרמאַלע צייט. זה לא זמן נורמלי, שלפי כל הכללים זה לא נורמלי. אז אם הרבי צריך לומר שצריכים להגיע לעלייה שנוכל לומר על זה ״אודך ה' כי אנפת בי״, שהוא שמח ומודה להשם על, על העילויים, על הצער ועל הגם זה, בשביל מה הוא מודה להשם? כי ראה שצמחה מזה עלייה שלא הייתה יכולה לצמוח אם לא הייתה הירידה. אז אם הרבי מצפה לראות את ״אודך ה' כי אנפת בי״, אז מה אנחנו נעשה? אז נשאר כל אחד לעשות כמו שהוא עשה עד עכשיו, וכולנו, כל אחד בעניינים שלו, נמסור לרבי, איבערגעבן די גאנצע משפחה, ועובד בשביל העבודה של הרבי. אבל אנחנו מבינים שפה צריך להיות אַן איבערגיין אין גאנצן אַנדערש, מסירה ונתינה, כי זה צריך לפעול את ״אודך ה' כי אנפת בי״. וכל זמן

10:33 דובר 2 שלא תהיה אותה עלייה מצד עבודה והפעולה של החסידים, לא מתקיים. ואם זה לא מתקיים, את ״אודך ה' כי אנפת בי״, אז נשאל את השאלה: בשביל מה הייתה הירידה של כוחות האלוקות עד למקום המוות? בשביל מה הייתה צריכה להיות הירידה הזו? שמזה מובן עד כמה המצב הוא רציני, עד כמה צריך להיות, כמה כל אחד צריך לקחת את עצמו לידיים וידיים בעניין הזה ולפעול ולפעול בעניינים, בעניין של אותם הדברים שהרבי דורש, שהרבי דורש מכל אחד מאיתנו. אה, יש כאלו שחושבים, יש כאלה שחושבים, יש כאלה שטוענים שהיה איזשהו, יש באיזשהו מקום עניין של סילוק, עניין של רוממות. לא רואים אותו, אותו, אותו, אותו התנהגות, אותם הדברים. בעצם, כשאנחנו מתבוננים ורואים ומסתכלים מה קורה, הרי אנחנו רואים ההפך. שהתחילו גם כן התגלות, התגלות אלוקות שלא היה כדוגמתו. התגלות אלוקות ממש בכמה וכמה דברים. ואם אנחנו נאמר במאמר של י' שבט של השנה, שאנחנו כולנו יודעים שבי' שבט זה עניין המשך ההסתלקות, זה בוודאי ובוודאי שהדברים, שהדברים היו צריכים, בוודאי שהדברים שם היו כלולים באותו מאמר. אז הרבי דיבר על העסק של עתיק. יש עניין של גילוי המשיח וזה עניין של פנימיות עתיק. והרבי דיבר שעניין של עתיק, הכוונה עתיק, נמצא אצלו, נמשך ובא אצל כל אחד. והוא אמר שהטעם הוא, כשהרביים היו מדברים על איזשהו עניין, מדברים על איזשהו עניין, אז הם נתנו את הנתינת כוח, את הנתינת כוח שיוכל כל אחד ואחד להביא את הדברים אליו, כי לא אצל עצמו, אצל הרבי שדיבר על זה, אלא לפעול את הדברים האלו גם אצל החסידים. כלומר, שהרבי דיבר. זה דברים ממש חדשים, שעניין של עתיק. מה

12:41 דובר 2 שאומרים עתיק יש לו קשר למדרגה, כי היה ניכר. אני לא הייתי, אבל אחר כך הייתי בזמן של השבעה ודיברתי עם כמה אנשים שהיו בזמן ההתוועדות של י' שבט, והוא אמר שהיו יכולים לראות שנמשכת המשכה חדשה בעולם של אותם הכוחות הנעלים, שזה פנימיות עתיק, שזה מה שכתוב בעץ חיים והאריז"ל, שיתגלה בביאת המשיח. במה זה הרבי התחיל להמשיך את המדרגה הזו לכל אחד מהחסידים? זה עניין אפילו אם מתבוננים בזה. והוא אמר שהטעם שהרביים מדברים על זה בגלל שפועלים את הדברים אצל כל אחד מהחסידים. אז אם מתבוננים בזה, רואים פה דברים נעלים. גם כל ההתנהגות, גם כל אותם הדברים שהיה אחרי השבעה עם חלוקת הדולרים על כל, על כל צעד ושעל. הרי זה שפע, זה שפע וקבע שגם זה לא ציפינו שיכול להיות כדבר השפע. כמה שעות אחרי זה וכמה שעות אחרי זה עוד פעם ולא מפסיק. וכמה אנשים אולי חושבים שהנה אצל הרבי הוא אמר שהוא יענה פחות, יענה יותר. לא יחליט. יתייעצו. ויש כאלו שטוענים שדברים מסוימים, אולי איזשהו עניין של סילוק עוד. כשמתבוננים על זה רואים בדיוק ההפך. רואים בדיוק ההפך. שזה התגלות, כאילו שלפעמים ההתגלות לא יכולה לבוא ממש בבחינת פנים אל פנים בקירוב, כי המטה הוא לא כלי לזה. כך כתוב בחסידות, שיש התגלות שזה ממקום נעלה ביותר, אז לא תמיד זה יכול לבוא ביישוב בגילוי עיני המקבל, כי אי אפשר לראות את זה. אז לכן זה בא בבחינת ראייה, בבחינת הנה בדברים, בדברים שונים, כל אחד, שכך כתוב בכמה מקומות בחסידות. אז אנחנו צריכים לדעת בעצמנו, כאשר הרבי אמר שמתחיל עניין של תקופה חדשה, הכוונה גם מבחינתו, מבחינת ההשפעה שלו, מבחינת

14:39 דובר 2 השפע שלו. ועל ידי זה, חסידים, התחיל גם כן עניין של שפע חדש שלא היה, שלא היה עד עכשיו, וזה חייב לבוא לידי ביטוי, חייב לבוא לידי התגלות במעשיו של כל אחד מאיתנו, שכל מה שעשינו עד עכשיו צריך להיות לגבי התקופה החדשה שלא בערך לגמרי. וזה, ההתמסרות לאותם עניינים שהרבי דורש, צריך לבוא לידי ביטוי בלימוד תורתו. אנחנו צריכים להתמסר לעניין של לימוד השיחות של הרבי, וכל אחד צריך לקבוע עיתים בתורתו של הרבי. אם זה מדובר בעניין שמצוי כל אחד בשליחות שלו, וכל אחד עוסק עד עכשיו בענייניו של הרבי, מה שניתן לו, שתהיה הוספה מעל ומעבר. מדוע? כי הייתה אותה ירידה של כוחות הקדושה, כפי שהרבי אמר, ירידה שלא לפי ערך עד מקום המוות, אז חייב להיות, כמים הפנים לפנים, חייב להיות אותה פעולה ואותה היטהרות ואותה התגלות אצל כל אחד מאיתנו שלא לפי ערך מה שהיה קודם, וזה הדבר שתלוי בנו. ואין שום ספק, אין שום ספק שהרבי מסתכל והרבי חושב ומקווה שהחסידים יבינו את הדבר הזה אחרי שהוא אומר את זה ברמז ובגלוי. עכשיו הוא דיבר על הנושא של השלוחים, שפה הוא, וישש וייב ויצם במאד מאד, כפי שאומרים, הוא צעק במאד מאד, שאנחנו כולנו יודעים מה שכתוב בלקוטי תורה ב״מאד מאד״, שזה עניין ההפעלה של הבלי גבול שיש בעניין הזה. אז כלומר, שהוא דורש מהשלוחים, והוא אומר: כל אחד שהוא שליח פון, פון, פון דעם רבי'ן, אז מה יש לנו זיין לקבלו פון דער אמת'ע? להשלים את הכוונה. אז עכשיו שיש עניין שצריכים לפעול בחוץ, וזה עניין של פרה אדומה, והרבי לא

16:39 דובר 2 אמר את זה. או אני לא יודע, אולי הוא כן אמר את זה, אבל בכל אופן אנחנו יודעים מה שכתוב באגרת הקודש. אולי הוא הזכיר את זה בשיחה, אני לא ראיתי את ההנחה. שעניין של מה שכתוב באגרת הקודש, מה שהוא אומר שמיתתה של מרים נסמכה לפרה אדומה, שכמו שפרה אדומה מטהרת, כך מיתת מרים מטהרת. זה דווקא עניין של מיתת מרים. וזה מה, איפה זה פועל? זה פועל אפילו בחוץ, אפילו, כמו שכתוב באגרת הקודש, בשלוש קליפות הטמאות לגמרי. אפילו במקום הזה, שזה מקום המוות, הרי הוא מטהר מטומאת מת, שזה הרי בוודאי היה רמז ברור לנושא הזה, שזה עניין מה שקרה. זה עניין של פטירתה של מרים, שעניין של טהרה מטהר במקום בשלוש קליפות הטמאות, וזהו כי זו העבודה של השלוחים. וזה צריך להיות עבודה במאוד מאוד שלא לפי ערך מה שהיה קודם. ואם אנחנו צועקים את ה״עד מתי״ באמת, ואין לי שום ספק שכל אחד באמת פה במשפחתו צועק את אותו ״עד מתי״, ואנחנו כולנו נמצאים באיזשהו הלם כזה שאנחנו בעצמנו לפעמים לא תופסים בדיוק מה קורה, אז אותה צעקה של ״עד מתי״ באמת צריכה לבוא לאותה התמסרות ומסירה ונתינה גם כן לכל אחד מאיתנו באמת. אני רוצה לסיים עם נקודה אחת שאולי בדרך אפשר. אגב, כל הנושא שהרבי אומר כן לשאול אותו, לא לשאול אותו בדברים, כמו מה שאדרבה צריך להישאר יותר זמן, ישאר לו יותר זמן על מנת להתעסק בעניין של לימוד התורה, אז אולי יש לומר בדרך אפשר שמה שהרבי צריך יותר זמן להתעסק בלימוד התורה, הכוונה שהוא מכין את תורתו של משיח. זה העניין, שלא נבין את זה בצורה לא

18:30 דובר 2 נכונה, שהוא מכין לגילוי של תורתו של משיח, וזה צריך להיות שהוא צריך להתמסר לנושא הזה ומכין את זה לכל אחד, שיוכל להתגלות את זה לכל אחד. ואם אנחנו נתמסר לאותם הדברים שהרבי רוצה, אז בעצם, שבלי עין הרע, כפי התקופה החדשה, תהיה את זה, עניין ההתגלות, ונהיה התגלות, וזה פשוט ביאת המשיח בפועל, שעניין של משיח צדקנו בפרט ממש. אז אנחנו באמת נזכה שאותה צעקה של אדמו״ר הזקן שיוצאת מעומק הנפש של כל אחד בעדת חסידים תישמע, וזה זיין דמנין בהתגלות משיח צדקנו נאו ממש.