ערב חב"ד בקיסריה

00:24 דובר 1 אדוננו, אדוננו, אדון עולמנו. הומנוים, הומנוים, הומנוים גואלנו. אדוננו, אדוננו, אדון עולמנו. הומנוים, הומנוים, הומנוים גואלנו. הומא נופו, הומא נופו, הומא נופו ירוד גואלנו. הומא נופו, הומא נופו, הומא נופו ירוד גואלנו. אההה איי. הומנוים גואלנו. אההה הו יא יא יא יא יא אשרינו מה טוב חלקנו. אההה איי. הומנוים גואלנו. הומא נופו, הומא נופו, הומא נופו ירוד גואלנו. הומא נופו, הומא נופו, הומא נופו ירוד גואלנו. אההה איי. אשרינו מה טוב חלקנו. אההה איי. הומנוים גואלנו. אההה איי. אשרינו מה טוב חלקנו. אההה אומא נו ימיני וולמו. אומא נו אומא נו אומא נו אלוהינו. אומא נו אומא נו אומא נו אלוהינו. אך לאלוהים דומי נפשי כי ממנו תקוותי. אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט.

05:08 דובר 2 ועתה אבקש, דיברתי חצרי, כבוד הרב צדוק, אז בבקשה.

05:30 דובר 3 ברוך נשיא מדינת ישראל, ידידו הדגול של כבוד קדושת רבנו שליט"א, אוהב ואהוב עמו. ברוכה רעיית הנשיא הכבודה בנשי ישראל. ברוכים מלומדי מדינתנו העוסקים בצרכי העם באמונה. ברוכים אתם כולכם לאדוני יושבי שמיים וארץ, אשר באתם לארמון זה המוקדש לחסידות חב"ד, להווי ולניגוני חב"ד. יש מין סמליות בהליכתה של חב"ד לקיסריה, זו אשר שרידיה מסמנים את תחילתה של ארץ יהודה מקיסריה הרומית, שתחילתה הייתה תלייה בתרבות רומא, ושעבוד נגידיה וחורבן יהודה, הרי עתה היא מאכסנת בתוכה את בני בניהם של יהודי הגולה, יהודה השבויה והמנוצחת אשר באו לכאן לפרוק עול התרבויות הזרות ולשוב אל מקורות הרוח של אבותינו הקדושים גדולי הרוח. תורת ישראל לימדה את עמו למיאון להיות עם וגוי, ובזכות נצחיותה היינו גם אנו לעם הנצח. אולם בתקופותינו ארוכות הזמן היו מעלות ומורדות, מורדות ומעלות, וכפעם בפעם קמו גדולי הרוח אשר ביקשו לחדש את תחיית רוח ישראל, ככתוב על ספרי הגמרא ועל ספרי חכמינו זכרונם לברכה. גם הופעתה של החסידות הייתה בה מן הבשורה לתחיית היהדות אשר הגיעה בימי רבנו ישראל בעל שם טוב ז"ל עד משבר. רבנו הבעל שם טוב, ענק הרוח, השיב את דברי אל היהדות והשיב ליהדות את נשמתה וחיותה. תורת חב"ד הכילה זה מכבר את יסודות החסידות, ובזכותה התפשטה החסידות גם בקרב קהל הלומדים, תלמידי החכמים אשר עדיין לא ידעו את חיל ערכה. תורה זו מלמדת אותנו את ההסתכלות בפנימיותם של דברים, לראות את הפנימיות שבתורה, את כוח הפועל שבנפעל, את דבר השם המחיה, מהווה את כל רגע, את כל העולמות מאין ליש. לראות את האור האלוהי בתורה, לראות את נשמת שדי בנפשו של האדם. תורה זו מעלה את ערכו של האדם

07:52 דובר 3 הבנוי מעליון, כי נפשו היא חלק אלוה ממעל ממש, ועל כן נפשות כל ישראל אינן אלא נפש לאומית אחת, וכל יחיד אינו אלא אחד האיברים בגוף הלאומי הכללי. ועל כן האור האלוהי, האור האלוהי בתורה והאור, אור הנשמה היהודית אינם אלא אור אחד. קודשא בריך הוא ואורייתא וישראל כולא חד הם, ככתוב על ספר הזוהר הקדוש. ואנו מבליטים באדמלה ומלכינו חיים כולכם נגן, והחיות הזאת היא שורש האושר והשמחה לכל יחיד בישראל, ולכן נעבוד את אדוני בשמחה באור פני אבי מלכא. מכאן השמחה והמדינה עשירה והריקודים מתחיית הנפש של ריקוד בין אינכנים. וכאן גם היסוד השלישי בחסידות, יסוד האהבה. אהבה לכל, ללא סייג, ללא תנאי. אהבת חינם כאהבת האדם את עצמו, שכל ישראל הם אחד מצד הנשמה, רק הגופות מחולקים, ככתוב על ספר התניא הקדוש. ובדור המבוכה הגדולה בעולם ובאמנו בתפוצות ובהמשך של דבקות ישראל, כשערכי הרוח והמוסר נדחקו לקרן זווית והפרוגרס, המדע והטכניקה הפכו למכשירים מסוכנים נושאי הסיכונים הגדולים להרס האנושות והעולם, בוקע האור הגדול מבית כנסת ומאישיותו הקורנת של כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש שליט"א וממחנה חב"ד, שליחיו הנאמנים להפצה מחודשת של היהדות, להפצת החסידות ואהבת ישראל. המקורות מכל העולם נשוב למקורות הרוח והתרבות של תורת משה רבנו ישראל, של תורת חכמינו זכרונם לברכה וגדולי החסידות, כדי שנזכה לאל תג וגאולה שלמה. שלמה. רבותיי, אני מציג לפניכם את הנשיאות של הערב המלבלב הזה: הרב שמעון זלמנוב. המנחה את האירוע של הערב הזה, הרב ישראל מיידוב[?], יושב ראש צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש. הרב דוד חיים יציג היהדות בארצות הנשיאות.

14:31 דובר 4 הנושא הראשון שיודגם עתה במנגינת מקהלה, בתזמורת ובניגון הוא הבעל שם טוב והתפשטות החסידות. רבי ישראל בעל שם טוב היה צדיק נסתר, לומד תורה בחבורת צדיקים נסתרים ביערות, בעל חזות של אדם פשוט, מתפרנס מהובלת חומר מהרי הקרפטים. בגיל שלושים ושש, מספר המסמל את ל"ו הצדיקים שבכל דור, התגלה לאלמוניותו. זה היה לפני מאתיים שלושים ושתיים שנה, בשנת תצ"ד, אלף שבע מאות שלושים וארבע, ביום ח"י באלול. יום זה הוא גם יום הולדתו בשנת תנ"ח, אלף שש מאות תשעים ושמונה. המספר ח"י מסמל את התחייה ואת החיות אשר החסידות הביאה בכנפיה. לפני הופעתה של החסידות שלטה המחשבה כי התשובה כרוכה בעצבות. וחודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, היה זמן של יגון וצער. החסידות לימדה את העם כי גם התשובה צריכה להיות חוויה, אופטימית ותקווה. עתה נשמע מנגינת תשובה של רבי מיכל מזלוטשוב, תלמידו הגדול של הבעל שם טוב. בבקשה.

22:08 דובר 5 המסורת החסידית מספרת כי ר' ישראל בעל שם טוב, אוהב ישראל הגדול, שהיה נעצב בצרתן של ישראל, עשה בשנת תקי"ז עליית נשמה אל היכלו של המלך המשיח. ושאלו, "אימתו— אימתי יבוא מר ויגאל את עם ישראל?" והמשיח ענהו, "כשיפוצו מעיינותיך חוצה". כשתורת השמחה והאהבה של החסידות תתפשט בעם, אזי תבוא הגאולה השלמה.

25:38 דובר 6 תלמידים רבים היו למייסד החסידות, והם שהפיצו אותה בין המוני היהודים בכל רחבי מזרח אירופה. אחרי הסתלקותו של הבעל שם טוב ז"ל, המשיך תלמידו הגדול רבי דב בער, המגיד ממזריטש, להרביץ את תורת רבו בפני תלמידים גדולי תורה וחוכמה. האדמו"ר ממזריטש, כך היה תוארו וכינויו של רבי דב בער, פתח בפני תלמידיו את אוצרות הרוח של תורה, חסידות ודעת אמת. ובין תלמידיו אלו עלה רבי שניאור זלמן מליאדי, שייסד אחר כך את תנועת חב"ד, המפורסם בשם אדמו"ר הזקן, בעל התניא. רבי שניאור זלמן נולד גם הוא ביום ח"י באלול בשנת תק"ה, אלף שבע מאות ארבעים וחמש. ספרו תניא פורסם בשנת תקנ"ז, אלף שבע מאות תשעים ושבע. הוא הספר הקלאסי של חסידות חב"ד, אשר בין פרקיו גנוזה פילוסופיה אמיתית ותורת מידות בשיטה מסודרת. חב"ד מסבירה מהותו של האדם כעולם קטן שבו מוצאים ביטויים שניים לפחות, האחת אלוהית, האחת טבעית בהמית. וכאן ייעודו הנשגב של האדם להשליט את נפשו האלוהית בעולם הקטן שלו, וכך להמליך את הקדוש ברוך הוא בכל העולמות. ספר זה מעמיק את הרעיונות המונחים בהשקפת החסידות על שמחת האדם בעבודת השם בלימוד התורה, ועל האהבה לאדם מישראל, שהוא הפירוש הנכון לאהבת אלוהים. אדמו"ר הזקן חיבר גם עשרה ניגונים. המקהלה תדגים עתה שני שירים שנתחברו על ידי אדמו"ר הזקן. השיר האחד אבינו מלכנו, הסולן יהיה זלמן ברנשטיין, והשיר השני א-לי אתה ואודך. בבקשה.

31:25 דובר 7 אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו, אבינו מלכנו, אבינו מלכנו, אין לנו מלך אלא אתה.

36:08 דובר 8 אני מבקש שוב את החזן החב"די, חביב הקהל, רבי זלמן ברנשטיין, שישיר את הניגון של רבי יעקב מרדכי בזפלוב מפולטבה. בבקשה רבי זלמן.

40:16 דובר 9 אוי, אוי, דידי, מוי, אוי. אוי, אינה, אינה. אוי, אוי, דידי, מוי, אוי. אוי, אוי. אוי, אוי, די, מוי, אוי.

41:24 דובר 10 מחיאת הכפיים הכפולה והמשולשת מוכיחה את התיאוריה של חסידות חב"ד, שבמקום שהשכלת החסידות מסתיימת ושכלו של האדם איננו נוגע יותר, שם הנפש מרגישה עוד יותר כאשר היא שומעת נגינה. הנגינה הזו ששמענו מפי החזן זלמן ברנשטיין, היא היא ההוכחה שהאדם יכול להעמיק עוד יותר מאשר עם דיבורים בשעת נגינה. יש לתנועת חב"ד מסורת של שבעה דורות, מאז אדמו"ר הזקן, ובכל דור קם נשיא מבניו של אדמו"ר הזקן, אשר הפיצו את החסידות בעל פה ובכתב ויצרו ספרות עשירה במחשבת חב"ד. תורת הרבי נאמרת כמאמר בעל פה תחילה בפני חסידיו תלמידיו. לפני המאמר שרים החסידים נגינה חסידית המעלה את הנפש ומכשירה אותה לשמוע דברי אמת חיים. הניגון מרוסטוב, אותה העיר שהייתה הגולה של ליובאוויטש בעקבות מלחמת העולם הראשונה. ברוסטוב נהגו לשיר את הניגון שנשמע אותו עכשיו לפני המאמר של הרבי. זהו ניגון שלפני מאמר, ומדגים אותו עתה שמעון אברהם רחום[?]. כן, בבקשה.

03:54 בסיום החלק הראשון של ערב זה, השיר השני ביידיש, מלחין ושר. תוכנו בעברית: "איני ירא מאף אחד, רק מה' בלבד, כי הוא ברא ורק הוא קיים לבדו." מבצע את זה הזמר הצעיר בין מנגני, אה, שירי חב"ד והמצטיינים בניגוני חב"ד, ר' זלמן ברוך. בבקשה.