התוועדות י"א ניסן תשס"ב כפר חב"ד

00:03 דובר 1 למען האמת, ברשות המרא דאתרא, רבנים, ראשי ישיבות, דיינים, ברשות המנחה. ובאמת, יישר כוח. אני חושב בשם כולם, לעמיתי פרופסור שאקי, על הדברים המעניינים והמרגשים, עם הפרטים ופרטי הפרטים, שהוא זכה בימים ההם, לפני יותר משלושים שנה, לנהל יחד עם חבריו את המאבק שהוא לא הסתיים, והוא בעצם ממשיך עד עצם היום הזה. אז בשם כולם אני אומר לך עכשיו: יישר כוח. מוריי ורבותיי, אנחנו קראנו בשבת האחרונה את פרשת צו, ובשבת שלאחר חג הפסח אנחנו נקרא את פרשת שמיני, ושם יש פסוק שבו נאמר: "ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרים לאמר". אחרי המילים "ואת שעיר החטאת דרוש" כתוב בסוגריים "חצי התורה בתיבות", ואחרי זה ממשיך הפסוק "דרש משה והנה שורף", וכן כמו שהמשכתי הלאה. מעניין מאוד, ודייק בזה בעל הישמח משה, שאמר: איך זה שבדיוק בין המילים "דרוש דרש" יוצא של חצי התורה בתיבות? והוא אמר שזה בא ללמד את כל אחד ואחד מאיתנו שלמרות כל הדרשות שדרש משה רבנו, למרות כל מה שמשה רבנו למד, ומשה רבנו כידוע למד מפי הגבורה את כל התורה כולה, אחרי כל הדרשות האלה עדיין הוא עומד באמצע הדרך, בחצי התורה. והוא הוסיף שזה הפירוש גם מה שהגמרא אומרת: שיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד, כי תלמיד חכם אמיתי יודע שהוא עדיין לא השיג כלום. הוא עדיין לא למד כלום, כי התורה צריכה לימוד. למה אני מביא את הפירוש הזה לפסוק הזה? כי אם אנחנו מתכנסים הערב לציין מאה שנים להולדת הרבי ואנחנו נמצאים פה בכפר חב"ד, בקרב מאות ואלפים מחסידי ואוהדי הרבי, דומני, וזו לא תהיה פגיעה באף אחד אם אני אומר, שהרבי שנתן

03:11 דובר 1 כל כך הרבה הוראות ושלח לכל כך הרבה מבצעים וביקש ודרש שיעשו כל כך הרבה שליחויות, מי אנחנו שנבוא ונבקש מחסידי חב"ד: תעשו עוד. אנחנו עכשיו בשנת המאה ונכנסים לשנת המאה ואחד. מי אנחנו שיכולים לבקש מחסידי חב"ד: תעשו עוד יותר, תקיימו יותר, תבצעו יותר, תפעלו יותר בהוראות של הרבי. כי הרי אין תנועה יותר שהיא מסורה. אין תנועה שהיא עשתה כל כך הרבה. אין תנועה שהיא פעילה כל כך הרבה ומקיימת ועושה וחיה עם הוראות הרבי כמו חסידי חב"ד. אבל בכל זאת אנחנו רואים בפסוק שהבאתי קודם שהאדם צריך לדעת שכל מה שהוא עשה וכל מה שהוא דרש וכל מה שהוא למד וכל מה שהוא פעל, הוא עדיין הגיע רק לחצי. יש עוד מה לעשות. ואם אני מביא את הפסוק הזה ואת הפירוש של הישמח משה, שהאדם צריך לדעת שכל מה שהוא עשה עדיין הוא לא עשה, רק הגיע לחצי, אני מרשה לעצמי לומר לחסידי חב"ד, למרות שהם עושים כל כך הרבה, ולמרות שהם פעלו כל כך הרבה, ולמרות שהם מוסרים את עצמם כל כך הרבה לקיים את הוראות הרבי, אבל עדיין לא זכינו. הנה גאולתכם באה. ומה הרבי רצה? הרבי רצה שיפעלו ויפיצו מעיינות חוצה ושיעשו יותר ויותר כדי לקרב את בני ישראל לאביהם שבשמיים. ואם עדיין לא זכינו, כנראה שמוטלת עלינו חובה. לכן אני מרשה לעצמי לומר הערב, עם תחילת שנת המאה ואחד, בואו ונקבל על עצמנו לעשות עוד ועוד ועוד ולקיים יותר ויותר את הוראות הרבי, ואולי על ידי זה אנחנו נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

05:40 דובר 2 יישר כוח.

05:40 דובר 7 יישר כוח, סגן השר הרב פורוש. לא אולי, אלא בוודאי ובוודאי. כשנכנסים לתקופה חדשה של מאה ואחד, בוודאי ובוודאי שיבוא משיח צדקנו מיד ממש ויגאלנו. ברכת צאתכם לשלום לכבוד קדושת האדמו"ר ממחנובקה, שכל שנה משתתף איתנו בי"א ניסן, יאריך ימים על ממלכתו. שמענו מהרב פורוש שבין דרש לדרש יש הפסקה. אנחנו נבקש את לייבל'ה, ביחד עם הזמר החסידי מנדי ג'רופי, להנעים לנו מזמירותיו. בבקשה מנדי, בבקשה.

07:28 דובר 8 יותר מתאים מלנגן ביום הולדת של הרבי את הניגון שהרבי לימד: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועיף בלי מים". איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי רריי רריי טירדימיי. איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי רריי רריי טירדימוי. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. הו כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. הו כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך.

09:33 דובר 9 כולם ביחד.

09:35 דובר 8 איי איי איי איי איי. איי איי רריי רריי טירדימון. איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי רריי רריי טירדימון. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. הו כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. הו כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך. איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי ר-ריי ר-ריי א-יי תירירי מוי. איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי איי ר-ריי ר-ריי תירירי מוי. יי די יי יי יי יי יא בא היי יי יי די דיי. היי די דיי יי יי יי יי יא בא היי יי ים. היי די דיי ים איי דיי ים ים מא היי יי יי די דם. היי די דיי ים איי דיי ים ים הא היי יי יי. די דיי די דיי ים איי יי טירידי מא יי יא טירידה יי דם. היי די דיי ים איי יי טירידי טירידה יי ים. היי די דיי ים איי יי טירידי הא היי טירידה יי דם. היי די דיי ים איי יי טירידי מא יי יי יי יי. יי די דיי ים איי יי יי ים מא יי יא טירידה יי דם. היי די דיי ים איי יי յי

14:15 דובר 10 איי יאי יאי. איי יאי. טירידיי ריי, יאי טירידים, איי יא טירידיי רם. איי דריי, איי יאי טירידים טירידו. איי דריי, איי יאי טירידים, איי טירידיי רם. איי דריי, איי יאי טירידים, איי יאי איי יאי יאי. ממצרים גאלנו מבית עבדים פדינו. ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי! אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים. אוי, ממצרים גאלנו משעבודים פדינו. ממצרים, אוי, ממצרים.

15:59 דובר 11 תודה רבה ללייבל'ה ליפסקר על הניגון. תודה. אנחנו עוד נשמע מהם בהמשך. הננו לקבל את פני ידידנו הדגול שמשתתף איתנו מדי שנה בהתוועדות של י"א ניסן, את חבר מועצת גדולי התורה, ראש ישיבת רוז'ין, הרב הגאון הרב אפרים פישל רבינוביץ' שליט"א, וברכת ברוכים הבאים. נמצא איתנו יהודי שחיבה יתירה לו מהרבי. אם אני לא טועה, הרי ממש יש לו את הכוח לברך את עם ישראל, והרי כהן מברך באהבה. כמה אנחנו היום זקוקים לברכות, כל כלל ישראל, לפרט ולכלל; לכן אני רוצה להזמין את ידידנו הדגול, הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בחיפה, חבר מועצת הרבנות הראשית, הרב הגאון שאר ישוב כהן שליט"א.

17:35 דובר 12 ברשות המרא דאתרא, הרב הגאון הרב אשכנזי שליט"א, ברשות הרב המנחה את ההתוועדות, שידוע בכל רחבי תבל היום המסירות נפש שלו בעניין פיקוח נפש על ארץ ישראל, הרב הגאון הרב גרליצקי שליט"א. כבוד, אה, חבר הכנסת וסגן שר השיכון, הרב פורוש, ממשיך את המסורת הנפלאה של המשפחה הגדולה של המנהיגים של היהדות החרדית מכמה דורות. כבוד כל הרבנים, האדמו"רים המפארים את שולחן הנשיאות, אחיי ורעיי, מוריי ורבותיי. אינני יודע אם אנחנו יודעים את עומק הערך והחשיבות של ההתוועדות הזאת. אנחנו נמצאים ברגעים מכריעים במצבו של עם ישראל ובמצבה של מדינת ישראל. על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך. אינני רוצה להמשיך את הפסוק, ואני חושש מאוד שיש בין אלה שרוצים להתוועד בביירות בעוד כמה ימים, כאלה שעליהם מתכוון דוד המלך, נעים זמירות ישראל, בספר התהילים: אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא ייזכר חלילה שם ישראל עוד. וההתוועדות הזאת, ביום הבהיר, ביום הולדתו של הרבי, זכותו תגן על כל ישראל, יש בכוח ההתוועדות של שמחה לבטל את כל הגזירות על עם ישראל ולסלול את הדרך לגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו, אמן. ההתפתחות העצומה של תנועת חב"ד בכל רחבי תבל, בארץ ישראל ובכל תפוצות הגולה, המפעלים האדירים והעצומים שמקרבים מאות ואלפים לאורחא דמהימנותא, לדרך התורה והיראה. אפשר לומר שלכאורה נראה שהכול בדרך הטבע. השלוחים מוסרים את נפשם לפי המצווה שקיבלו מהרבי וממשיכים את, את הדרך בכל העולם, וכל אחד ואחד עם מסירות נפש מייסד תלמודי תורה וישיבות ובתי כנסת ומקוואות ומקרב יהודים בעלי תשובה. לכאורה נראה הכול בדרך הטבע, אבל עובדה היא שאין עוד תנועה בעולם היהודי בכל רחבי תבל כמו חב"ד, שהצליחה כל כך ברוך השם לקרב יהודים ולצעוק בראש

20:42 דובר 12 כל חוצות העולם "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". וההצלחה העצומה הזאת, שבוודאי נובעת מן הכוח העצום של ההשפעה שהם שאבו מהרבי שלכבוד יום ההולדת שלו, המאה, התכנסנו כאן היום, בוודאי שזהו מצב שלמעלה מדרך הטבע, לא בדרך הטבע, ודבר הזה הוא מסימני הגאולה. יש מחלוקת ידועה בין חז"ל מה קודם למה, קודם התשובה ואחר כך הגאולה או קודם הגאולה ואחר כך התשובה. "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאום ה'". נחלקו רבותינו על סדר הגאולה אם קודם כלל ישראל יחזור בתשובה או שקודם תהיה הגאולה. וההכרעה, כפי שאומר הרמב"ם, אין לזה הכרעה עד שרואים במציאות איך הדבר הזה מתהווה, כי כל אותם הדברים שיהיו לא ידע אותם אדם איך יהיו עד שיהיו. זה לשונו של הרמב"ם. הרמב"ם שהרבי ציווה ללמוד אותו כדרך הלימוד של דף יומי, לסיים אותו לפי השיטות השונות. כל שנה, כל שלוש שנים, כל שבע שנים, כל אחד לפי כוחו. והנה הדבר הזה לכאורה כבר ניבא עליו הנביא יחזקאל בהפטרה שאנחנו קוראים בפרשת פרה. בהפטרה הזאת יש שם דרך הגאולה שקודם מתקבצים ישראל מכל העולם, קיבוץ גלויות, ובאים עם כל הטומאות, עם כל השיקוצים, עם כל הצרות של הגלות, עם כל המ"ט שערי טומאה, כמו שנגאלו במצרים נגאלים עכשיו בגאולה האחרונה ובאים לארץ ישראל. ואז מבטיח לנו הפסוק, הייתי אומר שזה ניתוח לב פתוח הראשון שנזכר במקרא, שהתורה אומרת לנו, הנביא יחזקאל מנבא לנו ש"והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר ואת רוחי אשפוך עליכם ועשיתי את אשר בחוקי תלכו ומצוותי תשמרו ועשיתם אותם". כי רואים שהעניין של קיבוץ גלויות קודם לתשובה, אבל הגאולה השלמה באה אחרי התשובה. כל מי שזוכר את תחילת התנועה

23:06 דובר 12 שהרבי הקודם יצא עם הקריאה הנפלאה הזאת, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה, ורואה איך הדברים מתפתחים בשלבים מהאסון הנורא של השואה, של הקורבנות, של חבלי משיח שעליהם נאמר "ייתי ולא אחמיניה", ועד הניסים הגלויים שהיו לנו כאן בארץ ישראל ובכל העולם היהודי. החל מן העובדה שממש האויבים הגרמנים עמדו בשערי ארץ ישראל ולא עברו את הגבול הזה, לא הצליחו להגיע לכאן, וזה לא מקרה כמובן. שמעתי ממורי ורבי הגאון הצדיק הרב הרצוג זכר צדיק לברכה, שסיפר שהיה בוושינגטון להשתדל בעניין הצלת יהודים. פנה אליו השגריר של בריטניה הגדולה והציע לו לא לחזור לארץ ישראל עד שיתברר מי ינצח במלחמה, האם מרשל רומל הגרמני או האם מרשל מונטגומרי הבריטי. הוא אומר, תחכה, לא לחזור לתוך סכנה כזאת. הוא אומר, אמרתי לו ואני חוזר ואומר: יחיינו מיומיים, ביום השלישי נחיה. דהיינו, שני חורבנות היו לנו לצערנו הגדול, חורבן שלישי לא יהיה, ואני חוזר לארץ ישראל. ורואים בחוש שכך היה, הקדוש ברוך הוא הצילנו מידם, והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. אני זכיתי ברוך השם לשמוע את עומק הדברים ואת היקף הדברים בכמה וכמה התוועדויות וכמה שיחות ביחידות אצל הרבי, שזכיתי לקירוב מיוחד לא בזכותי אלא בזכות אבות ברוך השם, ואני אומר לכל הנאספים כאן: לכו בכוחכם זה שקיבלתם מהרבי והושעתם את ישראל. לשלוש השלמויות עומדת השלמות של עם ישראל בסכנה בעניין מיהו יהודי? אחרי הפסיקה שאתם ודאי שמעתם עליה לקבל גרים שלא יתגיירו כהלכה ולרשום אותם כיהודים. זה... רואים שהרבי הרים את קולו אז בעניין מיהו יהודי לפני עשרות שנים, והדבר נמשך עד היום. הדגל של שלמות ישראל, שלא ייקרא לבית ישראל

25:24 דובר 12 מי שלא התגייר כהלכה, הונף לפני כשלושים וחמש שנה על ידי הרבי, ואתם חייבים לעמוד בראש המערכה הזאת. לא להסכים בשום פנים ואופן לטשטש את הדמות של שלמות היהדות, של שלמות היהודים. זה שלמות היהדות, שלמות עם ישראל. והדבר השני הוא שלמות התורה. אנחנו לא יכולים לקבל את השיטות השונות של אלה שרוצים לקבל חלק זה מהתורה חלילה, או חלק זה האחר. התורה היא תורה שלמה. אות אחת אם חסרה בספר תורה, נפסל כל התורה כולה. בעניין שלמות התורה הוא יסוד שעליו צריך למסור את הנפש, והדבר השלישי כמובן שלמות ארץ ישראל. דווקא שמעתי שבעצרת שהייתה אחרי החלטת חבר הלאומים וממשלת בריטניה הגדולה לפני קרוב לשבעים שנה, שישים וחמש שנה, לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות, קם הגאון רבי מנחם זמבה, השם ייקום דמו, באסיפה גדולה של רבנים שהייתה אז בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל ואמר: "מוריי ורבותיי, כמו שבספר תורה חסרה אות אחת נפסל הספר תורה, כך ארץ ישראל לא יכולה שיחסר בה אפילו ארבע אמות. ארבע אמות אפילו בארץ ישראל זה נפסל. לא יועיל אף אחד בכל העולם. הקדוש ברוך הוא הבטיח לנו את הארץ הזאת בשלמותה, והתנועה של חב"ד עומדת בראש המערכה משום שהיא עושה זאת לא לשם עניין של פוליטיקה או מפלגתיות, אלא לשם שמיים". הכוח הזה של הדגל שהונף על ידי הרבי של שלמות התורה, של שלמות העם ושלמות הארץ. לכו בכוחכם זה, הושיעו את בית ישראל, ובזכות ההתחזקות הזאת והשמחה הזאת נזכה במהרה לראות בעינינו, בעיני בשר, את גואל צדקנו מוליך את עם ישראל אל הגאולה השלימה שתהיה במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון.

27:45 דובר 13 יישר כוח לגאון הרב שאר ישוב כהן שליט"א על דבריו הנעלים. אני רק אזכיר שתוספות אומר בברכות שאין ברכה בלי מלך העולם. שואל תוספות, מה עם "ברוך אתה ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו אלוקי אברהם", לא מזכירים מלך העולם? ומתרץ תוספות שכיוון שמזכירים את אברהם הרי זה מלך העולם, כי אברהם אבינו הודיע מלכותו בעולם. זהו עניינו של אברהם אבינו, שהוא מודיע שיש בורא עולם מנהיג. וזה ראינו אצל הרבי, כשאומרים הרבי זה כל כולו שמודיע מלכותו של הקדוש ברוך הוא בעולם. זה בכל השלמויות, ובעזרת השם שעכשיו אנחנו עוברים לתקופה חדשה, לתקופה של מאה ואחד, שנזכה לראות את כל השלמויות בפשטות ממש, ובעיקר ביאת משיח צדקנו מיד ממש. אני רוצה להזמין את ראש ישיבת רוז'ין, חבר מועצת גדולי התורה, הגאון הגדול הרב אפרים פישל רבינוביץ שליט"א לברך את המעמד.

29:20 דובר 14 תלמידי חכמים, אמוראים תנאים, רבנים, ראשי ישיבות, עסקני הכלל, כל קהל הכבוד. כולם התאספו כאן לציין את יום הולדת המאה של כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל. התוספות כבר עומדים על כך שבדרך כלל הלא נמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא משנברא. אבל התוספות מתרצים שהעיקר אם עושים את מה שהקדוש ברוך הוא הטיל על האדם בעולם הזה, אז זה זכות גדול להיברא ולעבור את העולם. אבל בהתחלה זה דבר מסוכן. אבל מי שעבר את ה... את העולם ועשה כפי הקדוש ברוך הוא ביקש ממנו ורצה ממנו, אזי אשרי לו ואשרי דורו. הוא, הוא מזכה את כל הדור איתו להגביה אותם. וגם אחרי מאה ועשרים שנה, אחרי שהלך לעולמו, אז אומרים בשם הקדוש הסבא קדישא מרוז'ין, "וייתן אותם אלוקים ברקיע השמיים", אבל הם ממשיכים "להאיר על הארץ". אבל העיקר את התפקיד שהטיל על האנשים לפרסם את שם השם, לקדש שם שמיים ברבים. אז חשבתי בדרך שנסעתי הנה שבהקמת המשכן יש דיוק גדול. התורה קוראת את העבודה של המשכן בשם עבודה, "ותכל עבודת המשכן". כשמשה ראה את מה שעשו בני ישראל, אז כתוב "וירא משה את כל המלאכה אשר עשו". הוא לא קורא את זה עבודה, קורא את זה מלאכה. למה השינוי הזה, בעבודה שהם עשו קורא את זה עבודה, וראייתו של משה רבנו רואה את זה מלאכה? אז חשבתי אולי אפשר להגיד. המפרשים אומרים מה ההבדל בין מלאכה לבין עבודה? עבודה זה מה שבן אדם עושה לאחרים שאין לו תועלת מעצם העבודה. הוא יש לו תועלת, מקבל כסף לעשות שולחן, אבל את השולחן הוא לא צריך בעצמו. זה נקרא עבודה, זה בבחינת עבדות. מלאכה נקרא מה שבן אדם עושה

32:19 דובר 14 לעצמו. עושה שולחן לעצמו, ארון לעצמו, מנקה בגדים שלו. זה נקרא מלאכה. עושה הכל לעצמו. כמובן וידוע שהמשכן הייתה הטובה הכי גדולה בעולם שהיה יכול להיות בשביל בני ישראל. הלא חז"ל אומרים שאפילו הגויים, אם היו יודעים את החשיבות של המשכן, המקדש בשבילם, היו מניחים את עצמם לא לתת לבוא להחריב את המקדש. הרי אם לגויים הייתה ככה טובה להם, מה היה לישראל, שהיה להם בגשמיות וברוחניות בכל הבחינות? אז אם כן, אם בני ישראל היו מבינים טוב את טובת המשכן לעצמם, אז זאת אומרת שהם עושים דבר לעצמם בלבד. אז היה צריך להיקרא מלאכה ולא עבודה. אז התורה כותבת שהם עשו בבחינת עבודה. אז זה יכול להיות משתי בחינות. בחינה אחת, כמו שאמרנו, שבני ישראל לא הבינו את חשיבות המשכן כמו שצריך, לכן זה היה בעיניהם בבחינת עבודה. אבל יכול להיות בחינה אחרת לגמרי. הם ידעו די טוב שזו מלאכה, שזו הטובה להם, אבל הם הגבירו את עצמם לעשות את הדבר לא בשבילם, רק בשביל ציווי השם. אז התורה קוראת את זה עבודה, בשביל שזו הייתה עבודה אצלם. אבל "וירא משה את כל המלאכה", שזו הייתה באמת מלאכה אצלם, אלא רק עשו את זה כאשר ציווה ה' את משה. לכן "ויברך אותם משה: יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם". אז אומרים שאי אפשר להגיד שהוא מתכוון רק על המשכן, הלא זו הייתה ההבטחה של השם שתשכון השכינה. בירך אותם שבכל מה שיעשו, וגם אצלם גם כן תשרה שכינה במעשי ידיכם. אז השליחים המפרסמים את שם השם, המפרסמים את התורה, צריכים לדעת שזו מלאכה. זו הטובה הכי גדולה בשבילם, שזוכים לזכות אחרים. יכולים לעבוד אחר כך. זה שלמרות שזו

34:51 דובר 14 מלאכה בשבילם, שיעשו את זה בתור עבודה, לעשות רצון השם. ואני מקווה בעזרת השם שעזרה יקבלו וילכו בדרך זה להמשיך את עבודת הקודש ביתר שאת וביתר עוז ולקרב את הגאולה, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.

35:24 דובר 3 יישר כוח לגאון הרב אפרים פישל[?] שליט"א. ונמשיך את רש"י. הזכיר בדבריו "ויהי נועם ה' אלוקינו עליהם, אליכם". אבל רש"י אומר ומביא את הפסוק "יהי רצון שתשרה שכינה במעשי ידיכם, ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו", שמשה רבנו כולל את עצמו עם כלל ישראל, ואז תשרה השכינה במעשי ידינו. נמצא איתנו מחשובי רבני חב"ד, פועל רבות להפצת היהדות והפצת החסידות. הגאון שהוא רב מטה בנימין וראש מוסדות עוז מאיר, ואנחנו נבקש מהרב שמעון אליטוב בבקשה להגיד כמה מילים.

36:30 דובר 4 לחיים, לחיים, טייערע ברידער. אחחח. לא אשכח. ביחידות הראשונה שזכיתי להיכנס לרבי, השעה... זה היה בליל שישי, שעה ארבע לפנות בוקר. הייתי מלא פחד ואימה, אבל רק ראיתי את החיוך של הרבי וקירוב הדעת. הרבי שאל אותי: "אויף יידיש אדער אויף לשון קודש?" נו, אם הרבי היה שואל אותי אויף לשון קודש אדער אויף יידיש, וואלט איך געענטפערט אויף לשון קודש. אבל הרבי התחיל: השיחה בינינו תתקיים אויף יידיש? אמרתי: אויף יידיש. אם כן, כאן נזכרתי. פרופסור שאל את הרבי: הנה אנחנו מגיעים ימי המשיח, בית המקדש, ואנחנו בתקופה, אנחנו בתקופה של "ואשיבה שופטייך כבראשונה". אבל אני מבקש סליחה, פשוט לקחתי קצת משקה, ברשות הרבנים היקרים, ברשות הרבנים הגאונים, ברשות הרב מור דעסרי[?]. נשיאות נכבדה. עוד הזה. לחיים, לחיים, טייערע ברידער. שאל אותו פרופסור: "רבי, נו אם כן, יהודי שהתחייב מלקות והוא מנהל בנק, יצטרכו לקרוא לו לתת לו מלקות, ואת המלקות הוא לא יכול לקבל בפעם אחת, כי היה רופא בודק כמה הוא יכול לקבל מלקות. היו מחלקים לו את זה במנות. נו אם כן, המנהל הזה לאן הוא הלך? הלך לחטוף מנה של מכות, והמכות היו חזקות. איך זה מושגים של מלקות בתקופה המודרנית כאן בימינו, רבי?" אז אמר לו: "בשטח שלך, הלוויין, הלוויין שהשקיעו בו מיליארדי דולרים, והלוויין הזה עומד עכשיו להמריא. הוא קשור להמון מכשירים עדינים ביותר ויקרים ביותר. הוא יוצר קשר עם המרחבים הכי עצומים, מביא תועלת עצומה לעולם. והנה דקות מספר לפני כן אחד המדענים התייחס בקלות ראש וישבור וינתץ שמה מכשירים. אמור נא לי", שואל הרבי את הפרופסור, "מה דינו של אדם זה?" אז הוא אמר: "רבי, יעשו לו לינץ', לינץ', יתנו לו מכות.

39:48 דובר 4 מה לא יעשו לו?" הרבי אמר: "אם כן תבין, על מכשיר כל כך מדויק ומשוכלל שהשקיעו בו מיליארדים, ולכן על המכשיר הזה אתה אומר יעשו לו לינץ'. יהודי שהוא יוצר קשר עם כל העולמות. יהודי שמזרים חיים לכל העולמות. יהודי שיש לו קשר עם עצמותו יתברך. היש מכשיר משוכלל ממנו? ואם הוא מחטיא את המטרה ומקלקל את ההזדמנות לקיים מצווה או חלילה עבר עבירה, הרי מלקות יהיה מעט מדי". אחים יקרים. יהודייה זקנה שאלה את הרבי: "רבי, אני עומדת על הרגליים כבר שעתיים, ואני רואה את הרבי, שהוא זקן ממני, עומד כל כך הרבה שעות. איך יכול הדבר הזה להיות?" אמר לה הרבי: "כשסופרים יהלומים לא מתעייפים". כל יהודי זה יהלום. סופרים עוד יהודי, זה עוד יהלום, עוד יהלום, עוד יהלום. אחים יקרים, אני כרב מטה בנימין, רב אזורי מטה בנימין, רציתי לסיים בכמה מילים, אחים יקרים. אצל בנימין נאמר: "ידיד ה' ישכון לבטח עליו, חופף עליו כל היום ובין כתפיו שכן". כל ימיו היה בנימין משתוקק שיעלה בית המקדש בחלקו. בנימין מופיע בש"ס שש פעמים, בנימין הצדיק. יוסף הצדיק מופיע רק פעם אחת בסוף סוטה. בבא בתרא מופיע עוד בנימין הצדיק, כשהוא היה גבאי צדקה. אבל בנימין בן יעקב הצדיק מופיע שש פעמים, והרבה שואלים איפה הצדקות שלו? הפלא הוא, איפה מוצאים דווקא אצלו את היהלום? יש פה, יש פה ואינו מדבר. הוא ידע על מכירת יוסף, אבל הוא ידע שהאחים כל כך טובים, כל כך כל כך יקרים. אם הם התאכזרו ומכרו את יוסף, היה זה צעד שמימי, ולכן הוא לא התערב כאן בעניין והוא שמר על פיו עשרים וכמה שנים. אחים יקרים, כאן בנימין שלא דיבר, אבל כאן רציתי לומר

42:47 דובר 4 במילים הללו, מניין ידעו רבותינו החכמים שבנימין היה משתוקק כל ימיו שבית המקדש יעלה בחלקו? מי סיפר זאת לחכמים? אחים יקרים, אם הוא זכה לכך, אם הוא זכה לכך, זה מפני שהוא השתוקק. אם לא משתוקקים, לא מקבלים. הרבי מילדות אמר שכבר כשהיה ילד ניצנץ בו העניין הזה של גילוי שכינה, של גאולת ישראל. שאם אצל בנימין, מתי יעלה בית המקדש בחלקו? ואילו הרבי נאבק שייבנה בית המקדש, קדושת הקדוש ברוך הוא תתפשט בעולם כולו. אם כן, רואים אנחנו, היינו עכשיו בכמה מקומות וראינו כל כך קהילות חדשות נוספות ונוספות על ידי כוחו של הרבי. ואסיים: בשיחה פגשתי אחד השלוחים, והוא אומר לי: אני לא חסיד חב"ד. אני נוסע משנה בשנה לאסוף כסף, אבל אני רואה מדי שנה בשנה עוד קהילות, עוד המון יהודים שמצטרפים לדגל היהדות על ידי חב"ד. רואה אני כאן את התנועה העצומה הזאתי של הרבי מליובאוויטש להביא את דבר השם לעם, ל-ל-לעם השם, כמו שאצל בנימין נאמר: ידיד השם חופף עליו כל היום. כולנו, כולנו ציפייה לגאולה השלמה, לגאולה השלמה שתבוא בעגלא דידן ממש, אמן.

45:10 דובר 5 יש כוח לדברים היוצאים מן הלב. נעשה הפסקה קצרה לאלו שעדיין לא שמעו את הניגון החדש, ״חסד ומשפט״. רבי יצחק ביחד עם לייב'לה ומנחם ג'רופי, בבקשה, יצחק ליברמן.

46:02 דובר 6 חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך השם אזמרה. חסד ומשפט...

00:01 דובר 1 חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה. לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה. לך ה' אזמרה. אוי, אוי, אוי. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אוי, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. אוי, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה, אוי אוי אוי. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה, חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה, אוי אוי אוי. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד

04:05 דובר 1 ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה, היי! חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. חסד ומשפט אשירה, לך ה' אזמרה. יישר כוח! לרב החסיד המלחין רבי יצחק ליברמן, מנדי ג'רופי, ואחרון חביב לייבל'ה ליפסקר. זכורני שהרבה שנים היה משתתף איתנו הגאון רבי יעקב שמריה דייץ זצ"ל מדי שנה, והיום יש לי את העונג והזכות לכבד בדברי ברכה את הגאון הרב חיים יהודה דייץ, רבה של חוג חתם סופר פתח תקווה.

06:35 דובר 2 כבוד מרנן ורבנן ורבותיי, רבנים גאונים שליט"א, קהל נכבד. הגמרא במסכת מנחות דף מ"ג: תניא, ר' מאיר אומר, חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך". אל תקרי מה אלא מאה. דומני שביום הזה, יום הולדת המאה של הרבי, הרי יש חיוב על כל אדם שיאמר את המאה ברכות בכל יום. כמה עשרות אלפי יהודים בעולם הרבי זיכה שיאמרו את המאה ברכות בכל יום. היום הרי זה כבר לא יקר המציאה שיש בעל תשובה. אבל ראשון המחזיר בתשובה של כלל ישראל היה הרבי מליובאוויטש, כיהודי עם הפרסום, והוא זיכה את כלל ישראל, אנשים נשים וטף, בכל רחבי העולם שיאמרו מאה ברכות בכל יום. וביום היוולדת המאה, כמה זכויות וכמה חיים מוסיפים לו ביום הזה. הזכירו פה שחב"ד נמצא בכל העולם. הקיץ האחרון הייתה לי ההזדמנות, הייתי אחד מהרבנים של חברי הרבנים, המשלחת שהשתתפו ברומניה בשליחות בעניין בתי הקברות של רומניה. נו, היהדות בבוקרשט זה בבחינת נר שנכבה, ושמה נמצא השליח של חב"ד, מקיים שמה גן ילדים ועושה פעילויות. ממש נהנינו להיכנס וליהנות מהבית החם של החסיד הזה, שלכל עניין הוא זקוק להגיע לארץ. לא ייאמן כי יסופר, והוא עושה את מלאכתו באמונה, עם תמימות ויראת שמיים, עם תקווה שעוד יהיה איזה אור, נקודת אור של יהדות ברומניה. אשרי לו ואשרי חלקו, שזה גם כן אחד מהכוחות של הרבי. כתוב בפרק ק', של פרק מאה של תהילים של דוד מלך ישראל: "הודו לו ברכו שמו, כי טוב ה' לעולם חסדו ועד דור ודור אמונתו". האמונה שהרבי הכניס בכלל ישראל על ידי הברכה של המאה ברכות, זה "לדור ודור אמונתו", אמונה לדורי דורות.

09:37 דובר 2 וממילא בזכות הזה, בלי שום ספק, נזכה שעוד בשנה הזו, בשנת מאה, נזכה לתחיית המתים ונזכה לראות בזכות של הרבי ביחד עם כל זכות משיח ישראל ברחמים. אמן ואמן. גם היום שיש כל כך הרבה בעלי תשובה, אני חושב שכל בעל תשובה הוא יקר המציאות. ידוע שהבעל שם טוב היה מקרב אנשים פשוטים, יהודים פשוטים, ואמר כבר החכם שזה לא כל כך פשוט להיות יהודי פשוט. יישר כוח לגאון הרב דייץ שליט"א. אני רוצה להזכיר ולברך בשמנו ובשם כולנו את המנחה המפורסם הרב נפתלי רוט שליט"א, שיזכה בקרוב לרקוד על שתי רגליים ויוכל להמשיך להנחות אירועי חב"ד מתוך שמחה ומתוך בריאות הנכונה. רפואה שלמה לנפתלי הכהן. לא יודע את השם אימא. ברכת צאתכם לשלום בחג הפסח הקרוב, ושמח לגאון הרב שייש הכהן, יאריך ימים על ממלכתו. וכעת אני רוצה להזמין את הגאון, רב שיכון ה', הרב הגאון הרב יוסף דב שטיין שליט"א. כבוד, כבוד הרב בונים אגרונום שליט"א. כבוד המארגנים את ההתוועדות הנפלאה הזאת, כל הקהל הקדוש הזה. חז"ל אומרים: כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, פתחו כולם בכבוד אכסניה. ובכן, נפתח גם אנחנו בכבוד אכסניה. בפרשת השבוע כתוב: "ותקהל העדה אל פתח אוהל מועד", "ויאמר אליהם משה זה הדבר אשר ציווה ה'". רש"י במקום כבר עומד: איזה דבר ה' ציווה? אבל אפשר להגיד פשוט: זה הדבר שנקהלו כל העדה, נקהלו והייתה אחדות בין כל הקהל. האחדות הזאת מצאה חן בעיני משה רבנו. משה רבנו אמר: זהו הדבר אשר ציווה ה'. זה העיקר שרוצה הקדוש ברוך הוא, שתהיה התוועדות והתקהלות ואחדות בין עם ישראל. אנחנו עומדים לפני פסח, אז נפתח. חז"ל אומרים במסכת שבת: רבה, לפני שהוא ישב להגיד את

13:52 דובר 2 הסוגיה לתלמידים, היה אומר מילתא דבדיחותא קודם, ואחרי זה הוא פתח באימה וביראה ואמר את הסוגיה. תשמעי. כשבאתי בפעם הראשונה לחוץ לארץ, לדרום אמריקה, הגיע לפני פסח. מה יהיה עם מצות? לוקחים ממקום אחר, מביאים מפה, מביאים משם. בקיצור, ארגנתי צוות לאפיית מצות, רכשנו תנור, ישבתי במשרד במעגל טלוויזיוני ופיקחתי על כל העניינים איך שמתנהלים לפי הסדר. פתאום בא אליי בריצה יהודי פשוט כזה, תמים, פשוט מהדור שעבר כזה פשוט. הוא אומר לי: "רבי, רבי, חמץ גמור פה, פה חמץ גמור!" ממש עם דמעות בעיניים. "שב בבקשה, תירגע. מה קרה? מה יש? מה ראית?" "רבי", ביידיש הוא אומר לי, ונתרגם את זה תכף לעברית. "רבי, ראיתי ש-- ראיתי במו עיניי איך ששופכים לתוך הקמח מים!" אמרתי לו: "רבי, מה חשבת? איך אופים מצות? ברוק?" לפי הגמרא במסכת פסחים, לפי ההלכה רוק מחמיץ יותר ממים. אבל הסברתי לו, הסברתי לו: "תראה, נכון שלוקחים קמח, מכניסים, שופכים מים לתוך הקמח ועושים את הבצק, אבל צריכים להשגיח שלא יהיה יותר משמונה עשרה דקות." ופה ואז עלה בדעתי תירוץ על הקושיה של הרדב"ז. תגידי, כמה, כמה זמן אני יכול לדבר? עד הבוקר? לא. אז הקושיה של הרדב"ז, הרדב"ז שואל, הלא בפשט, בפשט של פסח אנחנו אומרים עכשיו בפסח, שואל הרדב"ז: חז"ל אומרים על הפסוק "ושמרתם את המצות" — אל תקרא מצות אלא מצוות. כלומר, מצווה הבאה על ידך אל תחמיצנה. כלומר, לעשות את המצווה בזריזות, לא לחכות. אם באה מצווה על ידך, תגיד עוד רגע ועוד רגע, נניח קודם. קודם אני ישן, קודם לא. אל תחמיצנה, מיד. שואל הרדב"ז למה, יש הרי תרי"ג מצוות ומדוע זה התורה רמזה את העניין הזה של זריזות

16:52 דובר 2 דווקא פה במצווה של, של המצות? אז תירוץ פשוט עניתי, עניתי שני תירוצים. תירוץ פשוט עניתי פעם בגלל שרש"י אומר ב-בפסוק הראשון של חומש בראשית, בתחילת התורה אומר רש"י: אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם. למה? שהיא מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. אומר עכשיו באה התורה ואומרת הנה עכשיו אני נות-- זאת המצווה הראשונה, תקבלו תרי"ג מצוות. דעו לכם המצוות צריכות להיעשות בזריזות, אל תחמיצנה. זה פירוש, בזה אמרתי תירוץ פשוט. אבל על ידי היהודי הזה נתגלה לי תירוץ חדש. הנה פה ב-דווקא במצווה הזאת של מצה משתקף העניין הזה של החמצת המצווה בעליל. למה? הנה אם אנחנו נוט-- ניקח את הבצק ואם יעבור זמן של שבע עשרה דקות חמישים ותשע שניות, עוד בסדר גמור. עוד שנייה אחת, חמץ גמור כמו שהוא צעק, חמץ גמור! רואים פה כמה משחק תפקיד, כמה משחק תפקיד השנייה, בוודאי רגע. ויש הרבה יהודים שבאה מצווה, אומר טוב אז אני אנוח קודם ואחר כך אני אעבוד. למה אני אומר את זה עכשיו? זה הכל פותחים בכבוד אכסניה. איך בזריזות מסדרים את כל ההתוועדות הזאת וכולי וכולי. ובכלל, הרי ידועים המצות של, של, של חב"ד באיזה זריזות הם נעשות ולמהדרין למהדרין. לעצם העניין. כמה זמן יכול? טוב, אז נקצר. לעצם העניין, התוועדנו פה כמו שאמרנו בהתחלה, מקודם אמרנו חז"ל אומרים עליו ש-- והטור מביא את החז"ל. שלושת הרגלים הם נגד שלושת האבות, כמו שלוקחים שלוש מצות כנגד שלושת האבות. אומר הטור ב-ר-- ב-ב-הרגל הראשון פסח זה נגד אברהם אבינו. מה הייתה מהותו של אברהם אבינו? אברהם אבינו פרסם בעולם את האלוקות שיש אל יחיד. יש מנהיג לבירה. כמו שאומר

20:12 דובר 2 רבינו בחיי על הפסוק, "ויקרא שם אברהם." יש כמה פעמים בתורה שם ויקרא שם אברהם בשם ה'. ויקרא, יש עוד פירושים, אבל רבינו בחיי מסביר ויקרא שהוא היה קורא לאנשים, אוסף אנשים, אוסף מאות אנשים, אלפי אנשים ומדבר אליהם ומסביר להם את אחדות הבורא. פרסם את האלוקות של הקדוש ברוך הוא. כמו כן הרבי, הצדיק הגדול בענקים. אני הייתי כבר בהרבה ארצות בעולם ויכולני להגיד לכם כמו שכתוב שם בפסוק, בפסוק "אם יהיה נידחך בקצה השמיים, משם יקבצך ה' אלוקיך", בקצה השמיים ועד קצה השמיים. בכל פינה נידחת שבאתי חב"ד נמצא בשליחות הרבי. אני פוגש מישהו. מה אתה עושה פה? אני נשלחתי בכמה הרבה שליחויות חינוכיות. מה אתה עושה פה? הרבי שלח אותי. יש במסכת סופרים, אומרים חז"ל, מעניין. עוד בפסוק ב-ביהושע כתוב שמה שהם באו לחברון ושם בחברון האדם הגדול בענקים. אומרים חז"ל מי זה האדם הגדול בענקים? זה אברהם אבינו, שאכילתו ושתייתו כנגד שבעים וארבעה אנשים. אם לומדים בפשטות, אם רוצים ללמוד, אין, אין פה שום פשט, אבל נגיד מה, מה, מה החידוש של אברהם אבינו? מה? מה? בשביל מה הוא אוכל? הוא אוכל. הוא אוכל ברווזים כמו שבעים וארבעה אנשים. זה לא יכול להיות. זה לא, זה לא יכול להיות הפשט ככה, אלא הפירוש הוא כזה. כתוב "ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו". מסבירים שם חז"ל מה פירוש ויאכלו שמה, "ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו", ויאכלו הכוונה שנהנו מזיו השכינה, אכלו רוחניות. היו שם כמה אנשים, שבעים וארבעה, משה ואהרן נדב ואביהוא שבעים מזקני ישראל, ואברהם אבינו זיו השכינה שלו הייתה אולי הוא הגיע לדרגות של זיו

22:44 דובר 2 השכינה כמו השבעים וארבעה אנשים האלו. זה הכוונה שם. אותו הדבר מה אמור לגבי הרבי, שזיו השכינה שלו הייתה כמו הענק הגדול שבענקים, כמו אברהם אבינו שזיו השכינה שלו הגיעה עד קצה העולם. מוריי ורבותיי, יש גאונים וצדיקים כל מיני סוגים. יש גאון וצדיק שהוא במיוחד בפסקי הלכות פוסק גדול, אבל הוא לא יכול להיות ראש ישיבה. ניכנס לסוגיה עם תלמידים, זה לא זה, זה לא השטח שלו. יש כאלו שהוא יכול להיות ראש ישיבה, אבל הוא לא פוסק. יש גאונים שהם בנגלה, הם חזקים בנגלה, אבל הם לא יודעים קבלה, הם לא יודעים בנסתר. יש להיפך. הרבי הקיף את כל השטחים. לא צריכים להציג בפניכם את הגאונות שלו, הצדקות שלו, עבודת הקודש שלו. ויש, יש צדיקים, אדמו"רים, שהם מפעילים את ההשפעה שלהם על החוג שלהם. יש כאלה על כל העיר שהם גרים בה, יש כאלה על כל המדינה, אבל השפעתו של הרבי זה לא היה על מדינה, לא על מדינה אפילו, אלא על כל המדינות, על כל העולם כולו. והיות ואנחנו נמצאים במצב קשה כל כך מכל הבחינות, עד שהם כבר הגיעו שאין להם, אה, אין להם עצות איך להסתדר, והם לא, הם לא שמים לב שזה בגלל שירדו מדרך התורה והם לא שמעו בקול הרבי כשהוא, כשהוא ניבא להם אז, אז עוד ב־67 אמר: תיקחו את זה, אל תצאו משם. אל תקראו לזה שטחים. בקיצור, לא ניכנס פה לעניינים. ואנחנו נמצאים בצרה כזאת גדולה. אבל הרבי, כתוב: ה' אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך, שאל ממני ואתנה גויים נחלתך ואחוזתך אפסי ארץ. אומרים הספרים הקדושים, בפרט בספרי הבעל שם טוב ותלמידיו כתוב שם שהאדם ביום ההולדת

25:51 דובר 2 שלו הוא יכול לפעול גדולות ונצורות. זה רמוז בפסוק אני היום ילדתיך, אתה ביום ההולדת שלך שאל ממני, שאל זה לשון בקשה, תבקש ממני ואתנה, ואני אתן לך. והיות והרבי מצודתו היא פרוסה על כל העולם כולו, זה רמוז ואחוזתך אפסי ארץ, הוא יכול להשפיע גם עלינו עכשיו. ולמה זה נקרא פסח? אומר רש"י שני פירושים. פירוש אחד פסח, אומר רש"י לשון דילוג, שהקדוש ברוך הוא בלילה פסח במכת בכורות דילג על בתי בני ישראל, לא נתן למשחית להיכנס לתוך בני ישראל אלא דילג עליהם. פירוש אחד. פירוש שני אומר רש"י פסח זה פסח ה' על בתי בני ישראל, פירושו חמל, ריחם. אנחנו עכשיו צריכים את שני הפירושים, שאם הקץ לא נכתב להיום, אבל מבקשים מהקדוש ברוך הוא שידלג על הקץ מתי שהוא נכתב ויביא את הקץ כבר היום, יחמול עלינו בזכות הרבי, שתהיה הגאולה השלימה במהרה בימינו אמן.

27:04 דובר 3 בקרוב ממש. ובקרוב ממש אמן ואמן. אני רוצה לקבל בברכת ברוכים הבאים את כבוד קדושת האדמו"ר מקופישניץ שליט"א שמשתתף איתנו, וכן את הרבנים הגאונים הרב משה יענק'לה וייס שליט"א, הרב משה אשכנזי שליט"א, הרב אהרן שפירא שליט"א, הרב ברוך בועז יורקוביץ שליט"א, הרב מנחם מנדל גלוכובסקי שליט"א ואת הרב אליעזר ברוד. כעת.

27:48 דובר 2 אה, לא ראיתי.

27:49 דובר 3 הרב, ואת הרב דוברופסקי שליט"א מראשון לציון. כעת, אחרון חביב, אבל לפני אחרון חביב, ידוע שהתוועדות חסידית העיקר זה, וכן, המעשה הוא העיקר. ראיתי היחידות הראשונה שהרבי הגיה. זה היה בראש חודש תמוז תש"י. נכנס ליחידות אז בחור, היום המשפיע מנהל שותף עם הרב דוד דרסקין. נכנס ליחידות וכתב את זה, נתן את זה לרבי להגיה, וכנראה שבז' תמוז הרבי הגיה את היחידות ונתן לו. ויש שם משהו מאוד מעניין. הוא מדבר, הוא כותב שם שהוא דיבר על העניין של הכנה לתפילה, שלומדים חסידות. והרבי אומר לו שכשרוצים לחדור לתוך בגד, לתוך בד, או אפילו לתוך גוף האדם, כשיש צורך, לא עושים את זה עם האצבע, אלא עם מחט. דווקא עם משהו דק, משהו צר, משהו קצר. דווקא המחט חודר לתוך תוכו של הבגד, ולפעמים כשצריך גם לתוך תוכו של האדם. והרבי אומר לו שלפני התפילה לא להתבונן בדברים ארוכים גדולים, אלא דווקא איזושהי נקודה של השכלה, של עבודה, באיזה אות של מאמר. וזה אני חושב הוראה לכולנו, שלפעמים מגיע כמו היום הזה, זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום י"א ניסן. יש דברים גדולים, יש המון דברים, ודווקא כאן צריך להוריד את זה למחט, לקצה של מחט, לחודו של מחט, שתהיה החלטה טובה. לא אולי דברים כובשי עולם, אבל משהו למעשה שכל אחד מקבל על עצמו. וכפי שהרבי הזכיר בי"ב תמוז תש"מ, שלוש, שאז היה יום הולדת המאה של הרבי הריי"צ, שלוש החלטות טובות בענייני לימוד התורה ובפרט לימוד תורה ברבים, להיות מתומכי תורה. ובוודאי שכל ההחלטות הטובות יזרזו עוד יותר את התגלות משיח צדקנו מיד ממש. אחרון חביב, לפני הניגונים, אני רוצה להזמין

30:29 דובר 3 את הגאון ידידנו הרב משה יענק'לה וייס שליט"א, רב שכונת אחיעזר, שיברך כמה מילים בבקשה.

30:51 דובר 4 אני באמת אסור לי לנאום, אבל לאחל ברכת חג שמח וחג כשר ושמח יחד עם הגאולה השלמה, שנזכה לראות אותה עוד לפני החג, וכולנו יחד נקריב את קורבן הפסח בעיר הקודש בירושלים במהרה בימינו אמן.

31:23 דובר 3 קצר ולעניין, אמן ואמן. בבקשה כעת כולנו ביחד, אפשר לסגור פלאפונים, להתיישב, ואנחנו ננגן ביחד את הניגונים של הרביים. ניגון שלוש תנועות.

32:51 דובר 5 אפשר להתיישב ולהשתתף.

34:41 דובר 6 ניגון לאדמו"ר הזקן, "אלי אתה ואודך". "אלי אתה ואודך, אלוהי ארוממך, אלי אתה ואודך". ביקשו לנגן את הניגון ד' בבות. יה, יה, יה, יה, יה. היה, יה, יה, יה. איי דאי דאי דאי דאי דאי. יה, יה, יה, יה, יה. היה, יה, יה, יה. איי דאי דאי דאי דאי דאי. יה,

41:10 דובר 7 השם אוי סוכן. אוי ניע זשוריצע חלופצי, שטו איז נאמי בודעט. בא יאדידאק צ'אקוטה, מי בקמפולט. ניע זשוריצע חלופצי, שטו איז נאמי בודעט. בא יאדידאק צ'אקוטה, מי בקמפולט. איי יאי יאי יאי דידי די די די די די די