התוועדות י"א ניסן ודרשת שבת הגדול תשס"ב בית חיינו 770

00:00 דובר 1 יישר כוח מתייץ בעטן בדמור דאסטרר אבגון רב החסיד התמים. נו, בעצם, עוד מעלה גדף טהרן נחתן שבת עם שבת הגדול, דרשה פון רב, אבל בלי העין הורד דייור גוון. מאה שנה, הונגיקום אגריסה, גפכת ריילום, ומפשט בגשמיות גוון. שווארה, די גאנצע ריילום זול הרן דעם רב. מפשט לתיבות, הציבור לתיבות, המבולקן הרן, את הרב יץ, ציי משלים זיין דעם שבת הגדול דרשה, וציי מכבד זיין דעם עולם. מכובד י"א ניסן, מאה שנה, ודס מיין. אז צצו יקומן דווילד, דל אינים פון י"א ניסן. מאה שנה, ודס מיין פה יעדער איינער פון נוף, ומהס מידף עם דממן. ווי דאס דארף משפיע זיין אף יעדער איינעם, אף חייו הפרטיים, אף חייו הכלליים. אוף שי?

09:57 דובר 2 מבעד לגאנצע עולם זו לחלון רותג מלניץ הרן פון אדמו"ר הזקן ונדרב אגון הרב אברום רוזנברג. We'll ask even those in the back to please keep silent. והם אולי תכנית גזען גאה. הם שגבלו גזע. גברת גכוון בפשיטות. ומזה לך ליהודה נשיא דור. המפעל של משה רבינו, את המפעל גכוון צריכים דריי זאכן. זה אותו דבר. זה סדר. במשה רבינו הוא היה גוון דגר אישי. זה עשה זך גוון שלום. זה ס. וס. וס. גוון דאביי דסינה אמרו זה שם הנימם. זה ס. משטת אותן על איש דבקרא דבני קרא דגוי דאיש דרישנו מן תגמור, געשאפן זך די יידישע פאלק, זה געשאפן אין מצרים. אין דאתן כופר מצרים. זה גוון בעיוון של אכטר. זה משפט המזל זיין. דאת אה מנהג הזה במשה רבינו, דאשט מנהג הדור. זה גוון עזי געבונדן מיט דעם פאלק. אז זה גזען וייטער. החומש משתתף בשעשועים בין המעשה הגורס מביש את זה סוף משה רבינו. אז את נמנת. זה ס. אז את שף זה נאה פאלק. חדה משה רבינו גזר דמעיין חנה מסביב ראש שק ספרא. זה ס. המנהג הזה נדיב שתי זה ס. זה ס. זה ס. זה גזח. זה גאנצע מוסד, זה גאנצע מצייר פון דעם מנהג הדור. זה דאת זה תתופ מיט דעם פאלק. תומך זה סלט עס אין דעם פאלק, תומך את זה זיין, את זה הסיפור זה כן חס שולט. קום נפו פאלק. זה מרגיש דאס. במילא אתה זה שאתה רוצה. משה רבינו אמנם סובל מגישה מזויפת. זה סוג של פולחן. מה זה חסד? מחנינה. מין רעיון מציע את הגנתי מציע. זה נמנע מנוסעי בו. זה קבוע. מן פאלק. זאת היא אחת השאלות שעולות.

12:35 דובר 2 זה צויד אזכין של מי סעטער נודלנד הסדר. זה גנג. זה כמו מצרים. זה גן עדן של מאקבי. סערה וסערת שלמה סעטער. וזאת גם משה רבינו. עשית כל מאשר טעם בוסר. חזק! חזק! משה מסיני. סקום זה חסד. משה רבינו מקבל גן גן סעטער כולה. ואף עניין זה קשר בין חידושים. אין תורה. יש כאן מאמר משה מסיני. גברת זה שלמה סעטער. נודל נודל. זה נוחה נקודה נישאת. אישה בכתף שלי. אישה בפער. וזאת גם גברת חיים. עומדים הגמרא משה רבינו. משה גוון נוחה טוב משלה ונואשת. מסקנה גרועה. ובהמשך נראה את מיני פונטי שבהפך. אז הגענו עד גן בימים השלישי. את משה רבינו סוגים נוחה טוב על דייתי. במילא זאת גן, זהו זאת גן חידוש. ניסו לתת שם בפער. זאת גוון של מי סעטער. וזאת משה רבינו מקבל גן סתרי כולה. עם גנתי. ואף אם יש דעתם של כל המובס. איבשטט מדמם. גרט התהו וגעו. איזה איש את. אבל גם במטרה. אבל את הראוי אתה תורה. ודיברתי עם גן סתרי כולה. ואף חידושים על כל הסדר. עור נודד. קום הנה פון ארץ של מי סערת וזה זכר פסטיגל. חנן עשית משה רבינו מסתכל גוון טוב כותב בפירוט על הרינג. בני ישראל. זה פרק במפורשים. וואס וואלט געווען משה רבינו בחיים, ופדס אוי, אוי, אוי, אוי, צילחום. אז אין משה רבינו את גבעת קומן ארץ ישראל, ואוי, הוא היה גזען מהגודל אסנס של הפדס, אז הוא קם וכמה פירושים, או פבוסל ברענגען ארץ ישראל, וזאת ריסנטה פשט, קונדם צמח צדק, וסבנגנו את נר הפטרה. זאת אומרת, משה רבינו הוא ברענגען ארץ ישראל, והוא הרי גוון בכיבוש, ואיין אם ארץ ישראל,

14:42 דובר 2 ובואי את הבסמיזיו, גלין נצחי. ובוסל גווים דורך יהושע, ומלך אריזקו משפט הגלות בבל, מה שנגן את משה רבינו את ברענגען ארץ ישראל. ורוד כיבוש גווים ארץ ישראל, ומלך דוס וואלט געווען א נצחי, ודוס האט משה רבינו גבעטן, אז ער זאל קענען ברענגען ארץ ישראל, ולגפולס הדוקר מסרט ברענגען ארץ ישראל, וואלט געווען, א נצחי, וזה נישט זיין מכין גלות. ודוסל גווים די שלימות הארץ, ומשה רבינו האט גבעטן זך, את דעם אייבישטן זאל לוסן ברענגען, כדי אמזל קביל סרפזו אפן, אמזל נישט זיין מכין גלות. ושטייט דאך אין מפרשים, אז דוסל יהושע די כן קביל זיין ארץ ישראל, אז אוכה נו די זכות, וואס משה רבינו האט געגאנגען, ונתגוק, גמור את שטוחן פסוק, אז דער אייבישטער האט גולס ״אנכי נאם מסב ארץ הזה״, אבל היי בנכון, ספיינו, ויום, וספיינו, נגבו, דער אייבישטער האט געזאָגט אס קוקים, דעם ראה, דעם קוקי, ומשה רבינו האט געהאפט אז יהושע אז קביל זיין ארץ ישראל, ומלך דוס די שלימות הארץ. ודוקם זן, אז ונדן רבם, אוכה גווים על דרך זן, וסגכוחים די דריי עניינים. ראשון, זה גווים די שלימות, שלימות העם, ואמזרד אז גופס, אז סוגיקומן ארץ ישראל, די גאנצע אלע פראבלעמען, וואס זה דארטן גוואן. איז גוואן די עניין פון שלימות העם מצד בגשמיות, מצד פיקוח נפש. ודאס האט א דאון א דאף יעד, יעד מאמא וואס עם גזנט דער רב וואס דער געקאכט וואס דער איבערברענגען איז געקומען צו דעם עניין, האט מען געזען ווי דער רב איז זך אויפגערעקט און ער געשטערן און ער געזען וואס זה זה זה ממש געגאנגען געזונט. וואט דער רב איז געקאכן דארוף, וואס איין זאך איז אין פיקוח נפש, וואס דאס וואס מיט זך שלימות אורה געבויט,

16:44 דובר 2 מען גייט דאס וועג שטאכן פון ארץ ישראל. פעלט איז אין פיקוח נפש בגשמיות, און שפעטער איז דער רבי געקאכט מיט מיהו יהודי, וואס דאס איז די ענין פון שלימות העם ברוחניות. וואס דער רבי איז געשטערנט וואס פאר א חורבן אין די בית, אין בית ישראל, און מסר סך היינט וואס טוט זיך אין ארץ ישראל. די מאצה וואס איז געקומען, האבן דאמאלט געטומלט די אלע פרעמיער, מיט זיך דעלעגאטן פון דעם כנסת, וואס היינט איז געווען די צורות מום יעד, די אלע זאכן וואס קומט פאר יעד, יעד. וואס דרייסיק יאר צוריק דער רבי איז שוין געטומלט מיט מיהו יהודי, אבל קיין מעד אפאר איינשטעלן אין די חוק המדינה צו זיין גיר קלוקן. דאס איז געווען די שלימות העם מצד די ענין פון גוין הרוחני. און דאס האט דער רבי געקאכט שפעטער מיט שלימות התורה, וואס דאס האט דער רבי אויפגעטאן וואס לעבן ענין שיעור הרמב"ם, וואס דאס איז שלימות לעבן צו כל התורה כולה. און נוציק איז געווען נאך ענין מיט דער רבי דעם קודם די לימוד. וואס דער רבי איז איינגעפירט די לימוד רש"י, וואס איז געזאגט יענע קדושה מרש"י, וואס באמת דאס איז א געוואלדיגע הויפטון, וואס האט אסיקן עם זך כל הפוכט בארכה און פשוט, וואס ענין פון לימוד תורה וואס דער רבי איז צוגאנג צום לעבן. אזוי לעדענקן אפ יעד ווארט מרש"י, צו דאט דרש"י איז געזאגט א דיבור המתחיל פון דעם ווארט, וואס א דיבור המתחיל פון צווייטע ווארט, וואס בכלל זה פיט אז אז איז א צוגאנג בכלל אין אלע פוסקים וואס מען פוסקט און צו געבן אז אז איז א צוגאנג.

18:12 דובר 2 דאס איז ממש א דבר חידוש, וויר זאלן מיט זיך לערנען, דאס איז פשט רש"י. און נאר דעם וואס רש"י פארדעמט עפעס אן איינעם, אן איינעם פון די תנאים און אמוראים, איך וועל נאך א פלפול אין דעם ענין, אבער וואס רש"י קומט פארדעמט דעם תנא אדער אמורא אין דעם פסוק און נישט די צווייטע אמוראים. און דאס איז די שלימות התורה, וואס די צד התורה נישט פשט נאך, זיי דארט דינים נאך, אפשר זיי ווייטער. נו, וואס דען? זיי דארט אויך די דיוקי מיד ווארט איז באצוג אין די ראשונים. און די אויך אחרונים, וואס זיי שרייבן זייער פלפול ש"ס על פי רוח הקודש, מיט בן זוג ביום יום. דער רבי שרייבט דארט נאך, אז די מש"ח און ת"ך האבן זיי געשריבן זייער תרישן אין באצוג אויף די רוח הקודש. און דארט איז דען דערהינטער די שלימות התורה, אז מען דארף מדייק זיין אין יעדן ווארט וואס דער ראשון זאגט אדער אחרון זאגט, וואס איז אויף די רוח הקודש. אז נישט פשוט גערעדט, דאס איז שלימות התורה צו באווייזן, אז יעדע זאך, יעדע נקודה, יעדע דברי המהרח"ל, האט אן אור. און eben, דאס וואס מען רעדט נישט רש"י, דאס פעלט אין דעם סמינאר, עס פעלט אין דער הבנה פון דעם גאנצן ענין. דאס קומט צוריק צו דעם ענין וואס מען רעדט וועגן דעם ענין פון י"א ניסן. דאס י"א ניסן איז געווען דער ערשטער זמן, וואס זיי האבן צוגעגרייט דעם קרבן פסח. זיי ברענגען עס אין מדרש. ווען מען קוקט דער הערות אויף הגדה פון דעם רבי'ן, אז זיי האבן געהאט ביי

19:39 דובר 2 מאכן דעם קרבן פסח אין מצרים. איז דא געווען א סאך אידן וואס זיי האבן נישט געבראכט דעם קרבן פסח ווייטער. און נאר די וואס זיי האבן אנגעהויבן ברעקלען דעם קרבן פסח. און דער ריח פון דעם קרבן פסח איז אריינגעשפרייט אין גאנצן מצרים. האבן אנגעהויבן קומען נאך אידן, די אבער וואס זיי האבן נישט געבראכט דעם קרבן פסח, האבן זיי געקומען און זיי האבן געוואלט עסן פון דעם קרבן פסח. נאר דעמאלט האט מען אנגעהויבן טיילן איבער זיי און מען האט געזאגט: „די מהול'ע, זיי טארן נישט, ווילט צו מהול'ע.“ האבן זיי געזאגט: „מיר קענען נישט עסן מיט דעם קרבן פסח, דאס מוז מהול'ע.“ און דארט מיט דעם גאנצן שלט, דער רבי רעדט אום וריאציות של שתי שורות. וירדתי מה אוסף מנחם מנחם זה מדוכן דולק מהדלינגטון כהן פסח זה של אחדות. דיבר דוד גמור עד הכהן פסח גלנט. כנופיא בשער עם דיינצא גוקוב. מה זה דורן בית המקדש? מה זה שם זין בחבורה? גזענות? מה זה זין? זה קרבן פסח. וזה קרבן פסח בבית אחדות. מנחם סמדר. כמוהם עורן ססג'אן וברנג'י ססג'אן זה דוס ברנץ ענין פון אבו ענין פון אפטר יעקב מקום במילא קום וחי. זה אזבוז. זה זה החול. מה ענין פון ברקו? וגם בגולן טומאת רב צ'אי. את זה גנזת בית וזה ענין איזה חזון דאולן יונה ודרי רב זה ענין פון אחדות. אז מה זאת אומרת שלמה סום זה שלמה סום. זאת אחדות ודוס ענין קרבן פסח. וקרבן פסח. הדוויזים על הזה צוזאמען עם זה ראשון בחבורה במילא דוס זה גלנט החול. אמז דוריס גיים של גאולת מצרים בדוס זה גאולת מצרים. זה גם

21:18 דובר 2 זה ראשית גאולה. ראשית גאולה. אז זה גם זה אשתי גאולת מצרים. אז זה דורך רן מפורט. זה זה זה זה. זה וזה דור. אין הוגה ליסן במילא קום וחי. זה מדוכן הדום. עומדים סוד דורך גיים. גאולה. זה דורך אחדות. זה שאין. גוש הטראמפ ג'ון טומ.

00:04 דובר 1 זה גאנץ אינגה פון אכט איז וואס דאס קען פיל זיין. ישועות בהירות און ווייז, אז דאס קען ברענגען די גאולה. איך וויל נאר ענדליך א פאר זאכן וואס גייט זיך צו פסח, למעשה. עס זענען עטלעכע זאכן וואס מענטשן פרעגן א סך, און דאס דעמאלס האב איך געדארפט זאגן נעכטן, אז איר וועט קענען פריער, אז איך בין געווען זייער שווער צו רעדן מיט אזוי עולם. אבער איצט מאל מ'גייט א פאר זאכן למעשה. דאס איז א המשך פון דעם דין פון דעם שבת הגדול דרוש, ווי מ'רופט דאס. ווייל א סך מענטשן וואס זיי האבן, ווי מ'זאגט, טו מאך, אלע מענטשן האבן פארשידענע זאכן אין מויל, אין ציינער הייסט עס, אויף אונדזער שפראך, דאס פילינגס, אדער ברייסעס, אדער קראונס, זאכן וואס זיי האבן, וואס דעמאלט איז פארשידענע אנדערע מעטאלן און זאכן, וואס דאס איז נישט א חלק פון דעם גוף. און די שאלה איז: ווי אזוי כשר'ט מען דאס? ס'האט א מאדנע שאלה, אבער ס'איז יא א שאלה. ווייל למעשה, פארוואס זאגט מען כשר'ן די ציינער? מען עסט אזעלכע זאכן, און אפילו הייסע זאכן. איז נאך, ווי מ'זאגט, א כלי שני אדער כלי שלישי, איז נאך ווייטער. אבער דא, אויף רב פסק'נט שולחן ערוך, אז דאס איז א כלי רביעי, זאל מען מכוון זיין אויף חמץ די פסח. דעמאלט קומט א חיוב סוף כל סוף, מען עסט הייסע זופ, ניט לאקשן. אבער מיט קניידלעך, איז סוף כל סוף איז נישט, כפשוט, א כלי רביעי. דא כלי רביעי, מלכתחילה דארף מען כשר'ן. יא, שטעלט זיך די שאלה, ווי

01:36 דובר 1 קען מען כשר'ן די ציינער? ווי קען מען כשר'ן מיט די פילינגס, די אלע מעטאלן און זאכן וואס איז דא אין די ציינער? איז די גרינגסטע זאך אז עס קען מצוי זיין, מ'זאגט, אנגיסן, מ'זאגט, קאכענדיגע וואסער אין א גלאז, און לאזן עס אפקילן אויף אזוי ווייט ביז מ'זאגט קען עס פארטראגן, מ'זאגט ווען קען עס פארטראגן. דאס הייסט פיר און צוואנציק שעה פריער, דאס הייסט וואס מ'מאכט ערב פסח, אז מען קען עסן. דאס איז ארום ווען איך זאג, אה, האבן ניינטע נעצעגר, איז דאס פיר און צוואנציק שעה, פיר שעה נאך די עסן קיין הייסע חמץ. דעמאלט קומט א חיוב, די ציינער, מ'שווענקט אויס דעם מויל מיט די וואסער וואס איז אין א גלאז, וואס שניתן לכה דק, גלוס הביס, עד כאן, ביס, זה המים, זה כנר פטרוגים. זה על דרך כבילה, קח פלפל, זה עם האש, חסה זאכן. זה דס, זה היקס, מה שזה כן פטרוגים. זה סם בזק, זה עוד מעט שווענקן מים, מתרסק חסה ווטר, וממילא כן פטרוגים. זה כבילה, קח פלפל. זה צווייטע זאך, זה מה שמנשה פרגן. הנה, סך הכל, זה כן מן, מניש, גמול דחרין. ודהיינטיק, זה צייטה, זה עוד מול חרין, זה שוט סחר גרירה. זה סייזה סע קליינה, וסמקן הונראפן, או סקום תייס, גמול נחרין. על פי דין, לא ידעו, נרבם תור מסישוסים יום טוב. זה אומת דס ניש, זה סייזה דבזיין, זה מסך דבזבבונדן, דסמי סודבסקי מכן פה יום טוב. אינתי, זה הוטה על רבה מתורס נשמכה מתי גרירה. זה ממילא קומט תיכף, אומת פרגסים, זה אינציגע זאך, וואס מ'קען מאכן, דארף מען פשוט דאס,

03:11 דובר 1 און אנפאנג מאכן א שטיקל, וואס נישט קיין פראקטישע זאך. ממילא, בבונך יס, זה מסך ערב יום טוב. נו, זה מסוד נכה זאך, וואס קומט אויס. אלטערע אידן, וספלבה סייציין, וואס קענען נישט עסן געווייקטע מצה. זה חפשו בשום אייזה ניש. נו, זה מוזנאס וויקן. ממילא, היקסון המייסה מתגברוך. ממילא, החסידישע אידן נישט עסן געבראקטס. אבל דף השתיין, את הגזע יס מאצה, וסמהרס, דנך מפסח, דוסה, דא, דוסה, דא, מיתס אסם נטירה. די אלע ענינים מסוג, זה אלע וסלחילס, וסלחילס מורה, מיתקיירה, מיתפקרמבם, סאלס מדרבנן. די איכה, תחילה, וואס מ'דארף האבן נטירה, דוסה, דא, א שטיקל געווייקטע מצה. ממילא, קומט תיכף, די אלע מענטשן, די אלטערע אידן, וואס יש וורקייטיס לאסן מצה, מגן זיי, וואס מוזן דאס ווייקן אין וואסער, ביז מ'זאל ורדוורסו כן עסן. אז רמא סה געבראקטס, ס'שטייט דא קלאר, דארף נישט עסן. די צווייטע זאך: אבל גוויינטס יייצה זיין, מתי גזע יס מיתס מצה, מנטירה, אין לו ברירה אחרת אלא להשרות אותן במים. הדבר הרביעי הוא על עירוב חצרות. אז אנחנו עושים עירוב חצרות, ואז אנשים אומרים: "נעשה את זה עם מצה, מצה של לפני ארבע שנים. מה הקשר למצה? אנחנו רוצים להמשיך עם המצה השנייה. ואם לא אכלנו מצה בשלושים יום לפני פסח, מה לעשות? אוכלים את המצה, המצה הראשונה. אנחנו לא יכולים לעשות מצה שנייה כי אנחנו צריכים את המצה הראשונה. אנחנו רוצים לעשות מצה חדשה כי אנחנו לא פוטרים את המצה כל שנה, כי היא עלולה להירקב. לאכול את המצה כפי שהיא, אנחנו לא יכולים כי לא אכלנו מצה שלושים יום. הדבר היחיד הוא שלוקחים את המצה, צריכים או לבשל אותה או להשאיר אותה כך, אנחנו עושים ממנה, אנחנו עושים מזה עוגה דקה, כמו שקוראים לזה

05:03 דובר 1 ביידיש, פנקייק באנגלית. ואת זה אנחנו יכולים להשתמש בו כפי שהוא מבושל או מרוסק, אנחנו יכולים להשתמש בו, לאכול אותו בארוחת ליל השביעי, בראשון, ואז אנחנו עושים ארוחת ליל השביעי חדשה. ועירוב חצרות. סליחה, אני תמיד על עירוב חצרות, כי אני לא יכול לעשות את כל ליל השביעי. אני עובד על עירוב חצרות. עכשיו, אז, אם אנחנו רוצים לעשות את עירוב חצרות כמו שעשינו את ליל השביעי, אם באמת נרצה לעשות את הברכה בשני הדברים ביחד, אז אנחנו צריכים לעשות עירוב חצרות, כי לקחת את כל השיעור שצריך להיות בעירוב חצרות, זה אומר שיצטרכו הרבה אנשים בתוך, בתוך הבניין. ואז לקחת ממשפחה חצי מצה, שיעור חצי מצה. במילא יש לך את השיעורים, כמו שיש פה שישה אנשים, לוקחים שלוש מצות לעירוב חצרות. ואז אתה לוקח מצה לליל השביעי, ואז אתה מוסיף דג או בשר לליל השביעי. והעיקר, העיקר הוא שצריכים להיות שם כל השכנים. ואפשר לעשות ברכה אחת על מצה אחת, כי זה יהיה הנוסח של ליל השביעי, של עירוב חצרות. אנחנו, נו, זה גמרתי ברכה. כי אנחנו מכתבי זה בשחיתות, זה בנוסף עליו תבשילים, זה בנוסף עליו חזרת. יצנו חזב, אגין חלמוי. סגורן, הייתי סליינדר על חול המועד, וזה תסל בלבטים, וזה ירופן, ודגויים כום משניים בגרוס. או דה בלבטים, וזה המשך נכון ממה זהט מאכן, דה איבה מאכן דה הייזם. ודוס זה המלאכה, ומזה מחובר לקרקע, וזה מלאכת המועד. או אם יש לו הפרובלם, וגפסת, הפסת מומן, אז נפרנג משאל הרב. נמל תומניש גויים, תומניש ארביטן חול המועד, דה וזה מחובר לקרקע. זה דה יתומניש ארביט מחובר לקרקע, זה מיל נוכרי. זה דה בחול המועד, דה וזה פוזיכטיק, וזה בתת המלאכה,

07:02 דובר 1 וזה צחון, מחובר לקרקע. או דה ציידנס, הייני פנה הפסת, נפרנג משאלם. זה זה בחצי שום, גיתריין מלאכת המועד. דה וזה פוזיכטיק, חול המועד, דה וזה פירן, דה זה דה יום טוב, זה כפירך. הכל זה חוסם מקטונס, או דה דה בעובד, או דה בדח שום, דה זה צדק, וזה יום טוב, חולה בחולה, נפרנג משאלס. יונה, פה אני כיני, פה אכילת מצה. זה בריינץ רן דה מיקל רבה, דה דה דומר, סושרה מונה. ודרבה, דשנדמנת את חמוק. את דוחתם, זה מצה, מצה, דזה חיזוק האמונה. ומה דוס, זה געווען טאקע פון דעם רבי, וזה את ארקיטני, ומצוות מצה, חוד מצווה פון מצה. ודאן גייט ריין, וזה מפנצט אמונה, א יידישע הארץ. ומה דקום דכך, די וויכטיקייט פון עס, דזה תריס מצה. ירצית, וזה קונדזוט פריר. אמדף זיין, אז אלע עלטערע מענטשן, או דה פרויען, או דה קינדער, וזה ווייסניש, אמדף לס, נכזה יס מצה, דה וזה מחנך זיין, ואז זה נישט דה מצווה פון עס מצה, נו דוס זה דחינוך, ודוס זה גייט ריין אמונה, אויף א גאנצע יאר, ווס מוסט דה היינטיגע צייטן, האלה, צריכים להיות עם חיזוק האמונה. במילא, כתוב, "אפילו משר בני", מה שקרה גם עם הרבינסוורום. אפילו משר בני, מה שיש לו, מבין שיש לו אמונה, בגלל זה שיש לו מצה, כי זה חיזוק האמונה. מבין שיש לנו, בוודאי, חיזוק האמונה, אבל לא רק האמונה. הרבי מבאר בשיחות, האמונה לא מספיקה. כתוב באמונה, יכול להיות במקיף, אבל זה צריך, ככל שיהיה יותר, מילא, יכול להיות שם גדול וגוסס כפסול, וככל שיהיה חלק ממנו, זה אומר שהאמונה באה בפנימיות. זה מה שהחשיבות של אכילת המצה, כמה

08:56 דובר 1 זה חשוב, שזה חיזוק האמונה לשנה כולה. גם הרבי אומר כך. תמיד במצוות, במשה, חומס, בפסח, זה גם, גם עוזר לשנה כולה. זה מה שאומר המשפיע. אתה מבין שמצוות עשה, וצריכים להיות מצוות באהבה ויראה, ומילא, בשעה שזה חיזוק האמונה, זה מצוות לכל השנה, זה מגדיל בעצמו כלי לחשך, מגדיל את האהבה ויראה, זה הרבה יותר גדול. ה' יעזור, גם בזמנים האלה, מה, מה שעומד לפנינו, שישראל צריך לקבל גאולה גדולה, ונתפלל, "הנה ליום נלויש ה' ישראל". ה' יעזור, גם כל אחד יתחזק, ונהיה מאחוריו, אתם רואים, מה שהרבי אמר, זה בשביל הילדים. אז זה בשביל כל אחד, שיתחיל במצווה, וכל אחד יעשה את חלקו לעזור לישראל. זה מובן שמאחוריו זה מתאים לו, זה בוודאי יעזור, ה' יעזור שזה יהיה, "ליום נלויש ה' ישראל", ושזה יהיה תיכף, זה יהיה בקרוב, בין אם זה בין אם זה בין זיך הגנה. וכל אחד יפסיק, ה' יהיה ראשון ישראל, ושיהיה בטוח לגאולה שלמה, ורבינו ראשנו, ושיהיה בטוח, "כי מץ פסח בזמן ורד במלואיו". מיט געבעט נאמען, מעזול אייכר זאגן דאס אין, אין, אין, אה, אין ענגליש. ווייל איך נאר אופהאלטן זיך א פאר מינוט. מסתמא די איז זיין געבעטס ווען אויך אין ענגליש, און ווייל דו רעדט יעצט ענגליש, ווייל די וועסט רעדן יידיש ווען זי קען רעדן. אזוי, excuse me, so let me, I hope you listen what I'm saying now, because I'm always getting lost already. The first thing, number one: kashering, fillings, retainers, crowns. Anyone that has different metals in their mouth, which is common amongst Americans, that everybody has at least one filling or two fillings, and they hold the whole

10:57 דובר 1 marvelous meshubop. But anyway, people, most of the people have these types of things in their mouth, and, uh, you have to kasher them. You should kasher them. To explain the reason of the chayei, what's the reason why you have to kasher the chayei? You don't eat such hot foods, but to a certain extent, in Shulchan Aruch it comes out that even if the food goes from a keli rishon into a keli sheini, into a keli shlishi, up to a keli revi'i, which also to a certain extent the heat is decreased still in the home, it says you should kasher it. So how do we kasher our mouths? So simply, I'm giving an etzem. Of course, all retainers that are removable, you should remove from your mouth and try, put, try to put into hot water. You could just pour hot water over it from a tea kettle if it could tolerate it. It depends on the material. Otherwise, you could pour the hot water into a glass. That'll be even the keli sheini is also sufficient for retainers. But in your mouth, you have to first, first, first thing, you have to abstain from eating hot chametz the twenty-four hours beforehand, which means that if, for example, you kasher your mouth on Erev Pesach in the morning about nine thirty before, before the sof zman achilas chametz, and then you have to, let's say you kasher about nine thirty, so you have till twenty-four hours before, like Wednesday Erev Pesach nine-thirty. So from Tuesday

12:19 דובר 1 nine-thirty, you have to refrain from eating hot chametz. Okay? So therefore, if you wanna eat pizza, which is a big shailah, a big problem, how to eat pizza if you can't eat hot. So you eat cold pizza. There's no you have to have hot pizza. Up until then you can eat cold pizza. Up until then you can bend, you also have the cold pizza. And if it's not so geshmak, so you put in one of the, uh, you know, in the column that you do throughout the year. Anyway, coming back to the twenty-four hours you can't eat hot pizza, anything that's hot chametz. You kasher your mouth in the morning with the water that you could tolerate, which means you take from the tea kettle, pour into a glass, let it stay a little until you-- the heat that you could tolerate it, rinse your mouth once, twice, three times or four times, as much as you can until you, till you get tired and that's it. The second thing is the grater. You cannot grate chrain on Yom Tov. If you forgot, you have a problem. So therefore, I'm, I'm telling you now to have all your chrain grated before. Now the question is, sometimes when you grate it too early, it evaporates. It-- the, the sharpness evaporates. So you have-- I give you an answer. After you grate the chrain, you put it in silver foil and you, you cover it, and you put it in the refrigerator. Once it's

13:35 דובר 1 covered immediately after you grate it, it will stay for the second day also without any problem. The third thing is eating matzah, giving matzah for people that cannot tolerate-- cannot-- elderly people or sometimes young people that their teeth are very weak and they cannot eat matzah. So you have no breira, you have to soak it in water. Even though we're very careful, we don't eat gebrokts. But being that the mitzvah of achilas matzah, which is מן התורה, you have no time to be mehadrin, and you have, you have to soak achilas-- You have these, uh, mat-- uh, diced matzah which is about an ounce of-- half an ounce, excuse me, a full ounce, which is about a half a matzah. You have to soak it and eat it within the time limit because some people think they can nibble on the matzah, it can take a half an hour also. You're not יוצא. It has to be within the time limit of six, seven minutes according to the צמח צדק, אכילת מצה six, seven minutes. So you have to be able to eat the matzah within six, seven minutes to be יוצא אכילת מצה מן התורה. Now we're getting to the עירוב חצרות, those who make an עירוב, those who live in apartment buildings or even a two or three story house, they have an עירוב between all the tenants. So in case you want to make a new עירוב, and if you made it from a שמורה matzah

14:50 דובר 1 from last year, or you make a סתם matzah, which is the basic matzah, and you want to make a new עירוב, so first you have to get rid of the old עירוב. So to explain how can you get rid of the old עירוב, because you can't eat the matzah because you don't eat matzah within thirty days. So as long as you don't eat the matzah, you can't make a second עירוב because you can't make a ברכה because the first עירוב is still existing. So the way to eat that, you take the matzah for the first עירוב חצרות, either you soak it or you cook it, or you practical means, you first, you put it in a frying pan with oil and you make a matzah brei, as they call it in the English language. So therefore, so once a year you eat a matzah brei and you're eating the עירוב חצרות to be able to make a new עירוב חצרות. Now, the last thing is הלכות חול המועד. Chol Hamoed does not mean it's a weak day. Chol Hamoed, that's a יום טוב. That's why on Chol Hamoed you have to go in the בגדים. Don't put on your dungarees for Chol Hamoed. Uh, don't put on your baseball hat for your Chol Hamoed. Go, go get dressed like a mensch, like יום טוב, because it is a יום טוב. The same thing in case you have anything, renovations you're making in a house or cutting—gardeners to cut the

15:59 דובר 1 grass, you should not do it on יום טוב, on Chol Hamoed, just like you cannot do it yourself. The concept of אמירה לנוכרי, that you're not מותר to tell a גוי to do a מלאכה that you cannot do, also applies for Chol Hamoed. Just like it applies for Shabbos, a יום טוב, it applies for Chol Hamoed. In case there's a problem, there's a question of הפסד, means something can be—in other words, if something can go wrong. So let's say you have a leak in, in the roof, and if you, if you don't deal with it, so you'll have, you know, you'll have a, you'll have, you know, it'll be raining in, so you wouldn't have a very comfortable—you'll have gebrochts in your soup. So therefore, then if it's a הפסד, you can make it on—you could tell a גוי to do it. Otherwise, you should ask a Rav anything that's dealing with the מלאכה, the מלאכה, which means renovations in housing, cutting the grass, so on and so forth. You have to ask a שאלה when it's permitted and when it's not permitted. And now, just the last thing, I explained that the importance and significance of eating כזית matzah on Pesach, it says in the ספרים that it's מחזק באמונה. It strengthens the אמונה in the אייבערשטער. And therefore, it's so important not only for the מצווה, but it helps you along for the whole year that when you do a מצווה, it should be done with, with

17:11 דובר 1 the fullest אהבה, the love for Hashem, which is very important. And therefore, when you eat the matzah with the כוונה, of course, even if not for the יוצא, but the כוונה and the כזית, which should be especially the חינוך in the children or elderly people that don't realize. Some people don't realize that you have the כזית. They think you just יוצא, just a little por—little piece, זכר, אמונה, some whatever it is. They have to be told that the כזית matzah is very, very important, because what do we accomplish when people put in all their מוח and all their money, and they put all the endeavors, and they work hard all week to prepare for Pesach, and it comes to the אכילת מצה, they, they nibble on something as if they would be יוצא with a piece. That is the עיקר, כל עיקרים, for everything that you do, the עיקר, to eat that אכילת מצה. So therefore, you should realize how important it is, and the אייבערשטער should be מחזק us in the אמונה and to take—remove everything, problems that we have in Eretz Yisroel, and הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. אייבערשטער should watch over us, and all the problems that in Eretz Yisrael should be מכה מצרים בבכוריהם, that the problem should be with them, not with us. And the אייבערשטער's Hashem, and we're just like in the Mitzrayim, even before we went out from the golus, even when, when, before we went out, we came to the geulah. היה אור

18:32 דובר 1 במושבותם, so it should also be זכר that the אייבערשטער shall watch over us and take care of us, and immediately take us out from golus and our רבינו בראשנו. לחיים, לחיים, אַלע אידן אַ כשר'ן און פריילעכן פסח. א גרויסן הארציקן יישר כוח, סייפא דיוורטה לקובץ די י"א ניסן, סייפא דיון יומא הלכה וסנגיה, און פאר סמיט... מתרגם זיין איך כל שיין עם ועום. Also a reminder to everybody, please sell your chametz early. The later you come, the busier it gets, push it for practical reasons. Everybody is asked to sell their chametz early. א גרויסן הארציקן יישר כוח, און די הארץ שפילן א ניגון, און ס'דען נאך אין רד די לקובץ די י"א ניסן, און דערנאך וועט זיין די וידיאו פון י"א ניסן טאפ שאין למד דייז.

22:45 דובר 2 מיט אונדז, איינער פון די שלוחים פון דעם מלך המשיח, דער ראש ישיבה פון ישיבה גדולה אין מדינת מקסיקו, הרב, החסיד, הרב, רב נועם וגנר, מחב"ד זיין דמעילם, מתפרפר מברטר, לקובע דמעינסקין י"א ניסן מאה שנה, אני כפרפנגל הרב נועם וגנר, בבקשה. הא? לחיים, לחיים. There's going to be a video right after this דרשה, so please give your fullest attention to Rabbi Wagner. He is, as far as it's planned now, the last speaker of this evening. So please, בעט איך די, אז החלטנו רואיג בשעה שרב וגנר וועט רעדן. Also on the back, please, please. וקשים עוד הפעם.

24:41 דובר 3 When we want to know the meaning of י"א ניסן, especially י"א ניסן מאה שנה, as well as when we want to know the meaning of any situation, of any time, the only way to know and the only way to look and to know what something means is like the לשון of רש"י: אנו אין לנו אלא דברי בן עמרם. The only way we know what something means is with the Rebbe's words, with the שיחות that the Rebbe said to us, and in particular the שיחות that we heard, the latest from the Rebbe. In the meaning of י"א ניסן, the Rebbe says in a שיחה, in תשנ"ב, in a הרב a שיחה, a שיחה of כ"ב שבט, and the Rebbe explained the meaning of י"א שבט and י"א ניסן. The Rebbe explained the meaning of י"א, eleven, is אחד שלמעלה מעשרה, the number ten has to do with the completion and the שלמות of the world. The world the way it's at its perfection, because ten has to do with the עשר ספירות. The ten ספירות which are creating the world, the way the world, the completion of the סדר השתלשלות, the natural world. י"א, the one, the number eleven, the one that's higher than ten, shows on higher than the world, higher than the סדר השתלשלות, the supernatural, higher than nature, the essence of Godliness, the way it comes down into this world. And the Rebbe then goes on to explain that the difference between, there's two

26:53 דובר 3 months. In particular, where we find something special in the eleventh day. There's eleventh day of Nisan, the י"א of the חודש הראשון. The eleventh day of the first month that shows on the התחלת הגילוי, the beginning of the revelation, the לידה, the birth of the בחינה of י"א, of אחד עשר. It shows on the beginning of the revealing. Eleven, the idea of the supernatural higher than the world, which the Rebbe explained that's the meaning, the idea of Mashiach. And י"א שבט is the תכלית שלימות הגילוי, is the completion of the revelation which comes על ידי נשיאות בגילוי through the גילוי of the נשיאות. There's a שיחה from the Rebbe where the Rebbe explains that in Mashiach there's two points. There's the מציאות of Mashiach, the existence of Mashiach, the essence of Mashiach, and there's the קבלת מלכותו על ידי העם, the acceptance of the kingship of Mashiach through the nation, through the people. The שלימות, the גילוי, the revelation of Mashiach through his פעולות, through what he does in the world. And the Rebbe explains that the מציאות, the existence of Mashiach is here already. The existence of Mashiach, the essence of Mashiach is something that's here. And what must be is the acceptance of the kingship of Mashiach through the nation. And in this way to bring out the שלימות, the פעולות of Mashiach through the, through his פעולות, through the actions that he does in the world. And the same point is what the Rebbe explains over here. The meaning

29:05 דובר 3 of י"א ניסן, the י"א, which is higher than nature, which is Mashiach. The eleventh has-- is connected, the Rebbe explains the number eleven is connected with Mashiach. The לידה, the beginning of the existence, the essence of Mashiach is on י"א ניסן. י"א ניסן is a time when a Jew realizes his connection to the essence of Mashiach, to the essence of י"א. And the גילוי on י"א שבט is when there's נשיאות בגילוי, the קבלה of the מלכות of Mashiach through the people when there's the שלימות of נשיאות בגי-- בגילוי. Today is י"א ניסן, י"א ניסן מאה שנה. And the Rebbe explains the difference between שנת המאה and מאה שנה. שנת המאה, the hundredth year is the קאַפּיטל מזמור לתודה. The קאַפּיטל מזמור לתודה means a קרבן תודה that a person brings for a miracle that happens to him. When a miracle happens to somebody, then they, they give thanks to Hashem. And that's why in the מזמור לתודה we say, דעו כי ה' הוא אלקים, that הוי' הוא אלקים. That even if a person looks in the world and he sees only אלקים, לשון רבים, a person looks around in the world and he sees a physical world, a physical existence which seems to conceal on the truth of godliness. It seems to conceal on the truth of what really is happening in the world. And a person has to realize that הוי' אלקים, that the truth really is, that אלקים is just a כלי for the גילוי

30:59 דובר 3 of שם הוי'. The really real truth is הוי', the essence of Hashem, of godliness. And this is the קאַפּיטל ק, the שנת ק, is when a person realizes how he brings it down into the world. Higher than that, that I've explained, the שנת ק"א. When we get to the שלמות of מאה שנה, שנת המאה already was the completion. שנת המאה already had a שלמות, just like the number ten, and מאה, one hundred, is ten times ten. It already reached the perfection and the completion, the שלמות of everything there is in the world. But that's still not the ultimate. The ultimate is when a person gets higher than the שלמות, higher than the שלמות of the world, is שנת ק"א. In the beginning of קאַפּיטל ק"א we say, חסד ומשפט אשירה, that even when it's משפט, even when it's משפט, even when a person doesn't see, like, a miracle happening, even the worldly things that seem to be concealing godliness. Not only does a person realize that הוי' אלוקים, but a person comes to a realization, to the גילוי of עצמות ומהות, the essence of Hashem, which that has to do with number eleven and with the number ק"א, because ק"א is גימטריא מאין, that a person already sees the essence of Hashem. And in this way, even the משפט, even in the world itself, through the גילוי of עצמות of the אייבישטער, even in the world itself, even in משפט, a person can sing to Hashem

32:45 דובר 3 from that. And that's the completion and the שלמות that a person realizes that has to do with the עבודה, that as soon as a person wakes up in the morning, the first thing a person does when he wakes up in the morning is to say, "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים," that even if he's before נעגל וואַסער, and even if he's in a way of the אין, even if he's in a situation where he still has the רוח הטומאה on his hands, he connects the עצם of his נשמה. The essence of the soul of a Jew realizes that it's connected with the עצמות of the אייבישטער, and that nothing can be מטמא, that nothing can bring טומאה onto the עצמות of the נשמה of a איד. And together with that, like the Rebbe says, that the עצמות, how to reveal the עצמות of משיח is when a person knows that as soon as he wakes up in the morning, even before he does any פעולות, even before he comes to גילוי, even before he comes to an ענין of being מגלה something, already as soon as he wakes up in the morning, he's breathing the air of משיח. He's breathing the air of משיח. He realizes that a person, the Jew's essence, the second he wakes up in the morning, even before מודה אני, is connected with the עצם of משיח. And in this way, the עצם of a Jew is connected with עצמות ומהות of the אייבישטער. And that's what a Jew, uh,

34:16 דובר 3 realizes. And the Rebbe says that this comes out through the הכרזה of יחי אדוני המלך דוד לעולם. That the Rebbe says the גילוי of משיח and the way a Jew lives with the essence of משיח is that right away a Jew realizes and understands the idea of יחי אדוני המלך דוד לעולם. And that's שנת ק"א. שנת ק"א is that even the essence of a Jew, the essence of a Jew, on י"א ניסן, י"א which shows on the עצמות of the אייבישטער, the עצמות in the world which is גילוי through מלך המשיח, and that a Jew, the essence of a Jew is connected to that essence. The מציאות, the existence and the essence of משיח, and especially on י"א ניסן שנת ק"א. שנת ק"א, which is the אין, which is אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין אין. That when a person goes higher than what he usually does, a person goes out of his nature, he goes out of his רגילות. How does a Jew go out of what he usually does? מאה, a hundred times learning something you learn is the completion. It's already a hundred times. You're complete already. You reach שלמות. Why should somebody go and do, learn it a hundred and one times? The one time extra, the אין of ק"א, is because of the essence of a Jew, that he knows he's connected with עצמות ומהות of the אייבישטער. And that's י"א

35:50 דובר 3 י"א ניסן שנת תשס"ב, that every Chassid knows that there's a Rebbe, and not only there is a Rebbe, but the essence of the Rebbe, the מציאות of מלך המשיח, the מציאות of every Jew, regardless of what he did till now or what he, what his פעולה is, what the actions of a Jew is. Even if he's in a situation like before נעגל וואסער, where he has a רוח הטומאה, where a person knows by himself that he's not the way he should be because of the essence of the נשמה, the essence of the נשמה is connected with essence of the אויבערשטער, and that through the ממוצע המחבר, בין הוי' וביניכם, through the Rebbe, מלך המשיח, that a person is connected to the essence of אלוקות, the essence of נשמה. And when a person realizes that, then we bring it לידי גילוי through the פועל, through doing the things the Rebbe wants. And the main thing is that through this for sure we're gonna be זוכה now on this י"א ניסן, that we're gonna see the גאולה of משיח. We're gonna see since there already is the essence of משיח, so it only has to be. The Rebbe commanding, just open up our eyes and we're gonna see the essence of משיח that's already here. That there'll be right now on י"א ניסן, שנת תשס"ב, there'll be the גאולה of the Rebbe, מלך המשיח, שליט"א. Right now we're gonna see בעיני בשר, with our physical eyes, we're gonna see the Rebbe bringing us לחיים, לחיים,

37:19 דובר 3 יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

37:38 דובר 4 א גרויסן, א הערציקן יישר כוח, הרב ר' נועם ווגנר, thank you very much. As we told you, we're going to, uh, show the video tonight of תשל"ב, the Rebbe's seventieth birthday. אבער נאך פריער, we're gonna בענטשן. And נאך בענטשן, we're gonna ווייזן a video. And נאך a video, the Rebbe's willing, קען מען ממש זיין מיט א חסידישע פארברענגען עד ביאת גואל צדק. די גבאים האבן געבעטן אויסרופן, מארגן וועט זיין די שול פארמאכט. די מניינים וועלן אלע פארקומען אויבן. נט, נעבנס מנין פון צענע סדר שחר, איז א פערטל נאך דריי, און ביים זמן מנחה וועט אלץ פארקומען אויבן ביז מנחה ערב פסח. בכדי אז מ'זאל קענען צו, אה, רייניקן די שול און צוגרייטן אויף חג הפסח. איך וועל דאס announce this also in English. The shul will be closed Monday and Tuesday and Wednesday will reopen for Mincha. So please whoever has something in the lockers or you have to clean your lockers or whatever you have in the shul, a coat, a pair of tefillin, anything that you might come in please take it tonight. ועכשיו התבקשתי להודיע גם בלשון הקודש. כפי שהסדר מכינים מחר וביום שלישי את הבית כנסת לכבוד חג הפסח. זה הרבה עבודה והבית כנסת כאן למטה יהיה סגור. You have the one? והבית כנסת— Finally someone's about. יהיה סגור. אז מבקשים מכל אחד אם יש לו תפילין, צריך לנקות את הלוקר, שכח סוודר, מה שלא יהיה, שכל אחד ייקח את זה היום בלילה בכדי שהבית כנסת. No, no. אז מבקשים שכל אחד ייקח הכל מהלוקרס, מהמילים, כל

40:22 דובר 4 מה שיש לו כאן בסמסמי היום בלילה. מחר ויום שלישי הם מנקים את הבית כנסת. כל המניינים יתקיימו למעלה בזמנים הנכונים. מבקשים מכל אחד, אה, לעזור. שיהיה חג הפסח כשר ושמח בירושלים עיר הקודש עם מלך המשיח בראשנו, בגאולה אמיתית והשלמה תכף ומיד ממש, בהמשך והתפשטות של י"א ניסן עכשיו אתו ממש. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. יתן רבש"ע בברכה.

42:55 דובר 5 I got it extended till Rabbi Slomer. That's it, huh?

43:01 דובר 6 כל ההוק מה?

43:15 דובר 5 You said don't leave anything in Tel Senena tonight. Where's my check? You said it! I have to make it out also. Serious. Mayor.

43:31 דובר 6 Your locker is right by him, it's right by the bathroom.

43:33 דובר 5 Oh, no. I like it like this. I like it...

44:12 דובר 6 אז פותח

44:45 דובר 7 רבותי, מיר וועלן בענטשן. יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. ברשות מורנו ורבנו, נברך אלוקינו שאכלנו משלו. ברוך אלוקינו שאכלנו משלו ובטובו חיינו. וזכרנו לטוב ולבריאות. תודה