התוועדויות בכפר חב"ד · התוועדות 16 · י"ט כסלו תשנ"ב · 1:17:07
התוועדות י"ט כסלו תשנ"ב כפר חב"ד
אורח: נפתלי רוט, מקהלת חסידי חב"ד, מנחם לרר, מרדכי אליהו, אליעזר ברוד, מרדכי שמואל אשכנזי
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית.
04:02 דובר 1 כבוד, כבוד מרנן ורבנן, רבני ערים ודיינים, זקני החסידים והמשפיעים, שרים וחברי כנסת, ראשי ערים וקציני צה"ל, אישי ציבור, חברי ועד כפר חב"ד, זקני החסידים, חסידי חב"ד ואוהדיהם, חברים, אחים ורעים מכל הארץ שבאו לחגוג יחד הערב את חגנו, חג כלל ישראל, קהל קדוש ונכבד. מכפר חב"ד, מרכז ובירת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה, שמחים אנו לקבל את פני כל הבאים הנמצאים בתוך אולם בית הכנסת והסובבים בחוץ, לקבל את כולם בברכת חסידים לבבית להתוועדות חג הגאולה י"ט בכסלו. ברוכים הבאים להיכלה של חסידות וחסידים גם יחד. חג שמח וא גוט יום טוב! זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. זה היום אנו אומרים את הפסוק בפעם המאה ותשעים ושלוש. זה היום לפני מאה תשעים ושלוש שנים יצא לחירות, לחופשי, מייסד ומחולל שיטת חסידות חב"ד, הלא הוא רבנו שניאור זלמן מלאדי, המכונה בפי כל האדמו"ר הזקן, האלטער רבי, נשמתו עדן. מוריי ורבותיי, חג הגאולה י"ט בכסלו הוא כלשון רבותינו נשיאינו, ראש השנה לחסידות. ובתור שכזה הוא משמש בדורות האחרונים למאות אלפי יהודים בכל פינות תבל, כיום שיא של התעוררות רוחנית והתחזקות חסידית מתוך רגשי דבקות ושמחה שפורצים כל הגדרים. וכלשונו הטהור של כבוד קדושת האדמו"ר הזקן נשמתו עדן ביום שחרורו, שכתב בזה הלשון: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמי רבא ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב, כי המעשה חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא". ואכן מוריי ורבותיי, כלשונו הקדוש של האדמו"ר הזקן בעל השמחה. מאז נחוג חג הגאולה י"ט כסלו בכל תפוצות ישראל, נתעוררו ביום גדול וקדוש זה רבבות אלפי ישראל, מאות אלפי ישראל, לתשובה ולעבודה פנימית. י"ט כסלו, השם י"ט כסלו, הוא זה
07:52 דובר 1 ששמר על גחלת הקודש שלא תכבה חס ושלום גם באותם, באותם מקומות נידחים ביותר ובעיתים הקשות ביותר עד לדורנו אנו. כאשר יעידו אחינו בני האיכרים שחיו, שעלו בשנים הללו מארצות המצוקה לארצנו הקדושה, כאשר יעידו אחינו בני ישראל בכל פינה שבתבל היום, כאשר בא שליח של הרבי, מחיה ומוסיף שמחה ואהבה לכל מקום שהוא מגיע. ואכן רבותיי, ידוע מה שעשתה התוועדות של י"ט בכסלו ליהודים במיצר לא עשתה ולא עשה שום גורם אחר. יום טוב גדול זה הינו היום בו ניצחה תנועת החסידות את כל אויביה ומפריעיה. מאז היום, מוריי ורבותיי, הולכת החסידות ומתפשטת כשהיא תוקעת יתדות ומשליכה עוגן בכל תפוצות ישראל ומציתה שלהבת אש בכל ריכוזי העם היהודי בכל מקומות פזוריו. ביום זה הוכח הצורך הגדול בגילוי והפצת אור החסידות כדי להציל את חיי העם והאומה בכל מקום שהוא. אחיי ורעיי, חסידים ואנשי מעשה, יחד בשבט אחים, יחד עם רבבות אלפי חסידי חב"ד ואוהדיהם בכל רחבי תבל, ניצב יחד כאן הערב להתוועדות החסידית המרכזית כאן בכפר חב"ד. מקום שממנו מופץ אור החסידות אל כל העם באשר הוא שם. אותו כפר חב"ד, מוריי ורבותיי, שאנו מזכירים אותו מדי שנה, שהרבי שליט"א מעיד ואומר בשם חמיו כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ נשמתו עדן, שהוא הרבי הריי"צ מעורר רחמים על יושבי כפר חב"ד ועל משפחותיהם, על כל התומכים בכפר, לכל הדואגים להתפתחותו ולהצלחתו, להם ולמשפחותיהם ולכל השמחים איתם יחד. מוריי ורבותיי, אותה חסידות שאנו חוגגים הערב את גאולתה, החסידות העניקה מזיווה ומהודה לא רק למאות אלפי החסידים שהסתופפו בצלה, אלא בישמע מאווירת הפסגות את כלל ישראל כל כולו, העניקה לו כוחות חוסן לקראת כל ניסיון קשה שייערם בדרכו, וציידה אותו בנשק הרוחני היעיל
11:22 דובר 1 מאין כמוהו לקראת המאבקים הרוחניים שנכונו לו בעקבתא דמשיחא. אחיי ורעיי, הבה נזכור השנה שהוכרזה על ידי הרבי שליט"א והתקבלה בכל תפוצות ישראל כשנת נפלאות בכל מכל כל. נדרשים אנו להתעלות ולהגביה עצמנו יותר ויותר, לממש את ערכי החסידות אשר יסודם ועיקרם הוא החוט המשולש של אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל. נגביר את הרבצת התורה והפצת החסידות בכל מקום שידינו מגעת. וזכותם הגדולה של בעל יום ההילולא רבא של י"ט כסלו, המגיד הקדוש ממזריטש נשמתו עדן, ושל בעל חג הגאולה רבנו הזקן נשמתו עדן, תגן על כולנו ועל כל ישראל כולו ותהי זו שנת גאולה כללית ואמיתית וכדבריו של הרבי שליט"א, כקריאתו הלבבית של הרבי שליט"א, במיוחד בחודשים האחרונים, בשבועות האחרונים ובימים האחרונים, שהכול כבר מוכן, הכול כבר גלוי, רק מה שאנחנו חייבים להשלים זה יחד עם כל הקהל הקדוש הזה, עם מרנן ורבנן ורבותיי, לצאת לקבלת הפנים לקראת משיח צדקנו יחד עם הרבי שליט"א בראשנו, אמן ואמן מיד ממש. וכשישב באותו יום שלישי לפני מאה תשעים ושלוש שנים האדמו"ר הזקן בבית הסוהר במסירות נפש למען אותה חסידות, וכשאמר את הפסוק "פדה בשלום נפשי", נפתחה הדלת ונתבשר בבשורה הגדולה של הגאולה, אותה גאולה הנמשכת והולכת להסתיים. אני רוצה להזמין את המקהלה בניצוחו של מר משה מונה רוזנבלום, מקהלת חסידי חב"ד מכפר חב"ד, יחד עם הקהל, לפתוח באותו פסוק שהאדמו"ר הזקן אמר ברגע הבשורה, "פדה בשלום נפשי". בבקשה.
14:26 דובר 2 פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. פדה בשלום נפשי מקרב לי, כי ברבים היו עמדי. ישמע אל ויענם, ויושב קדם סלה. ישמע אל ויענם, ויושב קדם סלה. אשר אין חליפות למו, אשר אין חליפות למו, ולא יראו אלהים, ולא יראו אלהים. שלח ידיו בשלמיו, חילל, חילל, חילל בריתו. חלקו מחמאות פיו וקרב לבו. רכו דבריו משמן והמה פתחות. השלך על ה' יהבך והוא, והוא יכלכלך, לא יתן לעולם מוט לצדיק, לצדיק. ואתה אלהים תורדם, תורדם לבאר שחת. ואתה אלהים תורדם, תורדם לבאר שחת. אנשי דמים, דמים ומרמה. לא, לא יחצו, לא יחצו ימיהם. אנשי דמים, דמים ומרמה. לא, לא יחצו, לא יחצו ימיהם. ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? אבטח, אבטח בך.
19:17 דובר 5 איפה שיר? היי!
19:21 דובר 2 ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? אתה, אתה כו'. ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני אבטח בך? ואני... היי! ואני אבטח בך? ואני אבטח בך?
20:14 דובר 5 היי!
22:19 דובר 6 אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. היי. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. היי. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. היי, היי, היי. ואני אבטח בך, אבטח בך. ואני אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, אבטח בך, אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך, ואני אבט-- אבטח בך. ואני אבטח בך, ואני אבטח בך. יישר כוח למקהלת חסידי חב"ד מכפר חב"ד, בליווי התזמורת והניצוח של מר משה מונה רוזנבלום. מוריי ורבותיי, ומאותה-- מתוך אותה שמחה אדירה, מתוך אותה שמחה פנימית ועמוקה, מאותה-- מתוך אותה שמחה לבבית, רבותיי, נפתח כמנהגם של חסידים, אחרי שהתחממנו, אחרי שהלב התחמם, את ההתוועדות, את ההתוועדות החגיגית הזו במברקו, ברכתו של כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א, אותה ברכה הפותחת חלונות ללב כל אחד להכניס לתוכם את האור, אור החסידות. אתכבד בזה להזמין לפתוח את ההתוועדות בקריאת מברקו, ברכתו של הרבי שליט"א להתוועדות זו, את יושב ראש האכסניה, ועד כפר חב"ד, האהוב על כולנו, הרב מנחם לרר, בבקשה.
26:35 דובר 7 לכל המשתתפים בהתוועדות הגדולה די"ט כסלו שליט"א. לחיים, לחיים ולברכה. גוט יום טוב, כסלו והמשכו, חיים בי"ט כסלו לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות, דקטן ועד גדול. ויהי רצון מהשם יתברך שבכל אחד ואחת יהיה ויהא קיים בזה בשלום, בגמר ובמלואו, ושיצליחו בעשיית הכלים לזה. כפי מאמר חז"ל, בא הכתוב, שזהו העוסק בתורה הנגלה והחסידות ובגמ"ח ובתפילה. ובמיוחד שהשנה י"ט כסלו הוא ביום ג' שהוכפל בו כי טוב, טוב לשמיים וטוב לבריות. וכל זה באופן דופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה וגומר, ומתחיל במבצעים, כל אחד מהם, ובהדגשה מיוחדת בכל עניין בשנה שהיא שנת העיבור שנקראת בתורה בשם שנה תמימה. ובשנת ה-תשנ"ב שיש בה רמז היא תהא שנת נפלאות בכל מכל כל. ומיום זה למען הכנה לחנוכה ולחנוכה שעניינם תוכנם ונותנים כוח להדליק כל אחד ואחד על פתח הבית נר מצווה ואור תורה, ולהוסיף בכל זה מיום ליום על פתח ביתו, ושיאיר גם החוץ ובמשך כל השנה, ולהצליח בכל האמור. והרי זה, והרי זה יומין זכאין גם למהר קיום תפילת וברכת משה רבנו על כל אחד ואחד מבני ישראל שליט"א. בסיום וחותם מזמור צדיק שבספר נעים זמירות ישראל דוד מלכא משיחא, "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו". יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם, ומעשה ידינו כוננהו. ויהי רצוננו במעשה בית המקדש השלישי במהרה בימינו בגאולה האמיתית והשלמה על ידי משיח צדקנו, תכף ומיד ממש. מקום החתימה. לחיים, לחיים! ועל ברכת הרבי שליט"א אנו אומרים אמן ואמן, ומכוח ברכתו של הרבי, מוריי ורבותיי, אנו מקדמים בברכת ברוכים הבאים את אורחנו הדגול והיקר, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, רבי מרדכי אליהו שליט"א. ברוכים הבאים בשם השם.
31:39 דובר 8 יישר כוח ליושב ראש ועד כפר חב"ד, הרב מנחם לרר. כל המברק וכל הדרכה על בואו של המשיח, על גאולת ישראל על ידי דוד מלכא משיחא. מובא בשמו של תלמידו של החוזה מלובלין שאמר: "שמעתי ממורי ורבי שאין בן דוד בא עד שיתפרסם תורתו של רבי שניאור זלמן". מוריי ורבותיי, מתוך התקשרות זו נפנה עתה אל האכסניה המארחת, כפר חב"ד, אותו כפר שעוסק בפרסום והפצת תורתו של רבי שניאור זלמן במשך כל השנים והדורות, בראשותו ובהנהגתו של המרא דאתרא. אתכבד בזה להזמין את המרא דאתרא, הגאון החסיד רבי מרדכי אשכנזי שליט"א, לפתוח את ההתוועדות בדברי ברכה, בבקשה.
33:14 דובר 9 כמנהג חסידים, פותחים בגדולה לגימה שמקרבת, באמירת לחיים, לחיים!
33:23 דובר 8 לחיים, לחיים.
33:31 דובר 9 כבוד הרב הראשי ראשון לציון, מרן הגאון המקובל שליט"א, כבוד הרב הראשי ואב בתי הדין של העיר תל אביב יפו רבתי, הרב לאו שליט"א, כבוד השר, סגן השר, השר לעתיד לירושלים השלמה והמאוחדת, ידידנו ומכובדנו הרב ורדיגר שליט"א, רבנים, אישי ציבור, קהל קדוש ונכבד. התאספנו הערב בפעם המאה תשעים ושלוש להתוועדות חסידית של חג החגים, כפי ששמענו קודם במברקו ובברכתו של הרבי שליט"א, יום ראש השנה לתורת החסידות. למה נקרא חג י"ט בכסלו בשם ראש השנה? מכיוון שבאותו יום היה יום הדין לתורת החסידות כולה. לפני מאה תשעים ושלוש שנה ברוסיה הצארית התקיים משפט אשר בו היה צריך להיפסק ולהיחתך: האם תורת החסידות באה להמיט שואה חס ושלום על עם ישראל, או להיפך? מה להיפך? האם על ידי פרסום והפצת תורת החסידות תקוים הבטחתו של משיח צדקנו לבעל שם טוב עשרות שנים לפני זה, כפי שהדבר מובא בספרים, כאשר פגש הבעל שם טוב את מלך המשיח ושאל אותו "אימתי קאתי מר?", ענה לו המשיח "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". את התפקיד ואת השליחות הזו לקח על כתפיו בעל השמחה והגאולה, בעל התניא והשולחן ערוך, להפיץ את תורת החסידות. קמו מנגדים וכולם מכירים וכולם זוכרים את הסיפור, עד כדי כך שהדבר הגיע לידי משפט של מרידה במלכות וכולי, והפסק דין יצא אדרבה ואדרבה, להפיץ את תורת החסידות בעולם כולו. מוריי ורבותיי, במשך מאה תשעים ושלוש שנה חסידים ואנשי מעשה בארץ ובכל העולם, ברוסיה, במשטר הקשה, במשטר הרחב, במשטר הפתוח בארצות הרווחה חוגגים, חגגו במשך מאה תשעים ושלוש שנה את חג החגים, את חג י"ט בכסלו. אבל בשנה זו, בשנת תשנ"ב, כ-- וכפי שכותב הרבי שליט"א במכתבו ובאיגרתו לחג הזה, תשנ"ב, בכל מכל
36:39 דובר 9 כל בגימטריה קבץ. בזמן מיוחד זה ובשנה מיוחדת זו, הרי השמחה והחגיגה היום בהתוועדות חסידית זו יש לה משמעות אחרת, ומכיוון שנצטווינו על ידי הרבי שליט"א כהוראת שעה שכל אחד ואחד חייב לעסוק בהלכות משיח ובענייני משיח. ודאי וודאי בקשר לחג הגאולה, וכולם יסכימו איתי בקשר למשמעותו של החג של י"ט בכסלו. הרי איתא בירושלמי במסכת מגילה, וכך גם מביא הרמב"ם את ההלכה הזו בסוף הלכות מגילה: כל המועדים בטלים חוץ מפורים. ובאחד ממאמריו-- ממאמריו הגדולים של בעל השמחה והגאולה הוא מסביר בספר תורה אור בדרושים למגילת אסתר, הוא מאריך בביאור הדבר מה, מה היתרון בחג הפורים לגבי שאר המועדים. נשאלו חסידים ודנו בהתוועדות חסידית האם הדברים אמורים רק לגבי חג הפורים או האם הדברים אמורים גם לגבי החג של י"ט בכסלו? הדברים פשוטים שלא רק פורים, אלא גם החג של י"ט בכסלו, לא רק שלא יתבטל לימות המשיח, אלא אדרבה ואדרבה. למה? הסיבה לכך היא פשוטה: כל החג בא, כל החג נאמר, כל החג נחוג בשעתו בכדי להביא ולהחיש את ביאת המשיח, כפי שהזכרנו, שיפוצו מעיינותיך חוצה. זה היה הניצחון. ואומנם כפי שהרבי שליט"א הזכיר כמה וכמה פעמים וגם בהזדמנות האחרונה כש-- בפגישתו עם הרב הראשי שליט"א, הוא הזכיר ואמר שבני ישראל כבר עשו תשובה. בני ישראל, הפצת המעיינות הופצה בכל העולם כולו. אין סיבה ואין טעם למה באמת המשיח לא בא. מה התפקיד שלנו? מה התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו בשנת-- בי"ט בכסלו בשנת תשנ"ב? החלטות של כל אחד ואחד מאיתנו, אם בקשר לעצמו, אם בקשר לבני ביתו, אם בקשר למשפחתו, בקשר לסביבתו. להתכונן לביאת המשיח. מה זאת אומרת להתכונן לביאת המשיח? פירוש הדברים כפשוטם. כשיהודי יודע שהנה
39:03 דובר 9 המשיח בא, החיים שלו הם אחרים, החיים הרוחניים הם אחרים. חיי הגשם, חיי החומר לא תופסים כל כך מקום. הנה, הנה אנחנו עומדים לקראת קץ גאולתנו, לקראת היום הגדול, כפי שהרמב"ם כותב שכל המעדנים מצויים כעפר. מה יהיה תפקידו, כוחו של כל האדם, כל יהודי? רק לעסוק בענייני האלוקות. וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם. אם יהודי שומע ואומרים לו, ובא הרבי שליט"א ואומר לו אנחנו נמצאים בתקופה הזו, אנו נמצאים בזמן הזה, משיח כבר נמצא בתוכנו, הדבר היה צריך להרעיד אותנו, לא רק להרעיד אותנו, אלא לשמח את כל אחד ואחד מאיתנו שזכינו וקיימנו והגיענו לחיות בתקופה הזו. הבה ננצל כל אחד ואחד מאיתנו את הימים הגדולים האלו כהוראותיו הפשוטות של הרבי שליט"א, להאיר את הבית, להאיר את הסביבה, להאיר את החוץ, להאיר את העם כולו בהכנה לקראת ביאת המשיח על ידי העסק בעניינים בלימוד של פנימיות התורה שהיא נתגלתה לנו על מנת להחיש את קץ ביאת המשיח. נזכה כולנו עם הרבי שליט"א בראשנו ללכת לקראת משיח צדקנו בקרוב ממש בחודש הגאולה ובחג הגאולה זה, אמן כן יהי רצון.
40:23 דובר 10 כוח גדול, תשואות חן, חן ויישר כוח למרא דאתרא, הגאון החסיד רבי מרדכי אשכנזי שליט"א על הדברים, הדברים המחממים והמעוררים. ומתוך אותם דברים ששמענו מפי המרא דאתרא, שעל ידי הפצת פנימיות התורה נקרב ונצא לקבל את פני המשיח, והרי התוועדות חסידית, הנשמה של ההתוועדות זהו המאמר, מאמר החסידות שאותו אנו לומדים בהתוועדות, איתו אנו ממשיכים לחיות אחרי ההתוועדות. אתכבד בזה להזמין את הרב של כרמי יוסף, הרב החסיד רבי אליעזר ברוד, שיביא בפנינו ויחזור איתנו על מאמר חסידות על הפסוק "פדה בשלום נפשי", וכמנהגם של חסידים לפני המאמר נפתח בניגון לפני המאמר בעזרת התזמורת והמקהלה. בבקשה, הרב ברוד, בבקשה.
46:11 דובר 11 "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי", ומבאר על כך אדמו"ר האמצעי נשמתו עדן בספרו שערי תשובה בדיבור המתחיל "פדה בשלום נפשי", אשר לכאורה צריכים להבין כאן שאומרים את העניין מקרב לי-- מקרב זהו עניין של מלחמה, וביחד עם זה המילה מקרב מסמלת גם את העניין של קירוב. ולכאורה הדברים סותרים, כאשר ישנה מלחמה אין עניין של קירוב, אלא פירוש הדברים הוא שהמלחמה האמיתית היא כאשר כל צד רוצה לא רק לגבור על הצד שכנגד, אלא גם כן לפעול שהצד שכנגד יימשך וייכלל בו עד שיהיו דבר אחד. והעצה לזה היא לא רק שהוא יילחם כנגד הצד שמפריע לו, אלא גם כן שהוא יתקרב אליו עד שהם יהפכו להיות דבר אחד. קרב מלשון קירוב, על ידי זה יהיה כאן העניין שיהיה אך ורק דבר אחד. ואותו הדבר גם כן בעבודת האדם, שהעניין של התפילה הוא עניין של מלחמה. כפי שנאמר בזוהר, "שעת צלותא שעת קרבא". ויי-- אה, כדי להצליח במלחמה לא מספיק שהנפש האלוקית מתבוננת בעניינים שנוגעים אך ורק לה, אלא היא צריכה להתקרב אל הנפש הבהמית, להסביר לה ולהמחיש לה את העניין של אהבת השם בשפה כזו שהיא מובנת גם לנפש הבהמית. ועל ידי כך יתקיים העניין של "ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך", משני יצריך. והנה בפסוק נאמר "פדה בשלום נפשי", אשר מזה שאומרים פדה בשלום מובן שהפדייה כאן היא לא נעשית על ידי מלחמה אלא על ידי העניין של שלום. ומוסבר על כך בדרושי חסידות שאיך נפעל העניין של פדייה בשלום זה על ידי גילוי-- על ידי גילוי אור אלוקי נעלה ביותר, שכתוצאה מכך מתבטל הרע בעצם. וזהו באופן כללי על ידי העניין של אור התורה
48:29 דובר 11 שכאשר אור התורה מאיר, כתוצאה מכך הרע בעצם בטל, מצד עצמו הוא מתבטל ללא מלחמה. וכאשר מדברים את העניין הזה גם בתפילה, את העניין של פדה בשלום, זה על ידי זה שבתפילה מאיר אצל האדם גילוי האור של הדרגות של חיה ויחידה בנשמת האדם, שכתוצאה מהגילוי הנעלה הזה הרע מתבטל בעצם. והנה בעומק יותר, כדי שיהא אמיתיות העניין של פדה בשלום, לא מספיק הגילוי של בחינת חיה שבנפש, אלא צריכה להתגלות הדרגה הזו של יחידה שבנפש. פירוש הדברים הוא שלא זו בלבד שכאשר מתגלים הדרגות של נפש, רוח ונשמה, שזוהי העבודה שעל פי טעם ודעת, שמצד הדרגות האלו ישנו העניין של התלבשות הטוב והרע, ואז ישנה מלחמה של ממש בין הטוב לבין הרע, אלא גם כאשר מתגלית הדרגה של חיה שבנפש, אף על פי שמצד העוצמה וגודל העילוי של דרגת חיה שבנפש מתבטל הרע, אבל סוף כל סוף זהו עניין של ביטול. ישנו העניין של רע, אלא שהרע הזה בטל. מה שאין כן כאשר מתגלית בחינת, בחינת היחידה שבנפש, אשר בבחינת היחידה נאמר, "בבואה דבבואה לית להו", אין בכלל, אין בכלל נתינת מקום לעניין של רע. מצד בחינת יחידה אין בכלל רע בעולם, ולכן שלמות העניין של פדה בשלום זה דווקא כאשר מתגלית היחידה שבנפש. וזהו שאומר הכתוב, "פדה בשלום נפשי מקרב לי, בכדי ל-- כי ברבים היו עמדי". כדי להגיע לעניין של פדה בשלום זה נהיה על ידי "כי ברבים היו עמדי", על ידי הגילוי של ברבים. שברבים זהו העניין של גילוי היחידה שבנפש. כתוצאה מכך נפעל העניין של "פדה בשלום נפשי". והנה לכאורה צריכים להבין כאן, מאחר שהפסוק מדבר אודות גילוי בחינת היחידה שבנפש, "פדה בשלום
50:48 דובר 11 נפשי", לכאורה לשם מה בכלל צריכים כאן לפדות את הרע? הרי מצד בחינת יחידה שבנפש אין כלל רע. ויתרה מזאת, הפסוק לא אומר רק שצריכים לפדות את הרע, אלא שפדיית הרע נעשית על ידי העניין של "מקרב לי", על ידי העניין של קרב ומלחמה. ולכאורה מצד העניין של גילוי היחידה אין נתינת מקום לפדייה, על אחת כמה וכמה שאין נתינת מקום לעניין של קרב. אלא ביאור הדברים הוא שבמאמרים כאן מדובר אודות אחד שאף על פי שהיחידה שבנפש לא מתגלית אצלו בגילוי, ולא זו בלבד שגילוי-- שהיחידה שבנפש נמצאת אצלו בהיעלם, אלא שבכלל הנפש האלוקית היא בהיעלם אצלו. אף על פי כן, היות שהוא יודע על הקיום של היחידה שבנפש, אז כאשר הוא מחליט בנפשו שההנהגה היומיומית שלו תהיה כפי שהיא מתאימה לדרגת היחידה שבנפש, למ-- אזי למרות שהיחידה עצמה לא מאירה בו בגילוי, מכל מקום עצם ההחלטה להתנהג בהתאם לגילוי היחידה זה כבר גורם לעניין הזה של "פדה בשלום נפשי", שהרע נפדה והוא נכלל בטוב. וביאור העניין הוא לפי מה שמוסבר על הפסוק בפרשת ויצא, שכאשר יעקב אבינו הלך מבאר שבע לחרן, הוא התפלל אל השם, "ושבתי בשלום אל בית אבי". נאמר על כך במאמרי חסידות שירידת יעקב מבאר שבע לחרן, לחרון אף של מקום, הייתה בכדי להשיב את ניצוצות הקדושה שנמצאים בחרן, להשיב אותם אל אבי, אל הקדוש ברוך הוא שבשמיים, אל אבי שבשמיים. וזו הייתה תפילת יעקב, "ושבתי בשלום אל בית אבי", שהוא יצליח להשיב את ניצוצות הקדושה שישנם בחרן אל אביו שבשמיים באופן של שלום. ומבואר על כך במאמרים שהעניין של בשלום הוא מורכב מהתיבות ב' שלום, שישנם שני אופני שלום, שלום מלמטה למעלה ושלום מלמעלה למטה.
53:08 דובר 11 ועל דרך זה אפשר לפרש גם את הפסוק, "פדה בשלום נפשי", פדה בשלום. ב' שלום, שישנם שתי בחינות שלום, שלום מלמעלה למטה ושלום מלמטה למעלה. וזהו גם הביאור בפסוק, "וכל בנייך לימודי הוי' ורב שלום בנייך", שאומרים כאן את הלשון ורב שלום. כלומר, שישנם, אה, בחינות רבות לשלום, שמיעוט רבים זה שניים, שלום מלמטה למעלה ושלום מלמעלה למטה. וביאור הדברים, מה יהיה-- מהו הפירוש שלום מלמטה למעלה ושלום מלמעלה למטה? הסבר הדברים הוא למרות שבאופן כללי מדובר בדרושי חסידות, שהעניין של שלום אמיתי זה דווקא כאשר זה בא מלמעלה למטה, שנמשך גילוי אור אלוקי נעלה למעלה מכלי המקבל, והיות שהמקבל משפי-- היות שמשפיעים למקבל גילוי אור כזה נעלה שהוא בכלל לא כלי לקבל אותו, כתוצאה מכך הוא מתבטל והוא נכלל בעליון. מה שאין כן כאשר מדובר בעבודה מלמטה למעלה, הרי שאז בדרך כלל העבודה היא בבחינת מלחמה. מכל מקום, מובן מהמאמרים האלו שכאן מדברים אודות דרגה כזו, שגם בבחינה הזו של מלמטה למעלה גם אפשר לפעול את העניין של שלום. פירוש הדברים שכאשר מדברים על גילוי אור נעלה מלמעלה, ישנם באופן כללי שתי בחינות בזה. ישנו אופן אחד שהאור האלוקי מתגלה למטה וכתוצאה מכך הרע מתבטל. מה שאין כן כאשר אין גילוי אור, אלא הנפש האלוקית מתלבשת בנפש הבהמית, כמו בשעת התפילה שהנפש האלוקית מתלבשת בנפש הבהמית. אז סוף כל סוף, גם אם היא מצליחה לפעול שהנפש הבהמית תאהב את השם ויהיה לה רצון לאלוקות. סוף כל סוף זה בא מחמת זה שהנפש האלוקית הסבירה את זה לנפש הבהמית. אבל זה לא הכוונה שהנפש הבהמית הפסיקה להיות נפש הבהמית. ולכן כאשר חס ושלום האור של הנפש האלוקית יסתלק מהנפש הבהמית,
55:20 דובר 11 תחזור בחזרה הנפש הבהמית להיות מה שהיא, נפש בהמית שנמשכת לעניינים בהמיים עד לעניינים של רע. מה שאין כן מצד גילוי בחינת האור שלמעלה, אז הנפש האלוקית, כאשר היא משפיעה גילוי אור כזה שלמעלה מכלי המקבל, הנפש הבהמית מתבטלת. אבל ישנו אופן נעלה יותר בדרך מלמטה למעלה, וזו היא הבחינה של גם אויביו ישלים עמו. כאשר באה ומתגלה היחידה שבנפש, הרי שאז מתגלה שהרע בעצם מצד עצמו, בשורשו ובפנימיותו, הוא גם עניין של טוב. ואז ישנו העניין של גם אויביו ישלים עמו. לא רק שהאויב מתבטל, אלא טוב. לא רק שהאויב מפסיק להיות אויב, ולא זו בלבד שהוא לא יוש-- הוא לא ישן והוא לא מפריע בפועל הטוב, אלא שהוא בעצמו מתהפך וגם הוא הופך להיות חלק מהטוב. ודבר זה נעשה על ידי העניין של שלום מלמטה למעלה. גם אויביו ישלים עמו, וזהו השלמות של פדה בשלום נפשי. ישנן שתי הבחינות של פדה בשלום: שלום מלמעלה למטה ושלום מלמטה למעלה. וכאשר באות שתי הבחינות האלו יחד, אז נהיה העניין של שלמות השלום. פדה בשלום, גם שלום מלשון שלמות.
58:16 דובר 12 שיבוצו לך בוצע. אה אוי יויוי אין מושג מה הסיבה בשביל שיהפוך אותו לחופשי וסיים עושה מסיימס את הסעודה עם הצוות שלו. סייג לו, סייג לו ספונטני כשהיא רצה. טרארה טרארה טרארה טרארה הוי 아이 יאיאי יא哎呀哎呀哎呀哎唉哎哎雅雅雅爱ясай בסדר בבית משחק הגבול פשוט צריך לבוא צהובים שם עין בצד השני גם שהיא תשב פעם אונה סרה לה לה لالاלא לא יכול היה להיות להביא ילדים לחיות ביחד בכלל. הוי אוי אוי אויอย היי איי יא אייהไอ יא איאיאיай איי ישנו נושא כמו סימן של הקבוצות לקבוע את המצב. אסור לשים עליו当塞纳塞纳赛那塞到这吗? זה יהפוך אותיות אלף ביתא. אני יודע אקזקטלי האו לה לה Ла ла לה איי איי אייאיいや היי היי הייהיי家집을 떠나. אוסיפע מישהו יבוא טוב אז אף פחות. סיי נו סיי נו סיי נו סיינה סיינה סיינה סייな. לי השערותו אסיינדו איי יאי יאי. איי יא יא יאי יא יא יא יא יאי יא יא יא. אההה. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. היי מוסר, לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. אה אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. היי מוסר, לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. סיימא, סיימא, סיימא, סיימא, סיימא, למשייע בעוצם. שירלי כל הקדימות! אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. משייע, אוי. איי יא יא יאי יא יא יאי יא יא יא יאי יא יא יא. איי יאי יאי. איי יא יא יאי יא יא יאי יא יאי יא יאי. יופי. הורה, הורה. איי,
1:01:12 דובר 12 איי, איי. איי, איי, איי, איי, איי, איי. היי מוסר, לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. אה אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. היי מוסר, לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. סיימא, סיימא, סיימא, סיימא, סיימא, למשייע בעוצם. עוד מעט עולים, עוד מעט עולים. למשייע בעוצם. איי יא יא יאי יא יא יאי יא יא יא יא יאי יא יא יא. אוי, אוי, אוי. איי יא יא יאי יא יא יאי יא יא יא יא יא יא. אההה איי יאי יאי יאי. היי מוסר. היי לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. אה אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. היי מוסר, לא סיימא, למשייע בעוצם, זה חוצה. היי מוסיי, מוסיי, מוסיי, מוסיי, בשמחה לי ישה יוצא. בהשימה אין לי איך שיפוצו. איי יא לה لا 아이 יא יא я ай יא יא يا איאיאיאי艾 יא יא אייא באה הוי הוי הוי הוי היי מוזס לא השימה עלי שיפוצו לך בוצוא ההו. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי. איזה 모세 האסובה שמח לייפשט יופו צו נצרת בבוצה מוסיי מוסיי מוסיי מוסיי תרשינה לי איפה יהודים אסאי? מה עושים פה בלי איך של אותו ילד קטן? לילהอย יא יו הו הו האיו היום הו בא לה איי יא אהום אוי הו הוי הוהי היי מוזה תושימה מישהו יפוטר חוצות ההור. אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי! איזו זו השמחה לי שיפוצו צוחק ליצו. היי موسה. ישנם אנשי מקצוע ואין לי רשות ייפוצו. משה, משה, משה, משה. אז הי משעמם? איי אני לילה. לילה. אוי יא יא יא אוהב ולילה. אבל היום אהובי. אוי אוי אוי אוי אוי אוי.
1:06:15 דובר 3 הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי, הוי. הוי, הוי.
1:06:51 דובר 4 את השירה והשמחה האדירה הזאת, מוריי ורבותיי, אנו מצרפים לקבל פני אורח חסיד ותיק, יושב ראש אגודת הרבנים בארצות הברית, איגוד הרבנים בארצות הברית, רב קהילת שערי ציון, ידידו ומעריצו בלב ונפש שנפשו קשורה בנפשו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל. נציגו בארצות הברית ועומד עמו בקשר יום־יומי, מפיץ תורה ומרביץ חסידות בעולם כולו. כל אלה, רבותיי, מקצת השבח, ותשואות ומחיאות הכפיים לאורח הרב הגאון רבי אברהם. ברוכים הבאים לאוהלה של חסידות. חג שמח. נשיאות נכבדה, מרנן ורבנן, מוריי ורבותיי, חסידים, קהל קדוש ונכבד. אנו מלאי שמחה לארח איתנו את איש האשכולות המעודד אותנו תמיד ומחזק אותנו תמיד, ובכל פעם בעינינו לא כחדשים אלא חדשים ממש, משמח אותנו בכל עת. הלא הוא הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, רבי מרדכי אליהו שליט"א. אתכבד להזמין את כבוד הרב לשאת את ברכתו לעוסקים בשמחה. כבוד הרב, בבקשה. כבוד המרא דאתרא, הרב הגדול מעוז ומגדול, איש רב פעלים לתורה ולתעודה, שעושה רבות בתורה ובחסד ולהגדיל תורה ולהאדירה, הגאון רבי מרדכי אשכנזי, ה' ישמרהו ויחיהו, יאריך ימיו בטוב וימיו בנעימים. כבוד ידידי היקר, הרב הגדול מעוז ומגדול, הגאון הגדול, רבה הראשי של תל אביב־יפו וראש אבות בתי הדין, שאומר את דבריו בעוז ובתבונה, בחוכמה נפלאה, בשפה ברורה ובנעימה, פה מפיק מרגליות, הרב רבי הרב לאו, ה' ישמרהו ויחיהו, יאריך ימיו בטוב וימיו בנעימים. כבוד מעלת הרבנים היקרים, ראשי הישיבות, ראשי הכוללים, ראשי-- רבני הערים, דיינים. וכבוד מעלת סגן השר שהוא שר של ירושלים של מטה וקשור עם ירושלים של מעלה, השר-- הרב ורדיגר, השם יאריך ימיו הטובים ושנותיו נעימים. כבוד סגן השר, הרב החשוב והיקר, איש רב פעלים לתורה
1:10:33 דובר 4 ולתעודה, הרב אליעזר מזרחי, השם ישמרהו ויחיהו אורך ימים ושנות חיים. מעלה מעלה יהי רצון. כבוד האורח היקר והנכבד שההערכה שלי הולכת וגוברת אליו בזמן שאני רואה שכבוד האדמו"ר שליט"א מאוד מאוד מכבד אותו או מעריך אותו, הוא הרב הגדול מעוז ומגדול, מקהילא של תורה בגולה, הרב רבי אברהם יחזקאל, השם ישמרהו ויחיהו אורך ימים ושנות חיים. קהל קדוש ונכבד. הפסוק המפורסם, "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי". הפסוק הזה נפסק באמצע. כשאנחנו רגילים לקרוא לאדמו"ר בעל השולחן ערוך רבנו זלמן, ככה, ככה שמו אצלנו, בעל השולחן ערוך של רבנו זלמן, בעל התניא, ו-- ה-- יש לו הרבה תארים של בעל. כשהיה בפסוק הזה, באמצע הפסוק אמר, "פדה בשלום נפשי", כאן בדיוק קיבל את הבשורה של הפדיון, לא של הגוף, אלא של הנפש. הוא לא דאג לגשמיות, הוא דאג לרוחניות. באו והודיעו לו בשמיים שהוא ה-- הרוחניות גם כן נפדתה. "פדה בשלום נפשי", וכתוב בגמרא: לך לשלום אומרים לחי, בשלום אומרים למת. אז מה זה פדה בשלום נפשי? הכוונה לא רק כאן בעולם הזה הפדייה, אלא גם הפדייה בעולם האמת, במקום ששמה נחשבות הנפשות והרוחות והיחידות והנשמות, שמה נחשבות, גם שמה פדה בשלום נפשי. אבל ההמשך "מקרב לי כי ברבים היו עמדי". ידוע המעשה שמסופר על הבעל שם טוב, זכותו תגן עלינו, שעומד בתפילה ומאריך בתפילה, והתלמידים התפזרו עד שיגמור להתפלל. הם התפזרו, הוא סיים את התפילה. חזרו התלמידים וראו אותו שהוא גמר להתפלל. שאלו אותו: רבנו, הרי אתה מאריך להתפלל, מדוע הפעם קיצרת? אמר, "אני מאריך להתפלל בזכותכם אתם, כשברבים היו עמדי. כשהרבים עוזבים אותי, אז אין מה". אצל האדמו"ר עליו השלום, זכותו תגן עלינו ועליכם.
1:13:33 דובר 4 כי ברבים היו עמדי, הנשמות הקדושות שמזמן אברהם אבינו עד זמן בעל התניא, כל אותם הנשמות היו איתו ביחד, כי ברבים היו עמדי. הוא לא היה בודד, ומכיוון שרבים היו עמו, היו איתו, אז הרבים המשיכו הלאה איתו. ונאה ויפה מה שכבוד האדמו"ר שליט"א כותב, מביא את מאמר חז"ל: "פדה בשלום נפשי. אמר הקדוש ברוך הוא: כל העוסק בתורה, בגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור, מעלה עליו אני כאילו פדה אני לי ולבניי מבין האומות". והגמרא מאריכה ומסבירה את זה ומסיימת ואומרת: ועל פי זה יומתק השייכות לפדה ולשון-- שלום נפשי. כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור לגאולת רבנו הזקן, שעניינה הפצת מעיינות תורת החסידות, זה פדיון. רבותיי, יעקב אבינו רוצה לברך את נערי בני ישראל. רוצה לברך את כלל עם ישראל באמצעות אפרים ומנשה. מה הוא אומר להם? מזמין את הנערים ומברך אותם ברכה שאנחנו מברכים תמיד את הבנים שלנו. אומר לנערים האלה הברכה החשובה: "המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים, ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק, וידגו לרוב בקרב הארץ". אומר יעקב אבינו, דבר ראשון המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים. קודם כל שמירה. שמירה לנערים, שמירה לילדי ישראל שיגדלו בתורה ומצוות צריך שמירה מעולה. צריך מלאכים או מלאכים או רבנים בבחינת מלאכים לשמור על הנערים. והוא ממשיך ואומר "ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק". הרי רבים השואלים ומקשים מדוע התחיל בשמו? היה צריך לומר "ויקרא בהם שם אבותיי אברהם ויצחק" ואחר כך יזכיר את שמו, אלא הכוונה כך. הוא לא מתכוון יעקב יעקב ואברהם אברהם ויצחק ליצחק. הוא מתכוון למה שהנחילו אבותינו הקדושים. אברהם אבינו הטביע בעם ישראל את הטבע של אהבת
1:16:30 דובר 4 הבורא יתברך שמו ויתעלה, את אמונה בקדוש ברוך הוא. אברהם אבינו הטביע בנו את הטבע ללכת "ויקרא בשם השם אל עולם", בכל מקום ומקום להפיץ תורה, להפיץ אורה. אברהם אבינו הטביע בנו בטבע כל העולם כולו אהבת חסד. יצחק אבינו הטביע בנו טבע העבודה, טבע המסירות נפש. טבע לשמוע לקול רבנים, לקול הורים ומורים