תום השבעה של הגברת לאה טרבניק (שטיינבך)

00:00 קשים מאוד. אה, להתבטא ימים רעים כאלו, כל כך קשים. קשים על המשפחה, קשים וקשים לכפר חב"ד. הפטירה הייתה בפרשת וירא. פרשת וירא, יש ההפטרה של פרשת וירא. סיפור ידוע עם השונמית. כתוב בתנ"ך פסוק שאנחנו מכירים את זה בשבת: "ויהי היום ויעבור אלישע אל שונם". הייתה שם אישה גדולה, כך תיאר התנ"ך את השונמית, אישה גדולה. "ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלוקים קדוש הוא". והיא המשיכה ואמרה לבעלה, "נעשה נא עליית קיר קטנה, ונשים לו שם מיטה, שולחן, כיסא ומנורה". יש בזוהר הקדוש כמה וכמה שאלות על הפסוק הזה. האיש בא הביתה, מי הכיר בו? מי היה צריך ראשון להכיר שהאיש הוא איש קדוש? הבעל, מי קשור אליו? היא קמה, באה לכאורה. ואיך הבעל, גם האישה מתקשרת? פה פתאום צורה הפוכה. היא אמרה לבעלה, "ידעתי כי איש קדוש הוא". היא גילתה לבעלה שאלישע הוא איש קדוש. אלישע לא היה מהצדיקים הנסתרים, היה יהודי מפורסם כממלא מקומו של אליהו הנביא, והיא פתאום גילתה לבעלה שאלישע הנביא איש קדוש. כך שואל הזוהר. עוד דבר, היא ביקשה מבעלה, "נעשה לו עליית גג קטנה, לשים בה שולחן-- אה, מיטה, שולחן, כיסא ומנורה". לכאורה, כשבא אורח הביתה, דבר ראשון מציעים לו לאכול. שולחן וכיסא, ואחר כך, אם הוא רוצה לשכב, מכינים לו גם מיטה. פה היא אמרה לבעלה הסדר ההפוך. דבר ראשון יעשה לו מיטה ואחר כך מסדר לו שולחן וכיסא. לכאורה סדר הדברים היה צריך להיות הפוך. מבאר-- מבאר הזוהר את כל הביאור בפסוק בנקודה אחת. הוא אומר: אישה גדולה, יש לזה שני פירושים. פירוש אחד, גדולה, גדולה במעשים טובים. הייתה גדולה, עשתה הרבה מעשים טובים. אבל פירוש שני, מה זה אישה

03:11 גדולה? שהייתה גדולה יותר מכל הנשים, החברות שלה. במה היא הייתה גדולה? שהיא הכניסה אורחים. כך מפרש הזוהר. הוא שם מאריך ש-- את דרך הנשים, כשמכניסים הביתה אורח, ולפעמים הוא ילכלך את המיטה, ילכלך את הבית וכולי וכולי. אבל היא הייתה גדולה מחברותיה והכניסה את אלישע הביתה. אני חושב שכל אחד ואחד היה שמח לארח את אלישע הנביא, וכאילו פה הפסוק מתאר את האישה שהייתה גדולה כל כך שהיא אירחה את אלישע הנביא. אלא מה, מפרש הזוהר: ידעתי כי איש קדוש הוא. היא ידעה. הרי למה בעלה לא ידע? אלא אחד-- שאלה אחת מתרצת את השנייה. היא הכירה באלישע שהוא איש קדוש, לא בגלל ה-ה-הפרסום שלו, כל הניסים ונפלאות שהוא עורר לפני זה, אלא מהמיטה היא הכירה שהוא איש קדוש. ולהכיר את המיטה, רק האישה מכירה את הבית. היא צריכה לנקות את המיטה, היא צריכה להכין את המיטה, היא צריכה לסדר את המיטה כל יום שהוא שוכב וקם. מהמיטה שלו היא הכירה שאלישע הוא איש קדוש. את הדבר-- את ההיכרות הזו רק מכירת הבית, מכירה האישה, ואחר כך, ואחר כך מכיר ה-הבעל. איך היא הכירה? מפרש הזוהר, בדרך כלל כשמכניסים אורח הביתה, אדם מבוגר, כי ידוע שאלישע היה כבר זקן, הוא שוכב לישון על יצועו, אבל בבוקר הריח לא כל כך טוב, לא כל כך-- פה פתאום אדם קם בבוקר והריח, הריח ריח כזה. מהמיטה היא הכירה שהוא איש קדוש. לכן מה היא ביקשה מאלישע? היא ביקשה ממנו-- מה היא ביקשה מבעלה? בוא נעשה לנו בבית פינה קטנה של קדושה ושל תורה. וזה-- זו-- זהו-- זו היא הגדולה של השונמית, ועל זה מפרש, מפרש רש"י כי זכתה שיצא ממנה

05:21 חבקוק הנביא. מה אנחנו למדים מהסיפור הזה? את הקדושה ואת התורה שבבית מכניסה האישה. היא מקרינה את-- היא מ-- היא ממונה על הקדושה והתורה. כך אומר הזוהר. רבן טהורת וכל מיני דברים אחרים. אבל היא נמצאת בבית והיא מכירה את הבית והיא הכירה את הקדושה שבאלישע, והיא אמרה בוא ונכניס את הקדושה של כל הבית שלנו על ידי זה שנעשה לו מיטה, שולחן, כיסא ומנורה. עכשיו אנחנו באים לדבר, להעריך את הגברת שטיינבך. אני חושב שהיא הייתה מהדמויות המיוחדות בין הנשים והאנשים הצדקניות של כפר חב"ד. תוך היכרותי בשנים האחרונות, כשהיא הייתה מדריכת כלות, הייתה איתי, עומדת איתי הרבה הרבה בקשר בכל מיני שאלות. מה ש-- הרגשות שאני לא יכול לשכוח. את הקדושה והתורה שבדבריה, את העדינות איך שהיא שאלה את השאלות ואת הצניעות ואת הקדושה שהיא השקיעה בתלמידות שלה, בכלות. זה דבר, זה היסוד של הבית. זה הקדושה של הבית, הקדושה של השונמית. את הקדושה הזו היא נטעה בבית, היא נטעה בבית שלה והיא נטעה את זה בבתים שעל ידי הסיוע שלה היא הקימה. הצניעות והקדושה שהייתה בה זה היה מיוחד במינו-- היא הייתה מיוחדת במינה. זה היה דבר מיוחד. היה לי קשר עם הרבה הרבה מדריכות כלות, אבל הייחוד שבה, הצניעות שבה, הקדושה שבה והתורה שבה זה היה כאילו דבר שמימי. פירוש אישה צדקנית, אישה צדקנית. לכן הכאב הוא גדול, הבכי הוא גדול. היא חסרה לכפר חב"ד. היא הייתה מהדמויות של כפר חב"ד והיא חסרה לכפר חב"ד. היא השאירה אחריה חלל ריק. אפשר עוד הרבה הרבה להרחיב בדברים האלו, אבל כל אחד מבין. אם רוצים משהו, מתאספות נשים לזכרה, לעשות משהו לעילוי נשמתה. הרי זה החלטות טובות בקשר

08:24 לדברים שהיא הייתה חיה בהם: קדושה וטהרה וצניעות וחינוך. זה המסר שצריך לצאת הערב, מהערב הזה, מההתאספות הזאת, להארה של נשים. להגביר את הקדושה בכפר חב"ד, להגביר את הטהרה בכפר חב"ד, שהבית יהיה מוכן לקבל את אלישע הנביא. לכל הפחות, ד' אמות בלבד. לפני הרבה הרבה שנים היה המשפיע הרב גליס לבדוב[?], התוועד ואמר. כל שבת שלמה הוא בכה ודיבר. היה אז בפשט הארה. מה מבקשים מאיתנו? לכל הפחות בואו נעשה פינה אחת, פינה אחת לרבי. זאת הייתה הבקשה של אלישע: שתהיה פינה אחת של קדושה ושל טהרה, שהרבי יוכל להשתמש במיטה, להשתמש בשולחן, להשתמש במנורה, שירגיש שזה הבית שלו. זה מה שמבקשים מאיתנו, ובמילא זה כבר ישפיע על כל הבית כולו. זה המסר שצריך לצאת הערב מהערב הזה לעילוי נשמתה של הגברת שטיינבך. המסר של הגברת: הקדושה בבית עצמו. את עליית הקיר הקטנה שהשונמית התחילה לבנות נמשיך ונבנה את זה הלאה, וזה זכותה וזה נחת רוח לנשמתה. יהי רצון שתהיה מליצת יושר על כל נשות כפר חב"ד, תושבי כפר חב"ד ומשפחתה, שהיא במסירות נפש הקימה אותה. ברוך השם זכתה להקים דור שלם מבורך של ילדים, חתנים, שלוחים, עוסקים בצרכי ציבור, חסידים, יראי שמיים ולומדים, חסידים אמיתיים, יראי שמיים אמיתיים, לומדים אמיתיים. אבל לא רק. אבל לא רק לילדיה אלא לכל כפר חב"ד. יהי רצון שנזכה לראות כבר את הבניין לעולמי עולמים, ובעזרת השם דימה קופוני, והקיצו ורננו שוכני עפר. נזכה לראות את ההתגלות של הרבי מלך המשיח תכף ומיד ממש.