כנסים ואירועים · הקלטה 57 · כ"ז שבט (מוצ"ש פרשת משפטים) תשס"ו · 42:10 · 2 חלקים
אסיפה כללית תשס"ו כפר חב"ד
משתתפים: בנימין ליפשיץ, חיים פרוס, מרדכי שמואל אשכנזי, משה אדרעי
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית. ההקלטה מחולקת ל־2 חלקים כמו במקור; לכל חלק קישור לשמע שלו.
חלק א׳
12:44 · השמע המקורי
01:42 דובר 1 אנחנו נזמין את הרב חיים פרוש להגיד דבר תורה, ואחר כך ניתן סקירה מהאגודה ונחכה שהרב יגיע. הרב פרוש, בבקשה.
01:55 דובר 2 יש אה שני שואלים חוץ מפרשת השבוע, ראיתי ששואלים. שבוע שעבר קראנו בתורה פרשת יתרו. מתחילים השבוע עם אה פרשת משפטים. מה הדבר הראשון שהקדוש ברוך הוא מוצא בפרשת משפטים להתחיל? מתחילים עם הדינים של עבד עברי. כאילו, מתוך כל המשפטים, מה הקדוש ברוך הוא מצא לנכון למסור לבני ישראל, מתוך המשפטים, המשפט הראשון את ההלכות והדינים של עבד עברי. אז המפרשים שואלים, נכון, הקדוש ברוך הוא מסר את עשרת הדיברות, רוצה למסור את התורה לעם ישראל. בתורה יש חלק של משפטים. מה המיוחד בעבד עברי כל כך להתמקד במצווה הראשונה, אלא משפט, אם אין משפטים אחרים? זה המשפט הראשון להתחיל עם עבד עברי. מה, מה כל כך המיוחד הזה בעבד, בעבד עברי הזה? מי שלמד קידושין יודע, רש"י מביא את זה גם כאן, שהעבד העברי הזה מדובר בעבד עברי שמכרו בית דין ולא עבד עברי שמוכר עצמו. עבד עברי מוכר את עצמו, זה רק אדם שהגיע לפת לחם יכול למכור את עצמו. מכרו בית דין, זה אחד שגנב, נמכר בגניבתו. באחת השיחות הרבי מסביר שלפי זה אפשר לתרץ למה הקדוש ברוך הוא התחיל דווקא עם עבד, עם עבד. במתן תורה הקדוש ברוך הוא לקח את בני ישראל ועשה אותם עבדים. "כי לי בני ישראל עבדים". יוצא שהתוכן של כל מתן תורה היה הפיכת בני ישראל מבני חורין של עצמם לעבדים של הקדוש ברוך הוא. בעבדים של הקדוש ברוך הוא אז ישנם שני סוגי עבדים. יש מכרו בית דין ויש מוכר עצמו. הפרשה מתחילה דווקא עם מכרו בית דין, ולמה? כשיהודי בא מצד עצמו והוא מוכר את עצמו לעבד, אז זה לא עבד אמיתי. עבד שבבחירתו החופשית בחר להיות עבד
04:23 דובר 2 איז נישט קיין עבד. העבד האמיתי זה עבד שמכרו אותו בית דין, ולכן הפרשה הזו מתחילה, ואלה משפטים, אם מכרו בית דין, וזה אפשר לתרץ יפה. האור החיים אומר, פרשת בהר כתוב "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם". שואל אור החיים, מה זה הכפל הלשון, "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם"? מה זה הכפל? מספיק להגיד כי בני ישראל עבדים. אנחנו יודעים שהם עבדים. לפי זה מאוד מובן, "כי לי בני ישראל עבדים" זה מוכר עצמו. היהודים באו ואמרו לקדוש ברוך הוא "נעשה ונשמע", אבל אחר כך אנחנו יודעים מה הקדוש ברוך הוא עשה. כפה עליהם הר כגיגית. זה הפירוש "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם". אני לקחתי אתכם שאתם תהיו העבדים שלי. זה לא מוכר עצמו, זה מכרו בית דין, ומכרו בית דין זה השלמות העניין הזה של הפרשה מתחילה עם העניין הזה של העבדים. בפורים, אה סליחה, לא פורים אלא בי"ט כסלו תשי"ח. מי שמכיר את הסיבה של הרה ביתה של השיחה שרבי דיבר אז בקשר למגבית עבור כפר חב"ד. אה? טוב, שנחיי.
05:55 דובר 3 לא.
05:56 דובר 2 או זה ליד הרכבת.
05:57 דובר 3 בקנדה זה כבר.
05:57 דובר 2 כן, ובאותה, באותה שיחה בי"ט כסלו תשי"ח, אז הרבי אמר דברים מאוד נפלאים. הרבי אמר: באופן כללי תמיד אני לא הופך את עצמי לגובה. אני מבקש, מי שנותן, נותן, אני מרוצה, ומי שלא נותן אז אני פחות מרוצה. אבל הפעם אני אהפוך להיות גובה כאן בהתוועדות. ואז באותה התוועדות הרבי ביקש שיכתבו לו בפתקים כל אחד ואחד כמה הוא נותן. והרבי לקח את הפתקים האלה והסתכל על הפתק, כמה רשום בפתק, ופנה ליהודי אחד. פנה ליהודי אחד, אמר לו תוסיף אלף דולר. ליהודי שני הוא אמר לו תוסיף אלפיים דולר. ליהודי שלישי אמר לו תוסיף עוד אפס. היה לעוד יהודי שאמר לו תוסיף שני אפסים. היה יהודי אחד שהרבי אמר לו. וככה הרבי פנה מאחד לאחד. ובסוף הרבי אמר: תדעו, אל תחשבו שאתם עושים לי טובה. תדעו שמי שנותן עושה טובה לעצמו, כי אני נותן לכם כלים ובכלים האלה הקדוש ברוך הוא יכניס לתוכם הרבה הרבה הרבה אורות. בהמשך, בכ"א כסלו, היה המשך של ההתוועדות, והרבי אז הוסיף ואמר שאני ראיתי שהיו יהודים שנתנו את זה מכל הלב. מה הראיה שלי? קיבלתי מכתב מיהודי שהולך הביתה וסיפר בבית לרעייתו שהוא החליט לתת. הרי הוא התחיל לתת סכום מסוים והרבי אמר לו להכפיל את זה, והוא הכפיל את זה. הוא בא הביתה, אז רעייתו אומרת לו: אם אתה, הרבי אמר לך להכפיל, אז בוא אנחנו נכפיל את זה עכשיו עוד פעם. אז הוא כותב לרבי שאני עכשיו מכפיל את זה יותר ממה שאמרת לי. אז הרבי אומר: אני מבטיח לך שאתה תראה כהנה וכהנה אה רבות. שהקדוש ברוך הוא יעזור באמת שכל אחד ואחד מתושבי כפר חב"ד שיראה ברכה והצלחה
07:54 דובר 2 בכל מעשה ידיו, וכל אלו שזקוקים לישועה שיהיה להם ישועה, ומי שזקוק לשמחות שיהיה שמחות, ושיהיה בלב שמח ונפש חצוח ונגד תבוך.
08:09 דובר 4 שבעזרת השם, כמה שעשו עד היום, מהיום ביתר שאת וביתר עוז. תן לדבר. שכויח, והרב יאריך ימים על ממלכתו. כבוד הרב, כבוד הרב, שכויח, זו המתנה הכי טובה לפורים. בטח, זה המשלוח מנות הכי טוב שיכול להיות. שכויח, שכויח. ברקה, ברקה. כמה מילים בבקשה, ברקה. תפסת חליפה על עוף. ברקה, תפסת?
08:50 דובר 5 בנימין, מה זה?
08:54 דובר 4 שכויח לכבוד הרב, שכויח, שכויח, יאריך ימים על ממלכתו. כבוד הרב, כבוד הרב, יש לי איזה סיפור שראיתי את זה היום. סיפור חסידים.
09:10 דובר 5 אתה מדבר עם מיקרופון.
09:10 דובר 4 אה? כן, כן, כן, יש בעיה, יש בעיה, יש בעיה.
09:16 דובר 5 רגע, אודין רגע. מוישה,
09:34 דובר 4 כבוד הרב, כמה מילים. כמה מילים אחרי האישור.
09:38 דובר 5 אמרו לי שזה חשוב מכולם. הרב היה היום בהנאה. וואלה, מה הוא אומר?
09:46 דובר 4 אני קיבלתי מסר מעומר שהוא מבקש אותי לבוא לשם.
09:52 דובר 5 מה זה? מה זה? מה זה? מה זאת? מחרת. כל הצלמים פה. מה קורה עם זה? זה היה הכי טוב. איך אומרים? חיפשו וחיפשו, זה בדיוק. אומרים שצריך כל אחד להתחבא בחבילות ולעשות בדיוק מה שיש. לא, אני חשבתי, לא עד כדי זה. לא משנה, לא צריך עוד. זה גל צפצפי ונתרן בר, יש כל שנתיים.
10:31 דובר 6 פעם אחת כבר.
10:32 דובר 5 אז עוד פעם. לא, עכשיו תלוי פועלה פעם. לא משנה, יהיה.
10:36 דובר 6 פעם בבית.
10:37 דובר 5 לא, לא. למה לא היום? יעשו הצבעה או באיזה דרך פורמלית משפטית, שזה יהיה פעם בארבע שנים או חמש שנים. תמיד, אבל שיהיה בהצלחה.
10:50 דובר 6 נו, אז כבר נבחר. משהו הצבעה כבר בפעם הבאה.
חלק ב׳
29:26 · השמע המקורי
00:04 דובר 1 שוב שבוע טוב, אדוני הרב. אני רוצה לתת איזושהי סקירה על המצב של כפר חב"ד בשנתיים האחרונות, ואחר כך אני מבקש מהרב לדבר כמה מילים. דבר ראשון אני רוצה להגיד, ו-- ברור שבשנתיים שנבחרנו היו המון דברים שהתחילו אותם בוועדים קודמים ואנחנו היינו רק צריכים להמשיך אותם ולהתחיל בהם או להמשיך איתם, כמו בניית השכונה למשל, שכל התכנון וכל השכונה עצמה, תכננו את זה אנשים קודמים שהיו קודם בוועדת הבנייה ועל כך צריך להודות להם. אנחנו בשנתיים האלה דאגנו להגיע להסכמים עם המינהל, שאני חושב שהגענו להסכמים מאוד מאוד טובים וזולים, ולכן את הבנייה עצמה אנחנו מאוד מקווים שיהיו דיירים שיוכלו לפסח בעזרת השם כבר להיכנס לדירות. זה לא סוד שהשנתיים האחרונות היו שנתיים מאוד מאוד קשות מבחינת, מבחינת הממשלה. כספים שתמיד היו מקבלים קיבלו פחות. אפילו במועצה היה לנו קיצוץ גדול של מעל שלושים אחוז, ולכן דאגנו בשנתיים האלה לדאוג להביא מקורות של כספים מתרומות כל מיני, כדי שהאגודה באמת תמשיך לתפקד כמו שצריך, וכולם רואים שהיא תפקדה באופן כמו שצריך. אין לנו חובות לאגודה חוץ מחובות נורמליים בבנק, וברוך השם השתלטנו גם על זה. אם ניקח כמה דברים שהיו בשנתיים האלה שראוי להודיע עליהם. נסתכל על השנתיים האחרונות שדאגנו לעזור להמון המון תושבים מכפר חב"ד שהיה להם קשה בחגים, בסכומים של מאות אלפי דולרים. דאגנו לכל מי שרק חשבנו שהוא צריך או שידענו, והשתדלנו לתת לכל אחד כמה שהוא היה צריך. בשנתיים האלה דאגנו שבעיקר יהיה שקט ואחדות בכפר חב"ד. אמנם היו כל מיני אנשים מכל מיני... חשבו שהדרך לא כל כך נכונה, אבל דאגנו ללכת על שביל הזהב, שכל אחד ימצא את המקום שלו, אפילו שיש אנשים מכל
02:13 דובר 1 הצדדים שחושבים שלא את כל מה שהם רצו. השתדלנו והקפדנו שיהיה שקט בכפר חב"ד ואני חושב שכולם ראו את זה וברוך השם אני חושב שגם הצלחנו בזה. נפתחה בשנתיים האלה קופת חולים נוספת בכפר חב"ד, מאוחדת, שהוועד לא התנגד שיפתחו. הוועד לא פתח אותה, הוועד אין לו קשר לזה, אבל בפירוש הסכמנו שתיפתח ורואים את השינוי הגדול שחל גם בקופה שהייתה כאן, קופת חולים כללית, שהוסיפו רופאים, הוסיפו שעות פתיחה וזה הוסיף לכל התושבים ודאי יותר קל. בתלמוד תורה בנו עוד שתי כיתות. הוסיפו, את הבניין הוסיפו, עשו את הכביש שמה, את המפרץ של החניה, שזה... היום רואים כמה שזה דבר חשוב וגם עם זה הצלחנו. פתחו את בית גאולה שהרב ליפשיץ תרם חלק גדול מהסכום, שיש שם מקום לנשים, בשלב ראשון גם לגברים זה ייפתח, שיש-- באים שלוש פעמים בשבוע. מקום נוח וטוב ללמוד. בשכונת לוי יצחק החלפנו את כל קווי המים שם. חלק מתקציב שבאמת היה קודם ואנחנו הוספנו עליו מה שהיו צריכים והצלחנו לעשות את כל השינוי שם. זה חלק מהדברים שאני חושב שצריך להעלות אותם ולדבר אותם. אולי יש עוד כל מיני נושאים, אבל כולם בטח יודעים וזוכרים מה שעשו. אחד מהדברים שצריך לאשר באסיפה הכללית זה מאזן ותקציב של הוועד. אז המאזן של שנת אלפיים ושלוש ואלפיים וארבע, מי שרוצה יכול לעיין בו. זה מראה על רווח לאגודה, שאין הפסד לאגודה, שהאגודה יכולה להתקיים וברוך השם יכולה להמשיך. לגבי התקציב של שנה הבאה, של אלפיים ושש, מדובר על תקציב של בערך שש מיליון ושש מאות אלף שקל בהכנסות, בהוצאות, חלק גדול מהם הוצאה, חלק גדול ממיסים וברוך השם אפשר להמשיך. יש עוד נושא אחד שאני רוצה להעלות
04:24 דובר 1 בו לגבי התקנון של כפר חב"ד. בתקנון של כפר חב"ד, שהוא תקנון מאוד ישן משנת חמישים וחמש, מופיע שם לגבי יישוב סכסוכים, אם זה סכסוך מול האגודה או סכסוך בין אנשים, ושם מופיע: "כל סכסוך בגלל עסקי האגודה אשר יתגלעו בין חברים או בין חברים לשעבר, או בין אנשים התובעים על ידם, או בין חברים כאלה, חברים לשעבר או אנשים התובעים על ידם מצד אחד, וכן בין האגודה או ועד ההנהלה או תפקידים של האגודה מצד שני, יימסרו למשפט בוררים שכל צד בורר לו אחד ושניהם בוררים להם שלישי מכריע". אני מציע שיהיה כתוב בפירוש בפרוטוקול שכל נושא מחלוקת בכפר חב"ד בין הוועד ובין התושבים תבוא להכרעת הרב מרדכי אשכנזי. האם יש מתנגדים לדבר הזה? טוב, אם אין מתנגדים אז...
05:18 דובר 2 הרב מתנגד.
05:18 דובר 1 אה? הרב מתנגד? זו בעיה, יושב ראש האסיפה מתנגד, אני ש... בחור, זה בתשע. אני רוצה להזכיר שבתשע לא היה מספיק אנשים ואז בחרו ברב כיושב ראש האסיפה. מזכיר את צבי איגלר[?] ודחינו את האסיפה לאחרי שעה עשר כדי שהקולות שיתקבלו יהיו תקינים.
05:44 דובר 2 יש פה בלבול, אם ישנו או לא ישנו. יש פה דיון כבר כמה מאות שנים.
05:49 דובר 1 בית משפט עולה הרבה יותר.
05:53 דובר 2 יש מחוכת חולים, יש מחוכת חולים, יש
06:16 דובר 1 לגבי קבלת חברים לאגודה, מה שמופיע בסדר היום זה לא קבלת חברים חדשים או משהו כזה, אלא אותם אנשים שכבר נרש-- נרשמו פעם ובנו דירות בשכונת לוי יצחק וגרים אפילו בשכירות כרגע בכפר חב"ד עד שהם יעברו לדירות, הם כמו חברים באגודה. יש לנו כרגע חמש מאות שמונים חברים באגודה. כל אחד יכול לבוא לבדוק אם השם שלו נמצא. אנחנו חושבים שלא השתנה משנים קודמות. מה שאני רוצה לבקש, דבר אחרון, יהיו בחירות בעזרת השם. אני מקווה שהבחירות יהיו מוקדם, כבר ביום חמישי השבוע. אין מה לדחות את זה. אני חושב ששבת שעברנו שבת שתיקה, אז מגיע לנו שגם שבת הבאה תהיה שבת שתיקה. לא צריך להתערב בכל הנושאים האלה, צריך לעבור את זה. אני בכל אופן לא מתכוון להשמיץ אף אחד ולא מתכוון לענות לשום דבר. אני מתכוון ללכת רק בדרך הטובה והישרה כמו שהלכתי בשנתיים האלה, ואני מקווה שגם אם יהיו מתחרים, גם ינהגו באותה צורה. תודה רבה לכולם. עוד דבר אחד ששכחתי, אני מצטער. יש את הדירות שנקראות משקי עזר, שלא חקלאים ולא השכונה, שהדירות רשומות על שם האגודה והאנשים שגרים שם הם כאילו קיבלו את זה מהאגודה. יכול להיות מצב שבשנה הקרובה יוכלו להעביר את זה על שמותם, ישלמו את ההיוון, והתקנון, המינהל קובע שלתת-- האגודה רשאית לתת דירות לאנשים רק עם אישור של האסיפה הכללית. אז מדובר על אותם אנשים שגרים בדירות כל השנים, שילמו את המיסים בזמן, ירצו להעביר את זה על שמם, אז אנחנו נצרף לכאן ל... לפרוטוקול של האסיפה הכללית את כל שמות האנשים שגרים בדירות, שאם הם ירצו לגשת למינהל להעביר את זה או שנוכל לעשות את זה עם כולם ביחד, ואז
08:11 דובר 1 המחיר יהיה יותר זול, נוכל לאשר להם את זה, להעביר להם את הדירות על שמם. דירות מקצועיות. כל הדירות, כל הדירות בכפר חב"ד שרשומות על שם האגודה, ואנשים היום אם רוצים לקחת משכנתא הם לא יכולים לקחת, כי הדירה לא רשומה על שמם, היא רשומה על שם האגודה. אם ירצו להעביר את זה על שמם, האסיפה הכללית צריכה לתת לזה את האישור ואנחנו רוצים לקבל את ההחלטה הזאת כדי שזה יהיה מופיע בפרוטוקול. אנחנו רוצים לעשות את זה במרוכז. כן. גם אגודה וגם זה. אין ברירה, אחד מהצדדים... כמו בנגיד, זה נשאר במשפט. אני מציע, אם יש למישהו שאלות, לשאול, ואני מוכן לענות על כל שאלה שתהיה. רציתי להגיד, מעט עכשיו לקחו את זה מהמינהל והיה שם המון כסף. אני בטוח שעד עכשיו הנהיגה הייתה... מאוד חשוב שכל תושב יקבל את מה שמגיע לו. נכון. במיוחד בגלל שהנחלה היא הבית שלו. לא נחלה, זה בתים בעלי מקצוע. זה כבר עבר על שמכם. הדירה שלך, איפה שאתה גר, זה כבר עבר על שמכם. יש לך חוזה מול המינהל, חוזה חכירה.
09:57 דובר 3 שבוע טוב, ערב רביעי. נאספנו פה לאסיפה הכללית, שהיא אסיפה שמדי שנתיים, שנתיים ורבע, שנתיים וחצי מתאספים ולפי הסדר בוחרים ועדת בחירות ואחר כך הולכים לבחירות. משום מה אני אנמק את הדברים ואני רוצה ש-- אם יתנו לי לגמור לדבר ואחר כך למי שיש שאלות בבקשה, אבל. אה, שבוע טוב, הרבו תבוך. אה, היו תקופות, אני ברוך השם גר כבר ארבעים ואחת שנה בכפר, שלושים שנה פה ב-- שלושים ואחת שנה ואני משתתף באופן פעיל באסיפות הכלליות. לא תמיד רציתי להשתתף. הייתי מוכרח, זה התפקיד, ולפעמים באתי לאסיפות דווקא מתוך שמחה וטוב לב. היו אסיפות שיצאתי ממש בשמחה וטוב לב וחשבתי לעצמי: לרבי יש עכשיו נחת מכפר חב"ד. למה? כי פשוט מאוד. היו תקופות שהיו מריבות, היו מחלוקות ואולי באמת היה על מה, על מה לריב והיו מוכרחים להכריע, ובמילא ברגע להכריע אז לא פשוט, הרב יכול להכריע והרבנים יכולים להכריע. אז זה באמת על הכרעת הציבור. זה כמו משאל עם בדרך כלל, אבל היו מוכרחים לעשות את זה. מצד שני, כל אחד מבין ואני רוצה שיבינו אותי עד הסוף. אני כבר לא מתכוון לשום דבר. אני פשוט מתכוון. אנחנו נמצאים עכשיו אחרי ג' תמוז, אחרי שחזרו מחו"ל ואני קצת, קצת גם דואג לכפר חב"ד. כמה שאדם יראה לעיניים, משקיף לרב אולי לרב הרב, אבל כרב הוועד אני, ובכל זאת אנחנו ברוך השם הצלחנו איכשהו לשמור על מסגרת חסידישע מסגרת, יישוב. הרבי קרא לזה אַ אמת'ער חסידישער יישוב. יישוב, יישוב. כך הרבי קרא לזה. זה לא כל כך פשוט וזה לא כל כך קל. אה, אני לא רוצה להאריך בדברים. אולי פה אפשר. יכול להיות שמקליטים אותי או לא,
12:31 דובר 3 אבל לשמור על המסגרת הזו, ואני לא מדבר מצד ה-לש. ברוך השם, כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גברים. לפעמים יש כולם פסענט אז זה לא כל כך, אבל גם את זה עוברים. אבל, אבל המסגרת הזו, בשביל מה זה גם מבחינה משפטית, גם מבחינת המינהל וגם מול משרד הפנים וכל הדברים האלו שאני קצת, קצת מעורה בזה מתוך מה שעברתי. אז זה לא כל כך פשוט. זה לא קל. ו-- ברוך השם היישוב גדל ועכשיו מוסיפים פה עוד מאה חמישים דירות ושטחים. ובעזרת השם סתם יבנו עוד ויבנו עוד. זה בכלל התופעה הזו של כפר חב"ד בתור מושב עובדים בשלטונות. זה כאילו בלון שהתנפח הרבה הרבה למעלה מהגודל שהם רגילים למושבים כאלו. אבל מה? יש לנו את ההוראות מהרבי ויש לנו את ההדרכה מהרבי. ולהיות שהם ככה יסד את המשיח, כך שהרבי הדריך אותנו איך שיהיה. אז משתדלים. לפעמים זה קשה, לפעמים זה יותר קשה, לפעמים זה פחות קשה. צריך לשמור על המסגרת הזו שנקראת כפר חב"ד. יש ועד, יש מועצה אזורית, יש נציגים למועצה אזורית, שלמעשה היום תשעים אחוז, שמונים אחוז או שבעים אחוז, אני לא יודע בדיוק את המספרים. היניקה של הוועד היא מה-מהמועצה האזורית וממילא כמובן מובנים הדברים שברגע שיש שיתוף פעולה בין החברים של כפר חב"ד לבין, לבין המועצה האזורית, אז ממילא יש הרמוניה ואפשר לעבוד ואפשר להמשיך ואפשר לפתח. אבל שזה יהיה רק כדי להטריח, כמו שלמדנו בגמרא, שני סוסים, אחד יסחוב לפה ואחד יסחוב לפה. זה לא יביא לשום תועלת, אלא נרצח. אז ממילא, למעשה אני חושב, בעיקר מישהו שקצת חושב איך צריך כפר חב"ד להתנהל מבחינת-- אני מדבר כרגע על הניהול של
14:43 דובר 3 כפר חב"ד. לכאורה היה צריך להיות שכפר חב"ד, יש פעם אחת בחמש שנים בחירות למועצה אזורית. צמוד לבחירות האלו צריך להתנהל, אה, בחירות לוועד הכפר. היה יהודי שקוראים לו ר' ברוך בנימין קניב[?] השלום. היה, אני זוכר שפה באסיפה כללית הוא עמד לפני עשרים וחמש שנים. היה אצל הרבי ביחידות. היה זה באמת תקופה לא רגועה בכפר חב"ד. אז הרבי אמר לו: "וואס טוט א בריי? הלוואי די בחירות, הלוואי די בחירות." כאילו גומרים שנה כבר, ובשנה הבאה מתכוננים לבחירות הבאות, ושנה מנקים את הפצעים של הבחירות הקודמות, ואי אפשר להפסיק. עדיין זה למשל, אתה חושב על שכונה, לבנות שכונה. לבנות שכונה זה סיפור של שנים, עד שמתכננים, עד שמקבלים את האישורים. אחר כך המשך הבנייה. זה סיפור של כמה וכמה שנים. פתאום באמצע להחליף אנשים, לשנות אנשים. אני לא יודע. אני לא חושב שזה לבריאות של כל אחד ואחד. מי שרק מבין קצת, קצת בעניין, שיקח קצת בשיקול דעת נכון אם זה טוב או לא טוב, אז עדיין שהוא לא-לא ירצה. הוא לא ירצה ומבין שזה לא טוב. אותו דבר גם כשה-ה-היחסים בין הוועד למועצה האזורית. אז ממילא לכאורה היה צריך להיות זה בסדר. אני לא אומר שמי שזכה פעם בוועד יצטרך להישאר לעולם ויצטרכו לסבול ממנו תמיד. אבל יש תקופה, אם בעיריות זה ארבע שנים, פה זה חמש שנים. אז בכפר חב"ד צריך להיות כל שנתיים ושנתיים ושלושה חודשים. נחשוב שלושה חודשים פיתולו קלייטר, וככה כל שנתיים לעשות בחירות, ושוב פעם יהיה ושוב פעם יש מחלוקות ושוב פעם לכלוך. אני ברוך השם, בתכנון איך ישבת. זה לא בריא לנו, לא בריא לילדים, לא בריא לכל
16:33 דובר 3 אחד, לארץ ולכל הדברים האלו. אני לא חושב שזה הדבר הכי בריא. חס ושלום, אני לא רוצה לקחת בחירות, בחירה חופשית ממי שרוצה לכהן, זה זכותם, זכותם הלגיטימית. אבל העיקרון הזה, כיוון שברית פיקוח החליטה שבוועדות צריך להיות שנתיים, אז למעשה כל שנתיים אנחנו מוכרחים לעשות את זה, כי אחרת מיד הולכים, טלפון לברית פיקוח. האיום, האיום, האיום לוקחים מוועד הכפר את זכות החתימה בבנקים. אז זאת אומרת, אחר כך כופים עלינו את הבחירות האלו, אבל אני כרגע לא רוצה להתייחס לזה. למעשה אנחנו היום נמצאים בוועד הכפר. זאת אומרת, התקופה האחרונה בכפר. היו תקופות שהיו מחלוקות, היו אי שקט, היו צריכים, ואז היו הולכים לעשות בחירות. אז היה קל לשפוט. אנחנו נמצאים בתקופה שברוך השם פחות או יותר זה היה צריך, נדמה לי, שקט, שקט, אפילו לא שקט פוליטי. גם שקט ממש. אין משהו ספציפי שמוכרחים דווקא לעשות בחירות ודווקא לרוץ. ברוך השם, הוועד כמו שהוא, אני מדבר על כל שבעת החברים. אני כבר לא מתכוון לקואליציה אופוזיציה. זה ועד שמייצג את הכפר, מייצג את הציבור עם הרבה הרבה ניסיון, עם הרבה הרבה ידע ועם הרבה הרבה גם קשרים. איך לנהל את הכפר? ואני לא רואה היום שיכול להיות מישהו שמיני או תשיעי מתוך תושבי הכפר שיבוא ויגיד, אני, חוץ מהשבעה חברי הוועד, שהם יכולים לעשות יותר טוב. זה דבר ברור מאליו. אבל בשביל זה צריך להכניס את הכפר לשבוע או שבועיים של מלחמות, של פשקווילים, של לכלוך. ו-ואם על זה חשבתי לעצמי, אולי ננסה הפעם לעשות, וכיוון שנגמור ל-למצות את השקט, לעשות פעם, להראות שאיך ל-... כאילו לגמור את האסיפה בלי לכלוך או בלי השמצות או בלי
18:36 דובר 3 הטרלה וכולי וכולי. ו-וזה, זו הסיבה שאני כאן. מה שנדבר ברגע זה. ופה אני רוצה, אה, פשוט לומר את ההיסטוריה של הדברים, כי אני שמעתי כל מיני שמועות מכל הצדדים, ואקח, אקח סדר הדברים. פה לא היה צד מנצח ולא היה צד מנוצח. לא היה צד שביקש, רוצה בחירות, ואף אחד נכנע, שאני לא רוצה את הבחירות, כן רוצה בחירות. זה היה מלכתחילה בהצעה ממני ואני לוקח את כל האחריות על עצמי. ואמרתי להם, רבותיי, הרי שקט. אמרתי את זה לכל ה-- לכל הנוגעים בדבר. בשביל מה צריך עכשיו להעיר את הכפר? בשביל מה צריך לערב? אני חושב שרוב הציבור שנמצא פה לא יחלוק עליי. אין היום על מה לריב. אז למה צריך את זה? עזבו. ננסה פעם אחת, נראה איך שזה צולח. פעם אחת. אז שוב, לא פוגעים באף אחד. כל אחד נשאר על תפקידו, כל אחד נשאר על המציאות שלו. לא, לא צריך עכשיו להתחיל איזה שבוע של מלחמות, של-- הרי היום ברוך השם האינטרנטים וכל אחד יפרסם אחד על השני, ואני כבר ראיתי בשבוע שעבר, אם חשבתי אולי בואו נעשה הרי בחירות חדשות. הרי הספר מהחודש האחרון מותר לעניינים לרוץ, בעוד שבשבוע שעבר כבר ראיתי איך שמתחילה פה מערכת הבחירות. אני חושש מאוד שזה עלול להגיע לפסים לא מכובדים ולא יפים ו-וקשורים עם כל מיני איסורים שבתורה. אז למה צריך את זה? למי זה חסר? אז מה חשבתי לעצמי? להציע לפני הכנס לומר להם, רבותיי, ושוב פעם אני לא מאיך הייך נישט, אני נישט, אני אומר פשוט את ההצעה, ברוך השם. התושבים הם די שקולים ודי מבינים ו-ו-ויודעים ויודעים ומכירים וחיים בתוך הכפר. ניסו עכשיו כמה דברים להתחיל
20:35 דובר 3 לעשות, והתחילו לעשות, וברוך השם. אתם יודעים הרי שבמשך התקופה האחרונה עברנו הרבה בעיות רוחניות קשות, והיה קשה להתמודד עם זה, ומנסים להתמודד. ואי אפשר לומר שלא עושים שום דבר, שיושבים ומשתעממים. מנסים כמה שרק אפשר להתמודד, כמה שרק אפשר לעשות, כמה שאפשר לעזור. אז למה אולי בכל זאת חשבתי לעצמי להציע בפני הקהל להשאיר את הוועד לעוד תקופה, לעוד קדנציה, במתכונת הנוכחית? והרי זה ככה, הבחירות הבאות יהיו בסמוך כבר לבחירות למועצה, ואז מה שיחליטו יחליטו. אבל למה צריך עכשיו לעשות מהומות? למה צריך לעשות עכשיו מלחמות? למה צריך לעשות כל מיני דברים שאני לא יודע אם זה סתם מביא יותר רע? אני יודע שיש כמה חבורות, יש קיצוניים משני הצדדים שרוצים, כמו שאומרים, אחד לגמור עם השני. אז מי אומר שצריך לתת לקיצוניים דווקא להשתלט? אולי בואו נגיע, אנחנו כבר ברוך השם חלק גדול כבר עבר את השישים, ואני ודאי עברתי את השישים. אולי נסתכל היום קצת אחרת. אבל זה חשבתי להציע לקהל, אולי לנסות ולבוא ולהביא הצעה. היה כבר פעם תקדים כזה. מי אני שאני אגיד את זה? אבל היה לפני בתום שבע בריי או מישהו אחר. הרי היה את מכתב הרבי, והאסיפה הכללית השאירה את הוועד שהיה קיים אז. כמובן, חברים חדשים אי אפשר, אי אפשר ל-ל-הכניס. זאת אומרת, לקבל חברים בוועד בלי בחירות. אבל להשאיר את הוועד הזה כמו שהוא. על זה חשבתי שאני אבוא להציע לפני הקהל הקדוש, ואני לא כופר בכוח הציבור, וכל אחד. כוח הציבור זה הכוח הכי גדול שרק יש. אם הציבור יחליט להצעתנו, אז נקבל את זה. ובמילא אני חושב שזה טוב לכפר חב"ד, טוב
22:35 דובר 3 לכולם, טוב לחינוך של הילדים, כי-כי-כי ברגע של שבוע, שבועיים של בחירות, זה-זה-זה מהומה. בפרט עוד היום עם כל הפרסומות שיש והכול, זה חילול השם. מה יכול להיות קידוש השם יותר גדול כשמחר בבוקר תצא בכל האינטרנטים הודעה שבכפר חב"ד הייתה אסיפה כללית ונגמרה האסיפה בשלום ובשלווה ובאחדות ובקידוש השם של חב"ד. הרי משמיצים אותנו היום מכל הצדדים. היה פה בשבוע שעבר, היה פה חבר הכנסת. חבר הכנסת, סתם אני רוצה לומר מה שאני שמעתי, חבר הכנסת ליצמן. הוא יהודי חרדי שמכיר הרבה, הרבה מושבים חרדיים, הרבה רשויות חרדיות. הוא בא, אני ממש שמעתי בשם האנשים שלו שדיברו איתו אחר כך. הוא אומר, תראה, לעצמו חשב שזה מושב של חיות, של פראי אדם שמגדלים סוסים. ככה הייתה ההתרשמות שלו. תארו לעצמכם לאן הגענו, לאן הגענו, לאן הגענו. הוא פחד, הוא רצה לבוא הנה. אני לא יודע אם כן היו צריכים להביא אותו. לא-לא-לא אכנס כרגע ל... כל שעה, כל שעה צלצל ה-ה-המזכיר שלו וראש הלשכה שלו לדעת אם יש כבר בריקדות, אם כבר מכינים לו אבנים או מכינים לו כל מיני דברים אחרים בכדי איך לפוצץ את ה-, את הגלגלים, איך שהוא לא יכול לצאת מפה. תארו לעצמכם לאן הגענו, איזה מצב יש בכפר חב"ד, שזה היה פנינה, הפנינה של הרבי שהרבי התפאר בה. היו באים לפה כל האנשים מכל החוגים, מכל הצדדים, והיו מתגאים שהייתי בכפר חב"ד. אז יהודי, אחרי טענים שאף פעם לא היה פה, פוחד להיכנס לפה כמו שהוא נכנס ל-ל-לעזה. לאבדי.
24:22 דובר 4 שמעתם את השרים כל ה...?
24:24 דובר 3 לא, לא, חס ושלום. חס ושלום. חס ושלום. האשמה היא ב... האשם הוא בראשיכם. מה אני רוצה? מה אני רוצה? מה אמרתי? שמעתם אותי אומר את הדברים האלו? אני אומר להפך. אני אומר בואו נעשה פעולות לקידוש שם כפר חב"ד, לקידוש השם של כפר חב"ד. אני יודע שכל צד וצד, הרי יש פה ברוך השם קואליציה ואופוזיציה, הם לא עושים רצון, ואני יודע שהם לא עושים רצון והם לא רוצים את זה. היו חושבים שלדעתם הם יקבלו הרבה יותר ויצליחו הרבה יותר מבחינת הבחירות. אבל אני חושב שכרגע בואו נעשה משהו למען כפר חב"ד, למען השלום, למען האחדות. כל אחד יישאר, תנו, כל אחד יישאר בתפקידו ונמשיך הלאה שנתיים. בואו נעשה, ויהיה וזה לא טוב, אז בעוד שנתיים וחצי נעשה בחירות. בחירות ממש. גם עכשיו זה בחירות, אבל בעוד שנתיים וחצי נעשה בחירות ממש. אני מקווה שהציבור יבין אותי ויקבל את הדברים. ו-ו-ולא, לא, לא שיקבל כי אני אומר את זה. אני לא, אני בפירוש, אני לא כופה, ואני אני רק מציע. אבל בכל זאת, בכל זאת יש לי פה דולרים של הרבי. יש לי פה דולרים של הרבי, שעברתי בט"ו בשבט תשמ"ח, בשבועות תשמ"ח, אה, אז היה בשבועות, בערב שבועות הרבי יצא להתוועד בפעם הראשונה עם כל ה-- תשמ"ח, עם כל השיירה מה שהיה ב-ב-בשמחת תורה, שמחת תורה. ואחר כך עברתי, עברתי ליד הדולרים. זה היה למחרת אחרי שבועות. כשאני עברתי הרבי ישב לידי בחדר ב-- שהוא מחלק לעקאח על שולחן. הרבי לא עמד, הרבי ישב על שולחן, ומי שעבר, הרבי נתן לו דולר. כשאני הגעתי לשם, הצד היה עמד סקל עם דולר וכך חילק שם לעקאח. הרבי הוציא
26:35 דובר 3 חבילה של דולרים, וכך הרים לי ביד ואומר לי, "הצלחה-- זאל זיין בהצלחה עדו, הוא נצח, חסך מאה לכפר חב"ד." זה היה המילים ההם שהרבי אז נתן לי את הדולרים האלו. יש לי עוד דולרים מכל מיני הזדמנויות אחרות שהזכיר את כפר חב"ד, אבל בכל זאת אני חושב שהיום, לפי המצב של היום, אני חושב שמחר זה הצעה נכונה. כמובן יגידו לי מה פתאום, בשביל מה אתה נכנס לזה? אני דואג לכפר חב"ד. אני רוצה, אני רוצה שכפר חב"ד יהיה השם הכי טוב ממנו, הראו וכן יעשו. שיראו שאפשר להיפגש ביחד, אפשר לשבת ביחד, לא לריב. כמובן שיש שאלות ענייניות, אבל, אבל נמצאים פה בני בית, חסידים, משפחה אחת, ולא ו-ו-ולא מחפשים את האקשן אחר כך. איך לחלחלף ואיך לפוצץ ואיך ואיך כל מיני שמועות שכן יהיו ושלא יהיו, ואם כן יהיו ואם לא יהיו, ואם מה זה נוגע לענייננו. אבל בכל אופן אני אבקש מהקהל, הציבור, שידון בנושא הזה, ומי שמקבל את ההצעה ומי שמתנגד להצעה שירים ידיים.
27:51 דובר 5 לי יש רעיון.
27:52 דובר 3 לא רעיון. אתה נושא עכשיו ידיים. תרים ידיים.
27:59 דובר 5 הרעיון שהרב מציע, אפשר לחשוב שנתיים.
28:02 דובר 3 מה, מה?
28:04 דובר 5 הרעיון שהרב מציע, לתת לנו שנתיים.
28:09 דובר 3 אתה רוצה שלא יחשדו שאתה תומך בעדים שלך? אז ממילא אתה. אז ממילא אתה רוצה לבטל, בין כך לא יעזור שום דבר וכל החשדות. ישנם פה אנשים שחושדים בי שיש לי איזה הסכמים נסתרים ועם זה ועם זה ועם זה. אני אומר בפומבי ובמקום קודש ולפני קהל קודש, אין לי שום הסכמים ולא שום דבר. ואפילו לא חשבתי על הסכמים, חשבתי רק דבר אחד. בואו נעשה משהו עם הלשון הזאת, אנחנו לא פוגעים באף אחד, לא ניגע באף אחד. כל אחד נשאר על משמרתו, אני רק פוגע בכמה יהודים שחשבו באמת, אה, הפעם לרוץ, אה, להיבחר בבחירות ואני פונה בפומבי לכמה מהם שאני פניתי אליהם. פניתי אליהם ביום שישי ואמרתי להם לבקש ממך סליחה ומחילה. אולי כבר תפרת חליפה בגללי. אז אני מבטיח לך שאתה יכול לשמור את החליפה, אם ירצה השם לקדנציה הבאה. ו-- אבל אבל אבל כרגע מה שאני מבקש מהקהל לאשר את ההחלטה הזו. מישהו נגד? אף אחד לא נגד. מישהו בעד? כולם בעד. בעד. בסדר.