דינר בית-חב"ד גבעתיים

00:14 דובר 1 אם אני אוכל לבקש מכל הקהל לשבת בטובכם. עוד לא בירכנו את ה-- את האגף השמאלי שלנו, את ה-- הצד החזק. אנחנו קוראים לזה ה-- במירכאות "המין החלש", אבל אנחנו יודעים שזה המין החזק, זה הנשים שלנו. נמחא כפיים לרבניות ולנשים שנמצאות כאן ומכבדות אותנו גם כן. אני מברך אישית במיוחד את, אה, בת שבע וולף, את הרבנית, אשתו של ברקה וולף עליו השלום, חבר טוב שלי, שהוא האיש שהוביל אותי לפגישה הראשונה עם הרבי. יש עוד בקשה פה, אה, בקשה לרפואה שלמה שנצטרף אליה. ביקשו ממני כאן לברך את רחל בת אסתר ואת חסי עליה בת מירל מנוחה לרפואה שלמה. נאחל להם כולנו. כל אמני, אה, כל האומנים שאתם ראיתם ותראו פה הם, אה, בני גבעתיים, אנשי גבעתיים, כמו מי שיופיע עכשיו. אנחנו נבקש ממוטי שוורץ שני שירים. האיש ששר וגם מתופף. ודרך אגב, גם אני בן גבעתיים, גם אני גדלתי בגבעתיים.

02:25 דובר 2 אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל, און אין שטוב איז הייס. און דער רבי לערנט קליינע קינדערלעך דעם אלף בית. און דער רבי לערנט קליינע קינדערלעך דעם אלף בית. זעט זשע קינדערלעך, געדענקט זשע טייערע, וואס איר לערנט דא? נו זאגט זשע נאך א מאל און טאקע נאך א מאל: קמץ אלף אָ. זאגט זשע נאך א מאל און טאקע נאך א מאל: קמץ אלף אָ. זעט זשע קינדערלעך, געדענקט זשע טייערע, וואס איר לערנט דא? נו זאגט זשע נאך א מאל און טאקע נאך א מאל: קמץ אלף אָ. זאגט זשע נאך א מאל און טאקע נאך א מאל: קמץ אלף אָ. תודה. ערב טוב, ברוכים הבאים. השיר הזה היה מוקדש לרב יוסף בקרמן, איש גדול, צדיק אמיתי שהייתה לי ה... כן, מגיע לו מחיאות כפיים. אני באמת חושב ואני מדבר לפחות מהנימה האישית. אני חושב שהוא איש יקר, יקר מאוד. אני לא אכנס להרבה פרטים שאני מכיר, אבל, אה, הקשר שלי עם חב"ד כבר התחיל מזמן, לפני הרבה שנים, כשהוזמנתי לפני מעל עשרים שנה על ידי הרב יונה פרדקין להופיע לפני נשיא ארצות הברית עם התזמורת הגדולה שלי בארצות הברית שהייתה, וזו הייתה חוויה גדולה וקיבלתי את ההזדמנות הרצינית הזו ואני תמיד אמשיך את הקשר עם חב"ד. אני חושב שזה מגיע לחב"ד, כן, כן. הקטע הבא הוא, אה, קטע יהודי גם כן. קוראים לו ראזשינקעס מיט מאנדלען.

05:22 דובר 6 אין דעם בית המקדש אין א ווינקל חדר, זיצט די אלמנה בת ציון אליין. איר בן יחידל וויגט זי כסדר, און זינגט אים צום שלאפן א לידעלע שיין. היידי, היידי, היידעלע. אונטער יידעלעס וויגעלע שטייט א קלאר ווייס ציגעלע. ציגעלע. אוי, דאס ציגעלע איז געפארן האנדלען. דאס וועט זיין דיין בארוף. ראזשינקעס מיט מאנדלען. אוי, שלאף זשע, יידעלע, שלאף. זיס קינד מיין, שלאף זשע, יידעלע, שלאף. לה לה ליי ליי ליי ליי לה לה לה ליי. אוי, לה לה ליי ליי ליי ליי לה לה לה ליי. ראזשינקעס מיט מאנדלען. דאס וועט זיין דיין בארוף.

07:37 דובר 7 קצת קול במוניטור.

07:39 דובר 6 ראזשינקעס מיט מאנדלען. שלאף זשע, יידעלע, שלאף. זיס קינד מיין, שלאף זשע, יידעלע, שלאף. תודה רבה. אם יותר לי, אני רוצה לעשות קטע שביקשו מפה חברים. אה, קטע עם תיפוף מקורי, אה, קצב שאני קורא לו קצב מקצב יהודי עם תוף מיוחד מאוד שקוראים לו התוף המדבר. אני מקווה שתאהבו את זה. אה, לא שומעים אותו במוניטור אם אפשר. תודה.

11:13 דובר 8 תודה רבה על הזכות.

11:14 דובר 9 בראבו, בראבו! זה יפה, מהדמעות של הצימוקים ושקדים עד התיפוף הזה. שיגעון.

11:29 דובר 10 לקצב של שמונים וממתין. מאה.

11:35 דובר 9 שמונים ומאה. יפה, מאה שמונים. י"ח. אני מבקש אור באולם. ואני קורא ל-- אתם יודעים שאם אין, אם אין קמח אז אין תורה, אז עכשיו התור של הקמח לכמה דקות וראש העיר ימתין לנו עוד קצת. ואני מבקש את הרב ישראל ברוד, מנהל אגף הסניפים בארגון צעירי חב"ד, לעניין הקמח של התורה.

12:12 דובר 11 ערב טוב. ברשות הרבנים, ראש העיר, אנשי מעשה, כמובן הרב בקרמן מנהל בית חב"ד גבעתיים וקהל הקדוש. חלק, אה, בתוכנית היחיד והמיוחד שאתם קובעים את הקצב, את ההצלחה, את הזמן, זה החלק של תכל'ס. בעוד פחות משבועיים אנחנו כולנו נבקש מהקדוש ברוך הוא שהוא ייתן לנו חיים. חיים בריאים, חיים של פרנסה, חיים של נחת, חיים של בריאות. בקיצור, כל הבקשות הטובות שאנחנו מאחלים לעצמנו ולמשפחתנו, אנחנו כולנו נבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו את זה. הרבה יותר נעים יהיה לבקש מהקדוש ברוך הוא שייתן לנו את זה, אחרי שאנחנו היום, הערב הזה, ניתן חיים. אנחנו ניתן חיים לנזקקים, ניתן חיים לפעילות של בית חב"ד בגבעתיים, ניתן חיים לילדים החמודים שראינו בווידאו וניתן חיים לאחד את עם ישראל שכל בית חב"ד פועל בארץ, בפרט בגבעתיים. ובכן, כבר שמענו כל כך הרבה על הפעילות של בית חב"ד וכבר התחממנו, בפרט עם השירים של ראזשינקעס מיט מאנדלען, קמץ אלף אָ, שמזכיר לנו קצת את ה, את העבר, נותר רק להגיע לשלב של תכל'ס. אנחנו נחלק עכשיו, נבקש מהמתנדבים לחלק את הכרטיסים שיש לכם הזדמנות למלא את התרומה שלכם לבית חב"ד, ואנחנו מבקשים חיים. חיים זה חי. חי במובן של אלף שמונה מאות ש"ח, אבל בהכפלות אפשר להתחיל בשמונה עשרה כפול שמונה עשרה, אפשר רק עשר פעמים אלף שמונה מאות שזה שמונה עשר אלף שקל, אפשר גם חמש כפול אלף שמונה מאות שזה תשעת אלפים. כל אחד יכול לעשות את המתמטיקה לבד, אבל העיקר שעכשיו הזמן להוציא את העטים מהכיסים. מי שכבר קיבל את הכרטיסים, אנא תמלאו את זה בעוד דקות ספורות, אותם מתנדבים שחילקו לכם את הכרטיסים גם יאספו את זה.

14:48 דובר 11 אנחנו נשמח גם להודיע לקהל על התורמים, אבל יש לנו גם תורם, ר' איצ'ה פיקרסקי, שליח של הרבי לארץ, גר בתל אביב, והוא תרם כבל זהב עם תליון משובץ ביהלומים ופנינת טהיטי ששוויו מעל אלף חמש מאות דולר, ואנחנו הולכים לעשות גם הערב הגרלה. כל אחד שייתן את התרומה ההתחלתית של חי, אלף שמונה מאות שקל, כמובן זה יכול להיות בתשלומים. כל אחד שייתן את התרומה הזאת ייכנס להגרלה גם לקבל, מי שיזכה לקבל את הכבל זהב עם התליון משובץ ביהלומים. זה צ'ופר נחמד. אנחנו כבר מודים לר' איצ'ה פיקרסקי על התרומה שלו. אנחנו כמובן עכשיו נחכה עד שכל אחד יש לו הזדמנות לשלוף את העט מהכיס, למלא את הכרטיס. מי שצריך עט, המתנדבים יסתובבו ויחלקו עטים למי שצריך. ואנחנו נחכה בסבלנות לשלב העיקר של הערב, זה החי, לתת חיות לבית חב"ד, שהם, הרב בקרמן עם כל הצוות, יוכלו להמשיך את הפעילות לשנה הבאה, תשס"ג, ואתם יכולים להיות שותפים מלאים עם כל הפעילות שנעשה בבית חב"ד. אז אנא בבקשה, תמלאו את הכרטיסים, אנחנו נחכה, עוד מעט נתחיל לאסוף את זה. ודרך אגב, גם בקטע הזה כל אחד יכול להשתתף, גם רבנים, גם סגני ערים, גם ראשי עיר, גם מכובדים כלשהם. כל אחד ואחד יכול לקחת חלק פעיל אישי בהתרמה, בתרומה לבית חב"ד, ובזה הוא הופך להיות חלק של כל הפעילות של... אפילו המנחה יכול לקחת חלק פעיל בשלב של ה... אפילו המנחה של עכשיו, אמת, אבל אני עוד לא קיבלתי כרטיס, תנו לי עוד מעט. אני עכשיו אבקש מהחבר'ה שחילקו את הכרטיסים להתחיל ללכת משולחן לשולחן, להתחיל לאסוף את הכרטיסים שכבר מילאו. אפשר לקבל אחד? כל כך יפה בכרטיסים שקיבלתם, אתם

18:16 דובר 11 אפילו יכולים לבחור את אות הזהב, אות הנגיד, אות החסד, אות הנדיב, אות הידיד. בקיצור, לתת אותות לבית חב"ד. אז אנא בבקשה, מי שעוד לא מילא, תמלאו את זה ועוד מעט יאספו את הכרטיסים. נבקש עכשיו מהמתנדבים ללכת משולחן לשולחן, לאסוף את הכרטיסים שכבר מילאו אותם, כדי שאנחנו נוכל לזכות את אלה שכבר תורמים ולהודיע לקהל הקדוש על ההצלחה של הערב. רב אריה גולדברג, שלושת אלפים שש מאות. רב אריה גולדברג התחייב לשלושת אלפים שש מאות, פעמיים אות הנדיב. תודה רבה, רב אריה גולדברג, אות הידיד. תתחיל לספר אותם. אה, מר מוטי עדן, קיבלתי את ה... באנגלית זה נקרא Challenge Gift. Challenge אומר זה מול זה. אתה דיברת, המנחה, דיברת עליי, אז גם בעזרת השם אני ומשפחתי גם יתרמו, אה, אלף שמונה מאות שקל לדינר, הרצל, לבית חב"ד גבעתיים. ועכשיו אני מבקש לשמוע ממך את ה... גם התרומה שלך. אג... אני גם עושה את זה במקומות אחרים, אז תוסיף מאריה גם לבית חב"ד, אה, גבעתיים. בסדר. ישי, ישי. נחמני ויקטור, אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל, תודה רבה. יהלומי גבעתיים, משפחת מולדובסקי, אות הנדיב, חמשת אלפים ארבע מאות, תודה רבה. כל אלו שכבר... כן, כל אלו שכבר הוזכרתי אתה תיקח אותם ותפתח טיפה. הנה, רב אריה גולדברג, שלושת אלפים שש מאות. רבי יוסף לוין, אות הידיד, אלף שמונה מאות, תודה רבה. רב אורי הוכפלד, אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל, תודה רבה. מר מרדכי רוטנשטיין, ידיד ופעיל בבית חב"ד, גם תורם אות הידיד, אלף שמונה מאות. תודה רבה. זאב קפלן, שהוא כבר גיס של המנהל בית חב"ד והוא כבר תורם, אז הוא מוסיף גם אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל.

22:56 דובר 11 תודה רבה. כפי שהתחלנו, הקצב הזה זה בידיים שלכם, אז אפשר לגמור את זה די מהר. תזדרזו, תמלאו את הפתקים. פיטר אלי, אות הנדיב, חמשת אלפים ארבע מאות שקל. תודה רבה. זה נקרא אומר ועושה, כבר ממלא טופס הוראת קבע. הילה פיכמן גם אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל, תודה רבה. נמשיך כבר עוד מעט כי יש המון המון אנשים. משפחת פינקוביץ, הרב פינקוביץ ומוטי ויוסי, כולם גם אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל, תודה רבה. אין פה שום דבר. אין פה שום דבר. כן, כל אלה, כל אלה, כל אלה. ההגרלה תיערך יותר מאוחר. יש לנו מספיק זמן למלא את כל השמות של כל התורמים. כמובן, אפשר לתרום כל סכום. כל סכום מתקבל באהדה ובאהבה ובשמחה והערכה ותודה. בכל זאת, אנחנו מבקשים כל אלה שעוד לא מילאו, אנא בבקשה תמלאו את זה. יש פה תרומה בעילום שם. תודה רבה. ממנו יראו וכן יעשו. במקום לתת התחייבות יש כבר צ'ק של אלף שבע מאות שקל מאושרי שלום. תודה רבה. ממנו יראו וכן יעשו. תודה רבה. לפי הקהל שנמצא פה אז עוד חסר הרבה כרטיסים כאלה. אז אנא בבקשה חבר'ה, תזדרזו לסיים את הקטע מה שיותר מהר, אבל התכלית זה העיקר. המעשה הוא העיקר. אז אנא בבקשה, מי שעוד לא מילא תמלאו. אם אתם לא רוצים שיודיעו אז לא נודיע, אבל תמלאו את זה. קיבלנו תרומה ספציפית עבור המעון מנחם מדליה ואבי שקד, אלפיים שבע מאות ש"ח. צבי ונחמה רייך, רייכנשל[?] עוד שבע מאות, ונחמה קנצסקי[?] עוד חמש מאות. תודה רבה לכם. חנה קולמיץ, גולמיץ, גולדמיץ, אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. להזכירכם, כל אחד שמצטרף ונותן אות הידיד

27:07 דובר 11 אלף שמונה מאות שקל גם מצטרף להגרלה לקבל את ה... את התכשיט היפה. קח את זה בבקשה. כמה זה? יש פה עוד אחד בעילום שם של אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. חותן של מנהל בית חב"ד, הרב נחום קפלן, משפיע חב"די, גם מצטרף לאות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. שיהיה לך הרבה הרבה נחת, הרב נחום. בן זקן סיגלית, אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. יש פה תוספת תרומה של עוד חמש מאות שקל מעל האלף שמונה מאות שכבר תרמו עבור רפואה שלמה. ברכה ללידה, אה, ברכה ללידה קלה לגבי מור הילה בת מלכה פיכמן, שיהיה בהצלחה ובשעה טובה. אני בטוח שאתם תסכימו איתי שכל עוד שמגיעים פה כרטיסים אז אנחנו ניקח עוד כמה דקות, נקרא עוד שמות של אנשים שתורמים. אני רואה שיש עוד כמה כרטיסים שבאים לפה. מי שעוד לא תרם יכול עוד להצטרף. יש פה דוד של המנהל בית חב"ד, ומוישה טייכמן ואברמי טייכמן. אות הידיד, אלף שמונה מאות. תודה רבה. הרב יוסף יצחק ורבקה קפלן גם אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. יש פה עוד אחד בעילום שם ספציפית עבור הבית חם. עוד, אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. תודה רבה. הרב דוד קפלן גם אות הידיד, אלף שמונה מאות שקל. הקפלנים הערב, אה, כוכבים פה. תביא את זה. תביא את זה. לא להכריז שם בבקשה. עוד תרומה בפועל, צ'ק של אלף שמונה מאות שקל בעילום שם, לא להכריז. תודה רבה לכם. טוב, בהמשך הערב כל אחד שעוד לא מילא את הכרטיס שלו יהיה לכם עוד זמן לחשוב כמה להוסיף על אות הידיד פעם או פעמיים או פ-- כמה

30:56 דובר 11 פעמים. בכל מקרה תודה רבה לכם, שהקדוש ברוך הוא ייתן לכל אחד ואחד כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה וחיים של בריאות ופרנסה ונחת, כל מה שכל אחד צריך שהקדוש ברוך הוא יברך אותו, ושיהיה לכל עם ישראל שנה טובה וכל טוב. תודה רבה לכם.

31:23 דובר 12 תודה רבה לרב ברוד. כיוון שכל יהודי לומד שיעור, למדתי ממך כמה שיעורים גם במלאכת הניצוח ועוד כמה דברים. היה כבר בפועל עילום שם. אומר, אה, שהבעל שם טוב עליו השלום עשה עליית נשמה ואנחנו יודעים את הדיבור הידוע על מתי יבוא משיח, מתי יבוא משיח, ואימתי קאתי מר, עונה לו, "כשיפוצו מעיינותיך החוצה", וזה בעצם צמיחת וניצחון החסידות כמו שרואים פה, כמו שרואים בבתי חב"ד איפה שאתה הולך בעולם. הייתי בליטל רוק, ארקנסו, לקחתי אוכל כשר מניו יורק, אמרתי אין שם אוכל. אז לקחו אותי והראו לי רב של חב"ד ואוכל והכל, וחשבתי שאין שם שום דבר, היה שם ועוד בכמה מקומות בניו אורלינס או כל מיני. תגיד שם של מקום בעולם ולא תמצא שם את ה-- את הידיים של הרבי דרך החסידים שלו והשלוחים, האנשים הנפלאים האלה. הבבא סאלי אומר לפני כמה עשרות שנים, אפרופו הדברים של הבעל שם טוב, כל מי שמתנגד לתורת הבעל שם טוב הרי הוא מרחיק את המשיח. כתוב "גפן ממצרים תסיע", שאדם כמו גפן יש לו ארבעים ושניים, ארבעים ושניים מסעות בחייו, וכמו הגפן שהיא חלשה היא נשענת על עצים גבוהים חזקים, ככה אנחנו נשענים על צדיקים, אלו האבות אברהם, יצחק ויעקב והצדיקים שאחר מכן. אבל הצדיקים אברהם, יצחק ויעקב הם שלושה-- שלוש שריגי הגפן, ויהודי, אדמו"ר הזקן אומר, לא יכול וגם לא רוצה להיפרד משלושה אלה, אברהם, יצחק ויעקב, ומתורת השם. על מלאכת הניצוח של בתי חב"ד אחראי הרב יוסף יצחק אהרונוב, יושב ראש מרכז צעירי אגודת חב"ד, ואני מתכבד להזמין אותו לבמת הנואמים.

33:56 דובר 3 ברשות מזכירו האישי של הרבי, הרב גרונר, רב העיר, ראש עיריית גבעתיים, מר אלי שטנצלר, יושב ראש המועצה הדתית, חברי העירייה, קהל קדוש, אורחים נכבדים, ואחרון חביב מנהל בית חב"ד הרב בקרמן. בעבר ידענו שעיר בישראל צריכה שיהיה לו ראש עיר, רב, בתי כנסת, בתי ספר ושאר המוסדות הנחוצים לתפקודה התקין של העיר. אבל הרבי הוסיף מוסד מיוחד במינו לנוף החיים של ערי ישראל, בית חב"ד. ברוך השם, כיום כבר פועלים ברחבי הארץ למעלה ממאתיים ועשרים בתי חב"ד. בית חב"ד הוא בראש ובראשונה בית, כתובת לכל יהודי. יהודי שיש לו בעיה, יהודי שיש לו איזושהי מצוקה כלשהי יודע שכאן יקשיבו לו, יקבלו אותו באהבה בלי לשאול שאלות מי אתה ולאיזו קבוצה אתה שייך, וישתדלו לעזור במידת האפשר ואף יותר ממה שאפשר. בתי חב"ד עומדים לשירות העם בארץ, מילדי גנים ועד לקשישים, מעולים חדשים ועד ותיקים. זה בית שאפשר להיכנס אליו בכל עת ובכל שעה, לשאול ולהתייעץ, ללמוד ולהתפלל, להיעזר ולהתעודד. את ייחודו של בית חב"ד אנחנו רואים בקהל הנכבד הזה שבא והתכנס יחדיו לכבודו של בית חב"ד בגבעתיים. קהל המכיל אנשים מכל השכבות והחוגים בעיר שמודעים לחשיבותו ולחיוניותו של בית חב"ד כאן בגבעתיים. פעילות חב"ד בגבעתיים קיבלה תנופה מיוחדת כאשר הרב בקרמן, שאף אחד עוד לא האשים אותו בחוסר מרץ, יצא לכאן בשליחותו של הרבי, ומאז אני לא צריך לספר לכם. העיר כולה מתברכת במרצו ובחום היהודי והאנושי הקורן ממנו. הוא הפך את בית חב"ד לאחד המוסדות החשובים והפעילים בעיר, שמעניק קרן אור ותקווה ואפילו ארוחה חמה לציבור גדול ומגוון. צעירי חב"ד גאה בעובדה שבתוך שורותינו נמצא פעיל כה נמרץ ומצליח כמו הרב בקרמן, ואני מאמין שכולנו כאן מרגישים כך.

37:42 דובר 3 אני מאחל לך, הרב בקרמן, הרבה ברכה והצלחה במעשי ידיך. רציתי לאחל לך שלא יהיה לך עוד כאבי ראש מהבנק, אבל אני יודע, ואני חושב שכולנו יודעים שכמה שיהיה לך תמיד תרצה לעשות עוד יותר. כמאמר הגמרא, מי שיש לו מנה רוצה מאתיים. אאחל לך מה שהרבי אמר על הרבי הקודם. הוא תמיד היה בעל חוב, אבל בסוף תמיד שילם את כל חובותיו. יעזור לך השם שתצליח לעמוד במשימות ובאתגרים הגדולים שאתה נוטל על עצמך, והעיקר שבקרוב ממש תצעד בראש תושבי גבעתיים לקראת משיח צדקנו בגאולה האמיתית והשלמה. כתיבה וחתימה טובה.

39:00 דובר 4 תודה רבה לרב אהרונוב. הבעל שם טוב אומר על "כי תבוא אל הארץ וישבת בה", על פרשת השבוע, "וישבת בה" — בהתיישבות, "ולקחת ושמת בטנא". טנא ראשי תיבות טעמים, נקודות ואותיות. הגשמי והרוחני גם ביחד. כך זה קורה גם במקומות רבים במרכזי חב"ד בעולם, בארץ, גם בגבעתיים. גבעתיים, ראש העיר, זו מסורת של עיר. עכשיו זו גם עיר עם מסורת. פעם הייתה עיר של הפועל, עכשיו זה על פי החסידות כוח הפועל, כוח הפועל. אפי שטנצל, ראש העירייה.

39:51 דובר 5 ערב טוב. רק כשאוכלים יש אור באולם. בואו רגע נפתח שיהיה לנו אור באולם כדי שנראה את האנשים גם. זהו. ערב טוב, כבוד הרב הראשי לגבעתיים, הרב פנחס אדרי. הרב יוסף בקרמן, מזכירו של הרבי מלובביץ', הרב גרונר, חבריי בעירייה, נטוביץ[?], גולני, יושב ראש המועצה הדתית, יעקב דלל, כל האנשים היושבים פה וכל הנשים היושבות פה, כל הקהל הזה... אין לי ספק ש... הרב בקרמן, כשהוא בא אליי לפני כאחת עשרה שנה, לא הייתי אז ראש העיר, הייתי אז מזכיר מועצת הפועלים. הוא הגיע אליי יחד עם משה כץ ואמר: אני רוצה שבגבעתיים יהיה חב"ד. מה דעתך? אמרתי לו שאני חושב שככל שיהיה יותר, יהיו יותר אנשים שיבינו וידעו מה זאת יהדות, וזה לא משנה היכן ובאיזו עיר בארץ או באיזו עיר בעולם, הרי כך יהיה טוב יותר לעם היהודי. ואני שמח שהיום, אחרי אחת עשרה שנה, הרב בקרמן זה אופה. בקרמן זה אופה. הצלחת לאפות דבר יפה מאוד. ויחד עם הרב בקרמן נמצא צוות מתנדבים וצוות עובדים של חב"ד גבעתיים, ואין לי ספק שאנחנו בשם כולם רוצים להודות גם להם, לאלה שעוזרים ומתנדבים בבית חב"ד.

42:24 דובר 5 חב"ד ראשי תיבות של חוכמה, בינה, דעת. ואין לי ספק שחב"ד היא באמת תנועה שהשכילה לחדור לליבם של יהודים יותר שומרי מסורת, פחות שומרי מסורת, יהודים באשר הם יהודים. אני זוכר כששירתי בצנחנים הגיע הטנק של חב"ד למוצבים. אני יודע שבקרמן הולך לצבא ועושה מילואים. הוא לא משתמט מהצבא ומגיעות לך הרבה ברכות על זה. ואני חושב שזוהי דוגמה טובה לאנשים שרוצים גם שיהיו עוד ועוד עולים שיגיעו לארץ. משום שמדינת ישראל, במצב שאנחנו נמצאים, זקוקה להרבה מאוד יהודים. משום שהעולם היהודי זקוק להרבה יהודים. וככל שיהיו יותר יהודים, ונזכור ששישה מיליון יהודים נרצחו בשואה, הרי מדינת ישראל תהיה יותר חזקה. חב"ד הצליחה לאסוף תחת כנפיה, כפי שאמרתי, גם כאלה שיותר שומרי מסורת ופחות שומרי מסורת, בני כל העדות, עולים וותיקים, בכל מקום שישנם יהודים. ונמצאת פה דליה אשתי. כשהיא הייתה בת שבע עשרה היא נבחרה לנשיאה של בני ברית נוער, לנוער ישראל, ואחרי קרוב לשנה היא נבחרה לנשיאה עולמית ויצאה בראש קבוצה, ראש משלחת של בני נוער מתנדבים מישראל לארצות הברית, וכנראה שאז אתה היית, הרב גרונר, והיא הלכה ופגשה את הרבי וניהלה איתו שיחה. ואני זוכר, אז אנחנו רק היינו חברים, לא היינו נשואים, ואני זוכר שהיא חזרה ואמרה שזו הייתה חוויה להיפגש עם הרבי מלובביץ'. אני חושב שחשוב מאוד שלכולם, קודם כול שבני ישראל יהיו ערבים זה לזה, ולמי שיש ולמי שאין, יעזור לשני. משום שלתת, לעזור, זה חלק מהעם היהודי, ומבלי העזרה ההדדית גם בימים הכי, הכי, הכי קשים שהיו, לא יכול היה העם היהודי לשרוד. אמר קודם, שמעתי את משה צועק, אה, שמונים לגבעתיים. נמצא פה דוד שלי, שהוא גבאי אחד מהוותיקים בגבעתיים, ברקוביץ'. אבל

46:27 דובר 5 לפני, אה, קרוב לשמונים שנה הקימו בגבעתיים את שכונת הפועלים הראשונה בארץ, שכונת בורוכוב. ובמניפסט שלהם היה כתוב, זה עשרים ושתיים חבר'ה צעירים שהגיעו ממזרח אירופה, ציונים. אנחנו מדברים לפני שמונים שנה, אלף תשע מאות עשרים ושתיים, ואז הם כתבו בין השאר: בשכונת בורוכוב לא ייבנה בית כנסת. ההורים שלהם היו ברוסיה. הם כתבו להם מכתב שהם רוצים בחודש אוגוסט לבוא לבקר...

00:06 דובר 1 מצב של מבוכה, של פחד. אנחנו בטוחים בהבנה ברורה של הרבי. כל מה שהרבי אמר במלוא מובן המילה. אז כך גם כאן, אנחנו בטוחים שבקרוב ממש יבוא משיח צדקנו ויגאל אותנו. יישר כוח, תודה רבה. חג שמח.

00:43 דובר 2 תודה רבה לרב בוקרמן, ונראה עכשיו סרט קצר על חב"ד בגבעתיים.

01:47 דובר 13 התבטאתי על חב"ד לאפשר להם להרחיב פה את המקום, לתת לנזקקים, לנזקקים, וכגבאי של בית הכנסת קמתי, ברור.

02:02 דובר 17 אם לא היה, אם לא היה, לא היה יכול לבנות.

02:04 דובר 13 התחלתי בבית חם, אבל זה התפתח כבר מעבר לבית חם.

02:08 דובר 18 היום האור מגיע ישירות לנזקקים, שזה חבל, משום שבבית חם היו באים ונהנים מהסביבה גם כן, לא רק מהאוכל עצמו.

02:21 דובר 2 הפעילות הלוך וגדל, ו... מצד שני יש גם הרבה מאוד נזקקים, הרבה מאוד אנשים שפונים אלינו. בתקופה האחרונה בעיקר, לפחות שתיים שלוש טלפונים יום יום שאנחנו מקבלים. אפשר להגיד, זה כניסה לקו של מצוקה.

02:43 דובר 19 הבית זה מקום שאני נהנית מאוד.

02:48 דובר 20 בחוץ. מבלים את הזמן. בשמחה ובידידות.

02:55 דובר 21 ושוב אנחנו משחקים איתם במחבואים.

03:01 דובר 22 משחקים פה ביחד. ממש נהנים.

03:05 דובר 20 אבל זה באמת כיף. כל הזמן. זה לא אתה ככה ואתה ככה, כולם ביחד.

03:25 דובר 23 עזרו לי הרבה.

03:26 דובר 13 במה?

03:30 דובר 23 סוכה ואוכל. הזמינו אותי ראש השנה.

03:48 דובר 18 פשוט קשה מאוד לנהל גן ילדים מתוך עזרת נשים של בית כנסת, שבכל יום שישי צריכים לפרק את הגן ויום ראשון צריך מחדש להרכיב אותו.

03:58 דובר 20 בית כנסת. אין לנו, אין לנו מבנה משלנו. ילדים שיש להם פרחים, גינה עם נדנדות, מבנה וכולי, ונהנים מזה כל כך.

04:13 דובר 17 כי הם מקבלים את זה בגן, איך להעריך את החברים, איך להעריך את ההורים.

04:17 דובר 20 והגננות ממש את הנשמה פה, באמת. ואני בלב שקט שמה פה את הילדה. יש לי בת שהייתה פה למעלה משנתיים, וזה לדעתי העובדה הכי חזקה שמדברת בעד עצמה, ומאוד הייתי מרוצה, מאוד שמחה שהיא, שהיא התחנכה פה בגן.

04:49 דובר 3 עצם זה שהם כאן, הם בעצם מקרבים אותך אליהם.

04:53 דובר 17 שהם יודעים להעריך את כל האנשים. זה לא משנה אם הוא דתי או חילוני.

04:58 דובר 4 אני חושב שזה מה שיפה אצלם, הם לא בוחנים את החיצוניות שלנו, את הפנימיות.

05:02 דובר 5 בשמחה, משתפים פעולה בשמחה.

05:05 דובר 3 אני שמח להיות חלק מזה.

05:07 דובר 20 אני חושבת שיפה אצל הרבי היה אהבת ישראל, למצוא את המשותף ואיך להתקרב ולדבר עם כל אחד. כי בן אדם שבא לבית חב"ד בדרך כלל יודע שהוא ימצא פתרון מיידי.

05:44 דובר 5 ואני מאוד מעריך את החב"דניקים.

05:47 דובר 20 השנה ההרשמה גדולה מאוד, מאוד, מאוד.

05:50 דובר 5 כל מה שהם עושים זה מבורך.

05:52 דובר 4 אני מצליח לזכות לזה את כל האנשים שיושבים פה ואת כל העיר וכולם באמת לסייע לאותם אנשים שהם באמת זקוקים לזה.

06:00 דובר 3 הם נודניקים לחיוב.

06:10 דובר 6 בעיקר יישר כוח, ותודה לכל האנשים הרבים שעוזרים לנו.

06:14 דובר 4 כמה חשוב האירוע הזה למען, אה, למען אותם אנשים.

06:19 דובר 6 וכשבאנו לכאן לא תיארנו שנוכל להגיע למקום שאנחנו נמצאים היום. אני חושב שהסיבה היחידה לזה זה התקופה שבה אנחנו נמצאים. הרבי אומר שאנחנו נמצאים בתקופה שלפני הגאולה ממש, וזה גם, אה, מחייב אותנו לפעול בהתאם. זה גם ההצלחה שראינו כאן בשיתוף הפעולה עם כל גווני הקשת, שהיום כאשר עושים פעולות, ולא משנה מי עושה, אה, אם הוא עושה את זה ברצינות זה מצליח.

07:10 דובר 7 כן, בשביל זה יש אנשים טובים, הרב בקרמן. קצת מסנוור אותי, אם אפשר טיפה להוריד. תודה. אדמו"ר הזקן אומר דבר נפלא על ירושת הארץ ועל העם הזה ואלוקיו. "הנה מצד כריתת ברית להחליף אותם", את עם ישראל, "באומה אחרת אינני יכול, והטעם בזה הוא כי על ידי שהקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל הוא התאחד עם ישראל ונעשה איתם דבר אחד על ידי התורה". כך שזה חתונה כנראה נצחית כמו בין החסידים ובין האדמו"רים. אנחנו שמחים לארח פה את, אה, האדם הנדיב, איש תורה ומעשה, הרב לוי לבייב, בברכה של תודה. שהסכים, אה, להיות איתנו הערב הזה, והערב הזה כולו מוקדש על ידי בית חב"ד גבעתיים לעילוי נשמת אמא שלו חנה עליה השלום, שאתמול היה יום האזכרה שלה. לוי לבייב שעושה פעולות גדולות במוסדות אור אבנר ברוסיה. אני בעצמי ראיתי את זה לפני חודשיים במוסקבה בכמה מקומות. הייתי קרוב מאוד ביום שהגיע נשיא ארצות הברית לבקר את פוטין וראיתי את הסיבוב שלכם מאחורה חצי קילומטר מאחוריכם ועוד פעולות יפות מאוד שעושים שם, ואני מבקש לקרוא לבמה את מר לוי לבייב לברך. בבקשה.

09:27 דובר 8 כבוד רב העיר גבעתיים. כבוד המזכיר של הרבי, הרב גרונר, ראש עיריית גבעתיים, רבנים, אורחים, ידידים, הרב בקרמן וכל העוסקים במלאכת הקודש. העיתוי והתאריך בוודאי מיוחדים מאוד. ח"י אלול, יום הולדת של אדמו"ר הזקן בעל התניא. ידוע לכם בוודאי על תורתו של הבעל שם טוב, איך שחינך, למעשה עשה מהפך בגישה ובלימוד של התורה, ויסוד-- ויסוד או הנהגה חדשה שהוא הנהיג בכך שהוא הראה דוגמה אישית שלעזור לזולת זה למעשה לא פחות חשוב מאשר להתפלל וללמוד תורה יום ולילה. לעזור ולסייע לנזקקים, לפתור את הבעיות ליהודים. בוודאי אתם גם יודעים על בעל התניא, ראש מייסד תנועת חב"ד. ישנם הרבה סיפורים שמדברים, באמצע יום כיפור פתאום אדמו"ר הזקן נעלם מבית הכנסת. חיפשו, חיכו, לא מצאו. אחרי זמן מה מצאו אותו בבית של אלמנה שהוא הגיע לשם באמצע התפילה ביום כיפור לטפל בילדים שלה כי היה לה קשה מאוד עם הילדים. אישה אלמנה עם הרבה ילדים. כלומר, אנחנו רואים שעל ידי המעשה, על ידי עזרה לזולת, אנחנו יכולים להביע, להביא הרבה יותר, הרבה יותר תרומה מאשר לימוד תורה עצמה. אתם יודעים, אנחנו כולנו כשמדברים על הרבי מליובאוויטש אנחנו מדברים על חב"ד. ונכון שישנם הרבה יהודים טובים, הרבה יהודים שעושים, הרבה יהודים שמזכים את הרבים, אבל בניגוד להרבה רבנים חשובים אחרים, הרבי מליובאוויטש עשה בדיוק דבר למעשה ההפך ממה שכל אחד אחר עסק בו. בדרך כלל כל אחד רוצה שהילדים שלו, התלמידים שלו, יחיו סביבו בשכונה שלו. שכונת לדוגמה ויז'ניץ או שכונת גור או שכונת סדיגורה. הרבי מליובאוויטש את מיטב התלמידים שלו, במקום להחזיק אותם סביבו, שלח אותם למבצעים. ככל שהתלמיד טוב כך הוא שלח אותו למקום רחוק יותר. אנחנו פוגשים זאת יום יום.

12:25 דובר 8 אתם יודעים, בקרב הפעילות שלנו בחבר המדינות יש לנו מאות שלוחים של רבי מליובאוויטש שנענים ועומדים בתור למעשה, ונרשמים ומבקשים להיות ככל שהמקום רחוק יותר, ככל שמקום קשה יותר, כך יש לנו יותר מבקשים להגיע לשם. וכל אחד מהם כשנוסע ויוצא למקום, הוא לא יוצא... באמתחתו אין לו כמה אלפי דולרים, אפילו בקושי כרטיס טיסה. כשיהודי מגיע למקום מרוחק ומתחיל הכל מאפס. למעשה, פחות או יותר כמו שבוודאי הרב בקרמן עשה בגבעתיים. מגיעים לשם למקום ומתחילים לעבוד עם הקהילה. אני שאלתי פעם את הרבי, שלחתי לו מכתב שבשביל עולים חדשים החלטנו לבנות איזה עיר ולמכור, לתת להם דירות כמעט כמעט בחינם פה בארץ, כשהייתה עלייה גדולה מאוד בתשעים ושתיים, ואחד מהחברים שלי אמר לי: תכתוב לרבי שאנחנו נעשה עיר סגורה רק ליהודים דתיים. אני חשבתי, איזה רעיון יפה, נעשה רק ליהודים דתיים. כתבתי לרבי מכתב וחיכיתי להגיד, לקבל תשובה: כל הכבוד, אתה צדיק, אתה יהודי חשוב, אתה עושה עיר סגורה. אתה כותב שרק שלא ייסעו בשבת. קיבלתי מכתב מאוד מאוד קשה. תשובה קשה מאוד בסך הכל. הרבי כותב: האם ירושלים לא נקראת עיר הקודש? והאם לא נוסעים שם בשבת? האם על ידי סגירת העיר אנחנו נהפוך את עצמנו לקדושים יותר? אלא להיפך, אנחנו צריכים לחיות בין אחינו היהודים, כולנו חלק אלוקה ממעל, כולנו אותו חלק של הקדוש ברוך הוא, כולנו אותם היהודים. אנחנו צריכים לחיות בקרב כל היהודים ולפעול ולעזור ולהסביר על ידי אהבה, על ידי עשייה, על ידי חיוך טוב ועזרה לזולת, ואז אנחנו נוכל לפעול לטובה ולהצלה של כל עם ישראל. הזכירו פה את אמא שלי זיכרונה לברכה, שבהחלט היום יום הזיכרון אצלה, יום היארצייט. אנחנו בדיוק לפני שבע

14:46 דובר 8 שנים לקחתי את אמא שלי והחלטנו להקים מוסד לבנות באוקראינה, בעיר דניפרופטרובסק. אמא שלי הגיעה כמה ימים לפניי. אני הגעתי בדיוק ליום הפתיחה. כשהגענו למקום כולם התפלאו איך שאמא שלי ישבה והסבירה לבנות ממש בצורה כמו אמא לבנות, ובהחלט קראנו על שמה את המוסד הזה, גם על השם של, אה, כן, על שם אמא שלי. והמוסד הזה היום קיים ויש לנו כבר כמה מוסדות כאלה, ואני מסתכל על כל בת שלמעשה אני הזכרתי מקודם במקום אחר, שאחד מהרבנים החשובים שיש לו סמינר לבנות בישראל אומר לי: "הייתה לי בעיה בסמינר. הגיעה אליי בת מאוד מאוד מוכשרת מרוסיה, ויודעת, וכבר נמצאת שנתיים שלוש בארץ ורצתה ללמוד בסמינר דתי. בחנתי אותה, אבל ראיתי משהו על האף שלה. לא דומה לאף יהודי". ויש לאותו רב הבחנה עם עין חדה מאוד. הוא הבחין שמשהו, אז הוא התחיל לחקור והוא אומר: "וגיליתי שאבא שלה לא יהודי". אמרתי: מה עשית אחרי זה? הוא אומר לי: "אני, איך אני יכול לקחת מוסד בית יעקב, מוסד חשוב. איך אפשר לקחת בת ש..." עניתי לו: "אתה יודע מה? אשרינו שאנחנו זכינו בחבר המדינות היום שלומדים אצלנו לפחות שבעת אלפים ומעלה תלמידים מתוך עשרות אלפים שאבא שלהם גוי גמור ואמא יהודייה. הרי כל החוכמה היא להציל את אותם אחינו היהודים שכבר נמצאים עם רגל אחת בתוך התבוללות ורוצים לחזור. אנחנו צריכים לעשות הכל, ההפך, לעזור לאותם היהודים להיות יהודים בחזרה כמו שהם רוצים". ואת זה אנחנו מרגישים גם בהצלחה של אותם השלוחים. כמו שכל שליח, הן בארץ והן בכל מקום אחר בעולם, אני תמיד משווה את זה גם בעסקים שלי למנהלים שלי, אני אומר: תבינו, כשיש לי מנהל שהוא יודע

17:10 דובר 8 שהוא לא עובד אצלי רק בשביל כסף, כי חשוב לו שבעל הבית שלו יצליח, העסקים נראים אחרת. כשעובד אצלך עובד וכל היום רק חושב מתי מוקדם ללכת הביתה ואיך להגדיל את המשכורת שלו, העסקים נראים בהתאם. אצל רבי מליובאוויטש כל שליח ושליח מרגיש שהוא עובד בשביל עם ישראל, שרבי מליובאוויטש מסתכל לו בעיניים עשרים וארבע שעות ביום, וכל טעות קטנה שהוא עושה הוא מרגיש שרבי שומע ורואה, והוא דואג תמיד לתקן זאת. עם תכונות כאלה בוודאי אפשר להגיע רחוק. את זה אנחנו פוגשים היום בכל מקום בעולם. אנחנו מגיעים לתאילנד, אנחנו מגיעים למקסיקו, אנחנו מגיעים לסיביר, אנחנו מגיעים לאזרבייג'ן, לנובוסיבירסק, אנחנו מגיעים לדרום אפריקה, מגיעים לקונגו. כל מקום בעולם שיש שם, לא חשוב מספר קטן של יהודים אפילו, אנחנו פוגשים את התלמידים של רבי מליובאוויטש נמצאים שם ועוסקים בשליחות. עוסקים בשליחות במלאכת קודש. הייתי לפני כשש שנים, החלטנו להקים בחבר המדינות, בתוך הקהילות המקומיות שלנו. החלטנו להקים, אה, חברי קהילה שהם עצמם, שהם התחילו את אנשי עסקים לאגד אותם ביחד, שהם גם כן יתחילו לדאוג ולעשות פעילות מסוימת. הגענו לעיר דניפרופטרובסק ופגשתי שם, היו הרבה יהודים כבר אמידים שעשו כסף. הם אמרו לי, וכל אחד רוצה להיפגש, כל אחד רוצה לדבר, כל אחד יש לו הרבה מה לומר. כל אחד מהם שאל אותי: אני רוצה לעשות ביזנס איתך בתחום זה, ואני רוצה לעשות איתך ביזנס בתחום זה. אמרתי: בסדר, אני אענה לכם יותר מאוחר איך אנחנו נוכל לעשות איתכם עסקים. כשישבנו אמרתי להם ככה: אני יכול להמליץ לכם לעסק טוב ביותר שאתם יכולים לעשות, וההבטחה היא כבר, היא כבר לא תגיע ממני. ההבטחה כבר ניתנה על ידי הקדוש ברוך הוא

19:32 דובר 8 כשתתחילו להקים ולעזור לעניים ולנזקקים ותתחילו לתמוך לטובת הקהילה שלכם, לפחות אתם תראו. הקדוש ברוך הוא הבטיח: תתנו מעשר, תתנו לפחות עשרה אחוז, ואני אחזיר לכם פי מאה. תתחילו לעשות זאת. אמרתי, אני לא אהיה קמצן, אני אגלה את הרצפט. אגלה לכם את הרצפט והסוד להצלחה. תתחילו לתרום לפחות עשרה אחוז ותראו שאתם תרוויחו. אני אגיד לכם, הרצפט הזה, ככל שהוא גלוי כנראה הוא מצליח יותר. היום הקהילה הזאת ורבות והרבה קהילות אחרות בחבר המדינות, למעשה עשרים עד עשרים וחמישה אחוז מהצרכים שלהם הם משיגים בזכות עצמם, וכל אחד מהם בכל הזדמנות ניגש אליי כשפוגש אותי ואומר לי: אני מודה לך מאוד. כמה שאני נותן יותר, אני כל שנה סופר, יש לי יותר. אז את אותו רצפט אני גם יכול לגלות לכם, כבר גיליתי. ככל שתרצו להתעשר צריכים לתת יותר, לתרום לקהילה. בסך הכל זו תחושה נהדרת כשאתם עושים את זה ואתם רואים את זה ואתם מבקרים. אתם מסתכלים על אותם הילדים, על אותם הנזקקים. אנחנו במסגרת הפעילויות שלנו, אנחנו לא נותנים סתם תרומות, סתם עזרה. דוגמה, מלגות לסטודנטים: כשהם מקבלים, אז הם מחויבים לעשות עבודת חסד. בהתחלה הם אומרים: מה פתאום אתם רוצים לתרום לנו? מה פתאום אתם מחייבים אותנו לעבוד? אבל עוברת תקופה מסוימת, הם פוגשים אותך והם אומרים: אתה יודע מה? תודה רבה לכם. תודה שביקשתם ממני וזיכיתם אותי לעשות עבודת חסד. כשאני עושה את זה, אני מרגיש עד כמה שזה חשוב לעשות למען אחרים. זו גם הרגשה טובה, זו גם עשייה וזו למעשה גם ברכה. אני אגיד לכם, אנחנו יכולים להיות חכמים הכי גדולים. אני מכיר הרבה אנשים מלומדים שסיימו לא אוניברסיטה ולא שניים. אוניברסיטאות מאוד

21:49 דובר 8 מפורסמות שקשה לי אפילו לבטא את השמות שלהם. עובדים אצלנו, מקבלים משכורת מאוד מאוד קטנה. עם כל החוכמה, הרבה אנשים חושבים שהם חכמים והם בקושי מפרנסים את המשפחה, ומצד שני אנחנו פוגשים הרבה אנשים שבקושי סיימו בית ספר והם יש להם הרבה כסף. כמו שכתוב, הכל תלוי במזל. יהודי צריך לעבוד קשה מאוד להשיג את המזל, אבל להפסיד אותו חס ושלום גם כן קל מאוד. אז בשביל לשמור על המזל הטוב אנחנו יכולים להיות חכמים בחשבון. יש הרבה מתמטיקאים שיודעים לעשות חשבונאות, חשבונות וקלקולציות כאלה ואחרות שבקושי יש להם מה לאכול. הם רק מתקתקים כל היום, אבל כסף אין מזה. בשביל זה אני אומר שאני מסתכל בתור עין של איש עסקים. הרבה עסקאות שחשבתי שהן יהיו טובות לא יצא והצטערתי. בסוף התברר שהן לא טובות, והרבה עסקאות שלא כל כך רציתי אבל עשיתי, התברר שזה טוב. ככה שאין חכמים. מי שיגיד שהוא חכם בעסק, אין הרבה כאלה. אין הרבה כאלה. זה הרכב של הרבה הרבה גורמים ביחד, אבל בלי ברכה, בלי אותו ביטוח של צדקה ועשייה למען אחרים, קשה לנו מאוד להחזיק עסק עמיד. ומי שחושב שהוא מרוויח גם בלי לתת צדקה, סימן שהוא יכול להרוויח הרבה הרבה יותר אם היה נותן צדקה. אני לא אגזול הרבה מזמנכם. ישנם פה הרבה הרבה אנשים, רבנים חשובים, ובוודאי עוד תשמעו הרבה דברים מעניינים. יש תוכנית. אני מצטער שאני צריך לטוס עוד מעט, אני כבר חייב לזוז. אני רוצה לאחל לבית חב"ד בגבעתיים שיצליחו. אני רוצה להודות לראש העיר. שמעתי שאישרו קרקע לבנייה, אם אני לא טועה. אני חושב, כשעוזרים לבית חב"ד זה עוזרים, כל אחד עוזר לעצמו כשעוזרים ליהודי אחר. הקדוש ברוך

24:09 דובר 8 הוא לא מקפח את חלקו של אף אחד, ובמיוחד כשזה בית חב"ד ישנה ברכה של הרבי שבוודאי תתקיים. אז תודה רבה לכולם, שיהיה בהצלחה, שנשמע בשורות טובות וחג שמח.

24:27 דובר 9 נבקש ממר לבייב להישאר על הבמה. נבקש ממך לחזור לבמה לשנייה, ואני אקרא לגברת שרה קושניר ולגברת רות בן אקסס[?], הן רוצות להעניק לך משהו קטן. ואני אספר לכם בינתיים סיפור חסידי קטן, כיוון שמר לבייב דיבר על הרבי, אז גם מה שהוא אמר לי בשמונים ובתשעים ושתיים הלך וילך גם קדימה. ומספרים סיפור חסידי על, אה, אדמו"ר שהולך ל-- עם התלמידים שלו ברחוב בעיר באירופה, ופתאום האדמו"ר, ופתאום האדמו"ר נעצר, והחסידים מסתכלים מה הרבי עושה, והוא מסתכל למעלה, והם מסתכלים והם רואים שהולך שם מישהו על חבל, על חבל, לוליין כמו בקרקס. אומרים: הרבי עוצר בשביל כזה דבר? להסתכל על לוליין בקרקס? הם מגיעים לבית המדרש והם לא יכולים להתאפק, החסידים, ושואלים את הרבי למה הרבי עצר? הוא אמר: "תעשו מה שהוא עושה במסירות שהוא עושה, עשיתי את שלי".

25:35 דובר 10 מגיעים לבית המדרש שלך. תודה רבה וחג שמח.

25:47 דובר 8 תודה רבה. תודה. תודה רבה.

25:52 דובר 9 אני מזמין את כינור הזהב, מירל רזניק, לנגן לנו מנגינות של זהב. תמיד תבואו לקלזמרים ב-, בצפת בלילה מאוחר, שם הוא מוציא את הנשמה. אולי יצא לו גם עכשיו כזה, חזק כזה.

31:01 דובר 11 תודה רבה, ערב טוב גבירותיי ורבותיי. אני מאוד שמח להיות בערב הזה החשוב כאן בגן אורנים. ערב הצדעה באמת מבחינתי לבית חב"ד. אתם יודעים ש-- לא רוצה לספר לכם כעת, אבל יש סיפור אישי עם הרבי לפני כמה שנים, והיה לי עוד את הזכות לדבר איתו חמש עשרה דקות, שזה באמת זמן מאוד ארוך, שכבודו היה עוד בימים של בריאות, בריאות מלאה, ובאמת נתן לי את הזכות לשבת ולקבל ממנו דברי סגולה. אני מאוד, אה, עצוב שלבייב הלך, מאחר שרציתי להגיד לו, להזכיר לו שלפני כמה שנים היה לי הכבוד להיות בברית של הבן שלו, והבוכרים פשוט יודעים לעשות שמח חבל על הזמן. אבל כבודו הלך, איך מה-- אין מה לעשות, המטוס מחכה. אבל נקדם במחיאות כפיים את כבוד ראש העיר, מר אפי שטנצלר, חבר, חברי היקר, המזכיר מר גרונר מארצות הברית, ובוודאי חבר ואח שלי, שאני באמת, אחרי הסרט המהמם שראיתי כאן וגם מה שלבייב אמר בעצם, שכולנו חילונים ודתיים צריכים לתמוך אחד בשני, במקרה הזה בבית חב"ד וכל פעולותיו, וצריכים באמת לכבד, ואם אפשר, אלו שמאמינים בזה, גם לתמוך. אחד מהם זה אני. אני לא דתי וכל החיים אני תומך בהם, בחב"ד, בגלל שאני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, וכל פעולותיו גם בארץ, גם דרך אגב בירושלים. הייתי בהכנסת ספר תורה עם אחד התורמים הגדולים של חב"ד מארצות הברית, ממיאמי, עם מר חיים וינר, שבעצם בונים בירושלים את 770. באמת חשוב, חשוב מאוד כל הפעילות הזו. הייתי רוצה עכשיו להקדיש מכל הלב למר בקרמן ולכבוד ראש העיר משהו קצת שונה מהקטע הראשון, שכתב אותו המלחין והפסנתרן מבני ברק, מנחם ליסטובסקי, והייתי רוצה לנגן לכם מחרוזת רוסית.

40:24 דובר 12 תודה רבה לפסנתרנית, אחותי מרים רזניק וולף. תודה, תודה ענקית למירל ולמירי רזניק על הלב הגדול, על הכינור הגדול. לוי לבייב הזכיר מקודם את, אה, האורחים הנכבדים שלנו. יש לנו אורח הכבוד כאן, האיש שגם הכניס אותי לרבי לפני עשרים ושתיים שנים, הרב יהודה לייב גרונר. נכבד אותו במחיאות כפיים. אני חושב ש-- אני חושב שאם הרב גרונר יום אחד ישב ויכתוב, אולי הוא כותב, הוא עוד לא גילה לנו, שם יהיה ספר הסקופים הפלאי. מי נפגש? מי אמר? איך אמר? למה אמר? אולי עוד קצת דחיפה ואולי הוא ישב לכתוב. אחר כך הוא יספר לנו קצת על הדברים שלו. הרב גרונר בא במיוחד לאירוע הזה מארצות הברית. יש לנו גם אורחים, אנשי חב"ד מ-- מאירופה, מחו"ל, שבאו לכבוד זה. נכבד גם אותם במחיאות כפיים. ואני מבקש להזמין לבמה לברך את רבה של גבעתיים, הרב פינחס עדרי, בבקשה.

42:14 דובר 14 תסדר קצת ש-- טיפה על-- טיפה יורד. טוב, ברוכים הבאים. כבוד כל הרבנים הנמצאים פה, מכובדנו היקר ראש העיר, ראש המועצה הדתית, חברי הנהלת העירייה, משה גולני, נטוביץ[?] ועוד אולי כאלה שלא ראיתי. גבאי בתי הכנסת ואורח המארגן הרב בקרמן. האדמו"ר מגור היה נוהג לספר מעשה שהיה. היה בפראג-- בווינה היה אדם שקראו לו רבי אייזק. הוא חלם פעם אם הוא ילך לפראג ליד הגשר הוא ימצא שם מטמון ומזה יהיה עשיר גדול. אבל רבי אייזק היה אדם עני, אין לו כלום, ואיך הוא ייסע? חסך מפרוטה לפרוטה והגיע לווינה. ראה את הגשר, אבל מלא שוטרים. איפה המטמון? יום ראשון, יום שני, יום שלישי, יום רביעי. אז שמו לב, המשטרה שמה לב, היהודי הזה, הוא מסתובב כל היום. הם פחדו, אולי הוא מתכנן משהו. אז תפסו אותו. ראש השוטרים אמר לו: "מה אתה עושה פה?" יהודי תמים אומר לו את האמת. "אני חלמתי חלום לבוא לפראג, ליד הגשר אני מוצא מטמון". אמר לו: "רבי יהודי, בוא גם אני אספר לך חלום שחוזר אצלי כל השבוע. בווינה יש בית של אדם בשם רבי אייזק. אני לא יודע מי זה. ובתנור, יש לו תנור, אם הוא יהרוס את התנור, ימצא למטה מהתנור מטמון גדול. אז תגיד לי, גם אני אסע עכשיו לווינה לחפש את רבי אייזק? להרוס לו את התנור?" ההוא שומע את השם שלו, רואה את הדברים ואת כל העניינים, לוקח את הרגליים ואומר: "אה, זה, זה מה שרציתי ללמוד". הגיע לבית שלו, נתן-- הרס את התנור ובאמת מצא מטמון. מספרים שבנה בית כנסת שעד היום על שמו נקרא. מספרים מה קורה מהמעשה הזה. לפעמים אדם מחפש מטמון אצל אחרים. המטמון

45:11 דובר 14 הוא נמצא אצלו. כל יהודי ויהודי הוא יכול לעשות היום פעולות גדולות, פעולות נצורות. אנחנו נמצאים היום י"ח באלול, שנים עשר יום לפני ראש השנה. כל יום שנשאר לנו כנגד כל חודש, היום זה כנגד חודש תשרי. תיקון הדברים. כל יהודי ויהודי ללמד, ללמוד את הבנים, לחנך את הילדים את העניינים שלו, כמה שהוא יוכל לעשות, ויעלה בזכות זה הקדוש ברוך הוא יכתוב את כולנו לחיים טובים ולשלום. ברוכים תהיו.

46:00 דובר 15 אני אבקש מהרב של גבעתיים להישאר איתנו.

46:03 דובר 14 אני נשאר איתך.

46:03 דובר 15 אתה נשאר איתי?

46:05 דובר 14 בטח.

46:05 דובר 15 יאללה בוא. וכבודו ייתן כתר תורה ל-- יופי, ואני מזמין את מר רפי חסן לקבל את התעודה, את כתר התורה הזה.

46:20 דובר 16 קודם כול, הרב בקרמן, גמר חתימה טובה.

46:25 דובר 15 אני אבקש גם את הרב בקרמן. אוקיי. תודה רבה, ועכשיו נדליק את האור ונאכל מנת ביניים.

00:00 דובר 1 דברי תורה, נגלה ונסתר, בחסידות כתב, ביאר ופירש הרבי מליובאוויטש, שהיה לי, שהייתה לי הזכות הגדולה אישית להיות אצלו שלוש פעמים. פעם אחת ביחידות ארוכה, פעם אחת בשמחת תורה, ממש בשמחה עצמה, ופעם אחת בדולרים בתשעים ושתיים עם המשפחה שלי. בכל מקום הוא אמר לי דברים, וכולם נגעו והתקיימו. הוא הרבה לדבר, הרבי, והיה חלוץ בלעשות את ״ואהבת לרעך כמוך״, שזה בעצם כל ה... זה בעצם הסיפור האמיתי. אתה עושה ״ואהבת לרעך כמוך״, אתה לא עושה רע לאחרים, אתה עושה טוב, אתה לא, אתה לא עושה שום דבר שהוא, שהוא רע. בעצם ככה אתה מקרב וניגש ליהודים, וזה בעצם, זה בעצם אני חושב הגישה של חסידות חב"ד, של לגעת בשמחה בלב האמיתי של האיש, של, של היהודי. זה בעצם כל היהדות על רגל אחת. כמה פגישות היו לרבי עם ראשי עולם, עם מנהיגים, עם יהודים פשוטים, עם שלוחים? כמה כתבו לו? כמה הוא כתב, ייעץ? מעט מזה אנחנו יודעים. מי שיודע באמת הרבה על זה ראה ונגע ושמע. ואני עוד פעם אומר, אולי הוא פעם יכתוב את זה. אני מקווה שהוא כותב בסתר. הרב יהודה לייב גרונר, המזכיר של הרבי, בבקשה.

01:23 דובר 2 ערב טוב לכולכם. נהוג אצל חסידים שמתחילים עם אמירת לחיים, אבל לצערוני לא זכיתי לקבל היום לחיים. אז אני אגיד לחיים באופן יבש. יכולים לתקן את זה. לחיים! לחיים! אתם רואים, כשמבקשים דבר מקבלים את זה תכף ומייד. נהוג אצל חסידים שמספרים סיפור מהרבי, וכפי שהרבי לימד אותנו, שמכל סיפור יש מה ללמוד מזה. מה שכל אחד, כל אחד ואחד מאיתנו, אחרי ששומעים את הסיפור, שואל את עצמו: מה זה נוגע אליי? מה אני יכול לקחת מזה? אז כדאי להתחיל בקיצור עם סיפור שבזה יש ללמוד הרבה. ביום מסוים, באמצע היום, הרבי התקשר למזכירות מהחדר שלו וביקש שאנחנו נתקשר עם אחד השליחים באירופה ונבקש ממנו שתכף ומיד, בלי שהות, הוא ייסע לעיירה מסוימת לחפש שם יהודי, לדבר איתו. הרבי לא נתן לו את השם של היהודי, רק אמר באיזה עיר זה. כמובן, כשהחסיד השליח קיבל את ההודעה בשם הרבי, תכף ומיד הוא נסע למקום הזה. כשהוא הגיע למקום הוא ראה שזה מקום שאין שום בית כנסת, אין שום סימן של יהדות. הוא התחיל לשאול אנשים, אולי יודעים אם יש כאן יהודי. יהודי? מה זה יהודי? לא יודעים מה זה יהודי. הוא הלך ממקום למקום ולא מצא שום יהודי. אבל איך אפשרי שהרבי ישלח אותו ולא יהיה שום יהודי? אבל אחרי כמה שעות כבר התקרב הלילה, והיה צריך לנסוע בחזרה ארבע שעות לעיר שלו. הוא החליט, מה הוא יכול לעשות? הוא יחזור וימסור למזכירות שהוא לא הצליח למצוא יהודי. לפני שהוא עזב את העיר הוא נסע לתחנה של נפט. האדם הזה, בעל התחנה, שואל אותו: ״מה זה שיהודי עם זקן בא למקום כזה שכאן אין יהודים?״ הוא אמר: ״תגיד לי באמת,

04:27 דובר 2 אין שום יהודי, אפילו אחד?״ הוא אמר: ״אני אגיד לך, יש חנות שמוכרים שם בשר, ונדמה לי שבעל החנות הוא יהודי. אולי אתה תיסע לשם ותברר את זה.״ זה כבר היה בשעה חמש בערב. הוא, מה, זה לוקח בערך ארבעים וחמש דקות עד שמגיעים לשם. הוא נסע לשם. הוא מצא את החנות. תכף שהוא נכנס לחנות, לפני שאפילו הוא אמר איזה דבר, כשבעל החנות הביט עליו, בעל החנות התעלף. הוא נפחד. מה עשיתי שהוא התעלף? ואחרי שעוררו אותו אמר בעל החנות: ״תשב, אני רוצה להגיד לך דבר. ההורים שלי הם ניצולי השואה, ומאיזו סיבה לא רצו להיות ביחד עם יהודים, ולזה הם באו לעיירה זו שכאן אין יהודים. לא סיפרו לי אפילו שאני יהודי. האבא שלי נפטר כשאני הייתי צעיר. ימים אחדים לפני שהאמא נפטרה היא אמרה לי ככה: 'עכשיו אני רוצה לגלות לך שאתה תדע שאנחנו יהודים, ואתה גם יהודי, ואני מבקש ממך דבר אחד: לא תינשא רק ליהודייה.' אמר הבן: 'איפה אני אמצא כאן בעיר זה, בעיר זו, יהודייה?' אמרה: 'אם תיסע לערים גדולים, שם נמצאים הרבה יהודים ושם תמצא אישה שלך. אבל אני רוצה שאתה תבטיח לי לפני שאני הולך לעולם האמת שאתה תינשא רק ליהודייה.' והוא אמר: 'אני מבטיח.' וכן הוא עשה. הוא חזר עם אשתו לעיר הזאת. מזמן לזמן בא הכומר ואמר לי: 'מכיוון שאתה היחיד כאן, כאן במקום הזה, למה אתה רוצה להיות נפרד מאיתנו? למה אתה לא תצטרף איתנו? תקבל את הדת שלנו ותהיה ביחד משפחה אחת.' ואמרתי לו: 'מה אתה מדבר? אני יהודי. איך אני יכול להחליף את זה?' טוב, הוא שמע. אמר היהודי הזה: 'לפני שבוע הוא בא אליי והוא

07:08 דובר 2 לוחץ עליי שאני צריך לעשות מה שהוא אומר, שטובתי, טובת אשתי וטובת הילדים שלי. אמרתי: אתה יודע מה? תיתן לי שבוע אחד לחשוב על זה. כשהכומר עזב את הבית אמרתי לקב"ה: ריבונו של עולם, תיתן לי סימן שאתה לא רוצה שאני חס ושלום אחליף את הדת היהודית שלי.׳ אמר היהודי: ׳החסיד הזה, עבר יום ראשון, שני. היום זה יום השביעי. אני מסתכל על השעון, בשעה שש בערב הבן אדם הזה צריך לבוא ואני צריך לתת תשובה. היה כבר שתים עשרה ביום ועדיין אין לי סימן. אמרתי: ריבונו של עולם, מה אתה רוצה ממני? תעשה לי טובה. הגיע הזמן של חמש. עדיין אין דבר. אתה נכנס לרבע שעה לפני שש. אה, ראיתי שהקב"ה ענה לי והוא שלח לי את הסימן.׳ אמר לו היהודי החסיד: ׳אם כן, מפני-- מכיוון שזה לפני פסח, אתה ואשתך וילדיך תבואו איתי עכשיו לעיר שלי. אנחנו נחוג ביחד את חג הפסח ואנחנו נדבר.׳ וכן הוא עשה. אחרי כמה שנים החסיד היה כאן בארץ הקודש, בירושלים, אצל הכותל. כשהוא עומד שם, מישהו טופח לו על הכתף. כשהוא מחזיר את פניו אליו, האדם שואל: ׳אתה מכיר אותי?׳ אמר: ׳לא.׳ אמר לו: ׳אתה תביט בעיניי.׳ אוי מאי! אמר: ׳אתה זה בעל החנות שהיה באותו עיירה.׳ אמר: ׳כן, אבל אחרי שאתה נשלחת אליי מהרבי מליובאוויטש, אתה לקחת אותי ואת המשפחה שלי אליך לחג הפסח ודיברת איתנו. אנחנו החלטנו שאנחנו עוזבים את המקום ואנחנו עולים לארץ הקודש.׳ עכשיו הוא היה עם זקן, עם כיפה, עם כל הדברים כמו שיהודי צריך להיות. עכשיו נחשוב לרגע מה קרה כאן. הרבי יושב בברוקלין, לא מכיר את האדם הזה, אלא ברוח הקודש של הרבי. הרבי

09:40 דובר 2 דואג שחס ושלום לא יהיה יהודי עם משפחתו, שחס ושלום שהם יחליפו את הדת. אז הרבי דואג ליהודי שהוא לא מכיר במקום הכי רחוק ממנו, והוא עושה כל דבר להציל את האדם הזה. מה זאת אומרת לנו? עד כמה שאנחנו צריכים לדאוג בשביל כל יהודי ויהודי, שהם ידעו מי הם, הם ידעו מי הם באמת לאמיתתו. וזה היה אחד הדברים של הבעל שם טוב, שהיום יום הולדת שלו, והאדמו"ר הזקן, מייסד של חסידות חב"ד, שהם השתדלו להחזיר אצל כל אחד ואחד מאיתנו עניין של אהבת ישראל. מה פירוש אהבת ישראל? לדאוג בשביל השני. איך אנחנו יכולים לדאוג בשביל השני? כשאנחנו מכירים מיהו. ואומר לנו הרבי: לא תביט על החיצוניות של האדם. זה לא משנה לך איך הוא מתנהג. אתה צריך להביט לעצם, לפנימיות שלו. והפנימיות של כל יהודי, למרות המצב הרוחני שלו, הוא יהודי שלם. הוא יהודי שרוצה לעשות את רצון קונו, רצון הקדוש ברוך הוא, אלא לפעמים ישנם דברים המעלימים ומסתירים עליו. יש לו יצר הרע ויש לו עוד דברים שהם גורמים לו שעדיין הוא לא מכיר מי הוא בעצמו. אומר הרבי, אנחנו צריכים לראות את כל יהודי כמו שהוא באמת, וזה הדבר שהרבי הביא בכולנו, כל אחד ואחד מאיתנו, ובמיוחד לשלוחים שלו. הרבי אומר לשלוחים: אתם תיפגשו עם כמה וכמה סוגי חוגי אנשים. לא משנה מה המצב שלו עכשיו, לא תאמר לעצמך, מכיוון שהוא מתנהג כך ומתנהג כך, זה לא כל כך כמו שהקדוש ברוך הוא רוצה, למה אני צריך להתעסק איתו? אתה טועה, אומר הרבי. היהודי הזה הוא יהודי לא פחות ממך. הוא בעצם, הוא יהודי שלם. ולזה אומרים בחסידות שמלמעלה אומרים ליהודים: אנחנו צריכים לאהוב את

12:14 דובר 2 הרשע הגמור כמו הצדיק הגמור. שואל אדמו"ר הזקן: איך זה אפשרי? אומר הזקן, אדמו"ר הזקן: התשובה היא כי אפילו אדם הזה שבחיצוניות אנחנו יכולים לכנות אותו בשם כך וכך, אבל אם אנחנו נביט, אנחנו נראה את הפנימיות שלו. אנחנו נראה איך שהוא בעצם אדם אמיתי, אדם שקשור עם הקדוש ברוך הוא. וכפי שהאדמו"ר הזקן אמר, שיהודי לא רוצה ולא יכול להינתק מהקדוש ברוך הוא. וזהו הפעולות של השלוחים של הרבי. שואלים לי: מה זה שחב"ד מצליחים כל כך יותר משאר חוגים לקרב את כל יהודי, למרות המצב הרחוק שהיה במשך זמן? אמרתי: הסגולה היא, אנחנו מאמינים בכל יהודי. יש לנו אמון בכל יהודי ויהודי. לא אכפת לי מה שהוא עכשיו. אני מביט עליו שהוא כמו הקדוש ברוך הוא רוצה שהוא יהיה, אלא הוא לא יודע עדיין מזה. יש דברים שלא נותנים לו שהוא יבין ויכיר את זה. על זה בא הבית חב"ד. הבית חב"ד זה מגדל אור. מה זה אור? אור, דבר ראשון, זה מאיר. האור של חב"ד מאיר את עיני האדם שהוא יכיר מי הוא בעצם. הוא יבין מה הוא ומה הקדוש ברוך הוא דורש מאיתו, ואיזה כוחות יש לו באמיתיות שזה רק נעלמים וצריכים לגלות את זה.

14:07 דובר 3 אשר בי

00:00 של כל יהודי, שהוא יתעורר ויידע ויבין, ובעיקר שהוא ירגיש מי הוא. האור של חב"ד, זה מאיר לא רק אנשים פרטיים. זה מביא אור לכל העיר ולכל מקום שהם נמצאים. בית חב"ד זה לא בית בשביל חוג מסוים. בית חב"ד זה הבית של כל העיר. בית חב"ד זה הבית שכל יהודי שייך אליו ויכול להיות שמה. בית חב"ד פתוח עשרים וארבע שעות לכל מי שרוצה, ואם הוא עדיין לא רוצה, אז השליח נפגש איתו ומעורר אצלו את הרצון שהוא ירצה לבוא לבית חב"ד. כי כשעוזרים לבית חב"ד לא עוזרים לחוג מסוים. עוזרים לכל העיר, ולזה אשרי העיר שזוכה שבתוכה יהיה בית חב"ד, וביניהם זה העיר גבעתיים. למרות כל הדברים שעברו בעבר, ברוך השם הקדוש ברוך הוא הצליח את השליח החשוב, הרב ר' יוסף יצחק יחיא וגרמן[?], שהוא עבר על כל הקשיים וברוך השם הוא הצליח. ואנחנו בטוחים שאנשי העיר, ואנחנו מודים לראש העיר ולכל הצוות שלו וכל אלו שבאו הלילה כאן, שהם צריכים לדעת איזה זכות גדולה יש להם. אשרי חלקם של כל אלה שעוזרים ומשתתפים בהצלחת בית חב"ד. וכפי שאמרתי לראש העיר, שהרבי היה אומר תמיד: אסור להסתפק במה שהיה עד עכשיו. אדם צריך לדעת, מי שיש לו מנה הוא רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים הוא רוצה ארבע מאות. אומר הרבי, כי כשישנם יהודים שהקדוש ברוך הוא זיכה אותם, שהם מבינים גודל העניין של בית חב"ד, ושכאשר הם עוזרים לבית חב"ד הם לא עוזרים לבית חב"ד, הם עוזרים לעצמם, ובזה הם עוזרים שבעיר הזו יהיה מגדלור שמביא אור וחמימות. הם צריכים לדעת שאסור להסתפק במה שהיה עד עכשיו. הרבי אומר תמיד: ואם הקדוש ברוך הוא נותן לאדם יום

02:55 נוסף לחיות, זאת אומרת לו שהוא לא יכול להסתפק בזה שהוא עומד במצב אחד, אלא צריך להיות אצל יהודי ילכו מחיל אל חיל. היהודי צריך תמיד לעלות ממקום, משלב אחד לשלב שני. לא להסתפק במה שהיה עכשיו. הרבי אמר פעם ליהודי אחד: בכל לילה לפני שאני הולך לנוח, ומתי זה היה? אני אגיד את האמת, אני לא יודע מתי לרבי היה לו זמן לנוח, כי הרבי עבד בערך עשרים שעות בלי גוזמאות, ואני יכול להגיד לכם שבמשך ארבעים ושתיים, שלוש שנים שהרבי היה הנשיא של הדור, הוא לא לקח אפילו יום אחד נופש וחופש. לא היה יום שהרבי לא יהיה במשרד שלו. לא רק בימי החול, אפילו בשבת, אפילו ביום טוב ואפילו בראש השנה ואפילו ביום הכיפורים. ואתם תשאלו את השאלה: איש חרדי, איך הוא יכול להיות במשרד שלו בשבת? ביום טוב, ראש השנה, יום הכיפורים? יקירי, המשרד של הרבי זה משרד אחר לגמרי. המשרד של הרבי זה המקור של הברכות, זה המקור של הכוחות, זה המקור של כל מה שיהודי צריך, הוא מקבל משם. הרבי אמר, אפילו ביום הכיפורים, ואם יהיה עניין דחוף שיהודי צריך לקבל תשובה ואי אפשר לו לחכות עד מוצאי יום הכיפורים, יש לכם, המזכירים, רשות להיכנס אליי ולמסור לי את הבעיה, ובעזרת השם אני אתן את התשובה ואת הברכה. הרבי נתן את עצמו לכל העם, לכל היהודים, ולא כפי שהרבנית שלו אמרה: הבעל שלי לא השאיר לעצמו אפילו כזה. ולזה כשאני אומר לפני שהרבי הלך לישון לנוח, אני יודע מתי זה היה, וכך הוא אמר. אמר הרבי ליהודי הזה: אני עושה חשבון מה עשיתי במשך היום? אתם יכולים להבין, אדם שעובד עשרים שעות בלי הפסק,

05:24 רק מתפלל, לומד, כותב מכתבים, עונה על מכתבים, מקבל אנשים, יושב משעה שמונה בערב עד שעה שש בבוקר, ובאם צריך הוא יושב משעה שמונה בערב עד עשר וחצי בבוקר בלי הפסק לגמרי, ולמחרת הוא שוב מקבל אנשים. הוא מתחיל בשעה שמונה והוא גומר בשעה אחת עשרה. חמש עשרה שעות רצופות בלי שום הפסק, והוא אומר שהוא עושה חשבון בעצמו: מה עשיתי היום? אלא מה הוא אומר? מכיוון שמחר הקדוש ברוך הוא ייתן לי יום נוסף, אני אומר לעצמי הלילה לפני שאני הולך לנוח, שמחר צריך להיות יותר טוב. אני צריך לעשות יותר ממה שאני עשיתי היום. איך יכולים לפרש על זה? אני אגיד לכם. אני לא מבין למה, שאני הייתי שם כל הזמן, אבל הרבי לא נתן אפילו רגע אחד לאיבוד. אצל הרבי לא היה שייך שיהיה רגע אחד, לא שעה אחת, שלא ניצל את זה במשהו צריך. מה הרבי דורש מאיתנו? מה שהרבי דורש מאיתנו, וכשהרבי דורש הוא נותן כוחות לנו. אנחנו צריכים לדעת שכל יהודי ויהודי יש לו מצווה של ואהבת לרעך כמוך. השלוחים, מה שהם משתדלים להחדיר אצל כל יהודי ויהודי שהם פוגשים איתו: לא רק אני זה שאני צריך לדאוג ולהצליח עם עוד יהודי. אתה צריך לעשות את זה כמוני. אתה יהודי כמו אני. עליך גם כן יש מצווה של ואהבת לרעך כמוך. אני בא רק לעורר אותך. אני בא להראות לך שאתה תבין ואתה תראה. אתה תתחמם מהאור של חב"ד, ואז אתה תרגיש איך שיש לך גם כן הזכות לעורר את השני והשלישי וכולי וכולי. וזו אותה המטרה והשאיפה של הרבי. לא יישאר יהודי אחד שלא ירגיש מי הוא, שלא יבין מי הוא באמת. וכשיהודי

07:52 יודע שהוא באמת שלם עם הקדוש ברוך הוא והוא מכיר מה שהקדוש ברוך הוא עושה בשבילו, הוא שואל בעצמו: איך אני משלם לקדוש ברוך הוא מה שהוא נותן לי? איך אני נותן לו הכרה? איך אני מודה לו על מה שהוא נותן לי? הקדוש ברוך הוא נותן לי חיים. הקדוש ברוך הוא נותן לי פרנסה. הקדוש ברוך הוא נותן לי משפחה. כל העניינים שאני צריך זה מהקדוש ברוך הוא. בא ליהודי, אומר לו: יהודי יקר, תיתן לי בחזרה איזה רגעים לעשות איזה מצווה. הקדוש ברוך הוא נותן לכל יהודי עשרים וארבע שעות והוא מבקש: תיתן לי חמש רגעים להניח את התפילין. הוא מבקש מהאישה ערב שבת: תיתן לי שני רגעים ותדליקי את הנרות ביחד עם הילדות הקטנות. איך אפשרי שהקדוש ברוך הוא נותן לי עשרים וארבע שעות והוא מבקש בחזרה רק כמה רגעים? איך יכולים לומר לו לא? ואם אני הייתי נותן למישהו אלף דולר ואחר כך אני מבקש ממנו בחזרה מאה דולר, הוא היה נותן לי? בטח. הוא נשאר עם שבע מאות דולר במתנה. אם הקדוש ברוך הוא נותן לי לא דולרים רק, הוא נותן לי את החיים שלי. הוא נותן לי את כל מה שאני צריך והוא מבקש ממך: בבקשה תיתן לי בחזרה כמה רגעים. איך אנחנו יכולים לומר בפניו של הקדוש ברוך הוא: תודה מה שאתה נותן לי, אבל סליחה, אני לא מוכן להחזיר איזה רגעים. איזה אדם יכול להיות ככה? וזה מה שהרבי רוצה שאנחנו נרגיש. אנחנו נרגיש מה שהקדוש ברוך הוא נותן לנו. אנחנו נרגיש מי אנחנו. ואז כשהקדוש ברוך הוא מבקש ממך: בבקשה תיתן לי משהו, איך אנחנו יכולים להעיז בפניו ולא לציית לו?

09:57 ובאם אנחנו מדברים על דבר הדאגה של הרבי, זה לא רק בשביל יהודים. פעם בא אליי סנאטור. איך אומרים, זה נציג בכנסת אצלכם? והוא לא היה יהודי. התקשר והוא ביקש שהוא צריך לראות את הרבי בבעיה פרטית. סידרתי בשבילו יחידות, שהוא ייכנס לרבי באופן פרטי, שזה נקרא יחידות. ואחרי שהוא יצא אני ראיתי שהוא מאוד מבולבל. שאלתי: כבוד הסנאטור, אם מותר לי לשאול, מה קרה כאן? מה אני אגיד לך, שני דברים. מקודם היה לי בעיה משפחתית. החברים שלי היהודים בקונגרס אמרו לי: האדם היחיד שיכול לעזור לך זה הרבי שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. אבל אני לא יהודי. אצל הרבי זה לא משנה. הרבי מקבל את כולם. אתה תבוא ביום ראשון כשהרבי מחלק דולרים ואתה תראה כמה גויים, שחורים, לבנים, באים לרבי והרבי מקבל את כולם בסבר פנים יפות. תתקשר עם המזכירות ותראה. הוא אמר: אתה נושא את האפוינטמנט, את הפגישה. אני רוצה להודות לחברים שלי. הרבי נתן לי העצה הכי טובה בעולם. כבר הייתי מוכן לצאת, אומר לי הרבי: בבקשה, מיסטר סנאטור, בבקשה תכף תשב כאן. הרבי אומר לו: אתה יודע שבמנהטן, בניו יורק, יש שכונה שנקראת צ'יינה טאון. זה שכונה ששם גרים אנשים סינים. אז הוא שואל את הרבי: ומה? אומר הרבי: שאני שמעתי רק לפני זמן שישנם כמה תקציבים שהם יכולים לקבל מוושינגטון, יכולים לקבל את זה מהסטייט של ניו יורק, מאלבני, יכולים לקבל זה מהעירייה בניו יורק, ולא מקבלים את זה. ומכיוון שהם אנשים מאוד שקטים, לא עושים רעש על זה, אבל אני חושב שצריכים לעזור להם. ומכיוון שאתה הנציג שלהם בקונגרס, אני מבקש ממך שהצוות שלך יתעניינו איזה תקציבים

12:12 הם יכולים לקבל, ואתה תראה שהם יקבלו את התקציבים. אומר לי הסנאטור: שאל לא מאמין, ולוול[?], אני רוצה לשאול אותך: כמה מוסדות יש לרבי שהוא דואג בשבילם? מאות מוסדות. כן. כמה יהודים פונים לרבי? עשרות עשרות אלפים? אין לו עוד מה לדאוג רק בשביל גויים שהוא לא מכיר אותם? הוא אומר לי ככה: אני לא מאמין שיש סיני אחד בצ'יינה טאון שמכיר את הרבי, ואני בטוח שהרבי לא מכיר אפילו סיני אחד שנמצא בצ'יינה טאון. ולמרות כל זה, בהזדמנות הראשונה שיש לרבי שהוא יכול לעזור לאנשים שאינם יהודים, לא מכירים אותו ולא יודעים מי הוא והוא לא יודע מהם, אז הוא אמר: דיס איז א רבי. זה מה שאני קורא רבי אמיתי. הוא דואג לא רק בשביל אנשים שלו, הוא דואג בשביל העולם כולו. ומשום זה הרבי יצא לפני כמה שנים במבצע של שבע מצוות בני נח, שאנחנו צריכים להביא זה לידיעה של אנשים שאינם יהודים, שהם ידעו מה זה השבע מצוות בני נח. מה זאת אומרת לנו? כל העניין של הרבי היה להיטיב את העולם, שהעולם יהיה יותר בשלום ובלי מחלוקת ובלי שנאה ובלי הסתחררות, שכולם ישבו בשקט ובשלווה, יהודים בעצמם והגויים, וכל אחד יהיה מה שצריך להיות לו. וזו היא השליחות של השלוחים וזו היא הזכות הגדולה של כל באי העיר. וכשאנחנו מדברים כאן בגבעתיים, אתם צריכים להודות לקדוש ברוך הוא בכל יום ויום שהקדוש ברוך הוא שלח לכם שליח של שליח של עוד כמוהו, והוא מביא לכאן את של הרבי. הוא מביא לכאן את האור של הרבי. הוא מביא לכאן את החמימות של הרבי. בשביל מה? בשבילו יותר קל שיהיה בניו יורק ויהיה

14:27 באיזה מקום שהוא לא צריך לעשות את זה. הוא מוסר נפש שלו. הוא מוסר הנפש של אשתו והילדים להיות במקומות כאלה. גם כשיש להם התנגדות, למה תהיה התנגדות לעניין של יהדות? למה תהיה התנגדות להביא את האור לעיר? איזה סברה, איזה שכל יש בזה? ולמרות כל זה הוא נמצא שם. אני אומר לכם עוד הפעם, אנחנו מודים מהמרכז של חב"ד בניו יורק על זה שהשתתפתם היום במסיבה הזו, וכפי שאמרתי, בפרט לראש העיר ובפרט לכל הצוות שלו. אבל אתם צריכים לדעת, העבודה לא נגמרה, העבודה רק התחילה, ועכשיו זה תלוי בכם. ואם אתם תבינו ותרגישו, לא רק להבין אלא להרגיש בלב, איזה זכות נפלה בחלקכם שיש לכם בית חב"ד. יש לכם שליח של הרבי, שליח של אדם כמותו, והוא מביא לכם את המסר של הרבי. הוא מביא לכם את כל הדברים שהרבי דורש מכל אחד מאיתנו. אתם צריכים לחשוב: מה אני יכול לעשות לעזור לעניין הזה? וכפי שנאמר בפסוק, המבצע הראשון שהיה זה היה כשבנו את המשכן במדבר. אמר הקדוש ברוך הוא למשה רבנו: אני צריך לבנות את המשכן? חסר לקדוש ברוך הוא הכסף והזהב? לי הכסף ולי הזהב. למה הוא צריך לבקש מעם ישראל "ויקחו לי תרומה", זהב וכסף ונחושת וכל הדברים? אלא הקדוש ברוך הוא רצה לזכות את עם ישראל שהם ישתתפו בזה. אבל מעניין מה כתוב בתורה: "ויקחו לי תרומה". היה צריך לומר "ויתנו לי תרומה". לא לוקחים, הקדוש ברוך הוא לוקח את התרומה. אלא אומר הרבי, כאן אומר הקדוש ברוך הוא: כשאתה נותן תרומה, אתה לוקח מהקדוש ברוך הוא. אתה לא נותן שום דבר. אתה מפקיד אצל הקדוש ברוך הוא והוא

16:47 מחזיר לך, כך שאתה מקבל כפלי כפלי כפלי מה שאתה נותן. וממילא זה צריך להיות המסר של הלילה. והקדוש ברוך הוא יעזור לכולנו שאנחנו נזכה לראות את הפירות של הפעולות של כל בית חב"ד. והעיר גבעתיים תתברך בכל הברכות שהקדוש ברוך הוא מברך אותם. וכרגיל אצל הרבי, כשהיו מודיעים לרבי שתהיה מסיבה כזו, הרבי היה שולח מכתב במיוחד מקודם לברך את כל אלה שבאים להשתתף במסיבה הזו, ומברך אותם בכל עניינים שיהודי צריך, בבני חיי ומזוני ובכל עניינים, והוא מעורר אותם שהם ישתדלו עוד יותר ממה שהם חושבים לעשות את הדבר הזה. אני בטוח, מכיוון שדברי צדיקים חיים וקיימים לעד, שגם למסיבה זו הרבי שולח את הברכה. אין לי שום ספק, והוא מברך את כל אלה שנמצאים ובאו להשתתף במסיבה זו. ובברכה הזו, מכיוון שזה קודש, אלו ימים אחדים לפני ראש השנה. וכפי שהרבי היה כותב במכתב דנן, זה שלכולנו תהיה כתיבה וחתימה טובה, תהיה שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות, ובזכות זה כולנו נעבוד ביחד, בשכם אחד, ואנחנו נעבוד באחדות אמיתית, ואנחנו נגלה את עצמנו, את האהבה בצורה האמיתית, שזה יבטל את השנאת חינם שזה הביא לגלות. שבזכות זה אנחנו נזכה להתגלות של מלך המשיח, שיבוא המשיח, עוד טרם שאנחנו מתחילים את השנה החדשה. ובפרט שחסידים קבעו שהראשי תיבות משנה הבאה, תשס"ג, זה תהא שנת סוף גלותנו. ואנחנו מבקשים מהקדוש ברוך הוא, מכיוון שהאדמו"רים שלנו אמרו שהשנה הבאה מתחילה כבר מהיום, ח"י אלול, זאת אומרת שמהיום כבר זה ראשי תיבות, שעוד לפני ראש השנה אנחנו נזכה שזה יהיה הסוף של גלותנו ואנחנו נזכה לראות את הרבי כאן למטה מעשרה טפחים וכולנו ביחד. הקדוש ברוך הוא

19:23 ירחם עלינו, כל אלה שנמצאים הן בחו"ל והן בארץ הקודש, וכפי שאנחנו נאמר בראש השנה, אפילו אלה שנמצאים בירושלים, בעיר העתיקה סמוך לכותל, יאמרו "ומפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו". ואנחנו מבקשים תכף ומיד, לכן יהי רצון מלפניך שהקדוש ברוך הוא יבנה עוד הפעם את בית המקדש. כולנו זקוקים לגאולה השלמה. כולנו זקוקים לביאת המשיח על ידי הפעולות הטובות שאנחנו עושים כאן הלילה. וכפי שאמרנו, שלא להסתפק, אלא אנחנו נוסיף על זה. זה יוסיף וימהר ויזרז עוד יותר את הגאולה השלמה על ידי גילוי מלך המשיח, ולכולנו תהיה שנה טובה ומבורכת.