כנסים ואירועים · הקלטה 28 · כ"ה שבט תשמ"ט · 2:33:04 · 4 חלקים
סיום הרמב"ם תשמ"ט
משתתפים: נפתלי רוט, דובער חן, משה יהודה לייב לנדא, מנחם מענדל הגר, אברהם פריד, דובער אליעזרוב, פינחס מנחם אלתר, יהודה צדקה, אליהו שמרלר, חיים יצחק כהן ועוד
תמלול אוטומטי מהשמע. קישורים לחב"דפדיה נוספו אוטומטית. ההקלטה מחולקת ל־4 חלקים כמו במקור; לכל חלק קישור לשמע שלו.
חלק א׳
59:15 · השמע המקורי
02:18 דובר 1 רבנן ורבנן, נפתח את החגיגה, את סיום הרמב"ם, לימוד הרמב"ם בפעם החמישית, באמירת תהילים פרק פ"ז מפי שליח הציבור, הרב החסיד, איש מסירות הנפש, ר' ברכה חי[?]. בבקשה.
02:46 דובר 2 לבני קרח מזמור שיר. יסודתו בהררי קודש. אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. נכבדות מדובר בך, עיר האלוהים סלה. אזכיר רהב ובבל ליודעי, הנה פלשת וצור עם כוש, זה יולד שם. ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, והוא יכוננה עליון. ה' יספר בכתוב עמים, זה יולד שם סלה. ושרים כחוללים, כל מעייני בך.
04:42 דובר 3 כבוד מרנן ורבנן, האדמו"רים, חברי מועצת גדולי התורה, ראשי הישיבות ואלופי התורה, חסידים ואנשי מעשה, קהל קדוש ונכבד מעיר הקודש ירושלים, מרכזה של ארץ ישראל ואורו של העולם. אנו מקדמים את פני כל הבאים בברכת חסידים לבבית. ברוכים הבאים לכינוס הגדול לחגיגת סיום המחזור החמישי של לימוד הרמב"ם היומי ולפתיחת המחזור השישי הבא עלינו לטובה. לשמחתנו, שמחת גומרה של ספר משנה תורה, היד החזקה, תוקף ותוכן מיוחדים בירושלים, עיר הקודש שלדעת הרמב"ם ירושלים כולה נקראת מקדש, מקדש מלך, עיר מלוכה. ירושלים השלימה, עיר שחוברה לה יחדיו. ויחדיו אנו חוגגים היום בפעם החמישית את שמחת התורה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה גם יחד, כלשונו הקדוש של הרמב"ם בהקדמתו לספרו. שמחת לימוד הרמב"ם היומי שנתקנה על ידי נשיא דורנו, כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. יחדיו אנו חוגגים היום את החגיגה הזאת בסימן של אהבת ישראל ואחדות ישראל שהיינו עדים לה בשנה הזאת ביתר שאת וביתר עוז. אל מול הפלגנות העקרה קמו והתייצבו אנשי בינה, בעלי שאר רוח וחוכמה, שיראת השם היא אוצרם, בפקודת ובהוראת כל גדולי ומורי הדור שליט"א, למפנה האדיר, למפנה האמיתי, לאיחוד השורות בקרב מחננו, מחנה ישראל. אחי ורעי, הרמב"ם, בסוף פירושו למסכת ראש השנה, מתאר את נסיעתו לארץ ירושל-- לארץ ישראל וירושלים, והוא כותב שם בזה הלשון: "שני הימים האלה שהם שישי ותשיעי במרחשון", בימים שביקר בירושלים ובחברון, "נדרתי שיהיו לי יום טוב ותפילה ושמחה בה' באכילה ושתייה. אלוקים יעזרני", כותב הרמב"ם, "על הכל ויקיים לי את נדריי לה' אמן". מוריי ורבותיי, גדולי התורה, אבירי האומה, קהל נכבד. במעמד חגיגי ומפואר זה אפשר לומר: ברוך בואך רבנו משה בן מימון ברוחך לירושלים עיר הקודש. יום טוב הוא
08:24 דובר 3 גם לנו שזכינו לסיים את ספריך. יום טוב כפול ומכופל הוא לנו שזכינו לסיימו בפעם החמישית מאז יצא נשיא דורנו, כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א, בקריאה הלבבית להתלכד ולהתאחד יחד כל בני ישראל, אנשים ונשים וטף, סביב תורתנו הקדושה ובלימוד היומי של ספר הרמב"ם. נאמר לרמב"ם, לרבנו משה: רוחך, רבנו משה בן מימון, מרחפת בכל בית מדרש וישיבה בעולם כולו, בכל בית ובכל מקום ששם נמצא יהודי. ברוך בואך רבנו משה בן מימון ברוחך לקרבנו, לתוכנו, לליבנו ולמחשבתנו. מאז התפשטה תקנה של הרבי שליט"א ללימוד יומי בספר הרמב"ם על כל מסלולי הלימוד שלו, התווספו אל לומדיו מאות אלפים מישראל בארץ וברחבי תבל. מראשיכם, שבטיכם, זקניכם ועד לחוטב עציך ושואב מימיך. עדות לכך היא, מוריי ורבותיי, המעמד הנשגב הזה בפעם החמישית ותמיכתם הבלתי מסויגת של כל גדולי ומורי התורה שליט"א ועידודם המלא ללימוד הרמב"ם היומי. אחים יקרים, היום יום שלישי בשבת, יום שלישי מן השבת שעברנו שממנה מתברכים כל הימים. יום כ"ב בשבט, יום ההילולה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן עליה השלום, אשתו של ייבדל לחיים טובים ארוכים, מחולל ויוזם הרעיון של לימוד הרמב"ם היומי, כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. השנה שחלפה שימשה, וגם זאת מזכויותיה הגדולות של הרבנית, לשנת עלייה רוחנית והתחזקות מיוחדת בעבודת השם, להרבות תורה ויהדות, ונבנו במשך השנה אלפי ישיבות, אלפי מפעלי תורה וחסד, אלפי מפעלי חינוך, טהרה והרבצת יהדות. יהי זכרה ברוך. ואין עילוי וזיכרון ראויים יותר לנשמתה מאשר השרשרת הנפלאה הזאת של התעלות רוחנית שהוקמה לכבודה בכל עיר ועיר. מוריי ורבותיי, בחסידות אנו אומרים עולם שנה נפש. אלה הם המרכיבים את קיומנו. כל שלושת אלה התמזגו כאן יחד. המקום, עיר הקודש ירושלים, הזמן, חודש שבט
11:58 דובר 3 שבאחד בו הואיל משה באר את התורה, וכידוע ראש החודש כולל את כל החודש, ונפש, ממלכת כוהנים וגוי קדוש. כולם חברו יחד לחגוג הערב את סיום המחזור החמישי ללימוד הרמב"ם היומי, וממעמד גדול ונשגב זה אנו פונים לכל יהודי ויהודי באשר הוא שם להצטרף למאות אלפי הלומדים של הרמב"ם היומי. ומקריאה לבבית זו אנו שולחים את ברכת העם בארץ ובעולם לכבוד קדושת האדמו"ר שליט"א, יוזם ומחולל הרעיון של תקנת לימוד הרמב"ם היומי. יאריך השם ימיו ושנותיו בטוב, בריאות ונחת מתלמידיו, חסידיו ומכלל ישראל. ובקרוב ממש נלך כל בני ישראל שליט"א קוממיות לארצנו הקדושה, ונזכה כולנו לסיים את המחזור השישי בבית המקדש השלישי. אמן ואמן! וכמנהגם של חסידים לפתוח כל התוועדות בדבר מלכות, אתכבד בזה להזמין את הגאון החסיד, מחשובי זקני רבני חב"ד, הגאון החסיד רבי דוד חנזין שליט"א, לפתוח בברכה, ברכת כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א לחגיגה מיוחדת זו. הרב חנזין, בבקשה.
13:54 דובר 4 נוסח הברכה של כבוד קדושת אדוננו מורינו ורבינו שליט"א לסיום זה: אזכיר על הציון עוד הפעם להצלחה רבה וכולי.
14:10 דובר 3 ועל ברכת הרבי שליט"א המיוחדת לחגיגה זו אנו מצטרפים כולנו לברכה, לענייה על הברכה אמן ואמן. מוריי ורבותיי, במעמד גדול וקדוש זה, מעמד מרגש ומפואר זה, כולנו צמאים, כולנו כמהים לברכותיהם של גדולי וצדיקי הדור. ממקורם מתברכת חיותנו הרוחנית, מתוך מעיינם דולים ומתחנכים עדרי צאן קודשים. את ברכתו הקדושה של גדול האדמו"רים בארץ הקודש וזקן צדיקי הדור, הוד כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א, אנחנו נשמע בהמשך הערב מפי אחיו, הגאון האדיר רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א. ועתה כפי שנהוג בשמחת התורה, נגיל ונשמח בזאת התורה. יעלה ויבוא החזן החסידי שהגיע במיוחד לשמח אותנו בחגיגת הרמב"ם, יעלה ויבוא החזן החסידי רבי אברהם פריד. בבקשה.
16:30 דובר 5 שלום עליכם מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. היי, שלום עליכם מלאכי השלום. אוי מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. איי איי איי, שלום עליכם מלאכי השלום, אוי מלאכי עליון, אוי אוי אוי אוי, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אוי בואכם לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אוי בואכם לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אוי בואכם לשלום מלאכי השלום, השלום, הוי מלאכי וגו', הוי עליון, אוי יויוי, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. ברכוני לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. ברכוני לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. ברכוני לשלום מלאכי השלום, הוי מלאכי וגו', הוי עליון, אוי אוי אוי אוי, ממלך מלכי המלכים, הוי הקדוש ברוך הוא. אוי צאתכם לשלום מלאכי השלום, מלאכי עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אוי צאתכם לשלום מלאכי השלום, הוי מלאכי וגו' עליון, ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא. אוי אוי אוי אוי, צאתכם לשלום, מלאכי השלום. אוי מלאכי עליון. אוי עליון, עליון, עליון. מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי. אוי אוי אוי אוי. אוי אוי אוי. ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי. אוי אוי אוי אוי. אוי אוי אוי. ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי ליי. אוי אוי אוי אוי. אוי אוי אוי. צאתכם לשלום,
20:58 דובר 5 מלאכי השלום. אוי אוי הקדוש. אוי הקדוש ברוך הוא. תודה רבה. ליי ליי ליי ליי לה לה ליי ליי ליי ליי. ליי ליי ליי ליי לה לה ליי ליי ליי ליי. ליי ליי ליי ליי לה לה ליי ליי ליי ליי. ליי ליי ליי ליי
24:15 דובר 6 רי-לו-רי-דיי-דיי-דיי-דיי-רי-דיי-דיי-דיי-רי-רי-או. אוי לה לה ליי לה לה ליי לה. פילו רינו די צוב צלול. אבוב יהב שלום ורעות. אוי פילו רינו די צוב צלול. אבוב יהב שלום לרעיה. רי-רי-לי לה לה לה לה אוירעם. רי-רי-לי לה לה ליי לה. לה לה ליי רי-לי לויי לה. רי-רי-לי לה לה ליי לה. אוי רו רו רו רו רו אוי אוי אוי לה לה לה. אוי רו רו אוי רו אוי אוי לה לה לה. אוי לה לה ליי רי-לי לויי רם. רי-רי-לי לה לה לה רי-רם. רי-רי-לי לה לה ליי לויי לה. רי-רי-לי לה לה ליי לה. בירושלים, בירושלים. בירושלים, בירושלים. הוי! שמה אהבה ושלום. אוי בירושלים, בירושלים. בירושלים, בירושלים. אוי לה לה ליי רי-לי לויי לה. רי-רי-לי לה לה לה רי-רם. לה לה ליי רי-לי לויי לה. רי-רי-לי לה לה ליי לה. בירושלים. תודה רבה. כן, ועל זה, מוריי ורבותיי, אנחנו אומרים בתפילה "פאר וכבוד נותנים לשמו". פאר, ראשי תיבות רבי אברהם פריד. זה האיש אשר בא לא רק לשמוח איתנו, אלא גם בעצמו חוגג היום את סיום, סיום לימוד הרמב"ם היומי יחד עם כולנו. ובהזדמנות זו אנו מקדמים בברכת ברוכים הבאים את כל הרבנים, האדמו"רים שהגיעו בתחילת התוכנית ובהמשכה: כבוד קדושת האדמו"ר מטולנא שליט"א, כבוד קדושת האדמו"ר מסטרעטקוב שליט"א, האדמו"ר מקלייב שליט"א, האדמו"ר מלעלוב שליט"א והאדמו"ר מקומרנא שליט"א, וכאמור את כל הרבנים שהתווספו אל התוכנית. ומברכה לברכה נרווה עכשיו את צימאוננו בברכתו הקדושה של כבוד קדושת האדמו"ר מוויזניץ שליט"א על ידי הבן הגאון רבי מנחם מנדל הגר שליט"א, רבם של חסידי ויזניץ בבני ברק, בבקשה.
27:41 דובר 7 כבוד קדושת האדמו"רים שליט"א, חשובי ראשי ישיבות, חשובי רבנים, גאנץ חשובע עולם לומדי תורה. אז הגמרא מביאה בשבת פרק ח', שזה הפסוק בפרשת השבוע שקראנו, נעשה ונשמע, מביאה הגמרא שם: "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?" ווער האט מגלה געווען פאר מיינע קינדער דעם סוד, וואס מלאכי השרת משתמשין בו? משתעט בוך בכבודו, אזוי מ'קען וויסן נעשה ונשמע. שטייט אין תלמוד, ברכו ה' מלאכיו גיבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו. שטייט קודם עושי, דערנאך לשמוע. די זעלבע זאך, די אידן זיינען אויך געווען, זעלבע זאך, אזוי מ'קען וויסן נעשה פאר נשמע. פארציילט אונז די גמרא, די פאר הייסן זיי עם פזיזא, דקדמיתו פומייכו לאודנייכו. זאגט, מ'קען וויסן, די האבן נעשה פאר נשמע? זאגט רש"י דארטן, דקדמיתו פומייכו לאודנייכו, זאגט רש"י, קודם שמעתם אותו, פאר איר האט נאר געהערט, אם קשה צו שווער צו האלטן די הייליגע תורה, אם תוכלו לעמוד בו, האט מען שוין מקבל געווען, אתם יכולים לקיימו. האטי, האטי מקיים, המקבל געווען פאר די מקיים צוזאם. די גמרא אויבן זאגט: אמר רב דימי בר חמא בר חסא, שטייט "ויתיצבו בתחתית ההר", מלמד שכפה עליהם הר כגיגית. אם תקבלו את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם. שבאקם תוספת כשר פנור, תוספת פרג, דען ווי זאגט דאך עס, כפה עליהם הר כגיגית. זה דאך שוין געווען, די אידן האבן פשוט געזאגט נעשה פאר נשמע. אפע תוספת, שמא יהיו חוזרין כשיראו האש הגדולה. אז אם חוזר זאם, אם זען
29:48 דובר 7 דים איישק דולה, דים גרויסן פאר, די פאר גזעב סנג, כופר ליים הא קגגס. אזוי אפע תוספת. צו בקאם, חם קושע פויגע וואכ די גסדרע, די הייליגע פדיצ'ע ברופ, אפע תוך קאמע בקאמע טרי צמע ווו תוספת כשר. נאבקם דיביי הייליגע פדיצ'ע ברופ, אפע טא זוי. זאגט די יידישע קינדער, ווען משה רבינו געקומען צו גיין צו זיי, נור צו די צייט, דא די ברונשטוילין וויל זי געבן א הייליגע תורה, וויל זי געבן תרי"ג מצוות, גייבם עומדת להשריג נעשה ונשמע של זרנגפט. הגויים ברן הגויים. יש לך איש? יש לך אבזם להגבול מקיימת להליגה תורה לברנשם סביבה גבול זיין בדרגלה זה סיידר. אדם זה אשתו מולה נייס. אך אפשר שלום. נביא ליס אותה גויס. יש לך אבס אותה חמימש נביא ליס נביא ליס טיים סגיי דוק ספייק. אביאס לנגס את ספייק. ספייק ווטס, אלס וייניגר וייניגר ווטס גיל לברנשם גבול זיין אבדה במשה רבינו קיימים סגייל זה סיינו צעיר אסן צלול טברי בושם בלסי גיימס ההייליגע תורה עומדת לשכור כנס נשמה. את הגבול זיין בהייליגע בשפע שקיימים ספייטר איו נאך איו ספייטר שקיימים סיינו מלצה לבין זיין קולס ברוכים זיין אשכנזי לבין שוח מקיימת להון תורה. זה הסנה בשערים שריג נשמה עומדת למינט אמס ליקנטמס עומדת למינט ערס דקמבס השריון נשמה של הבהייליגע בדין שברור סטטוס עם הרה כבוד השם כאייש אכילס. אמן. וילס פריים צרד כבוד אמס דכבוד שמיים צרד בזיק אש אכילס או סגייל ויפיה סעפיה בדר גלל עמציין טון זה בדר גלל אפצ'ונק קודם אביסלום גייט ווטר ווטר ווטר. אמן. וילך פריים צרד כבוד השם כאייש אכילס הסגייל ויפיה סגייל ווטר ווטר ווטר. סדונו
31:46 דובר 7 חתרת של החיימקודש. אפילו יגבה את הגסדר של שמואל תישבי. קוילין דחיימקודש תרצד. אני אציע מדרש פרימי בקהל ת'מדרש. אוושה גדל סן כופר ליים. אפילו סקס אוושה גדל סן כופר ליים הכי גיגיס. ודנעשה ונשמע יהיה וייזן או תורה שבכתב או תורה שבעל פה. גמי סן כופר ליים הכי גיגיס. הכתוב זו הכנה מקבלת סן תורה שבעל פה. מדים תאת ספרים הקדושים שטייט: אף חובב עמים, כל קדושיו בידך, והם תוכו לרגלך, ישא מדברותיך. תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב. תעשן ספרים הקדושים, וירשם מאינדט נופן על. הפשט היא, אף חובב עמים, כל קדושיו בידך, אז יידישע קינדער שריגן נעשה ונשמע, איי פריקסי לחקשו ובושה גדר זן, והם תוכו לרגלך, ונגושה גדר זן קופרליים חכיי גיגיס. והתירוץ היא, ישא מדברותיך, אבל תורה שבעל פה, אובצה הייבן זכון בוס מרד מדברותיך. די הודם כוח, אז תורה שבעל פה, זו מכנה הלטן ואתה מכנה הלטן שטאק, דו שטה, דו שטה כוח, תורה ציווה לנו משה מורשה. אמס מקבל את תורה דרך משה רבינו, דור דים דו שווה די כוח צה הלטן ואתה דהייליגע תורה. קהילת יעקב, מדהים וס יידישע קינדער נאמר צזמן, נאמר צזמן מחל תורה שבעל פה. דרך משה רבינו, דור דים הודם כוח החיזיק, המקבל מקבל צאן תורה שבעל פה. מדהים תעשן ספרים הקדושים, דמסורה פטגן, נעשה ונשמע, דמסורה נעשה ונשמע, ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ונשמע פסגה המלך. לכו נעשה ונשמע, יידנם דרישריגן נעשה ונשמע, ונגושה גדר זן קופרליים חכיי גיגיס. התירוץ היא, ונשמע קולו, די זכון בוס מהד מקולו בבואו אל הקודש. די הודם כוח צה הלטן ונשמע קולו, אף תורה
33:49 דובר 7 שבעל פה זו מכנה הלטן, דו זה ונשמע פסגה המלך. מאן מלכי רבנן, המהד הם פסגה המלך, דים הודם הכוח יידישע קינדער צה הלטן, היינם צה הלטן ואתה. דתת הוא זן גזינטן שטק ולכוס פיון, הודם גייסן איביגין זן ברוכה. אבל ווען שטון אדייבש צה הלפן, זו וערם סרבה קווצ'ו מים, וקווט חסידס, הנה בהגייסן
35:40 דובר 8 ישר כוח ותודה רבה על היסוד הברוך שלך שהביא לנו בנו של כבוד קדושת האדמו"ר מוויזניץ בהבאת הדברים. מאן מלכי רבנן, הגאון החסיד רבי מנחם מנדל הגר שליט"א, רבם של חסידי ויזניץ. תודה וישר כוח. מוריי ורבותיי, קהל קדוש ונכבד. חז"ל אמרו: תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן, דשלים מסכתא, עבידנא יומא טבא לרבנן. נתכנסנו כולנו יחד הערב ליומא טבא דרבנן. ליומא טבא גדול ויפה ומרגש זה, אתכבד להזמין את הצורבא מרבנן הגדול, הגאון החסיד, גאון רב ואב"ד בני ברק, רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א, לסיים את המחזור החמישי הבא עלינו לטובה.
36:58 דובר 9 ברשות מרנן ורבנן, קהל קדוש ונכבד. הזכות הגדולה לסיים שוב את הרמב"ם במחזור הזה עלה בגורלי בזכותו של כבוד אבי, נבדל לחיים טובים, אשר סיים את הרמב"ם במחזור הראשון. ובהשגחה פרטית נקבעה החגיגה של סיום הרמב"ם הפעם ביום השנה השלישי של כבוד אבי זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כ"ו בשבט. ומכאן אני רוצה להתנצל בפני הקהל הקדוש ובפני הנואמים הבאים, כי מכיוון שחגיגה כזו כרגיל וכמובן, יש בה גם תזמורת ונגינה, אני איאלץ, כיוון שהיום יום השנה, היארצייט, לעזוב את האולם ואיתכם הסליחה. הרמב"ם בפרק האחרון של ספרו יד החזקה, פרק י"ב בהלכות מלכים הלכה ב', אומר הרמב"ם: "ייראה מפשוטן של דברי הנביאים". מדברי הנביאים, בנ-בנ-בנח, בנביא, ייראה מפשוטן שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג, ושקודם מלחמת גוג ומגוג, לפני מלחמת גוג ומגוג, יעמוד נביא ליישר את ישראל ולהכין ליבם, שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום השם הגדול והנורא". לכאורה הדברים תמוהים. יום השם הגדול והנורא, הכוונה היא לבי-בואו של משיח. ואם כן, איך אומר הרמב"ם שמפשוטן של דברי הנביאים נראה שאליהו הנביא יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג? והוא מביא פסוק, "הנה אנוכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום השם". אם מהפסוק רואים רק שאליהו הנביא יבוא לפני בואו של משיח. אבל מנין הראיה שמה שמה אליהו הנביא יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג? אבל אם נדייק בלשונו של הרמב"ם, אומר הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג. הוא אינו אומר שמלחמת גוג ומגוג תהיה לפני ימות המשיח, לפני בוא המשיח, אלא תחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג. זאת אומרת הרמב"ם מחשיב כבר את מלחמת גוג ומגוג כימות המשיח, וכבר על
41:43 דובר 9 מלחמת גוג ומגוג נאמר יום ה' הגדול והנורא. השאלה אבל מנין המקור לרמב"ם לומר כך? מהיכן למד הרמב"ם שמלחמת גוג ומגוג היא כבר תחילת ימות המשיח? נראה אולי קודם את ההמשך ברמב"ם. הרמב"ם ממשיך: "הנביא בא. אינו בא לא לטמא את הטהור, לא לטהר את הטמא, לא לפסול אנשים ולא להכשיר, אלא לשום שלום בעולם, שנאמר והשיב לב אבות על בנים." והרמב"ם ממשיך: "ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המשיח יבוא אליהו. אליהו יבוא לא לפני מלחמת גוג ומגוג, אלא לפני ביאת המשיח." כלומר, הרמב"ם מביא כאן מחלוקת על בואו של אליהו הנביא. האם הוא יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג או רק לפני בואו של משיח? גמרא שנייה במסכת שבת. הגמרא אומרת: "חייב אדם לאכול שלוש סעודות בשבת." אנו לומדים את זה מן הפסוק בפרשת המן שכתוב: "ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה." נאמר שלוש פעמים היום בפסוק. מכאן אנו למדים שאדם חייב לאכול בשבת שלוש סעודות. ואומרת הגמרא, אמר רב שמעון בן פזי, אמר רב יהושע בן לוי: "כל המקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות, מחבלו של משיח, מדינה של גיהינום וממלחמת גוג ומגוג." והגמרא לומדת את זה בגזירה שווה, כיוון שלגבי שבת נאמר על סעודת שבת היום, שלוש פעמים היום נאמר, ולכן שלוש סעודות. אנו לומדים גזירה שווה יום, יום. חבלי משיח נאמר: "לפני בוא יום ה' הגדול והנורא." יום ה', גזירה שווה, יום ה' והיום שנאמר בשבת. הוא ניצל מה"לפני יום ה'", שאלו הם חבלי משיח. הוא ניצל מגיהינום שנאמר: "יום עברה היום ההוא." הוא ניצל ממלחמת גוג ומגוג שנאמר: "ביום בוא גוג." אם כן, יש לנו כאן גמרא שלומדת
45:36 דובר 9 שלוש סעודות מצילות משלוש פורעניות. אם מלחמת גוג ומגוג היא לפני בוא המשיח, לפני ימות המשיח, מנין לנו על שלוש פורעניות? היה לנו לימוד יום, יום לפני בוא יום ה'. אם מלחמת גוג ומגוג היא לפני יום בוא ה', לפני בוא יום ה', אם כן, אנחנו יכולים רק ללמוד שהוא ניצל ממלחמת גוג ומגוג. מנין לנו שהוא ניצל משלוש פורעני-פורעניות, גם מחבלי משיח, גם ממלחמת גוג ומגוג. בהכרח שהגמרא לומדת שמלחמת גוג ומגוג נחשבת יום בוא ה', היא בכלל ימות המשיח, לפני יום ה' אלו חבלי משיח. אם כן יש לרמב"ם מקור מפורש. כאן היא הדעה בגמרא שאליהו בא לפני יום בוא ה'-- לפני בוא יום ה', ומהו יום ה'? כולל מלחמת גוג ומגוג בתחילת ימות המשיח. אם כן אליהו הנביא בא לפני יום ה', לפני מלחמת גוג ומגוג. אם נאמר שמלחמת גוג ומגוג היא לפני יום ה', אין לנו לימוד על חבלי משיח. אנחנו-- לפני בוא יום ה' זה מ-- זה בא לומר על מלחמת גוג ומגוג. אם הגמרא לומדת שני דברים נפרדים, חבלי משיח ומלחמת גוג ומגוג, חבלי משיח הם לפני בוא יום ה'. מלחמת גוג ומגוג היא כבר בכלל יום ה' בתחילת ימות המשיח, ואליהו הנביא בא לפני בוא יום ה', לפני מלחמת גוג ומגוג. אם כן, יש לרמב"ם גמרא מפורשת, מחלוקת בין שתי הגמרות, גמרא בעירובין וגמרא בשבת. הגמרא בעירובין לומדת שאליהו הנביא יבוא ממש לפני בואו של משיח. הגמרא בשבת לומדת שאליהו הנביא יבוא לפני מלחמת גוג ומגוג. ולשם מה בא אליהו הנביא? אומר הרמב"ם, לשום שלום בעולם. כאן הרמב"ם פוסק, כדברי חכמים במשנה האחרונה במסכת עדויות. שם כתוב במשנה: "אמר רבי יהושע מקובלני מרבי יוחנן
48:40 דובר 9 בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהר, אלא לרחק המקורבים בזרוע ולקרב המרוחקים בזרוע". כך אמר רבי יהושע בשמו-- משמו של רבי יוחנן בן זכאי. רבי שמעון אומר-- אני אינני מצטט את כל המשנה לשם קיצור. רבי שמעון אומר להשוות המחלוקת. וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב, אלא לעשות שלום ביניהם. והרמב"ם בפירוש המשניות שם מסביר, לכאורה רבי יהושע אומר משמו של רבי יוחנן בן זכאי, ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני. איך תיתכן מחלוקת? רבי שמעון חולק, חכמים חולקים, והרמב"ם בהקדמתו כבר הקדים שלא, לא, לא שייך מחלוקת על הלכה למשה מסיני. מסביר הרמב"ם, מהלכה למשה מסיני קיבלו רק שאליהו יסלק ויסיר החמסים. ובפירוש חמס זה נחלקו התנאים במשנה. והרמב"ם ממשיך: "והחכמים אומרים החמסים הם השנאות שבין בני אדם שהם חינם והוא חומס בשנאתו והוא אמרם לעשות שלום בעולם." וכאן הרמב"ם פוסק כחכמים, אליהו הנביא בא לעשות שלום בעולם. ומכאן התשובה לאלו אשר שואלים איך אפשר להבין כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש משנן לעיתים קרובות שאנו עומדים ממש ברגעים האחרונים של הגלות. ומצד שני אנו רואים גל כזה של שנאת חינם. איך ייתכן לומר שאלו הם הרגעים האחרונים של הגלות? אבל כאן אנו רואים משנה מפורשת והלכה ברמב"ם: את שנאת החינם יסלק אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא. בוודאי, העוון של שנאת חינם הוא גדול מאוד. ביתנו נחרב בעוון זה. ואמרו חז"ל: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום." והרמב"ם בסוף הלכות חנוכה מבטא את הדברים בצורה חותכת מאוד. ולשונו של הרמב"ם הוא שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם. כל מתן תורה, מה שהקדוש ברוך
52:37 דובר 9 כל נתינת תורה לישראל היא כדי לעשות שלום בעולם. לכאורה דברים תמוהים. כל התורה ניתנה רק כדי לעשות שלום. קיום המצוות, לימוד התורה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והרמב"ם אומר שכל התורה ניתנה רק כדי לעשות שלום. בפרטות ודאי לימוד התורה. בכללות, מסביר הרמב"ם שהתורה ניתנה לעשות שלום בעולם. שני מיני שלום בנתינת התורה. השלום הראשון בשעת מתן תורה, נעשה שלום בין עליונים לתחתונים. הייתה גזירה שעליונים לא ירדו למטה ותחתונים לא יעלו למעלה. הגזירה הזאת נבטלה במתן תורה ובא שלום בין עליונים ותחתונים. השלום הזה בין עליונים ותחתונים, שזה היה על ידי "וירד ה' על הר סיני", הביא שלום בין איש לרעהו. "ויחן שם ישראל נגד ההר כאיש אחד ובלב אחד". וכמו שרש"י מסביר שזו הייתה החניה היחידה במדבר שהייתה כאיש אחד בלב אחד. ממה זה בא? מן מתן תורה, מן עשיית שלום בין התחתונים לעליונים. ברגע שהתחתונים יודעים שמטרת חייהם היא להגיע למדרגת עליונים, להכניס את כל ענייניהם הגשמיים ברוחניות, אין מקום לשנאת חינם ואין מקום למריבות בין אחד לשני, לקנאה ושנאה. כל אחד מטרתו היא רק הרוחניות, ולכן גם מצינו שההלכה בין בית שמאי לבית הלל, ההלכה היא כבית הלל. אף על פי שבית שמאי היו חריפים יותר מבית הלל, אבל בכל זאת בית הלל נוחים ועלובים. אלו שנוחים ועלובים עומדים בביטול בגלל השלום בין העליונים והתחתונים, אשר כל כוונתם היא להגיע לעליונות-- למדרגה הרוחנית של העליונים, הם נוחים ועלובים והם קרובים יותר לאמתה של תורה. דווקא הנוחים והעלובים השומעים חרפתם ואינם משיבים הלכה כמותם. והרמב"ם מסיים בהלכה האחרונה, "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה, לא קנאה ותחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים
56:08 דובר 9 מצויים כעפר, ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את השם בלבד". וכאן אני רוצה להתעכב, אף על פי שביקשוני לקצר, אבל בקיצור ממש. עסק כל העולם לדעת את השם. כולם יודעים ראשי תיבות חב"ד - חוכמה, בינה ודעת. אלו שלוש מדרגות בשכל. ה-- שלושה סוגים בשכל: חוכמה, בינה ודעת. אין כאן המקום להאריך, אבל אחת ברצוני רק ל-לומר. ההגדרה הזאת של חוכמה, בינה ודעת היא לא רק הגדרה פילוסופית. היא ביולוגית. יש מוחות נפרדים לכו-לחוכמה, לבינה ולדעת וסוגי מוח אחרים. כשם שלכוחות הנפש, שמיעה וראייה יש כלים נפרדים, כך יש כלים נפרדים לחוכמה ולבינה ולדעת. מוח החוכמה הוא קר ולח. מוח הבינה הוא חם ויבש. אבל אמרתי לא כאן המקום להאריך בזה. לדעת את השם. מה הפירוש לדעת? ידיעה נקרא העניין של הכרה והרגשה, כשם שהאדם יודע שיש לו נפש, הוא לא מישש את הנפש. הוא יודע את זה רק בשכלו, אבל הוא יודע, הוא מרגיש, הוא מכיר בזה שיש לו נפש. כך הפירוש כל העולם יהיה עסוק לדעת את השם. הכרה והרגשה בבורא עולם. על כך נצטווינו בהכנה לביאת המשיח כל השנים "וידעת היום והשיבות אל לבבך כי השם הוא האלוקים". למדרגה של לדעת את השם בשלימות יגיעו בימות המשיח, כאשר יהיה עסק כל העולם לדעת, להכיר ולהרגיש את השם. ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר "כי מלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים".
חלק ב׳
54:37 · השמע המקורי
00:02 דובר 1 גבירותיי ורבותיי, משמחת התורה שוב אל לימוד וברכת התורה. איתנו כאן זקן רבני חב"ד, מפוסקי הדור, בעל שערי ציון, הגאון החסיד רבי דב בער אליעזרוב שליט"א, שיאמר לנו דברי ברכה, בבקשה.
00:49 דובר 2 ברשות הרבנים הגדולים וברשות הקהל הנכבד. לפני שאני מוכן ומבוקש למסור ברכה בשמי ובשם רבני חב"ד ובשם אנשי שלומנו, מצאתי חובה לנפשי להביא איזה עניין קצר מאוד, מה שזה שייך לפרשת השבוע. אנחנו מוצאים בפרשת השבוע איך שיתרו היה טורח ומשתדל אצל משה רבנו לעשות שרים, שרי עשרות, שרי חמישים ושרי אלפים. לכאורה, בדור כזה, בדורו של משה רבנו, דור שעמד לקבל את התורה, דור שהיה ״ויחן שם ישראל נגד ההר״, שהם היו אז במדרגה גדולה כזאת, למה היה יתרו כל כך שואף באמת כדי לחלק את העניין של העבודה של משה רבנו לשרי עשרות וכו׳? זאת אומרת, מכיוון שזה דור דעה, זאת אומרת שהם ראו את השכינה, זכו בני ישראל לקבל דברים שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן. אז אם כן, מה כל הטורח הזה? אלא צריכים לברר את העניין, מפני שיתרו ראה שזה העניין מה שיש לפני קבלת התורה. אבל אחרי קבלת התורה יהיו זמנים שישתנו, ישתנו כמו שאנחנו מוצאים בזמן דור המדבר, בזמן שמשה רבנו עלה להר ועשו את העגל. וכבר התחיל, התחיל הדור לרדת. לא אותו הדור מה שהיה לפני קבלת התורה, ואותו הדבר זה מה שזה יהיה גם אחרי כן בדורות הבאים, ובדורות בגלויות. זאת אומרת שזה אז כבר יהיה קשה להיות באותה הדרגה כמו שהיה אז. לכן אמר יתרו למשה רבנו: נבול תיבול. נכון, באותו הדור אתה באמת זכאי, הדור זכאים, אבל בדורות הבאים אז באמת צריכים לדאוג גם לדורות הבאים, שהתורה הזאת תהיה מופצת וגם כן מתפשטת בכל הדורות. כמו שבזוהר כתוב, התפשטות של משה, התפשטות של משה רבנו בכל
04:33 דובר 2 דור ודור. והבחינות של משה רבנו יש גם כן בכל הדורות. אז לכן אמר: צריכים לדאוג, לדאוג גם לדורות הבאים, לא רק לדור הזה, גם לדורות הבאים, שהתורה הזאת תהיה מופצת בכל, בכל, בכל פינה ופינה. זכות גדולה לרבנו האדמו"ר, אדמו"ר שליט"א, שהוא זה באמת מוסר את נפשו, מוסר את עצמו להביא את התורה בכל פינה ופינה על ידי השליחים. שרי עשרות, שרי חמישים, שרי אלפים בכל מקום, אפילו במקומות כאלה נידחים ששם היהודים מעטים מאוד. אז הוא רוצה להפיץ את התורה בכל, בכל מקום ומקום. זה העניין של עצתו של יתרו, שהוא ראה שגם בדורות הבאים יעמדו כאלה מנהיגי ישראל, שהם ינהלו את העניינים של עם ישראל בצורה כזאת. לכן אני גם כן מוסר ברכה בשמי ובשם חבריי, בשם רבני אנ"ש, בשם כל אנשי שלומנו, מוסרים ברכה להאדמו"ר שליט"א, שנזכה לאריכות ימים ושנים, ושינהל עדת ה' כפי שיטתו היקרה, ושנזכה כולנו לביאת המשיח. וכמו שכתוב ברמב"ם, בסוף הרמב"ם מביא, מביא מימרא, מימרא בסוף, בסוף, אני לא זוכר בעל פה טוב לצערי. כתוב ברמב"ם, כתוב שבעתיד לבוא יהיו ישראל חכמים גדולים, יודעים דברים נסתרים, ויבינו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר: כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. אז אומר, אומר הרמב"ם: לעתיד לבוא כל ישראל יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים נסתרים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם. אני אומר שהקב"ה שלח לנו דוגמה מאחד שהנה, שהרמב"ם אומר שיהיו חכמים גדולים ויודעים דברים נסתרים וישיגו דעת, זה רבינו אדמו"ר, אדמו"ר שליט"א, שגם מהם שכתוב חכמים גדולים ויודעים דברים, דברים נסתרים, וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם.
07:36 דובר 2 אלא מה אנחנו מבקשים גם כן לזכות? אנחנו כל כך רחוקים מהמדרגה, מהדרגה הזאת, ואנחנו מבקשים גם כן שהקב"ה גם כן ימלא עלינו שזוכים גם בנו, כמו ״כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים״, ושנזכה כולנו לגאולה השלימה במהרה בימינו, אמן.
08:33 דובר 5 תודה ויישר כוח לגאון הגדול רבי דב בער אליעזרוב שליט"א על דברי הברכה. מוריי ורבותיי, כמנהג ישראל מסמיכים סיום להתחלה. שמחת התורה שלמה היא כאשר אנחנו מסיימים את ספר התורה ומייד מתחילים אותה מתחילתה. אתכבד בזה להזמין את הגאון האדיר רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א, ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה ואחיו של כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א, שיביא בראשית דבריו את ברכתו הקדושה של כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א ויפתח את המחזור השישי הבא עלינו לטובה, בבקשה.
09:46 דובר 6 ברשות מרנן ורבנן, רבותיי, קהל נכבד. תסלחו לי כמה דברים קודם. שליחות קדושה, די [דיק?] נסיים איז ער מיט אונז מיטגעווען און יעצט האט ער געבעטן צו איבערגעבן בשמו ברכה והצלחה. אני ברשותכם מתרגם את זה לאלה שלא מבינים יידיש. כבוד קדושת הרבי מגור שליט"א לא היה הפעם ביכולתו לבוא כמו שהיה לפני ארבע שנים, והוא ביקש אותי שאני אברך את הכנס הזה בברכה ובהצלחה. ותסלחו לי, יסלחו לי הזקנים שרוב דבריי אני אדבר בשפה המובנת לכל, אפילו אם יש כמה שלא מבינים, בגלל כבוד הציבור. יש מסורת יהודית שמסמיכים סיום התורה להתחלתה, כך עושים כשגומרים תורה שבכתב. כשגומרים פרשת וזאת הברכה מתחילים בראשית. אפילו ברשות שאומרים, נכנס חז"ל, אומרים במדרשים, במשנה, בגמרא, וככה גם עכשיו. אני רוצה להגיד על סמיכות העניין של הסוף של הרמב"ם לתחילתו. החידושי הרי"ם זכרונו לברכה, הרבי הראשון מבית גור, אמר: ״כתוב ראש דברך אמת״. עשרת הדיברות מתחילים מאנוכי והם נקראו ישר והפוך עד שהגיע עוד הפעם אנוכי. המשנה מתחילה מאימתי והיא מסתיימת ״יברך את עמו בשלום״. תלמוד בבלי מתחיל ״תנא היכא קאי״ ומסתיים ״אל תקרי הליכות אלא הלכות״, בתף. התורה, עשרת הדיברות מתחילות באלף, מסתיימות באלף. המשנה מתחילה במם, מסתיימת במם. התלמוד מתחיל בתף, מסתיים בתף. ״ראש דברך אמת״, אלף מם תף. הרמב"ם מסיים ״כמים לים מכסים״, זה אני מוסיף, מם, ומתחיל ״מה אהבתי מצוותיך״? ״מה אהבתי תורתך״? אחרי ההקדמה עם מניין המצוות, מם ומם, כי הרמב"ם דיבר בעיקר, השתדל לשון המשנה, קרא לזה גם משנה תורה. אני רוצה להתחיל. ״סוף דבר הכול נשמע את האלוקים ירא״. העיקר זה יראת שמיים וידיעת השם. בזה הרמב"ם גומר ובזה הוא מתחיל. הוא גומר שמלאה הארץ דעה את
13:31 דובר 6 השם כמים לים מכסים, והוא מתחיל מצווה ראשונה לדעת שיש בורא עולם במציאות, או בלשונו שיש שם בורא. אבל הבה נתבונן קודם בפסוק קודם. בישעיהו הנביא, לפני הפסוק, על מה הוא הולך, הפסוק "ומלאה הארץ דעה את השם כמים לים מכסים". שבביאת משיח צדקנו, אחד מעיקרי האמונה שאנחנו מחכים בכל יום, עכשיו גם לביאת גואל צדק. זה עיקר האמונה ואומרים את זה בכל יום כל היהודים. אז הנביא אומר "ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה, ומלאה הארץ דעה את השם כמים". ו' חיבור ללמעלה. מה פתאום עושה שם נחש? מה אומנותו של נחש? לשון. הדרגה הכי גבוהה של האדם, שהוא מדבר ויש לו מעלת הדיבור. "את השם האמרת היום והשם האמירך היום". אומר השפת אמת, להאמיר, אומרים המפרשים, זה גדלת, המלכת. אבל למה בלשון אמירה? כי כל מעלות ישראל זה כוח הדיבור, הכוח הנפלא של הפה, תורה, תפילה, האור של התורה והאמונה שאדם מביע. אבל באותה מידה הוא עלול לקלקל גם על ידי מחלוקת, שנאת חינם. אנחנו דור התשובה. השיבנו ה' ונשובה לפני הגאולה. התשובה צריכה להיות באותו מקום, באותו אבר, באותו מקום. ככה חז"ל אומרים, איך אדם בעל תשובה? העולם הזה, בענייני האומה יש כל מיני כינוסים. כמה כפירות היו כאן? כמה עבודות זרות, כגון קומוניזם וכל מיני יוגה וכל מיני זה בעולם הזה. פה צריך להתקדש שם שמיים באור התורה, באור הרמב"ם על ידי ציבור יותר גדול. הפר של אליהו הנביא לא רצה-- היה פר הבעל ופר הזה. פר הבעל לא רצה ללכת, חז"ל אומרים, עד שהשיבו אותו שעל ידך גם הוא יתקדש. דווקא באותו מקום. זה בעל תשובה אמיתי, באותו אבר. אומנות
16:54 דובר 6 הדיבור, נעשו כאן כל מיני עבודות זרות, כל מיני כפירה בהשם נאמרו בעולם הזה. דווקא כאן יהיה המון המון אור תורה. נעזוב את כל המחלוקות, כל המחלוקת שיש בינינו, כל השנאת חינם, חילוניים בינם לבין עצמם וחילוניים לדתיים. וכי חסרה שנאת ישראל בעולם? שונאים את עם ישראל נורא. חז"ל אומרים, כשניתנה תורה, ירדה שנאה, ירדה חורבה, מקנאים בנו. וגם אחינו הטועים שצריכים לחזור בתשובה, ויש תנועה של בעלי תשובה. כאן חירפו את דת ישראל, את תורת ישראל. אנחנו מקווים שכולנו, גם היהדות הדתית, תעזוב את כל המחלוקות ותלך רק בלימוד אור התורה. חושך לא מגרשים במקלות, רק באור. שנאה לא מגרשים בשנאה הפוכה, רק באהבה. שלא נרצה, אנחנו לא נרצה לריב, נאהב כל היהודים ובאור התורה כולנו נעשה שכם אחד, כמו ש"לעבדו שכם אחד". מה זה נקרא שכם אחד? דברי הנביא בצפניה. שכם זה משא. יש לעיתים נושאים ביחד, אבל כל אחד אומר אני קודם, אני קודם. שכם אחד, כשיש משא כולם אומרים אוי תעזור לי, תעזור לי, זה נופל, זה נופל. תחזיק ככה, תחזיק ככה. כולנו נרים מלכות שמיים בבת אחת. כולנו, ספרדים, אשכנזים, עדות המזרח, חסידים, ליטאים, כולם מתנגדים וחסידים. כולם נעזוב את השנאה ונמליך, נבוא לקראת משיח צדקנו עכשיו. אבל זה עוד לא גמור. מה נקרא באותו לשון? חז"ל מספרים, רבי שמעון בן יוחאי אמר, זה ירושלמי, נמצא גם בזוהר במקום אחר. הירושלמי אומר, אם הייתי-- רבי שמעון בן יוחאי אמר, רבי שמעון בן יוחאי הגדול, שיכול היה להציל כל העולם, אומר: אם אני הייתי בבריאת העולם, הייתי בוחר שתי לשונות, לשון אחת לתורה, לתפילה, ולשון אחת לאכילה, לשתייה, לדברים בטלים, לדברים של רשות. איך? אחר כך
19:54 דובר 6 רבי שמעון בן יוחאי חזר בו ואמר: אם יש פה אחד, אין העולם יכול להתקיים מן הדילטוריא שלו, מה עוד היה אם היו שתי פיות? נשאלת השאלה, בגלל זה רבי שמעון בן יוחאי יחזור בו? אנחנו יודעים, אם סותמים את האף אי אפשר לפתוח את הפה. מוכרחים לפתוח, אי אפשר לסגור את הפה. אפשר היה על ידי שמיים לבחור, אה, כזה מכניזם, והשם לא צריך עצות שלי, יש הרבה בשמיים, אפשר הכל, שאם פה אחד פתוח השני ייסגר. אז לא תהיה בעיה של שתי פיות, ויהיה פה אחד לתורה, יהיה פה אחד לדברים של קדושה ופה אחד יהיה לדברים של רשות ואכילה ודברים לא כל כך טובים. זה דילטוריא. אני למדתי פשט אחר. לא הבנתי. אני חושב שהפשט הוא ככה. ברור שאפשר היה. אבל אם היו שתי פיות, נפחדים כמה סטרא אחרא, כמה עם אותו פה שיכול להתפלל כל יום ולברך, יכול להוציא לשון הרע, יכול להוציא שקר, יכול להוציא דברים בטלים, ואי אפשר לקיים את העולם מפני דילטוריא. מה עוד היה אם היה פה מיוחד שלא היה לו שום פתח של קדושה? על אחת כמה וכמה ששמה זה היה הולך איום ונורא. רבותיי, באותו לשון, חז"ל אומרים באותו, זה כאן על ידי אומנות הדיבור דיברו מפלגות חילוניות כל כך הרבה כפירה נגד השם ותורתו, דווקא על ידי אותם רמקולים כאן ידברו אור תורה. אבל רבותיי, יש גם עניין של לשון הרע. הגמרא אומרת בערכין, אם מדברים לשון הרע, סיפר אין לו כבר... מה תקנתם של מספרי לשון הרע? ילכו אצל חכם. סיפר, אין לו תקנה. רק מה העצה קודם? אז חז"ל אומרים, אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה, אם עם
22:13 דובר 6 הארץ ישפיל רוחו, דעתו. מה זאת אומרת אם תלמיד חכם הוא יעסוק בתורה? ראיתם תלמיד חכם שלא עוסק בתורה? אני לא ראיתי. יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן. לא יגעתי ומצאתי, אל תאמן. הגמרא אומרת בתענית. אז זה לא ככה. יש לעיתים גם תלמיד חכם, וחז"ל אומרים, דור שהמשיח יבוא, קטגוריא בתלמידי חכמים. נעזוב את כל המחלוקות, כולנו ביחד, אך ורק לימוד תורה ולמען תורה. איך מסיימים ספר שלישי שבתהילים, בפרק פ"ט? "אשר חרפו אויביך ה', אשר חרפו עקבות משיחך. ברוך ה' לעולם אמן ואמן." אומרים מקובלים
24:49 דובר 7 אשר חירפו אויביך השם, אשר חירפו עקבות משיחך. דווקא בעקבות משיח, שהתגלות משיח באה בהיסח הדעת, היה אפילו התנגדויות. ברוך השם לעולם. בעולם הזה שהיה בשנת תשמ"ט. כנסים כפרניים נגד התורה, אבל במקום הזה היה כנס של בני תורה. ויכול להיות, לא הייתי שם, שאמרו שם דברים שצריך אולי לקרוא עליהם. אשר חירפו אויביך השם, החילוניים חירפו עקבות משיחך. אבל ברוך השם לעולם אמן ואמן, במקום הזה יתגדל ויתקדש שמיה רבא. ב-ב-כן, בציבור יותר גדול, באותם לשון מתקדש שם שמיים. אבל נעזוב, נעזוב את הכל, רק נתאחד כולנו ביחד, כל העדות, חסידים או מתנגדים, כולנו נמליך את השם בביאת גואל צדק הרגע, והשם יאריך ימיו ושנותיו של כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שנתן פנינה של לימוד הרמב"ם על ידי כוח הרבים. תלמוד בבלי עשה רבי מאיר, הגאון רבי מאיר שפירא. תלמוד ירושלמי כבוד קדושת אדמו"ר מגור שליט"א, אחי מורי ראשי ורבי. רמב"ם עשה כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. ועכשיו אנחנו מתקדמים. יש מסלול של שנה, מסלול של שלוש שנים. ויש מבהילים דברים שהרמב"ם מביא ולא מצאתי אותם בשולחן ערוך. הגמרא אומרת בערכין: כל המדבר לשון הרע כאילו הוא כופר בעיקר. הרמב"ם מביא את זה בהלכות דעות. בשולחן ערוך בטח כתוב, לא מצאתי את זה, ואני רואה שבעין משפט גם לא מצאו את זה. מכיוון שלדאבוננו, ואני לא מתכוון דווקא בין חסידים ומתנגדים, גם בכל אחד ואחד יש הרבה רכילות ולשון הרע. נעזוב כל אחד אצלו בדק הבית, נתחזק בשמירת הלשון כמו שאחד המתנגדים דווקא לדרך החסידות, צדיק וקדוש, החפץ חיים, שהקים את אגודת ישראל יחד עם אבי מורי ורבי אדמו"ר מגור זצ"ל. הוא, החפץ חיים, הפיץ את העניין של
29:08 דובר 7 שמירת הלשון. נחזק את עצמנו בעניין שמירת לשון הרע, באהבת ישראל נגד מריבות, ויחד, יחד נפיץ את אור התורה, גם אור התורה הרמב"ם שהאיר והבזיק. "לעובדו שכם אחד, דעה את השם". ההפך מכפירה בעיקר. ובאותו אולם אני התאפקתי לדבר על כל המחלוקת המכאיבה בין חסידים למתנגדים ברבים. פעם ראשונה שזה זועק מתוך ליבי ואני אומר לא להשיב בשנאה, רק הבה נעשה ביחד, נמליך כבוד שמיים, נדליק את אור התורה הגדול. ונסיים בברכה שאנחנו אומרים את זה תמיד. כשאנחנו מדברים על מדרגות. "ובא לציון גואל" בסוף אומרים. התחלה וסוף. "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן הטועים, הבדילנו מן הגויים, הבדילנו מן הטועים בדרך השם" שהם לא שומרים תורה, לא שומרים מצוות. "הבדילנו מן הטועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם הוא נטע בתוכנו." בתוך כל אחד ואחד יש עץ החיים של תורה, של אור. ומסיימים על מדרגות. "הוא יפתח ליבנו בתורתו וישים בליבנו אהבתו ויראתו לעשות רצונו ולעובדו בלב שלם." מכיוון שהזכרתי את עניין כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השם יאריך ימיו. אני רוצה בהזדמנות זו, אני יודע, לא כולם מתפללים בנוסח זה ואלה שמתפללים בנוסח המקובל בחב"ד נדמה לי שזה לא נמצא בסידורים, אבל בקהילות אחרות אומרים את זה. "יהי רצון מן אבינו שבשמיים לקיים בנו חכמי ישראל, לקיים חכמי ישראל, לחיים-- יאריך ימיהם, ימיהם ושנותיהם של זקני הדור שמגינים בצדיקים. כבוד קדושת הרבי מגור שליט"א, כבוד קדושת הרבי מליובאוויטש שליט"א, כבוד קדושת הרבי מקלויזנבורג שליט"א ושאר חכמי ישראל לקיים בנו שיחד נוכל ללכת למשיח צדקנו. ובוא נזכור גם את הזקנים שבעדות אחרות ובתקופות אחרות. גם כבוד הגאון רבי אלעזר מנחם מן שך הוא גם יבוא לקראת משיח צדקנו. השם יאריך
33:06 דובר 7 ימיהם ושנותיהם של כולם ונזכה לעובדו שכם אחד ומלא הארץ דעה את השם כמים לים מכסים. ומצווה ראשונה לדעת שיש שם אלוקה ויש אמונת חכמים. גם בך יאמינו לעולם. אחד הדברים שרוצים לעקור מאיתנו אמונת צדיקים. אנחנו ראינו מה זה אמונת צדיקים. כאשר הרים משה את ידו וגבר ישראל, ידיו של משה. אם יש ביד הלשון, חז"ל אומרים יש ללשון יד, גמול ידו הדה. יש יד של צדיקים שמטה את ישראל לאביהם שבשמיים. נתחזק באמונת חכמים צדיקים ויחד יחד עם תורה לקראת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן. ועל דברי ראש ישיבת שפת אמת וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון האדיר רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א, נאמר אנחנו ברוך אלוקינו שזיכנו לשמוע דברים נפלאים, דברי חיזוק, דברים המחיים ומעודדים. ועל כל אלה תודה וברכה מיוחדת לגאון האדיר רבי פנחס מנחם אלתר שליט"א ותודה על הבאת ברכתו הקדושה של כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א. ומכאן מוריי ורבותיי, במעמד הגדול הקדוש והמרגש הזה, שלוחה ברכת ותפילת כל הקהל הקדוש שהתכנס פה לכבוד קדושת האדמו"ר הגאון הקדוש מגור שליט"א, שישלח השם ידו וירפאהו ויאריך ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים ויזכה להמשיך לראות את קהל הקודש מתוך בריאות והרחבה עד ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש אמן. ואנחנו מלווים בברכת צאתכם לשלום את ראש ישיבת שפת אמת, חבר מועצת גדולי התורה, אחיו של כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א, הגאון רבי פנחס מנחם אלתר ואת בנו של כבוד קדושת האדמו"ר מגור שליט"א שיחיה לחיים טובים ארוכים, רבי יעקב אלתר. צאתכם לשלום.
36:11 דובר 8 ילד, ילד, מי הבא בחוץ? בוא למיטה.
36:20 דובר 7 מוריי ורבותיי, קהל קדוש ונכבד, מכבד אותנו בנוכחותו כאן הגאון הצדיק, ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי יהודה צדקה. ברשותכם אתכבד להזמינו לומר לנו דברי תורה וברכה. בבקשה.
36:50 דובר 8 הרב אלתר, הרב.
36:51 דובר 9 כן, קשה לו האוויר כאן, יש לו אסטמה.
37:00 דובר 8 ברשות מרנן ורבנן, הגאון האדיר הרב לנדא, הרב הראשי של בני ברק.
37:10 דובר 9 הוא עם האף.
37:19 דובר 8 יתר הגאונים. ידיד נעוריי, הגאון רבי ברוך נאה, כשמו כן הוא, נאה הוא ונאה במעשיו. כבוד רבותיי ראשי ישיבות וקהל קדוש ונכבד. הערב שבו מתאספים לכבוד המאורע הגדול של סיום הרמב"ם, זה ששון ושמחה ליהודים. לא רק אלה שסיימו זוכים בכך. זוהי מצווה שמכריעה את הכף לעם ישראל לכף זכות. זכותו של הרמב"ם תעמוד למסיימים ותעמוד לכל ישראל, שנשתחרר מהגלות בקרוב, אמן. עליכם נאמר, המסיימים, ״והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד״. מי הם המשכילים? בא הנביא עמוס ואומר, ״והמשכיל בעת ההיא ידום״. תרשו לי רבותיי להמשיך קצת, כי עוד מעט נקרא לדברי הגאון האדיר, ראש ישיבת שפת אמת. ״והמשכיל בעת ההיא ידום״, זה נקרא משכיל. עליו נאמר ״והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע״. חייבים אנחנו, רבותיי, במעמד קדוש זה, להשתדל לשמור את הלשון, לשמור את הפה. הפסוק אומר ״הנה יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו״. אשריו אותו אדם שיודע לשמור את פיו בכל הזדמנות, בלי תירוצים ובלי חשבונות. זה יהודי אמיתי, וזהו המשכיל שעליו נאמר ״והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע״. הנביא אומר... לעת הגאולה שאנו מצפים לה בכל רגע, כמו שהרב הזכיר, הנביא אומר ״כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט, אמר מרחמך ה'״. הרב בן איש חי שואל: מה אכפת להם להרים? מדוע צריכים למוש? הגאולה תבוא לישראל, והרים מה נוגע להם? מדוע ההרים ימושו? אומר דבר נפלא, רבותיי. למה נבראו ההרים? בכלל, למה יש צורך בהרים? האם לא היה טוב שיהיה הכל מישור? אומר: ההרים מונעים רוחות רעות. אם יש רוחות סערות גדולות, ההרים מונעים אותם. ולמה נבראו הרוחות? אומר ״יוצר הרים ובורא רוח ומגיד לאדם מה שיחו״. כשיש הרבה דברים מיותרים,
41:28 דובר 8 אני לא אומר לשון הרע, דברים אחרים, דברים מיותרים, רבותיי, הוא מגיד לאדם מה שיחו. האם חשבנו פעם על הדבר הזה? האם התבוננו פעם על הדבר הזה? לכן אומר: זה בזמן הזה שיש הרבה דברים בטלים, הרבה רוחות רעות, ההרים מוכרחים להגן. אבל לעתיד, כמו שהזכיר, ״ומלאה הארץ דעה את ה'״, כי ההרים ימושו. אין רוחות רעות, אין בעיות. ההרים, אין צורך בהרים. ״כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש״. אני אומר, המעמד הגדול הזה יעמוד בזכותו של אדמו"ר וצדיק, הרבי מליובאוויטש, שפתח את העניין של הרמב"ם. זכות הרמב"ם תעמוד בעדו ובעד כלל ישראל, שנזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
42:52 דובר 10 תודה. ברכה מיוחדת לראש ישיבת פורת יוסף, הגאון הצדיק רבי יהודה צדקה שליט"א, על הדברים היפים והנעימים ששמענו. בשם כל הקהל הקדוש אנחנו מודים לו על השתתפותו איתנו כאן, מאחלים לו בריאות שלמה, אריכות ימים ושנים טובות. לוי חממי, הילד לוי חממי נמצא מאחורי הבמה ומחפש את הוריו. מוריי ורבותיי, נמצא איתנו כאן הגאון החסיד רבי דוד וייס שליט"א, חתנו של כבוד קדושת האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א, והגאון הגדול רבי אליהו שמואל שמרלר שליט"א, ראש ישיבת צאנז, שיביא בפנינו את ברכת כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הגאון הרב שמרלר, בבקשה.
44:23 דובר 11 כבוד מרנן ורבנן, קהל קדוש. הגמרא סנהדרין דף ח'. מביאים את הגמרא דורש: ״גם כי יתנו בגויים עתה אקבצם״. אין דעם ווארט ״יתנו כולהו״ יש שתי משמעויות. כולהו, מיינט מען כל ישראל. על כל ישראל... וכולהו, מיינט מען די גאנצע תורה. בגלל זה, יש את התקנה של הלימוד הרמב"ם, הוא זה שהביא כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, השם יחזקהו לאורך ימים טובים. וזה הרמב"ם בהקדמה שלו כותב על הלימוד מן הרמב"ם, זה המקבץ תורה שבעל פה כולה, אומר הרמב"ם. עם זה, דער ליובאוויטשער רבי שליט"א מנהיג היה את הלימוד פון גאנץ תורה שבעל פה מכל ישראל. בזה המסכת, אני מסתכל כאן, רואים שזה אחד מהעיקרים מהעבודה של תלמידי הבעל שם טוב, זיע"א, קדישא וקדושה עליו, היה להתקרב אל עם ישראל. בגלל זה, כנראה, יש איזה אור בדור האחרון מזכה את זה, מנהיג זה מכל ישראל, לא רק יחידות קלה, די גאנצע תורה. תלמוד בבלי זה מצביע דמנט. עוד מיעט געווען הגאון הריי"צ, זצ"ל. תלמוד ירושלמי. הדרכה יומית של תלמוד ירושלמי הנהיג דער רבי שליט"א. רבי שכנאי בשלמות. והרמב"ם עוד הנהיג לבעש"ט. אין דעם מפעל הש"ס, וואס איז געמאכט געווארן דורך קלויזנבורגער רב שליט"א. די אלע זאכן צוזאמען איז געמאכט געווארן מנחה צוזאמען אין צוואסן על התורה, בלעגט פארן גאנצן כלל ישראל, ניט נור פאר יחידות גאולה. אין די אלע זאכן איז געמאכט געווארן פאר אמת תורה. אזוי זיין ״עתה אקבצם״. דא קען רבי שטרן העלפן אין דעם זכות. פי מרביץ דעם תורה שבעל פה פארן גאנצן כלל ישראל, וודאי לבבי שליט"א הנהיג. אז מסויך דעם תיכף ״עתה אקבצם״. אם אתה
47:33 דובר 11 עובד לקיים את חכם ישראל על החכם ישראל, אז להצביע תיכף כנגד משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.
47:54 דובר 12 הברכות. רק הקלפי.
48:01 דובר 11 יגיד ברכת רפואה שלמה צמח קלויזנבורג.
48:06 דובר 12 הנמצא הנרתיק? אני חוזר על הבקשה שהתבקשנו בקשר לנרתיק עם פלטת השיניים, אם מישהו מצא. תודה ויישר כוח לגאון הגדול רבי אליהו שמואל שמרלר שליט"א, ראש ישיבת צאנז, על הדברים ועל הבאת ברכת כבוד קדושת האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א. ורבותיי, כל הציבור הקדוש הזה מתפלל לרפואה שלמה ובמהירה, שיזכה כבוד קדושת האדמו"ר מקלויזנבורג שליט"א להמשיך לראות את קהל הקודש מתוך בריאות והרחבה, יחד עם כל אחינו בני ישראל, עד ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש, אמן. ברכת... זקן וגדול המקובלים בעולם, הצדיק רבי יצחק כדורי שליט"א: בסייעתא דשמיא הריני מברך כל המשתתפים בלימוד וסיום הרמב"ם, זכותו יגן עלינו אמן, ובראשם קדושת כבוד האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. השם יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ויגדיל תורה ויאדירה, אמן כן יהי רצון. אני לא יכולתי לבוא כי אני מצונן, ועליכם תבוא ברכת טוב ברוחניות ובגשמיות, אמן כן יהי רצון. חתום הרב הצדיק רבי יצחק כדורי, בחודש שבט, כ"ה לחודש. ואנחנו גם לרב כדורי נוסיף ברכות ונאחל לו בריאות, אריכות ימים ושנים טובות, ויזכה יחד עם כולנו לביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. איתנו כאן שליחו של כבוד קדושת האדמו"ר מסדיגורה, מראשי חברי מועצת גדולי התורה, שנמנע ממנו בגלל בריאות להיות איתנו ולשמוח איתנו כאן, ולכן שלח איתו את ברכתו. נשמע זאת מפי איש אמונו הרב חיים יצחק כהן, מנהל מוסדות סדיגורה שליט"א, שיביא את ברכת כבוד קדושת האדמו"ר מסדיגורה. הרב כהן, בבקשה.
51:05 דובר 3 שנייה, תן לראות לי. טוב, תודה. כבוד קדושת האדמו"ר מסדיגורה שוכב כבר למעלה משבוע בברונכיט, לכן הוא שלח אותי במיוחד עם המכתב הזה. לכבוד מארגני הכנס לחגיגת סיום הרמב"ם, השמש מרבי עזריאל[?]. הנה כבר מאז שכבוד אבי האדמו"ר זצ"ל, יחד עם הגאון רבי סלזון ממנשה[?] זצ"ל ועוד גדולים, נתנו הסכמתם לצעדים ראשונים שהוציאו לאור רמב"ם לעם, למען יפוצו ויהיו שגורים בפי העם. וברכתי בזה שייתן השם יתברך ויתקיים בנו במהרה מה שכתב הרמב"ם בסיום היד החזקה: "ובבוא סוף הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ולא תחרות, שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכו', ולא יהיה עסק בעולם אלא לדעת את השם בלבד וכו'." ומצפים מההתחלה להשלמה לספר יד החזקה לרמב"ם, לידע שיש שם אלוקים, יסוד היסודות ועמוד החכמות. ויהי רצון שתזכו לאריכות ימים ופעלים לתורה למען דעת וכו'. כי שם השם נקרא לך. המצפה לישועת השם, הרב אברהם יעקב בן מרדכי שלום יוסף מסדיגורה.
52:32 דובר 4 כמו כן, רבותיי, הגיעו ברכות מכבוד קדושת האדמו"ר מאלכסנדר שליט"א: מארגני חגיגת סיום הרמב"ם בבנייני האומה, ירושלים. לימוד הרמב"ם מסוגל לאמונה, כמו שכתוב: "וכל מצוותיך אמונה". וברמב"ם כתוב כל מצוות התורה, והשם יתברך יעזור שנזכה להשפעות טובות בגשמיות ורוחניות. כמו כן התקבלה ברכה, התקבלה ברכה מן האדמו"ר מנדבורנה. ברוך השם, כ"ה שבט תשמ"ט. לכבוד הרבנים הגאונים שליט"א, מארגני החגיגה המרכזית לרגל סיום לימוד הרמב"ם היומי, המחזור החמישי, בעיר הקודש ירושלים תיבנה ותכונן. ברכה ורחמים וחיים ושלום. תזכו להגדיל תורה ולהאדירה מתוך נחת והרחבת הדעת ולהרבות כבוד שמיים, ונראה בהרמת קרן התורה והחסידות, כעתירת כבוד קדושת מרן האדמו"ר שליט"א, והנני הכותב וחותם בפקודת הקודש. ובהמשך נשמע עוד אגרות ברכה שהגיעו מהאדמו"רים ורבנים. ועתה, אחיי ורעיי, קהל קדוש ונכבד, אתכבד בזה להזמין את ראב"ד בד"ץ אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, בעל... בעל שערי יצחק, הגאון הגדול, הגאון האדיר והחסיד רבי יצחק פלאקסר שליט"א, בבקשה.
חלק ג׳
34:04 · השמע המקורי
00:00 דובר 1 ועתה, אחיי ורעיי, קהל קדוש ונכבד, אתכבד בזה להזמין את ראב"ד בד"ץ אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, בעל שערי יצחק, הגאון הגדול, הגאון האדיר והחסיד רבי יצחק פלקסר שליט"א, בבקשה.
00:30 דובר 2 כבוד מרנן ורבנן. קהל קדוש. הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. הנה מה טוב ומה נעים. ביום שלישי שעבר, גם כן התכנסו אלפי יהודים ליום תפילה בבני ברק על פי קריאת גדולי התורה. להתפלל, לשפוך שיח לפני הקדוש ברוך הוא, בלבבות שבורים, במועקה נפשית. התכנסו אלפי יהודים לבקש לפני הקדוש ברוך הוא שיסיר את השנאת חינם בינינו. לעצור את המחלוקת שפרצה במחננו. התפללו בשברון לב, התפללו לפני ריבונו של עולם. לאיזה מצב הגענו? מחלוקת במשפחות. מחלוקת בין איש לאחיו. שפכו את לבם כמים לפני אבינו שבשמיים. הנה מה טוב ומה נעים. שבת אחים גם יחד להשתתף בשמחת מצווה זו. להשתתף בסיום הרמב"ם שלמדו עשרות אלפי יהודים. גדולים, תלמידי חכמים, עם ישראל, בני תורה, בני הישיבות. מה טוב ומה נעים להימצא במסיבה הזו, בשמחת מצווה זו. כמה גדולה זכותו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש שזכה... לא ללבות מחלוקת בישראל, לא ללבות שנאת חינם, להרבות תורה בישראל. סיום רמב"ם פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית, פעם חמישית, אם ירצה השם יחד עם משיח צדקנו נסיים גם את הרמב"ם הפעם השישית. מה טוב ומה נעים. נעים לראות את המחזה הזה, איך יהודים יושבים ביחד? לא מדברים כאן לשון הרע, לא מדברים על שנאת חינם. מדברים איך שוב פעם ושוב פעם להתחיל ללמוד ולסיים. תורת הרמב"ם, תורת-- תורה הקדושה שלנו. רבותיי, אחיי. הראשון, מורי ורבי, הגאון, ענק הרוח רבי מאיר שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה. לפני קרוב לשישים שנה, בשנת תרפ"ג, בכנסייה הגדולה בחודש אלול הכריז על לימוד דף היומי בכנסייה גדולה של כל חכמי גדולי פולניה ועוד ארצות, גדולי ראשי אגודת ישראל. לימוד דף היומי ומאז
06:19 דובר 2 כלל ישראל, עם ישראל מתחיל את הש"ס ומסיים את הש"ס, לומד את הדף היומי. מי היה הראשון שקיבל את זה באהבה? מורי ורבי היה אז עוד צעיר, עוד לא מלאו לו אפילו ארבעים שנה. אבל גדולי ישראל, אם בא גדול אוהב ישראל ומציע בשביל כלל ישראל כולם ביחד לשם איחודו של כל ישראל ללמוד דף אחד, כולם קיבלו את זה בשמחה, לא בשנאה, בשמחה! בברכה. הראשון, ידוע שכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א, האמרי אמת זכר צדיק וקדוש לברכה, בראש השנה תרפ"ד, הסבא קדישא החפץ חיים זכר צדיק וקדוש לברכה, אמר לרבי מאיר שפירא: "רבי מאיר, אני מקנא בך. זכית במסכתות שהיו מיותמות, מסכתות של קודשים, מסכתות קשות שיהודי עמך אף פעם לא למדו את זה. ודאי למדו תלמידי חכמים גדולים למדנים, אבל העמך היהודים, אותן המסכתות לא למדו אותן. היו עומדות מיותמות בארונות הספרים של עמך ישראל. מה אמר לו עוד אז? בגן עדן יש שמה כיסאות, כל כיסא, כיסא של ברכות, של שבת. על כל כיסא יש שם המסכת. דע לך, הכיסאות הללו של קודשים הם עדיין ריקים. ודאי יושבים בגן עדן לומדים, למדנים, צדיקים. אבל הגן עדן הוא בשביל כולם. אין אצלנו בני תורה, לא בני תורה. כל היהודים יש להם חלק בתורה.
09:24 דובר 2 כל היהודים זכאים לשבת על הכיסאות בגן עדן. רש"י בפרשת כי תבוא אומר שמה בסוף: שמעתי, ביום שמשה רבנו נתן את התורה לשבט לוי באו ישראל וטענו למשה רבנו: ואנחנו? רק לשבט לוי? ואנחנו גם כן רוצים את התורה. גם אנחנו בתוך כלל ישראל. אמר להם משה רבנו: נכון, היום הזה נהיית לעם. כל עם ישראל יש לו חלק בכל התורה, בתורה שבכתב, בתורה שבעל פה, בבבלי ובירושלמי וגם ברמב"ם. בא, ייבדל לחיים ארוכים, בא האדמו"ר מגור, כבוד קדושת אדמו"ר מגור שליט"א, הקדוש ברוך הוא ישלח לו רפואה שלמה, ותיקן ללמוד גם תלמוד ירושלמי. רבותיי, גם לפני התקנה, אתם יודעים כולם, היו גדולים שלמדו ירושלמי, תלמוד ירושלמי, אבל כל עם ישראל, הירושלמי היה עומד בארון הספרים מיותם, מסכתות מיותמות. בא האדמו"ר מגור ואמר ותיקן בכנסייה הגדולה: "כל עם ישראל ילמד גם בתלמוד ירושלמי", ואותם הכיסאות בגן עדן של לימוד ירושלמי עכשיו לא יהיו ריקים ריקנים. בשביל כל עם ישראל יש כיסא של ירושלמי. בא כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ותיקן ללמוד גם את הרמב"ם. שמעו רבותיי, רמב"ם. כל למדן יודע, לומדים רמב"ם. כל ישיבה יודע שצריכים לתרץ את הרמב"ם, השגות הראב"ד. כל תלמיד חכם יודע שצריכים להתאבק בדברי הרמב"ם. אבל רבותיי, בכלל ישראל היו אלפי אלפי יהודים שהרמב"ם היה רק לקישוט בארון הספרים. בא כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א ואמר: הרמב"ם הוא גם כן נחלה של כל ישראל. כל אחד לפי דרגתו. כל אחד לפי השגתו. לומד את הרמב"ם, התחילו, סיימו, נתחיל ונסיים. גם הכיסאות בגן עדן של הרמב"ם הם לא רק בשביל ראשי ישיבות. הכיסאות הם בשביל כל עם ישראל, כולם יחד עם הרמב"ם. כך ביקש דוד המלך נעים
13:41 דובר 2 זמירות ישראל. אומרת הגמרא ביבמות צ"ו, גם בסנהדרין, גם בירושלמי שקלים. דוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא. אמר, אומרת הגמרא ביבמות, רב יהודה אמר רב, מאי דכתיב פסוק בתהילים "אגורה באהלך עולמים". אגורה באהלך, באוהל של הקדוש ברוך הוא עולמים, לעולם. שואלת הגמרא: וכי אפשר לו לאדם לגור או לדור בשני עולמים? עולמים? גם עולם הזה, גם עולם הבא. וכי אפשר הדבר הזה? אלא, שמעו את לשון הגמרא, רבותיי. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה. כך ביקש דוד המלך. בשקלים יש הגרסה הלכה בעולם הזה, שכל תלמיד חכם שאומרים דבר הלכה או שמועה בעולם הזה, שפתיו דובבות בקבר, בקבר, קבר. תוספות אומרים שהנשמה למעלה, על ידי שלומדים, על ידי שמזכירים שמועה בשם אומרו, אז שפתיו דובבות בקבר. זאת הייתה הבקשה של דוד מלך ישראל להזכיר בשם הנאמר את השמועות שלו בבית הכנסת ובבית המדרש. מפני שעתק לנכד המשקלים, בבית הכנסת יאמרו תהילים, תפילות דוד, בבית המדרש יזכירו הלכות בשמו, אז אגורה באהלך עולמים. כמה תורה על הרמב"ם נתפסה במשך אחרי התיקון הזה של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. ספרים שלמים על הרמב"ם, ספרים שלמים, חיבורים גדולים עמוקים על הרמב"ם. כל ישראל למד הלכות הרמב"ם, כל ההלכות, הלכות קודשים, הלכות זרעים, הלכות טומאה וטהרה. כמה טהרה הכניסה התקנה הזאת בתוך כלל עם ישראל. מי זכה לדובב שפתי הרמב"ם בקבר בעולם הבא? האם לא האדמו"ר מליובאוויטש? הרי זכה על ידי התקנה הזאת אגורה באהלך עולמים. בעולם הזה ובעולם הבא, לא רק אצל קומץ קטן, לא רק אצל נקודה אחת, לומדים כל עם ישראל. כמה יש כוח. הפריון נמתה לאדמו"ר מליובאוויטש מפיו של הרמב"ם. הרי הוא נמצא
18:14 דובר 2 כאן ושם ואומר: יש כוח, יהודים, יש כוח לרבי שלכם, שעל ידו, בזכותו, דובבו שפתיי בקבר, שאלפי אלפי יהודים לומדי הרמב"ם. יהודים יקרים, אני מהרהר. אני חושב אם חובה עליי להגיד או לא. אבל חושב שחובה עליי להגיד. הרי לפני כמה חודשים מעל המקום הזה, מעל הבמה הזאת, ביזו את אחד מגדולי הדור! קדוש השם! שימיו לרבות הלילות כולם קודש לקרב את ישראל לאבינו שבשמיים. אין מקום נידח שיד ליובאוויטש לא מגיעה לקרב רחוקים, ביזו! וקהל שהיה כאן, שהיה נוכח כאן והם גם תלמידי חכמים, לא מיחו. חובת מחאה עלינו. לא קיימו חובת המחאה לשמוע בביזיון גדול הדור שיודע כל התורה כולה בנגלה ונסתר. חובה עלינו למחות אם משמיצים עדה קדושה, עדה שלמה, משמיצים את הרבי שלהם בלי בושה. אומרים עליהם עובדי עבודה זרה. אה! לא רוצה להגיד את המילה. קיבלתי מכתב לפני שבועיים, שבוע, מאחד מיקירי ירושלים, תלמיד חכם, ביתו בית של חסד. הרב משה ב-- והשם ישמרני ויחייני ויקיימני, כותב לי: "בדידי הוה עובדא. הייתי בברית מילה. ישבו שמה בחורי ישיבות, שאלו אותי 'נגעת ביין שעומד על השולחן?'" כך הוא כותב לי. כולכם מכירים אותו? הרי הוא יהודי כולו תורה, יהודי כולו עבודה, יהודי כולו חסד. ובדידי הוה עובדא. ראיתי קבוצה עוברת דרך בית הכנסת חב"ד וצעקו בקול רם: עובדי עבודה זרה. האם זה מותר? האם אין למחות על זה? מי הכניס את השנאה הזאת? אוי ואבוי לנו. ועכשיו שנאה בין אח לאח, בין חרדים לחרדים. והתקשורת הטמאה הזאת, התקשורת השונאת יהודי דתי בתכלית יותר מאשר גוי שונא יהודי. מה היא אומרת? מלחמת ח' בח', חרדים וחרדים. הם ששים ושמחים. צחקו על משמטם. אוי ואבוי למה הגענו.
23:28 דובר 2 הגמרא ביומא דף ס"ט עמוד ב' וגם בסנהדרין ס"ד. הגמרא אומרת כשעלו מן הגולה כתוב בנחמיה "ויזעקו אל ה' אלוקיהם בקול גדול", בקול גדול. מה אמרו? אומרת הגמרא, אמר רב יהודה אמר רב, הם אמרו "בייא בייא". כך לשון הגמרא. זהו ביטוי, לשון של צעקה, כמו וואי וואי. זהו מי? יצר עבודה זרה. בית המקדש ראשון חרב בשביל שעבדו עבודה זרה. זהו שהחריב את בית המקדש. זהו שקליה שרף את ההיכל, היכל של בית המקדש. זהו שקטל את הצדיקים. כל הצדיקים, כך כתוב, כל הצדיקים שנהרגו אז. זהו שעל ידו גלינו מארצנו. מה יעשו? רוצים לבטל יצר הרע של עבודה זרה. צעקו בקול גדול בייא בייא. נפלה פתקה מן השמיים: אמת. אומרת הגמרא בסנהדרין, שם הוא חותמו של הקדוש ברוך הוא. אמת. אתם צודקים, צריכים לעשות משהו נגד היצר הרע של עבודה זרה. והגמרא מספרת שם כל הסיפור איך ביטלו עבודה זרה, את היצר הרע של עבודה זרה. רבותיי, הגמרא ביומא ט' עמוד ב' אומרת בית מקדש ראשון חרב בשביל שלוש עבירות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. בית מקדש שני, שעסקו בתורה ובמצוות וגמילות חסדים. תשמעו, בתורה למדו הרבה תורה, במצוות עסקו בהרבה מצוות, בגמילות חסדים הרבה הרבה. למה חרב? אומרת הגמרא בשביל שנאת חינם. ללמדך ששנאת חינם שקולה כמו שלוש עבירות החמורות הללו. בית המקדש השני חרב. אנחנו בגלות קרוב לאלפיים שנה, מתפללים בכל פעם משיח שיבוא. עברנו שמדות, גזרות. עברנו את השואה האיומה הזאת שנהרגו צדיקים, קדושים, ילדים, אבות, אמהות. האם עוד לא די זה? האם צריכים עוד שנאת חינם? בייא, בייא, בייא, בייא, למה שהגענו. עלינו למחות! לגרש את השנאת חינם.
27:35 דובר 2 לגרש את החרב איש באחיו. למחות! לא באלימות, לא לתת שנאת חינם. איך שאומרים, אם הוא שונא אותי, אני אשנא אותו. כולנו יהודים, בני אב אחד כולנו. אבל לא יצאנו ידי מחאה. אני מבקש, יש לי בקשה מכל הקהל הקדוש הזה שיעמוד, יקום על רגליו, כולם תקומו על רגליכם. מחאה, תגידו שלוש פעמים: אנחנו מוחים, אנחנו מוחים, אנחנו מוחים.
28:25 דובר 3 אנחנו מוחים.
28:36 דובר 2 אחיי, רבותיי, תאמינו לי שמתוך כאב לב אמרתי את הדברים הללו. כאב לב. אנחנו עומדים עכשיו לפני בחירות חדשות, בחירות לעיריות. רבותיי, נזהר משנאת חינם, נזהר מהלשנות, נזהר מלהשמיץ עדה קדושה, נזהר מלהשמיץ גדולי עולם, קדושי ישראל. נוסיף חיילים לתורה, נוסיף ללמוד דף היומי, ירושלמי, רמב"ם. איש את רעהו, הפסוק בישעיהו, יעזורו ולאחיו יאמר חזק. נחזק אחד את השני. אחיי, כשגומרים ספר בחומש אומרים בקול רם: חזק, חזק ונתחזק. כשגמרנו עכשיו היום משתתפים בסיום הרמב"ם נגיד חזק, חזק נתחזק בלימוד תורה שבעל פה, דף היומי. חזק, נלמד ירושלמי כפי תקנת אדמו"ר מגור שליט"א, כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א. נתחזק בלימוד הרמב"ם ביסודו של כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. חזק, נתחזק באמונת הקדוש ברוך הוא, נאמין בהשם יתברך. חזק, נאמין בצדיקי הדור, בהשם ובמשה עבדו. נתחזק, נאמין באמונה שלמה בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו ממש. נגיד כולנו וכל העולם, כולנו כולנו: חזק, חזק ונתחזק, חכמיי ורבותיי. נכון, אלו הן, אלו הן התשואות הבלתי נפסקות, ואלו הן התגובות הנמשכות ללא סוף על הדברים חוצבי להבות האש. על הדברים ששמענו מפי הגאון האדיר, ראב"ד בד"ץ של אגודת ישראל וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון האדיר רבי יצחק פלקסר שליט"א, שבדבריו, רבותיי, רבותיי, בדבריו הוא היה לפה למאות אלפי שלומי אמוני ישראל וכל גדולי ומורי הדור שליט"א. ועל דבריו, ועל דבריו יורשה לי, אני הקטן, לומר את מה שאומרים חז"ל: בתחילה אומר ה' שפתי תפתח ולבסוף הוא אומר יהיו לרצון אמרי פי. פי זה ראשי תיבות של הגאון רבי יצחק פלקסר. יהיו לרצון אמרי פי בפני השם ושנזכה לגאולה השלמה והאמיתית במהרה בימינו, אמן. עד כאן, רבותיי, בגדר מה שניתן לומר במילים ומה
33:09 דובר 2 שלא ניתן לומר במילים לא אומרים.
חלק ד׳
5:08 · השמע המקורי
00:00 דובר 1 אנחנו במחזור החמישי. חמישי אותיות ישמח, ואנחנו עוברים אל המחזור השישי. השישי אותיות ישיש. ישיש וישמח. רבי אברהם פריד, בבקשה.
01:36 דובר 2 משה אמת, משה אמת ותורתו אמת. משה אמת, משה אמת ותורתו אמת. הויי, הוי, ליי, ליי, ליי, ליי, ליי, לידימו. הוי, הוי, הוי הוי טרירה לילה. איי, איי, איי, משה אמת ותורתו אמת. משה אמת ותורתו אמת. הוי דיריי לה ליילה, לייליי לה ררררי, אוי אוי דיריי לה לייליילריידילה. או! ווה! איי יי, משה אמת ותורתו אמת. משה אמת ותורתו אמת. אוי אוי! לה ריינה ריי לילידימו. אוי אוי אוי אוי דידירלדילה. דידילי ליי דאי ליי דאי ליי לייללי לוי ריי דם אוי דאי דה איי יי דיריי דה. הוואו הוי! משה אמת ותורתו אמת. משה אמת ותורתו אמת.
03:36 דובר 2 אוי אוי! ליי ריינה ריי לילירימי, אוי אוי אוי דירי ררה לילה. משה אמת ותורתו אמת. משה אמת ותורתו אמת. איי דאי די ריי ריי לה ריי ליי ליי ליי לו ריי די רם אוי די רם איי ליי לה די רה רה. הופה! ריי די ריי די רה רה. הופה!
04:06 דובר 3 עוד חמור? בסדר. בום.
04:59 דובר 2 למה? בסדר. בום!