הרב פרץ חן | איך אוכל משפיע על האופי של הילדים שלנו? - פרשת שמיני

00:00 שלום לכם. לפעמים אנחנו מאוד מאוד רעבים ורואים צלחת בורקסים ואוכלים בורקס ועוד אחד ועוד אחד, ואחר כך הבטן צועקת: הצילו! כואבת לנו הבטן. לעומת זאת, כשאוכלים איזה אוכל בריא, כמה ירקות, איזה לחם בריא, מרגישים בבטן אחר כך הרבה יותר נעים, הרבה יותר רגוע, הרבה הרבה יותר שליו. בשיעור היום נדבר על אוכל. איזה אוכל כדאי לאכול ואיזה אוכל פחות כדאי לאכול. אבל לא רק בהקשר של הבריאות הגשמית. על זה דיברנו הרגע. נדבר בעיקר בהקשר רוחני ועמוק יותר, ובעיקר בעיקר נראה את ההשפעה וההשלכה של המאכלים האלה על הילדים שלנו. כי הכלל הוא שכל דבר גשמי משתלשל מאיזה מקום רוחני. אז אם לאוכל יש השפעה מהירה על הבטן שלנו, יש אוכל שעושה טוב ויש אוכל שעושה פחות טוב, אז גם בבחינה רוחנית יש מאכלים שעושים לנו טוב רוחנית ויש מאכלים שעושים לנו לא טוב רוחנית. ובא למשל ההוכחה שלכל דבר גשמי יש איזשהו שורש, מקור, חיבור למשהו רוחני. דוגמה אחת שתמחיש את זה: חז"ל אומרים, כתוב בגמרא, שכל בעלי החיים שנמצאים ביבשה יש אותם גם בים. אומרת הגמרא: חוץ מהחולדה. חולדה יש ביבשה אבל אין בים. עכשיו לומר משפט כזה זה לקחת ריזיקה מאוד מאוד גדולה. למה? הרי חז"ל שאמרו את זה לא צללו בכל הימים ובדקו שיש שמה את כל בעלי החיים ש-ש-שביבשה חוץ מהחולדה. אז תארו לכם אם פתאום מישהו ימצא חולדה בים, יתברר שהם לא צדקו חלילה, או מישהו יוודא שבעל חיים מסוים לא קיים בים, אז יגיד שחז"ל אמרו משהו לא נכון חס ושלום. איך אמרו משפט כזה ולקחו אחריות כזו גדולה בלי בכלל להתבלבל? אלא מה? חז"ל היו אנשים קדושים. הם לא רק

02:19 ראו דברים איך הם נראים כאן בעולם סביבנו, הם גם ראו את השורש הרוחני של כל דבר, והם ידעו שלכל דבר גשמי יש איזשהו שורש רוחני, והם ראו שביבשה יש את כל בעלי החיים. הם ראו אבל שבשורש הרוחני של הים יש את כל בעלי החיים חוץ מהחולדה. הם הבינו והסיקו מיד שאם ב-ב-במצב הרוחני של הים יש את כל בעלי החיים אבל אין חולדה, אז ברור, מכיוון שהכל מחובר והכל קשור, שגם כאן למטה בעולם הזה ישנם בים את כל בעלי החיים חוץ מהחולדה. לכן הם אמרו את המשפט הזה בכלל בלי להתבלבל. אז אם כן, אותו דבר בהקשר של האוכל. בדיוק כמו שבגשמיות יש אוכל שעושה לנו בריאות והרגשה טובה וקלילה ונעימה, ויש אוכל שעושה הרגשה כבדה ולא נעימה בבטן, כך זה גם: יש אוכל שמבחינה רוחנית מרים אותנו למעלה, ויש אוכל שמבחינה רוחנית מוריד אותנו כלפי מטה. למשל, מצה. עוד מעט חל חג הפסח, ובחג הפסח כתוב בספר הזוהר שמי שאוכל מצה שמורה, מצה שמורה הכוונה אותן מצות עבודת יד, המצות העגולות שמכינים אותן בעבודת יד, שמי שאוכל מצה כזו בליל הסדר, אומר הזוהר, זה מביא לו רפואה וזה מביא לו אמונה. זה כמו זריקה של אמונה לתוך הווריד שלנו. זה מביא הרבה עוצמה של-של קדושה וטהרה וחיזוק האמונה. בסך הכול מה אכלתי? אכלתי קמח ומים. זה הכל. אלו הם רכיבי המצה. אין שם שום דבר נוסף. אבל לאכול את זה בזמן שהתורה קבעה שצריכים לאכול את זה, זה מרים אותי למעלה הרבה יותר גבוה. זה מחזק אותי באמונה וגם זה מביא לי רפואה. לא סתם אחד מהמבצעים ש-ש-של הרבי מליובאוויטש, כמו למשל מבצע תפילין

04:32 לדאוג שכמה שיותר יניחו תפילין, מבצע כשרות לאכול כשר בבית, מבצע אה מזוזה לבדוק שהמזוזה תהיה כשרה, מבצע אהבת ישראל. ישנו מבצע של הרבי שנקרא מבצע מצה, שמטרת המבצע הזה היא לדאוג שכמה שיותר יהודים יאכלו בפסח בליל הסדר לפחות כזית אחד של מצה שמורה עבודת יד. למה זה כזה חשוב? כי זה מאכל של אמונה. זה מאכל של רפואה שקיים רק פעם בשנה, אז אי אפשר לוותר עליו. ולכן רואים שבחב"ד מאוד משתדלים בזה לדאוג ולחלק ולדאוג שכמה שיותר יהודים יאכלו מצה שמורה עבודת יד בלילה הקדוש שנקרא ליל הסדר. זאת אומרת, הנה דוגמה על מאכל שהוא מאכל שמרים אותנו לגבהי גבהי גבהי גבהים. אבל באותה מידה ישנם גם מאכלים שיכולים מ-מבחינה רוחנית להוריד אותנו כלפי, כלפי מטה. כשאוכלים חס ושלום לא כשר, משהו לא כשר, אז המאכל הלא כשר הוא מרסק את האמונה או מחליש את האמונה, הוא יוצר באדם תכונות לא טובות. אני ראיתי מחקר מעניין שהמחקר הזה אומר שבשואה הנוראית הא-האותם נאצים ארורים, יימח שמם וזכרם, נתנו לחיילים שלהם לאכול בשר של חיות טורפות. לא, לא רק של פרה ו-ו-ו-ועוף, אלא בשר של חיות טורפות במטרה להכניס בחיילים שלהם את טבע האכזריות. זה מעניין שביהדות כל בעלי החיים שאנחנו אוכלים שהם כשרים הם בעלי החיים שהם לא בעלי חיים טורפים, כי לאוכל יש השפעה. זה משפיע עליי, על ההתנהגות שלי וגם, זה גם זה ממש משהו גשמי. זה משהו שמשפיע על ההתנהגות, על ה- על ההתנהגות ה-ה-הפיזית של הבן אדם, אבל גם מבחינה רוחנית זה משפיע על האמונה של, של בן אדם. למשל, אמ אחד מהדברים שיש עליהם דיונים הלכתיים על רמת הכשרות שלהם זה חלב

06:57 נוכרי. חלב נוכרי זה חלב שיהודי לא פיקח על תהליך החליבה, והחשש ההלכתי של זה שייתכן שיערבבו יחד עם החלב הזה חלב שהוא לא כשר, מכיוון שיהודי לא פיקח על החליבה. ויש על זה דיונים הלכתיים, וגדולי הפוסקים דנו על זה: האם, אה, האם היום אולי זה כן מותר, כי היום בדרך כלל המחלבות הן מודרניות ואין שמה ערבובים של חלב. יש אומרים שבשעת הדחק, שאין ברירה אחרת ואין משהו אחר, אפשר להקל. יש אומרים שלא. דיונים שלמים סביב זה. אבל ישנה, אה, אה, ישנה אמרה מהרבי הריי"צ, הרבי הקודם, שהרבי מליובאוויטש ציטט את זה במכתבים ודיבר על זה, שכאשר אוכלים חלב עכו"ם אז זה מחליש את האמונה. זה מעורר ספקות באמונה. אפילו ראיתי מכתב של הרבי, שהרבי כותב למישהו להשתדל לא לתת לילדים, לנוער, חלב עכו"ם. למה? הרבי אומר, גם ככה הנוער, הנוער היום כל כך מבולבל, והיום בזמננו רואים את זה בצורה הכי חזקה. הנוער מבולבל, עסוקים בשטויות, לא יודעים מה נכון, מה לא נכון. אז הרבי אמר שם במכתב: למה לבלבל עוד יותר את מי שכבר גם ככה מבולבל? ולכן, אם כן, הגישה של הרבי בצורה ברורה: לעשות כל מאמץ שלא יקבלו חלב, חלב נוכרי. יש איזה שאלות? גם אבקת חלב נוכרי. יש רבנים שאומרים שזה יותר קל, ויותר, יש יותר סיבה להתיר את זה. יש כאלה שאומרים ממש לא, זה, זה חמור באותה מידה וצריכים להיזהר מזה מאוד, מאוד. אנחנו בחב"ד מאוד מקפידים לא לגעת, לא בחלב נוכרי ולא באבקת חלב נוכרי, והסיבה לזה היא כי זה גורם לחלישות באמונה. מאכל לא כשר משפיע, אז בניגוד למצה, שזה אוכל שמעיף אותנו למעלה, המצה,

09:07 האוכל שהוא לא כל כך כשר, הוא לא חלק כשרותית, הוא מנמיך אותנו למטה. אפילו יש סיפור על משפחה, משפחה של יהודים יראים ושלמים, שאחד מהילדים התחיל פתאום לשאול שאלות באמונה, וכאילו, וההורים נבהלו. מה הוא? מה הוא לא מאמין מספיק? ההורים נורא, נורא נלחצו מזה. הם פנו לרבי מליובאוויטש, והרבי אמר להם לבדוק מה הילד שלהם אוכל, והם שמו לב, הם לא, התברר להם, בהתחלה הם לא שמו לב, שאחד מהמאכלים שהוא מאוד, מאוד אוהב, הם קונים לבית, אז אמנם היה כשר אבל כשרות מאוד, מאוד ירודה ומינימלית. הם החליפו את ה, את המוצר, והפסיקו השאלות, כי יש קשר ישיר בין מה שהאדם, מה שהאדם אוכל לבין האמונה שלו, לבין חוזק האמונה שלו. ואם כן, המשימה שלנו כהורים לבוא ולדאוג שהילדים שלנו יאכלו לא סתם כשר, כמה שיותר כשר, ברמה כזו שאין עליה שאלות. אם זה רמת כשרות ירודה שיש כאלה שכן ויש כאלה שלא, עדיף לטובת הילדים שלנו להביא להם דברים שהם ברמת כשרות טובה, כי זה משליך על האמונה, על הנפש שלהם, על האמונה שלהם בקדוש ברוך הוא, על החשק שלהם להתפלל, על החשק שלהם ללמוד תורה. זה משליך על זה בצורה מאוד, מאוד ישירה. ולכן כשאנחנו עושים קניות לבית, הרי רוב מה שהילדים אוכלים זה מה שנמצא במדפים בבית, ומי קונה את זה? זה לא, מי זה? אנחנו ההורים. זה לא מישהו חיצוני, אנחנו ההורים. אז כשאנחנו מסתובבים בסופר ועושים קנייה לבית, אז נדאג להכניס שמה כמה שיותר מוצרים בכשרות שהיא כמה שיותר, שיותר טובה, כי זה ישפיע וישליך על הילדים שלנו. ראיתי אפילו מהרבי שהרבי אומר שזו תפקידה המיוחד של האמא בבית, כי הרי מי

11:12 מתעסק עם האוכל כל הזמן? האמא. אז זה תפקידה של שני ההורים, תפקיד של האמא, הרבי מדגיש שמה, אבל תפקיד שלנו ההורים. והרבה פעמים זה שנכנסים לבית מוצרים שהם לא בכשרות הכי טובה זה מחוסר שימת לב. הולכים לסופר, רואים, קונים, אבל צריך לשים לב לדברים האלה. יש הרבה, הרבה מוצרים שיש איתם בעיה, ש, ש-- בעיה כשרותית. פתאום מגלים שבכלל זה חלבי ולא ידענו שזה חלבי, וזה אפילו חלב עכו"ם, אבקת חלב עכו"ם, כן? זה דברים שהרבה פעמים מתבלבלים, בפרט שהיום יש הרבה מוצרים דומים. יש גבינות למשל, יש גבינות בולגריות, לא משנה כרגע את שם המחלבה, שיש בשתי קופסאות וזה ממש דומה. יש אחת שזה בכשרות מהודרת, מהדרין, ויש באריזה ממש דומה בכשרות שהיא בכשרות רגילה, שזה, שזה אבקת חלב נוכרי. מי שאוכל את זה הוא סומך על הרבנים שמתירים את זה. הוא יעשה את מה שהנחו רבותיו, אבל מי שמחפש להדר בכשרות, בפרט מה שהילדים שלנו אוכלים, צריך לפתוח עיניים. יש גלידות היום, יש סוג של גלידה מאוד יוקרתית, שיש את אותה גלידה שיש בכמה טעמים בכשרות ממש מצוינת. מגנום, מגנום. יש מגנום בכשרות בד"ץ העדה החרדית, כשרות מאוד, מאוד טובה, ויש גם מגנום שהוא כשרות ירודה, חלב, אבקת חלב נוכרי. אז הילד שלי רוצה גלידה, רוצה מגנום, אז אני אכוון אותו למגנום המהודר. למה להכניס לו סתם בלבולים? למה? אז יש רבנים שמתירים? נכון, אבל יש רבנים שאומרים שזה בעייתי. אז אם אני מחפש להביא לילדים בריא, אוכל כמה שיותר בריא, ושלא יאכלו שטויות, ופחות, פחות מלוואחים ובורקסים כי זה לא בריא, פחות מנות חמות כי זה לא בריא, אלא דברים יותר, אבוקדו, ירקות ודברים יותר

13:18 בריאים, והרבה הורים משקיעים בזה אנרגיה ולא מוותרים, אז לבריאות הרוחנית שלהם על אחת כמה וכמה. יש היום וופלים, יש וופלים שנקראים לואקר, סתם, מכירים. אז יש כאלה שהם אבקת חלב נוכרי. ויש גם שני סוגים של הוופל הזה שהם בכשרות מסוימת שהיא כשרות מהדרין. אז אני עומד בסופר מול המדפים, יש לי את זה ואת זה מולי, אז תפקידי, אז האחריות שלי, לקחת את המוצר היותר כשר. אז אולי הטעם קצת שונה, אז מה? אבל משהו הרבה יותר מהותי עומד מאחורי זה. הילדים יאכלו כשר. זה יעשה להם בפנים הרבה יותר אמונה פנימית. לא סתם כתוב בקשר לפרשת שבוע, בקשר למאכלים לא כשרים, כתוב, כתוב שזה מטמא אותנו. ומהלשון בתורה לומדים שזה לא רק מטמא אותנו, זה מטמטם אותנו: ״ונטמתם בם״, ונטמטם בם. זה מטמטם אותנו, כי אוכל כזה גורם לטמטום רוחני פנימי. ולכן, אם כן, המסקנה של השיעור הזה והמסר של השיעור הזה, שצריכים לדאוג להכניס לבית כמה שיותר מאכלים בכשרות מהודרת. זו אחריות שלנו על הילדים שלנו, לתת להם אמונה הרבה יותר חזקה. אז למה שלא נעשה את זה? נדאג גם לאוכל בריא בגשמיות, אוכל מזין ובריא, פחות מרגרינה ודברים לא בריאים. ולא פחות מזה, נדאג שייכנס להם לפה אוכל בכשרות טובה, מהודרת, ונזכה מהם בעזרת השם להרבה הרבה נחת. ואגב, הזכרנו קודם גם שהזכרתי בשיעור קודם על מצה. נדאג גם, נמצאים עוד מעט בפסח, שהילדים יאכלו, והשכנים והמסובים איתנו בליל הסדר, ולכל מי שיש לנו קשר איתו, שנדאג לארגן להם מצה שמורה עגולה, עבודת יד, לליל הסדר. כמו שאומר הזוהר, שזה מאכל האמונה וזה מאכל הרפואה. אז שנזכה לבשורות טובות, להרבה הרבה נחת מהילדים שלנו,

15:33 שנזכה בפסח הקרוב, ועוד הרבה לפני, לשבת יחד בסעודה עם החטופים היקרים שנמצאים בעזה, שבליל הסדר כבר יהיו איתנו, הרבה לפני, אבל אז בוודאי ישבו איתנו בליל הסדר המרכזי בעזרת השם. והלוואי שזה יהיה בית המקדש השלישי, ואז נזכה להיות, ואז גם תהיה תחיית המתים עם כל הנרצחים שנחטפו מאיתנו בתקופה האחרונה, ושהפצועים יהיו בריאים, ונזכה להרבה הרבה ברכה והצלחה לעם ישראל. אם אתם מרגישים שהמסר של השיעור מדבר אליכם ויכול לתת את הערך הזה גם לאחרים, שתף חבר, שתפי חברה. שיהיו בשורות טובות. כל טוב. תודה רבה. להתראות.