הרב פרץ חן | כך נעצים את שולחן השבת בזמן המלחמה

00:00 שלום לכם. אז הרגעים הכי משפחתיים זה כמובן שולחן השבת שלנו. יושבים סביב שולחן עם אוכל טעים, אווירה מיוחדת שאין אותה כל השבוע עם אורחים לפעמים והרגעים האלה אותו שולחן שבת זה העוצמה המשפחתית שלנו. זה מה שמביא את הכוח לכל המשפחה להמשך השבוע וגם להמשך החיים. אבל בתקופה הזו של המלחמה השולחן יכול להפוך לקבינט המדיני ביטחוני, לקבינט המורחב, לקבינט המצומצם. כל העיסוק יהיה סביב הידיעות האחרונות והסרטונים שראינו על על התקיפות האחרונות ומה, מה על העסקאות שהולכות להיות או שלא הולכות להיות והכל, הכל יכול להיות סביב זה. וזה מאוד מאוד טבעי כי זה מאוד מעניין. זה מאוד מרתק. זה מה שמעסיק את כולנו. לא מאה אחוז שעות ביממה, אלא מאה חמישים אחוז שעות ביממה. הראש שלנו סביב זה מאוד, מאוד, מאוד. אבל אפשר גם לעשות משהו אחר. אפשר גם ששולחן השבת בתקופה הזו יהפוך לרגעים מעצימים, רגעים של כוח, של תעצומות נפש, רגעים שבהם יקבלו כאלה כאלה מסרים משמעותיים שימשיכו איתם בעזרת השם, גם בתקופה הזו, גם להמשך השבוע וגם בעזרת השם לכל החיים. כל דבר אפשר לראות אותו בשני כיוונים. דברים בעזרת השם בסוף זה ייגמר. ויהי רצון שייגמר טוב וייגמר כמו שצריך ובלי אף חייל שייפגע, אף חיילת שתיפגע, אף יהודי ויהודייה שייפגעו בעזרת השם שיהיה רק נסים והצלחה לעם ישראל. אבל בסוף זה ייגמר. ומה, מה החוויות שיישארו איתם אחר כך? אני אני עכשיו תוך כדי שאני מוסר את השיעור אני נזכר במלחמת המפרץ שהייתי גם אז ילד. ומלחמת המפרץ הייתה מלחמה שמאוד מאוד הלחיצה את העם היושב בציון. אנשים נלחצו, אנשים אטמו את החדרים, אה עשו בכל בית היה חדר אטום את המסכות

02:13 נגד הגזים הרעילים שפחדו שיגיעו אלינו מעיראק. ואני אני נזכר כילד בילד קטן מהחוויות שנשארו לי אז. ואצלינו בבית שהיינו נכנסים לחדר המוגן אז היינו נכנסים לתוך החדר וזה היה הזמן לשבת שמה ולהוציא, להוציא אוכל. ו-ו-ו-וזה היה. היו רגעים שהמשפחה לקחה אותם בצורה מאוד מאוד נעימה וקלילה ורגועה ועד היום נשאר לי חוויות דווקא דווקא נחמדות מאותה מלחמה. גם לא היו לימודים אז גם זו הייתה חוויה, כמובן, כן, כילד. אבל אני זוכר חוויות טובות ויש מקומות כנראה ששידרו שם הרבה, הרבה לחץ והרבה היסטריה, וזה החוויות שאיתם נשארו הילדים. אנחנו רוצים להשאיר אצל הילדים חוויות חזקות, חוויות מעצימות, חוויות שייתנו להם גם כוח להמשך הדרך. ניקח את המילה בעזה, את המילה עזה. עזה זו מילה עם הקשר מאוד, מאוד שלילי, במיוחד עכשיו. אבל אותה מילה בעזה היא גם המילה בעזרת השם. זו אותה המילה. אפשר להדגיש אותה בעזה, מלחמה, כאב, דברים קשים שקורים. אפשר את אותה מילה עם עם עם ראשי התיבות זה יוצא את המילה בעזרת השם מילה חיובית. כל דבר אפשר לקחת את הכיוון הזה ואת הכיוון האחר והמטרה שלנו בשולחן השבת שלנו עם הילדים להדגיש את היופי ואת החיוך שקיים עכשיו. זה דורש מאיתנו הכנה לחפש סיפורים מיוחדים, סיפורים מעצ-- מעצימים, סיפורים מדהימים שמתרחשים דווקא עכשיו, ולעשות מהם בשולחן השבת משהו מדהים. משהו וואו. תשמעו מה קרה, אתם לא מאמינים מה קרה. למשל בשבוע שעבר חייל, חייל מילואים ש שנמצא באשקלון ומשרת אה משרת פה עכשיו באזור שהוא מתעסק הרבה הרבה שנים עם הדפסת ספר התניא. הספר הקדוש, ספר התניא, שהוא התורה שבכתב של תורת החסידות, ספר שאנחנו עוד מעט ב-בתאריך י"ט בכסלו אנחנו נחגוג

04:27 את חג הגאולה של בעל התניא, מי שחיבר את ספר התניא. זה ספר שהרבי הורה להשתדל ולהדפיס אותו בכמה שיותר מקומות ברחבי העולם. עד היום הספר הודפס בלמעלה משמונת אלפים מקומות בעולם, הספר הודפס. כמות ההדפסה שלו היא, היא מקום שני אחרי התנ"ך, וזה הודפס במקומות שונים ומשונים. והרבי גם הורה שבעתות מלחמה, כשמגיעים לשטחים מסוימים גם שם להדפיס את ספר התניא ולחלק את זה לחיילים שנמצאים שם. התניא הודפס בצור ובצידון שבלבנון, התניא הודפס ב-באזור ביירות, התניא הודפס באזור תעלת סואץ, בכל מיני מקומות שבזמן המלחמות, מלחמת, מלחמת, אה, יום הכיפורים, מלחמת לבנון הראשונה, כשחיילים הגיעו לשמה אז גם דאגו להדפיס שם את ספר התניא. והרבי אמר שכאשר מדפיסים את ספר התניא, שזה הספר עוד פעם תורה שבכתב של החסידות, הספר הכי מרכזי בתורת החסידות, זה מו-מושך את הגאולה לעולם. זה מזכך ומטהר את אותו מקום שבו מדפיסים את הספר. הרבי ראה בזה חשיבות עליונה. אז חייל, חייל מילואים שגר באזור הצפון והוא משרת עכשיו כאן באזור, באזור, אה, באזור הדרום עכשיו, והוא שנים מת-מתעסק עם הדפסת ספר התניא, אז הוא החליט שהוא מדפיס את ספר התניא בעזה. ושבוע שעבר למרות שאמרו לו חברים, "מה? איך תעשה את זה? לא הגיוני", זה להביא לשם מכונת, מכונת, אה, מדפסת גדולה, זה ציוד שצריך להביא לשם. זו לוגיסטיקה לא פשוטה, אבל אותו חייל התעקש והחליט ושבוע שעבר והתפרסם כזה סרטון, הוא הדפיס את ספר התניא על חוף ימה של עזה, ממש בשבוע שעבר. זה דבר מדהים איך יהודי אומר איך אני עכשיו אכניס אור בתקופה הזו, יכניס עוצמה בתקופה הזו, שהיא תקופה שיש בה כל כך הרבה דברים לא נעימים. אני

06:36 אקח ספר כל כך קדוש, ידפיס אותו במקום כל כך נמוך ואני אכניס גם שמה את הקדושה והטהרה שאותו ספר קדוש מושך לכל מקום שבו מדפיסים אותו. זה סיפור שאפשר בהחלט לספר אותו בשולחן שבת, לספר על ספר התניא, לספר על הדפסת ספר התניא, לעשות שיעורי בית, לספר על מקומות בעולם ש, שהדפיסו את הספר הזה. במדגסקר, בהונולולו, זה שמות של מקומות שרשום בכל ספר תניא כתוב בסוף איפה הדפיסו אותו. המקומות שהזכרתי עכשיו רשומים שם כמקומות שבהם הודפס ספר התניא. אפשר לספר את זה ו-ו-ו-ו-ולהציף את העניין הזה כל כך ולהראות להם תראו איזה יופי מה מתרחש עכשיו. ישנו גם, אה, אה, סיפור שממש לאחרונה, אה, ש-שבוע שעבר הוא קיבל איזשהו, איזשהו כיוון נוסף בעלילה על גברת שממש די בתחילת המלחמה, גברת מאשקלון התקשרה לאחד מבתי חב"ד בעיר, אחד השליחים בעיר אשקלון, והיא אמרה לו, היא התחילה לבכות בטלפון. "אני רוצה להדליק נרות שבת. אף פעם לא עשיתי את זה. לא יודעת איך עושים את זה. בבקשה תבואו, תיתנו לי נרות, תסבירו לי איך עושים את זה", ממש בכתה בטלפון שהיא רוצה לעשות ל-להדליק נרות שבת, וההקלטה הזו התפרסמה וריגשה המון אנשים ברחבי הארץ. הרבה אנשים זה גם בטוח גרם לכמה להרבה להדליק נרות שבת. בשבוע שעבר פגשתי איזה יהודי, יהודי, מתנדב, איש רפואה, איש הצלה מארצות הברית שהגיע להתנדב בארץ, והוא אומר לי אני הוא אומר לי אתה אומר לי בבקשה תעביר מסר לאותה גברת מאשקלון כמה היא השפיעה על נשים בארצות הברית. אז אמרתי לו במקום שאני אעביר לה את המסר, שאשתך תאמר לה את זה. זה יעשה לה הרגשה הרבה יותר טובה. אז הוא אמר אוקיי,

08:41 אז אשתו שלחה הקלטה באנגלית לאותה גברת ואומרת לה את לא מבינה מה עשית. את פשוט לא מבינה מה עשית. אין לך מושג על כמה נשים ברחבי העולם את השפעת השפעה חיובית להדליק נרות שבת. ואז הוא שלח לי את ההקלטה של אשתו שהיא אומרת לאותה גברת באשקלון כמה עוצמה היא עשתה עם ה עם ה עם הבכי שלה שהיא רוצה להדליק נרות שבת. אז דאגתי דרך אה אה מי שמכיר את אותה גברת להעביר לה את אותה הקלטה, והיא שלחה בחזרה הקלטות לאותה גברת בניו יורק והיא אומרת אני כולי צמרמורות. מה ככה? לא, לא התכוונתי. עשיתי משהו כל כך קטן, לא חשבתי שזה יגיע לכאלה מקומות. זה סיפור כל כך מרגש על פעולה קטנה של אישה אחת שכאב לה בלב שהיא רוצה להביא נרות שבת, וזה כל כך כאב לה, כל כך היה חשוב לה. ו וזה התפרסם בכל העולם היהודי ועשה רעש וחיזק כל כך הרבה נשים יהודיות. זה סיפור שאפשר לספר אותו בשולחן השבת ולעשות מזה וואו גדול! על על שלקחת מזה את הכוח הגדול שיש למעשה חיובי אחד קטן שיכול להשפיע על כל רחבי העולם. זה בדיוק המקרה. וככה אנחנו כהורים נחשוב לפני שבת סיפור או שניים חזקים, עוצמתיים, שמתגלגלים עכשיו ו ו ונספר אותם בשולחן השבת. נעשה מהם עניין גדול. להכניס הרבה, הרבה חיוך בתקופה הזו. מישהו אתמול אה אתמול שלשום אה מישהו סיפר לי שפתחו איזושהי קבוצת וואטסאפ שבה שולחים אך ורק עדכונים חיוביים ובשורות משמחות ממה שקורה עכשיו. רק דברים חיוביים, רק דברים שמחים. כי אנשים קשה להם עם כל הידיעות הקשות שצפות כל הזמן. זה דבר מאוד מאוד יפה, כי את

10:38 המציאות לא נשנה. השאלה מה ניקח איתנו הלאה. ואם מתמקדים בדברים החיוביים שיש, כמובן אסור להתעלם ממה שקורה וצריכים לומר תהילים על המצב באמת ולכאוב את כאבם של אחינו בני ישראל שהכאב של כולנו, אבל יחד עם זה המסרים שצריכים להדגיש בשביל לקבל שמחה, ביטחון ואופטימיות, ובעיקר מה שצריכים להעביר לילדים זה את אותם מסרים עוצמתיים וחיוביים, כי כל דבר שקורה אפשר לראות אותו בעזה ואפשר לראות אותו בעזרת השם. זו אותה מילה, אבל עם משמעות שונה לגמרי. השבוע יהיה י' בכסלו. י' בכסלו זה חג הגאולה של האדמו"ר השני לבית חב"ד, הרבי האמצעי, בנו של בעל התניא. לפני זה, בט' בכסלו זה יום פטירתו גם ויום לידתו גם. זה שבוע של הרבי האמצעי, הרבי האמצעי היהודי, שאמרו עליו שאם היו חותכים לו את האצבע חלילה לא היה נשפך משם דם, אלא הייתה נשפכת משם חסידות. הוא היה שקוע בעולם החסידות, בעולם התורה, בעולם הסוד, הסוד של התורה. הוא היה יהודי שכל דבר שהוא ראה הוא ראה את הקדוש ברוך הוא שבזה. לדוגמה בוא נאמר שאנחנו קמים בבוקר, יוצאים החוצה, רואים את השמש. איזה יופי! שמש מאירה זורחת או יוצאים בלילה ורואים את הירח. יפה מאוד. אז כשאדם רואה שמש וירח, מה אדם רואה? רואה שמש, רואה ירח? בסדר, שמש וירח אין משהו מיוחד. אנחנו מכירים את זה כבר. מי שלומד קצת חסידות פתאום מגלה שהשמש והירח זה לא סתם. למשל, הרי ישנם בעולם שני צורות איך הקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם. ישנה הנהגה ניסית וישנה הנהגה טבעית. הנהגה טבעית. יש טבע שיש טבע שמתקיים כל הזמן. הכל נראה רגיל, אותו דבר יום אחרי יום. לפעמים קורים ניסים. עם

12:45 ישראל אנחנו עם שמורגל בניסים. כן, חנוכה, פורים, ניסים כל הזמן עם מלחמת המפרץ בעזרת השם מלחמת חרבות ברזל שנראה ניסים גדולים. מה ההבדל בין השמש לירח? השמש היא כל בוקר זורחת ובערב שוקעת יום אחרי יום, כל הזמן. אין בה שינויים. הירח לעומת זאת, היא כל סוף חודש נעלמת. כל תחילת חודש חוזרת. בירח רואים חידושים, בשמש לא רואים חידושים. מסבירה חסידות, השמש מסמלת מראה על ההנהגה הטבעית שבה השם מנהיג את העולם. אפילו הירח שמתחדשת מראה על החידושים שיש בעולם, על הניסים שיש בעולם. יהודי שלמד קצת חסידות, דוגמה על הנושא הזה. פתאום כשהוא רואה את הירח בלילה הוא לא רק רואה ירח. אה נכון, ירח. ירח זה קשור לניסים. זה מראה על ניסים. זה דבר שמתחדש. זה מראה על הניסים שהקדוש ברוך הוא עושה בעולם. לא סתם עם ישראל הוא נמשל ללבנה, לירח, כי אנחנו עם של ניסים. וככה יהודי רואה את השמש. אה השמש זה מראה על ההנהגה הטבעית שהשם מנהל את העולם בצורה כאילו טבעית כזו רגילה. באמת שהכל זה הוא, אבל הוא מראה את זה בצורה טבעית. זה אותה שמש ואותה ירח. אבל אני יכול סתם לראות שמש וירח, ואני יכול גם לראות בשמש ובירח דברים עוצמתיים, דברים מעבר. מסרים הרבה יותר גדולים, הרבה יותר חזקים, הרבה יותר מעצימים, הרבה יותר יהודיים. וזה אם כן המשימה שלנו. המשימה שלנו, אם כן, לקחת את הדברים ולחפש את היופי, את העוצמה, את הטוב, את הדבר החזק, את הדברים החזקים כל כך שמתרחשים עכשיו ואותם נביא לשולחן השבת שלנו. נעשה שיעורי בית מראש, נחפש, נחפש דברים אם אין לנו. למרות שהדבר הרשתות והחדשות מוצפות בדברים מדהימים שקורים

14:49 לא מצאנו בקלות. נחפש, נעשה חיפוש, נמצא דברים ואת זה נביא לשולחן השבת שלנו ונעשה מזה וואו גדול ונספר את זה בצורה עוצמתית כמה שאפשר וזה יעשיר אצל הילדים שלנו עוצמות של יהדות, עוצמות של נתינה, עוצמות של טוב, עוצמות של מסירות, דברים שילוו אותם גם עכשיו וגם יתנו להם כוח ותעצומות נפש גם בעזרת השם להמשך החיים שלהם ואלו הם הזכרונות שיישארו להם מהתקופה הזו. ויהי רצון שבעזרת השם בעזרת השם לא נצטרך לחפש סיפורי ניסים, סיפורים מופתיים, סיפורים מדהימים שאלו הם הדברים היחידים שיתרחשו בפועל בשטח. רק דברים טובים, רק דברים ניסיים שבעזרת השם יחזרו כל החטופים יחזרו בקלות בלי שום קושי בסיפור הזה. שבעזרת השם לא ייפגע אף חייל שאף שערת ראשו של אף חייל, אף חיילת לא ייפגעו. לא ייפגע אף יהודי. שבעזרת השם נראה ניצחון גדול לעם ישראל. שנזכה כבר לביאת משיח נזכה לגאולה השלמה ואז גם נזכה לתחיית המתים ויהיו איתנו כולם. את השיעור הזה שתפו אותו הלאה. אני חושב שהמסר הזה הוא מאוד, מאוד חשוב לכל בית יהודי. תשתף עם חבר, שתפי עם חברה זה יעשה להם גם אני בטוח טוב ושמחה וחיוביות גם בבית שלהם. אז שיהיה בשורות טובות ובעזרת השם ננצח. כל טוב.