חיבור למהות | פרק 4 | שנאה עצמית

00:00 דובר 1 חיבור למהות, פרק נוסף. מה נשמע, שרה'לה?

00:03 דובר 2 בסדר, מה שלומך?

00:04 דובר 1 ברוך השם. כיף, אה, כיף להיפגש איתך ולדבר איתך. מה אכפת לי אם זה גם עם מיקרופון?

00:11 דובר 2 בכללי את ממש אוהבת, אה, לראיין, לעשות פודקאסטים, לדבר.

00:14 דובר 1 אני לא מראיינת.

00:15 דובר 2 לא, בכללי, אבל את אוהבת את הפלטפורמה.

00:17 דובר 1 כן, אמרתי לך, כבר עברתי מאה פרקים. אני ממש מרגישה בתוך ה...

00:22 דובר 2 בכללי, בחייך, מאה פרקים?

00:23 דובר 1 שעשיתי פודקאסטים, כן.

00:25 דובר 2 וואו, איזה אלופה! וגם עשית בלייב עכשיו ב-

00:28 דובר 1 עשיתי בלייב ל-

00:29 דובר 2 בסמינר שליחות.

00:30 דובר 1 כן, זה היה משהו מטורף. המצאתי איזשהו רעיון של פודקאסט סגנון פלייבק, בלי באמת לדעת מה זה הולך להיות.

00:38 דובר 2 תתארי את האקשן.

00:39 דובר 1 ואז כמה דקות לפ-- היה לי איזשהו כיוון שאני הולכת ל-לשאול שאלה, ואז אם יש מישהי מהקהל תרצה לדבר על זה, היא תעלה ואני אעשה איתה כ-- עשר דקות של מאחורי השליחה. ו-ואז כמה דקות לפני כן אמרתי, בואו נעשה משהו אחר. לקחתי את השמות של כולם, הכנסתי את זה כאילו להגרלה, גלגל מזל שרואים על המסך והגרלה, ומי שיצא בהגרלה פשוט באה, עלתה לבמה, והיה לי איתה עשר דקות. הפעלנו סטופר-

01:10 דובר 2 וואו.

01:10 דובר 1 וזה היה-

01:11 דובר 2 מטורף.

01:12 דובר 1 מרתק. אני אומרת כאילו-- אחר כך חשבתי לעצמי איך עשיתי את זה, כי זה היה-

01:16 דובר 2 זה להיכנס ולצאת.

01:17 דובר 1 להיכנס לאישה, לצאת, כאילו ממש אה מה-- כאילו בלי, בלי השוואה, אבל כשמדברים עם ה, עם הרבי ביחידות כזה, זה היה כזה. כאילו, וברוך השם כן הבאתי עוד פעם עם הסקרנות ועם הכל. אמ, מה רציתי לדבר איתך? עשינו פרקים, את הראשונים, ואז פרסמנו פרק על דימוי גוף.

01:40 דובר 2 וואו, איזו הצפה של תגובות. האמת שהייתי בשוק. לא, לא צפיתי את זה.

01:43 דובר 1 אז הייתה לי התלבטות. אה, אני כאילו אתן-- אגיד ב-- את הזה. אחרי שערכתי את זה, אה, הייתה לי התלבטות עם למה אני משתפת את זה. שאלתי את עצמי את השאלות, אמ, וגם התייעצתי עם בעלי אם לשתף, ועם עוד גיסה חמודה שאמרתי שאני רוצה שהיא תשמע את זה מהמקום. גם ביקשתי ממך, כאילו לשמוע ש-שזה באמת באמת ממקום שיכול לעשות טוב. אמ, ובגלל שאני הייתי במקום שאני, אמ, עברתי את הדבר, למרות שאני בסיפור חיים כל הזמן ועם הדימוי ועם כל ה... עם כל החיים שאני עוברת בחיים שלי. אז אמרתי אם אני במקום שאני יכולה, אה, זה יכול לעשות טוב ל-- אפילו למישהי אחת, אני, אני אפרסם. ואנחנו גם לא פודקאסט כזה, הוא עדיין לא התפוצץ, אז כאילו אנחנו הוא, הוא לא...

02:37 דובר 2 מאפשר לנו.

02:38 דובר 1 מי ישמע, אנחנו יכולים לדבר מה שאנחנו רוצות. אמ, אז, אז כן. אז, אז שחררתי את זה עם הרבה הרבה תפילה לקדוש ברוך הוא. באמת, באמת הייתי שם עם הרבה תפילה שזה ייגע במקומות, ל-- באנשים הנכונים. ואז התחלנו לקבל תגובות.

02:54 דובר 2 כן, האמת שזה היה באמת-

02:56 דובר 1 שמה שהדהים אותי זה שנגע בנשים שכאילו אני דיברתי על דימוי גוף מהמקום של שמנה. כאילו השיח היה מאוד, אה, של על שומן. ושלחו לי תגובות נשים רזות, כאילו שמבחינתי אם אני אחשוב על דימוי גוף אצלן זה אמ, אמ-

03:13 דובר 2 מה הגבתי לך על זה? זה מישהי

03:15 דובר 1 לא, לא משנה, לא חשוב שנגיד.

03:17 דובר 2 לא, ב-ב-בנות שכתבו שהן במשקל נמוך. אז אמרתי לך, אני במשקל שבכיתה ג' לא היינו. אבל בסדר, טוב.

03:24 דובר 1 אבל ואנחנו לא יוד-- ואנחנו לא שופטות כי אנחנו לא יודעות מה, מה, איפה זה פוגש אצל כל אחד.

03:30 דובר 2 נכון.

03:30 דובר 1 אז אם זה ככה, אם זה עשה שם ריפוי. ואז אמרתי, אמ, אוקיי, נחשפתי ואני שיתפתי וכאלה. אז בואו נשתף קצת כאילו ב...

03:39 דובר 2 בואי נסלים את זה.

03:40 דובר 1 לא, לא מהמקום של להסלים, אבל אני לא יודעת אפילו אם שיתפתי אותך את זה פעם שדיברנו בינינו. כל ה, ה, כל הסיפור הזה של הרואה ואינו נראה וכל הזה, זה ליווה אותי אחר כך, אה, מה זה ליווה אותי? ליווה ומלווה אותי שנים, אבל אז הייתי במקום של שנאה עצמית, כאילו ממש ממש שנאתי את עצמי. ואז יום אחד אני זוכרת שהבן שלי הגדול, אה, יום אחד הוא גם ראיתי שהוא מתבייש, כאילו הוא סיפר לי שהוא מתבייש בי או משהו כזה.

04:11 דובר 2 וואו.

04:11 דובר 1 עכשיו מאוד שמחתי שהוא פתוח איתי. זאת אומרת כאילו מאוד מאוד ריגש אותי שהוא פתוח איתי.

04:18 דובר 2 זה ממש מכווץ.

04:19 דובר 1 אבל, אבל זה, אבל זה היה לי כואב ואז הבנתי שזה גם קשור אליי, כי הוא מאוד, מאוד. אני אומרת התקשורת שלנו היא בלוטוס. מה שאני, המערכת הפעלה שלנו היא מאוד מאוד דומה. אמ, ואז יום אחד אני זוכרת מושי הייתה בת שבע, זה לפני חמש שנים. ישבתי איתה ועשיתי איתה כזה סקר של שאלות מאחד עד עשר. סיפרתי לך את זה?

04:44 דובר 2 תמשיכי. נראה לי שכן.

04:45 דובר 1 עשיתי לה סקר מאחד עד עשר כמה היא אוהבת. אז היה "כמה את אוהבת את הבית?" "כמה את אוהבת את בית הספר?" את החברות, את המורות, את האחים, את-- כל מיני כזה שאלות. זה היה כזה סקר חמוד והכל היה כזה תשע, עשר. אז אני אומרת לה, "וכמה את אוהבת את עצמך?" היא אומרת לי, "מאתיים." אני קיבלתי חץ ללב.

05:09 דובר 2 איזה יופי.

05:10 דובר 1 כאילו של התרגשות. עכשיו, עכשיו זה היה בצורה שאני-- שאמא שלה באותו זמן היא מינוס מאתיים. כאילו תחשבי, תביני את הפער. ואני זוכרת שממש התחלתי לבכות והתרגשתי ושמחתי וזה. ואז שאלתי את שלושת הבנים. יש לי שלושה בנים מעליה.

05:27 דובר 2 הבלוטוס. מה, מה?

05:28 דובר 1 הבלוטוס שבע. עכשיו זה-- שהוא אוהב את עצמו. עכשיו זה ילד מוכשר, יפה, שכאילו אלוקים שם עליו אה לא יוד--

05:36 דובר 2 כתר.

05:37 דובר 1 כתר שכל דבר שהוא נוגע בו הוא מוכשר בו, והדימוי העצמי שלו הוא שבע. הילד השני, שהוא מערכת ההפעלה של אבא שלו, עשר. והילד השלישי תשע, כי הוא לא רוצה להיות גאוותן. הבנת את ה...

05:52 דובר 2 אבל מושי מאתיים.

05:53 דובר 1 אבל מושי מאתיים.

05:54 דובר 2 הבנתי.

05:55 דובר 1 בקיצור, אני זוכרת את עצמי שאז אני אומרת, "חמודה, אה, תודה להשם שהיא לא נשרטה ממך ושהיא אוהבת את עצמה. אבל אם את רוצה שזה ימשיך, שהיא ככה תאהב את עצמה, תתחילי לעשות עבודה עם עצמך." אה, הם גם שאלו אותי כמה אני. עכשיו לא אמרתי להם מינוס מאתיים כמובן. מה פתאום. אמרתי להם שאני חמש. למה? כי יש לי אותה, ארבעתם, ואת, את בעלי. אז אני חמש, והם לקחו את זה מאוד קשה, שזה מאוד נמוך כאילו.

06:26 דובר 2 זה נמוך. למה באמת בחרת להגיד על עצמך המספר חמש?

06:29 דובר 1 כי אמרתי לך, כי יש לי את ארבעתם ואת, את אבא שלה. הם כאילו יוד--

06:33 דובר 2 אבל זה לא עונה על השאלה כמה את אוהבת את עצמך.

06:36 דובר 1 בסדר, ברוך-- מה רצית שאני אגיד מינוס מאתיים?

06:39 דובר 2 לא. לא יודעת.

06:41 דובר 1 כי חיפשתי-

06:42 דובר 2 לא, לא, ברור שלא.

06:42 דובר 1 חיפשתי גם משהו להתלות שאני אוהבת. אז כן, באיזשהו מקום עם כל השנאה העצמית והכל, בלידות כשילדתי והיו לי לידות טבעיות וזה, שם היה לי כן חיבור שאני וואו. ובהורות גם הייתה לי הרגשה של מקום שהתחברתי אליו, שאני, שאני אמא טובה ושאני אוהבת את הילדים ואני עושה איתם דברים והכל זה. אז שכן היה לי שמה מקום של, אה-

07:05 דובר 2 של אהבה.

07:05 דובר 1 חס וחלילה חס ושלום אהבה עצמית. חס וחלילה, זה נראה גס מאוד. ואז תפסתי את עצמי ואמרתי, "חמודה, אם את לא רוצה לסרוס את..." זאת אומרת, כאילו התחלתי לעשות פעולות של תהליך ולהתחבר ולאהוב את עצמי, אה, בשביל לא לדפוק את, את ה-- כאילו עם מטרה שהיא לא קשורה אליי, היא קשורה לבת שלי. הבנת?

07:26 דובר 2 אני שומעת אותך ואומרת שזה מעניין מה שאת אומרת, כי לדעתי כל מי שישמע אותך וגם אני, שאני מכירה אותך, לא יחווה ממך את, את הפער המטורף הזה. ואני כאילו, אני-- ואני כן חושבת שאנשים בסוף הם איזשהו שיקוף גם של חלקים מתוכנו. זאת אומרת שאם אני כן יכולה לחוות ממך אפילו אהבה עצמית, כאילו ממש בפשטות.

07:46 דובר 1 היום.

07:47 דובר 2 נכון, אבל-

07:47 דובר 1 את לא מכירה אותי לפני חמש שנים.

07:50 דובר 2 א', מושי הייתה אצלי, היית מביאה אותה כל פעם.

07:52 דובר 1 אבל לא, לא היית-- הייתי במינוס.

07:55 דובר 2 אבל לא היית כאילו כבויה.

07:55 דובר 1 ידעתי לעשות. לא, אז איפה היה? איפה ה-- טוב שאת שואלת את זה, כי, כי היה, היה מאוד הפרדה. יש את חני שאסור לה להיות, שהיא תופסת מקום בעולם והיא, והיא, ושם היא הייתה דפוקה. זה חני הדפוקה. ויש את חני עם כל הכישרונות שהקדוש ברוך נתן לה.

08:11 דובר 2 חני בייעוד שלה, כאילו.

08:12 דובר 1 שחני, שהיא קיבלה הרבה מתנות מהקדוש ברוך הוא והיא משתמשת בהם. אז אני בהפקות ואני בעשייה ואני, ואני הייתי ברשת, עשיתי תוכניות ונהייתי גם מוכרת כזאת וזה, אבל זה, זה-

08:24 דובר 2 שתי חלקים שונים.

08:26 דובר 1 אבל בהפרדה כל כך של ממש חני הדפוקה, והזנתי את חני הדפוקה הזאת בשנאה ובבריחה ממנה. ויש את חני עם הכישרונות של הקדוש ברוך הוא. אחרי שיצאתי לעצמאות, שזה הכל, הכל באותן שנים, זאת אומרת, כאילו הכל, כל התהליך, פתאום נהיה לי חיבור. זו אותה חני שיש בה גם את זה וגם את זה.

08:46 דובר 2 וואו.

08:47 דובר 1 ופה מתחיל להיות חיבור ומתחיל להיות פה תהליך ו-ו-עשייה מאוד, כאילו של מהמודעות שאני אומרת שמושקי היא המנטורית שלי, כי היא בעצם הייתה התמרור של שהסתירה-- הזעזוע הזה שהקדוש ברוך הוא הביא לי. תתפסי את עצמך עכשיו בידיים, כי אם תמשיכי להיות שקועה בעצמך וב-ב-ב-ב-בשטויות שלך זה, זה יעבור.

09:08 דובר 2 שיתפת את מושי?

09:08 דובר 1 וזה כבר עבר. כן, בטח. מושי יודעת. ו-ו-וזה גם עבר לבן שלי. וש-- זה גם היה לי עוד מראה שכאילו שראיתי שמה שאני זה עובר אליו. אמ, ואז עשיתי שמה עבודה ותהליך ו-ו-ו-וגם הסיפור עם החצאית. כאילו ה-הרבה דברים ש-- התחלתי לעשות לעצמי, אני מטפלת בעצמי עם כתיבה אינטואיטיבית.

09:32 דובר 2 וואו, תספרי לנו מה זה אומר?

09:34 דובר 1 אה, מה זה אומר? קודם כל מבן אדם שלא כתב שנים, שנים לא החזיק עט ביד, כי אני תמיד אמרתי שאני לא יכולה לכתוב ואני רק במחשב, כי אני כל הזמן במחשב. ה-ה-- כל הסיפור הווירטואלי והפיזי הוא מאוד, מאוד נוכח. ברמה שהייתי כותבת משפט כי הייתי צריכה לכתוב פתק לילדים, זה היה כואב לי היד. ממש ממש ברמה הזאת. אמ, ואז ראיתי סרטונים, אה, כאילו לא יודעת, כנראה ראיתי משהו של-- על כתיבה אינטואיטיבית ואני רואה אנשים כותבים תודות וכותבים וכותבים וכותבים. אז הייתי עושה כתיבה מאוד יפה וכותבת הרבה במחשב, אבל לא ביד. ופעם אחת... מתי התחלתי את הכתיבה? ב-- אחרי השביעי באוקטובר, אה, עכשיו אחת, מושקי ניימאר, בחורה מקסימה, לא יודעת אם את מכירה אותה, עשתה מעגלי נשים. לפני, פעם אחת באתי אליה למעגל נשים. אני, יש דברים שהאינטואיציה שלי קוראת לי, אני הולכת.

10:35 דובר 2 שזה גם אגב מדהים איך שאת מוכנה כזה לטעום את הכל.

10:39 דובר 1 מה ש-

10:39 דובר 2 בפשטות כזה.

10:40 דובר 1 כן, מה ש, מה שמסקרן אותי אני הולכת. הלכתי למעגל שלה לפני, בקיץ, ומאוד, מאוד נהניתי. ואז אחרי השביעי באוקטובר, אחרי שאני, אני יצאתי מהש-- מהדאון שלי, אמרתי אני אתחיל להגיד לאנשים גם לצאת. ואז אמרתי לה, "בואי תעשי מעגל נשים." אז היא אומרת לי, "לא, מה פתאום. אני בדאון וזה. אולי עוד כמה חודשים." משהו כזה. אמרתי לה, "לא, תעשי, אני מגיעה." כאילו, כאילו קבעתי לה, נעצתי לה יומן. "שבוע הבא את עושה?" ואז היה מעגל והגעתי והיא דיברה שם ו-ו-והיא נתנה שם תרגיל של כתיבה אינטואיטיבית, וקצת זמן לפני כן ראיתי כמה סרטונים, אמרתי יאללה, את תנסי, כאילו, ת-תנסי, מקסימום תצליחי. ישבתי ועשיתי את הכתיבה. זה היה, זה בעצם חמש דקות שאת כותבת כל, כל, כל, כל מה שיוצא לך.

11:27 דובר 2 זה את עושה עם הילדים בחוגים.

11:29 דובר 1 אני רואה.

11:30 דובר 2 עם הגדולות, עם הבנות וזה. זה אחד הכלים המדהימים. אוקיי.

11:33 דובר 1 מטורף. ואז אני כותבת, זה בעצם כתבת חמש דקות ואז את לוקחת מתוך החמש ד-- ממה שכתבת ויצא לך בלי שטויות, כאילו, את לוקחת משפט אחד וחמש דקות נוספות. וואו, היה לי כיף. עבר בסדר, לא כאב כל כך, היד קצת כאבה, ואז אמרתי אני קונה מחברת ואני עכשיו ארבעים ימים הולכת לעשות את זה. כאילו נכנסתי לזה כי ראיתי שיש משהו בארבעים ימים. וזה היה מדהים ופשוט ישבתי והתחילו לצאת שם דברים של פשוט טיפול, ממש ממש ברמה של טיפול. לא שאני אומרת אנשים ש-- אני בעד ללכת לטיפול ולאנשי מקצוע. לי הרגיש שאני כאילו סוחבת עם עצמי כל כך הרבה ואין לי אפשרות באמת בחיים עכשיו להרשות לעצמי ללכת לטיפול ולהתרסק.

12:16 דובר 2 אבל אני כן יכולה להגיד שבסוף בסוף אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו. אני לא אומרת את זה ב-- לאנשים לא ללכת לטיפול, אבל אני כן חושבת שאנחנו, שבן אדם שכן יש לו את הכוחות ואת המודעות, אז אנחנו המטפלים הכי טובים, יש לנו את היכולת התרפייתית מכל דבר אגב.

12:32 דובר 1 זה מטורף וזה מטורף ברמה של, של אה, שפשוט הגעתי לכל מיני מקומות ולכל מיני סיפורים שעלה לי, כי בעצם כשאת כותבת וכותבת יוצא לך תת מודע.

12:42 דובר 2 מביאה לך.

12:42 דובר 1 ממש עולה תת מודע. סיפור שהיה לי עם הבן שלי, כל מיני דברים מטורפים. ו-ו-וגם תודות הרבה, כאילו את מאוד מאוד-- נתתי לעצמי את ה, את המקום של הכתיבה, ואחרי תקופה איזה מישהי אמרה לי, את יודעת שיש אה-- אה, וגם הרבה, הרבה שיח כזה עם חני הקטנה, כי, כי נראה לי הרי חיבור עם חני הקטנה. הרבה עלה שם שיח כזה. ואז מישהי אמרה לי, את יודעת שאם את כותבת ביד החלשה, אני, אני שמאלית, אני כותבת ביד שמאל.

13:12 דובר 2 אה, וואלה?

13:13 דובר 1 כן. והיא אומרת לי, אם את כותבת עם היד החלשה, זה בעצם תת המודע שלך כותב.

13:18 דובר 2 נכון.

13:19 דובר 1 תקשיבי, אמאל'ה-

13:21 דובר 2 מה שיוצא שם.

13:22 דובר 1 ואבאל'ה. רוח הקודש. כאילו אני אומרת לך, אני לפעמים קוראת-

13:27 דובר 2 שישוב, בואי.

13:27 דובר 1 אני קוראת את ה-- לפעמים את המחברות שלי, רוח הקודש אני קוראת לזה, עולה שם כמו רוח הקודש. כאילו, כאילו אין לי מושג. אני בעצם מעבירה את היד שלי ליד החלש-- את העט ליד החלשה ומתחילה לכתוב, כי אני שואלת. אני גם ממש עושה את זה בתשאול, ודברים שיוצאים שם הם לא-

13:47 דובר 2 וואו, זה מטורף.

13:48 דובר 1 ודרך הכתיבה אני התחלתי לספר סיפורים מחדש.

13:50 דובר 2 אבל תראי, אם את רגע נותנת את התרגיל כאילו כמו שהוא, את בעצם כותבת ביד-- שואלת שאלה ביד החלשה-

13:56 דובר 1 אני כותבת, כותבת בעצם את הכתיבה אינטואיטיבית, מה שעולה לי, איך אני מרגישה, מה קורה איתי, מה זה, מה זה. ואז אני באה, אצלי זה גם, אני קוראת לזה חני הקטנה. התת מודע שלי זה חני הקטנה. כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה. ואז אני שואלת אותה, מה קורה? ואז היא עונה לי, ואז זה זה. ואז כאילו אנחנו ב-ב-בהתכתבות ואני מעבירה את העט מיד ליד. ו-ו-ודרך זה התחלתי לכתוב סיפורים מחדש על החיים שלי. זאת אומרת שזה-

14:21 דובר 2 בעצם זה בעצם הטיפול.

14:23 דובר 1 אפילו את הסיפור הטראומטי שהיה לי עם החצאית.

14:27 דובר 2 ספרי אותו.

14:27 דובר 1 פשוט, עכשיו אני התחלתי לספר סיפורים מחדש, וחני הקטנה אומרת לי, "את משקרת, זה לא היה. הסיפור האמיתי היה כמו ש-- כמו שהיא מספרת." עכשיו, בסוף בסוף הסיפורים זה איך שאנחנו מספרים לעצמנו.

14:38 דובר 2 ברור.

14:39 דובר 1 כל חוויה וכל זה, זה בסוף הפרשנות שלנו. אמ, אני לא יודעת אם אני רוצה לפתוח נושא אחר, אבל כאילו ה-ה-ה-- בקיצור, סיפור כואב שקרה לי. אני באה ומספרת אותו מחדש, ופעם אחת ישבתי-- ואת הסיפור עם החצאית שהיה לי, אני ישבתי וכתבתי אותו מ-מ-מחדש, ואני ש-- הרגשתי התנגדות פנימית.

15:01 דובר 2 וואו.

15:01 דובר 1 פשוט התנגדות פנימית, ואני המשכתי והמשכתי וכתבתי שזה היה לנו היום הכי כיף. אני ואמא שלי, והיא עפה עליי והיא קנתה לי מלא בגדים והיה לנו יום כיף, ואז החלטתי שאני עושה שיחות כיף עם הילדים. משהו מטורף, מטורף. ו-ו-ואז אה, אה, שאלתי אותה, מה את אומרת? היא אומרת לי, תראי, את-- בהתחלה אני רציתי לצעוק עלייך שאת משקרת. בסוף שחררתי. ראיתי שזה עושה לך טוב, שחררתי.

15:26 דובר 2 וואו.

15:27 דובר 1 כזה שיחה. עכשיו זה נשמע שאני אישה הכי הזויה, אבל זה פשוט מרפא ברמה שאני סיימתי את הכתיבה, באותו ערב-- כתבתי "אמא שלי עפה עליי." עכשיו, אמא שלי לא-- אמא שלי אישה מקסימה ומהממת, אבל היא לא עפה, כאילו לא עפה נקודה. לא, לא מה שאני בחוויה שלי. אוקיי, עוד פעם, בסיפור שלי. בערב מישהי מדברת איתי בטלפון, היא אומרת לי, פגשתי אתמול את אמא שלך בחתונה ואין לך מושג איך היא עפה עלייך.

15:53 דובר 2 די.

15:54 דובר 1 עכשיו זה-- תראי מה זה, כאילו מ-מ-מקום של כתיבה, זה מטורף. זה פשוט כלי מטורף וריפוי וטיפול ו...

16:02 דובר 2 דיברת עם אמא שלך אחר כך או שלא?

16:04 דובר 1 לא, עדיין לא.

16:05 דובר 2 כאילו עשית את החוויה עם עצמך.

16:06 דובר 1 לא, לא, זה תהליך שאני עוברת עם עצמי. אני, אני עוברת מולה, כשאני רוצה ל-ל-לעבור מולה את הריפוי שלי ואת ה-- ואת התהליך ואת הכיבוד הורים וכל זה. זה שלי, כמו שבסוף הפודקאסטים. היא שומעת את הפודקאסטים? לא, לא נראה לי. פחות. אמ, אולי כן שמעה? תשמע, תשמע שאני אוהבת אותה. אני אשלח לה את זה. תשלחי. כן. תראי, אני היום במקום גם, אמ, את יודעת, יש לנו בתהליכים שלנו שיש לנו, אה, עברנו דברים בחיים ואנחנו כועסים. היום אני כל כך מודה על מי שאני ומה שאני, ש-- על כל אחד מהתחנות שעברתי וכל מי שפגע בי בדרך, לא בכוונה או כן, כל מי שהיה לי בתהליך אני בהודיה גמורה אליו. אני שולחת לו פרחים. את יודעת כמה פרחים אני שולחת בשישי במחשבה? וואי וואי. למלא אנשים. וזה- זה גם. וזה כיף. בסוף לדעת שכל בן אדם שהוא "פגע" במירכאות, הוא שליח. הוא שליח. שליח ל-ל-- בעצם להביא את ה- מי שאני היום זה בזכות זה. נכון. בסוף כל אחד מוציא מאיתנו את באמת את האור שלנו. אהמ. וככל שאנחנו יותר בטוב אז פחות אנשים שליחים שם. אבל אם אנחנו לא ב, לא ב-בינדו שלנו, לא במרכז, אז יהיו הרבה שליחים בדרך. כן, וזה בסוף הכל מבפנים. אז מה, איך את מרגישה עם כל הפתיחות שלי אלייך? כל הכבוד. של הפודקאסט שאני עוברת אצלך? א', אני מ-- אני, כאילו, הרבה מהדברים שמעתי ואני מרגישה שזה כל כך משמעותי. אני כל כך שמחה שאנשים ישמעו את זה גם וזה לא נשאר רק ב-ביני-- בינינו. אהמ. אפרופו. אפרופו. אבל זה, זה, זה בעיניי חשוב ואני חושבת שאפשר מתוך הדברים האלה לקבל

17:41 דובר 1 כל כך הרבה כלים, כי בסוף טיפול בעצמי זה משהו שאני יכולה, אה, לקחת אחריות, לעשות צעדים ולקחת אחריות ולבחור להחליט שאני בוחרת באמת לחיות יותר בטוב ויותר בשמחה ויותר באהבה עצמית. ויש דברים, זה לא כשיהיה לי את הכסף או שמישהו יעזור לי ושאני אפגוש את המטפל הנכון, שאני אחליט לקחת את האחריות לחיים שלי ואת הבחירה על החיים שלי ואת האושר בבחירה. וזה, זה, זה לכל אחד וזה פתוח לכל אחד וזה אפשרי לכל אחד. אין בן אדם שאין לו את הזכות הזאת להיות מאושר בחיים האלה. מה שאני כן יכולה להגיד, שכאילו, אזהרת סכנה, שככל שאת יותר מעמיקה ויותר פותחת ויותר במודעות, את מגלה עוד עומקים שהם לא תמיד נעימים. אבל זה, זה... אני אתמול עשיתי, אתמול עשיתי טיפול כתיבה, שהייתי צריכה לברר עם עצמי איזשהו משהו ועלה לי שמה סוג של מראה, אה, מאוד לא נעימה. אה... אבל הקדוש ברוך הוא לא ישלח משהו שאין לך את היכולת להתמודד איתו. אז זה, זה, זה הידע שיש לי, ובסדר, ובאתי לעבוד, כאילו הכל בסדר. אבל, אבל זה לגמרי... אנחנו טראומות, חלק מהן שאנחנו לא זוכרים אותן בכלל, בגלל שאין לנו את היכולת ל... בעצם לעשות איתן איזשהו עיבוד. כשיש לך את הכוחות זה כנראה יעלה, את יכולה לעשות את זה, וכנראה זה לוקח אותך ללבל הבא. ואין כמי שלא... כן, הלוואי, הלוואי. אם, אם הצלחנו עוד פעם לעזור למישהי אחת במקום שלה לפגוש את עצמה ולעזור לעצמה, היה זה שכרנו. לחיבור למהות. אבל למה במנגינה מזלזלת? לא, לא, לא, ממי מזלזלת? אה, לא במנגינה. כזה, כן. מתנצלת כזאת. לא מתנצלת, כי זה באמת, אה, אה,

19:16 דובר 1 אחרי הפודקאסט של דימוי גוף מישהי אמרה לי, אבל, אה, לא כל אחת יכולה לדבר על זה ואת במקום... אני לא יודעת. אני לא מרגישה על עצמי שאני במקום של השפעה מאוד גדול, ושכאילו לי יש... בסדר, יש לנו שתינו מיקרופון, אנחנו מדברות. כל אחד באמת יכול לעשות את זה. אבל אם, אה, בזה שאני היום קצת יותר מוכרת כי אני בעשייה, יש לי אומץ ואני לא מפחדת להיות בעשייה וזה יכול להשפיע, אז יכול להיות שכל מה שעשיתי זה בשביל זה. ממ. את מבינה? כן. אז זה, זה הדבר. טוב. תודה חני. כן. תודה שרה.