פרק 4 - מצוינות אישית - הרב יונתן איש בית

00:13 דובר 1 שלום, שלום וברכה מאזינים יקרים. שלום הרב יונתן, הרב יונתן איש בית, שלום, מה שלומך?

00:20 דובר 2 שלום, ברוך השם, ברוך השם. שמח להיות פה.

00:24 דובר 1 וואו. אנחנו קודם כל מכירים מהתוכנית הכשרה לשלוחי חינוך. הרב איש בית הוא מרצה, אז קודם כל בשבילי אתה המרצה שלי בקורס. מרצה אהוב מאוד, חייב לציין.

00:36 דובר 2 איזה כיף לשמוע.

00:36 דובר 1 לא באמת היה. זה ממש לאחרונה היה. אז לא מדברים פה על איזה עבר רחוק. ממש לאחרונה למדנו ביחד ונהנינו מאוד. אני אומר את זה בשמי ואני בטוח שגם כל חבריי יגידו את זה. אז תודה רבה לך.

00:50 דובר 2 בשמחה רבה, רבה.

00:51 דובר 1 אבל למי שעדיין לא מכיר ומקשיב לנו, אה, הרב יונתן בבקשה, נשמח שתציג את עצמך.

00:59 דובר 2 אוקיי, אז אני מורה כבר משהו כמו חמש עשרה שנה, אה, שליח חינוך, עושה את זה מכל הלב. בשנה האחרונה אני לוקח, אה, משהו שכבר אספתי במשך די הרבה שנים. במקור אספתי אותו בשביל עצמי. פשוט כלים, אה, ניסיון, בעצם כל מיני דברים שרשמתי לעצמי ואני משתדל להעביר אותם למורים בכל מיני צורות. המסלול של הרשת למורים חדשים זה אחד מהם, אמ, וגם במסגרת תוכניות של מורים. אני עובד עם גפן במשרד החינוך.

01:32 דובר 1 רגע, אבל בעיקר סתם מעניין אותי איזה שנים חינכת בעיקר? אני אומר לאלה-

01:37 דובר 2 איזה גילאים?

01:38 דובר 1 איזה גילאים בדיוק? סליחה.

01:39 דובר 2 אני חושב שהספקתי לעבור בכל מיני גילאים. האמת שרוב השנים הייתי מחנך של, אה, כיתה ב' בתלמוד תורה חב"ד בחולון. משהו כמו תשע שנים ברצף. זאת אומרת, זה התפקיד האחרון שעשיתי ברצף. אה, קודם עברתי בין כל מיני, כמו כ-כ-כמו הרבה מורים חדשים. התנסיתי גם בכיתה ז', ח' וגם בגילאים של אמצע.

02:02 דובר 1 וואו. אז בעצם היום אתה מרכז את כל הניסיון שצברת במשך כל השנים האלה לקורסים והרצאות ותוכניות ליווי.

02:10 דובר 2 כן, אני אומר שהאמת שזה ממש משהו שבער בי כבר שנים וברוך השם, אה, יוצא ככה בהכוונת המשפיע שלי, ממש הרגשתי שיש לי מה לתת ואסור לשמור את זה בפנים.

02:20 דובר 1 מדהים.

02:20 דובר 2 יש הרבה מורים שאני יכול לקצר להם את הדרך. דברים שלקחו לי שנים למצוא וללטש ואני מדבר רק על דברים שניסיתי אותם ועבדו לי. וגם אני חייב להגיד דברים פשוטים. אני לא מאמין בדברים מסובכים, כל מיני דברים, כל מיני, דווקא דברים פשוטים. לחלק מהמורים זה גם פשוט, שזה הם עושים את זה בעצמם. אבל יש דברים שלומדים עם הזמן, וככל שאני יכול לקצר את הדרך למורה ולתלמיד זה, זה ממש השכר האמיתי והמטרה האמיתית.

02:50 דובר 1 וואו, ממש מדהים זה דולה ומשקה, ממש דולה ומשקה אחרי שכבר דלית על כל הניסיון.

02:55 דובר 2 דולה ומשקה ועדיין, אה, דולה-

02:57 דובר 1 ועדיין דולה.

02:58 דובר 2 עדיין, מכל ועדיין השכלתי. כן, כולנו לומדים כל הזמן.

03:01 דובר 1 וואו. האמת היא חלק מהעבודות שאני זוכר מה, מהלימודים שלנו ביחד. אתה יצרת כזה סוג של עבודות שמאוד נתנו לנו את הבמה לעשות, לייצר איזשהו משהו שהוביל לרעיונות חדשים. יש לי דוגמאות בראש, אני לא-

03:15 דובר 2 בינינו, זה, זה, זאת הדרך ללמידה הנכונה. זאת אומרת הפעלה מעשי וכל אחד גם מביא את הסגנון שלו.

03:23 דובר 1 מדהים. אבל היום, אה, התחלת להזכיר את זה מקודם. אנחנו בעצם נדבר על אחד מהפרויקטים החשובים מבין כל העשייה הברוכה שלך. משהו, איזשהו רעיון מיוחד, אה, שהוא לא רק תאורטי. יש בו את התאוריה ואת ההבנה מה עומד מאחורי זה. ויש פה גם הרבה הרבה פרקטיקה וכלים מעשיים למורים בכל רחבי הארץ ובכל רחבי העולם. כל מי שמאזין לנו בעצם. אז מה אנחנו נשמח לשמוע מהם בעצם עיקרי התוכנית?

03:53 דובר 2 אז האמת היא אני קצת רוצה קודם כל להציג את הנושא ואז לרדת יותר לפרטים.

03:57 דובר 1 בוודאי.

03:57 דובר 2 הנושא שאני רוצה לחדד ולעסוק בו היום זה איך מורה יכול, מורה לכיתה, ממש מחנך, או אפילו מורה מקצועי שמלמד כיתה שלמה והוא פוגש תלמיד חריג שכבר תפס איזשהם פערים ולפעמים גדולים, יותר גדולים, פחות גדולים, אה, והוא רוצה לעזור לו. הוא מזהה שהוא צריך עזרה והוא שואל את עצמו איך אני יכול לעזור לאותו תלמיד כשיש לי כיתה שלמה ויש לי חומר לימודים נתון, והתלמיד הזה לפעמים רחוק מאוד ממנו, מה, מה אני עושה איתו? וכאן ממש אני התמודדתי עם הדברים האלה. כל אחד מאיתנו מתמודד, בכל כיתה אני חושב שיש פערים מסוימים, אה, ואם אספיק, הייתי שמח לגעת אפילו לא רק בתלמידים המתקשים והנמוכים, אלא גם ב-ב-בגבוהים, שהם גם לפעמים מ-מ-משתעממים וכאילו אפשר, אפשר, אפשר להוציא מהם עוד, אפשר ל-ל-להשתמש בזמן הפנוי שלהם, ביכולות שלהם, להספיק עוד חוץ מהחומר בכיתה. אבל האמת שהייתי מתחיל עם ה-- עם התלמידים ה-המתקשים.

04:59 דובר 3 וואו. זאת אומרת בעצם-

05:00 דובר 2 עם הפערים.

05:00 דובר 3 בעצם אנחנו מדברים על התלמידים האלה שזה, זה ממש בעיה רווחת. לא, לא אקרא לזה בעיה, נקרא לזה אתגר.

05:08 דובר 2 כן, כן.

05:08 דובר 3 שמורים מגיעים לכיתה ומוצאים מול חלק, מול אחוז, לאחרונה זה גם, זאת אומרת, אפשר-- ניתן לומר שזה אחוז ניכר בקרב תלמידי הכיתה שאו מתקשים לעומת הממוצע או הפוך, יש להם יכולות גבוהות ברוך השם, והם מוצאים את עצמם משתעממים במירכאות, אה, במהלך ה-

05:28 דובר 2 ולפעמים מפריעים.

05:29 דובר 3 כן. כתוצאה מה-

05:31 דובר 2 כן, כן, כן.

05:31 דובר 3 כן. אז שוב, שני הקצוות האלה אז, אז וואו, זה באמת, אני מאוד מתחבר ל-- מעניין, מסקרן אותי לשמוע. אז מה-

05:39 דובר 2 כן, כן.

05:39 דובר 3 מה הם בעצם, מה הפתרון שאתה מציע?

05:41 דובר 2 הייתי, הייתי רוצה לספר מאיפה זה התחיל. אז בעצם איך הגעתי לנושא הזה. אני רק אגיד ככה בשביל להשלים את התמונה, אה, שהדברים שאני אומר זה דברים שאני עושה אותם. אה, בעצם כבר עשר שנים אני מפעיל תוכנית מסוימת שהיא פחות או יותר באותה צורה, היא התפתחה עם השנים והתקדמה, אבל פחות או יותר אותו מבנה. אמ, בשנה האחרונה זכיתי גם ממש להוביל פיילוט, אה, לא רק בכיתות שאני לימדתי, אלא עבדתי עם בית ספר ממלכתי דתי בצפון, אה, שחיפשו תוכנית מהסוג הזה, ובהשגחה פרטית מ-מ-מדהימה, זה כבר סיפור אחר איך מצאנו אחד את השני ועבדתי שם עם, אה, שתי שכבות עם כל הצוות, צוות רחב של כמה וכמה כיתות מקבילות, וניסינו להפעיל את התוכנית. בשבילי זה, זה גם הייתה חוויה מדהימה ל-ל-לתת את זה ולראות איך זה עובד אצל אנשים אחרים. וברוך השם, ממש לאחרונה עשינו זום של סיכום עם כל המורים וכל, כאילו ביקשתי מכל אחד לספר סיפורים ואיך הלך לו ומה היה קשה ומה היה מוצלח, והיו דברים פשוט מחממי לב. זאת אומרת, הדברים שאני אומר הם ממש עם קבלות בשטח ו-ו-ואני אנסה גם להוציא מהם תכלס איזשהם, אה, דברים שאפשר לעשות, כן? ממש דברים נקודתיים. אז איך הכול התחיל? אמ, היה לי תלמיד, אני חושב שזה קרה ממש ב-בתחילת הדרך שלי כמחנך. אה, מהר מאוד הבנתי שזה, איך אומרים, התיקון שלי. זה אחד ה-- אחד האתגרים הבולטים השנה. אה, כבר בהפסקה הראשונה סטירה לאיזה תלמיד או איזה מכות וב-ב-בכיתה עצמה הפרעות ולא משתף פעולה ולא, לא לומד ולא, לא עובד בשום חוברת. אה, פשוט, אה, מאתגר מאוד. אה, חפרתי קצת יותר לעומק כדי להבין מה מי

07:27 דובר 2 מו. מסתבר לי שכבר, אה, מבחינת הצוות הוא תלמיד שאובחן עם בעיות קשב וריכוז או שלא אובחן וזה מה שהם חושבים. וההורים יש להם מלא טענות על הצוות שלא עשו דברים שלדעתם היו צריך ולא ניסו מספיק לפני שרצים איתם הלאה לכל מיני גורמים החוצה, ובקיצור, אה, מין פלונטר כזה. ולקחתי אותו וניסיתי לחשוב מה עושים איתו. עכשיו, ה-ה-התלמיד הנחמד הזה קיבל שעות מקצועיות, אה, גם בתוך התלמוד תורה וגם מבחוץ בצורה פרטית בצורה מסוימת, שעות מקצועיות, ועדיין הוא נשאר עם פערים גדולים אחרי שתקופה הוא קיבל עזרה, וניסיתי להבין מה קורה פה. ובעצם הסיפור שלו הוא סיפור של הרבה ילדים. בעיניי, מנקודת המבט שלי, הרבה פעמים השעות האלה, גם כשהן שעות טובות, הן לא מספיקות. דבר ראשון הן לא מספיקות. כאילו, הוא מקבל איזה שעתיים בשבוע, אבל הפער מצריך הרבה יותר. לפעמים כשאני מדבר עם איש חינוך אני שואל אותו, "אבל התוכנית הזאת, הילד הזה, מה שהוא מקבל מאיתנו, תוך כמה זמן זה יביא אותו לרמה של הכיתה? תוך כמה זמן זה ישלים לו את הפער?" הוא אומר לי, "עם יד על הלב, זה לא ממש הולך להשלים לו את הפער, אבל זה מה שאנחנו יכולים לתת." עכשיו, זה לא מספיק מה אנחנו יכולים לתת. אנחנו צריכים להסתכל על הילד, מה הוא מקבל. הוא, הוא ה-- הוא השחקן הראשי פה, הוא זה שמעניין אותנו.

08:51 דובר 4 ניתן לומר, זאת אומרת, גם יש-- המענה הוא מענה בעיקר למקום של התשומת לב שהילד צריך-- הרי בכיתה הוא לא, הוא לא מגיע להישגים משמעותיים, והוא לא חווה הצלחה. אז הפרטני נותן לו סוג של מענה לתשומת לב שהוא צריך לקבל, קצת קידום, אבל הקידום הוא עדיין לא כזה שמצמצם פערים ביחס לכיתה.

09:11 דובר 2 לא, אני, אני, הקידום הוא כן ממוקד בלמידה. נגיד שאנחנו מתעסקים בלמידה, חוץ מטיפול רגשי שלפעמים ילד מקבל, שזה נפלא, אבל קודם כל, גם ב-- גם בקטע הרגשי, כל עוד לא נפתור את הבעיה עצמה, הם מין פלסטרים על-- אנחנו צריכים לעזור לו. הוא, הוא, עיקר הבעיה שלו היא שהוא, הוא עם פער והוא מרגיש את זה והוא מרגיש שונה, הוא מרגיש נמוך. זה, זה הדבר העיקרי שאם נפתור לו את זה אז טיפול רגשי יש לו מקום, אבל אם לא נפתור לו את זה אז לא, לא עשינו כלום. אבל אני חושב שגם כשמדברים על, על, על תגבור לימודי, אפילו עם מורים או מורות מקצועיים, עדיין לא תמיד זה מספיק. וכשאנחנו במקרה כזה, מה עושים? וזה היה המקרה. לא תמיד זאת הבעיה. אם הפער קטן ואפשר להשלים, מצוין, אבל הרבה פעמים זה לא הסיפור. זה לא מספיק. זה מצוין, אבל לא שולל את זה, אבל זה לא מספיק. וחיפשתי דרך לעזור לו, ולאט לאט, כמובן בהתייעצות עם מי שלימד אותו ועם אנשים יותר מקצועיים ממני והכול, מצא-- מיקדתי בדיוק מה, מה הקושי שלו. היה לו קושי, לדוגמה, קלאסי, בקריאה. גם כשאני אומר קושי בקריאה, צריך להבין מה בדיוק בקריאה עוצר אותו. מדובר בילד בכיתה מתקדמת. מה בדיוק? וכשזיהינו יצרתי קשר עם, עם הוצאה לאור של חוברות של הוראה מתקנת, ומצאתי בשבילו, בשיתוף פעולה מלא עם כל, עם כל מי שלימד אותו, חוברת שמאוד מותאמת לעבודה עצמית ולכיתה. ואמרתי לו, "תשמע, במקצועות מסוימים אתה תהיה איתנו עם התאמות מסוימות", כדי לא לנתק אותו מהכיתה, "אבל בחלק מהמקצועות שאנחנו רואים לנכון שלטובתך עדיף שתלמד משהו אחר, את הקריאה, במקרה הזה, אתה

10:52 דובר 2 תלמד בחוברת שלך, תתקדם בה במקביל לכיתה, כן? ואני אסמן לך מתי זה הזמן להיות עם הכיתה, מתי לא. היו מקצועות ש-- כאילו, שאפשר לחבר אותו, מקצועות שפחות כדאי להתחיל להתעסק ועדיף שיתקדם." ואותו תלמיד, ברוך השם, התקדם מאוד. ואני חייב לספר, ככה בשביל לקפוץ לסוף, לפני שאני ארד לפרטים איך ומה, כי זה, זה המטרה שלנו, זכיתי לקבל ממנו ד"ש ממש מחמם לב אחרי שנים רבות. אני לא יודע כמה שנים עברו, ממש, אבל הרבה שנים. מעל שבע, שמונה שנים, מאז שלימדתי אותו, כבר הספקתי לשכוח מהסיפור. וניגש אלי איזה קרוב משפחה יום אחד, והוא אומר לי, "אתה יודע, מישהו הזכיר אותך." הוא מלמד באיזשהו מקום, בישיבה של חב"ד, בישיבה רגילה והכול, והוא אומר לי, "תשמע, פגשתי בחור, הוא אמר לי שהיה לו מורה אחד, זה היה המורה הכי טוב שהיה לו בחיים, ככה הוא זוכר. הוא אמר את השם שלך." ואז נזכרתי בכל התהליך שעשינו ואמרתי וואו, איזה כיף! איזה כיף בשבילו שהוא, שהוא, שהוא מרגיש שמישהו היה שם בשבילו, והנה הוא לומד בישיבה, אני חושב שישיבה גדולה, חב"דית רגילה. זה לא מובן מאליו. הילדים האלה יכולים להגיע בקלות לרחוב.

12:03 דובר 4 וואו, מדהים. אבל, אבל מה עשית? אני ניסיתי להבין במשך הסיפור מה היה.

12:06 דובר 2 זהו, אז...

12:07 דובר 4 מה הדבר ש-- מה הסוד? זאת אומרת, אני, אני נפעם. זאת אומרת, זה מרגש מאוד לשמוע תמיד, ובפרט כאן בסיפור הזה על ה-- על ההצלחות הגדולות. אז, אז באמת השאלה הגדולה שלי, ואני בטוח שמי שמאזין לנו גם שואל את אותה שאלה, מה הרב יונתן איש בית עשה על מנת שדבר כזה יקרה?

12:23 דובר 2 נו, זהו, אני, אני בשמחה אנסה להסביר מה, מה, מה אני חושב שנכון לעשות. אז קודם כל, כמו שאמרתי, אני אחדד את זה אולי יותר, שזה יהיה משהו מעשי. אני ממליץ לא לוותר על השעות שהילד יושב בכיתה. וכשהמורה-- כ-כ-השאלה המתבקשת ישר כשמורה שואל, "אבל מה, איך אני יכול ללמד גם כיתה שלמה וגם את, את הגמרא הזאת שאני אלמד עכשיו או את המקצוע הזה, והוא בכלל במקום אחר?" אז, אה, כדאי למצוא לו, אה, ז..., אה, קודם כל למצ-- ל-לאתר את הבעיה שלו, אם נחלק את זה לשלבים, לאתר את הבעיה שלו. האמת שהמסר העיקרי שלי זה לנצל את הזמן שהוא בכיתה בשבילו, אוקיי? לא לוותר על השעות הרבות שהוא נמצא בכיתה. זה רוב הזמן.

13:04 דובר 4 כן.

13:04 דובר 2 וזה משאב שאסור לוותר עליו.

13:06 דובר 4 כאילו לא להגיד, "אוקיי, הוא לא מצליח בכיתה, אז אנחנו מוותרים על זה, שיהיה-"

13:09 דובר 2 ולחכות לשעות הפרטניות

13:10 דובר 4 הפרטניות

13:11 דובר 2 לשעות שילוב, לשעות עזרה אחרי הצוהריים. לא.

13:14 דובר 4 ניצול משאבים.

13:15 דובר 2 ניש-ניצול בפרט המשאב הזה.

13:17 דובר 4 בפרט המשאב של הכיתה.

13:19 דובר 2 כן. זה, זה המסר העיקרי שהייתי רוצה ש-ש-שיצא מפה, מי ששומע את זה, ואז לחשוב איך כן. איך אני אנצל את השעות הרבות שהוא בכיתה בשבילו.

13:28 דובר 4 קודם להחליט. להחליט שאני מנצל

13:30 דובר 2 כן

13:30 דובר 4 את השעות

13:30 דובר 2 כן

13:30 דובר 4 שהילד בכיתה.

13:31 דובר 2 אז כאן, כאן, אה, קודם כל, אה, לזהות אם המורה יש לו את הידע של איך בדיוק ומה-- איך למצוא בדיוק מה הבעיה, מצוין. אם לא, אז לפנות הלאה, להתייעץ או לגורמים שכבר עובדים איתו והם לפעמים יותר מקצועיים בתחום שהוא צריך, או למישהו חיצוני, ולזהות איפה המוקדים של הקושי שלו. וזה יכול להיות כמה דברים. זה ל-- כאילו, במקצועות העיקריים, במקצועות הבסיס, בעיקר שפה, אה, יכול להיות גם חשבון, לפעמים ילד חווה כישלון בחשבון ואנחנו רוצים, אה, לעזור לו להצליח. אה, חשוב לי כאן לא רק ה-- שהוא ידע לפתור חשבון וכולי, חשוב לי הקטע הרגשי. אה, הייתי אומר להתייחס גם לנושאים התנהגותיים, אה, או חברתיים אם יש לו קושי מסוים. לראות את כל המכלול של הילד, למצוא, לזהות ממש את הנקודות שהוא צריך בהם עזרה, ואז לחפש לבנות לו תוכנית אישית. אה, כמו שאמרתי, אפשר להשתמש בחוברות. אני מאוד ממליץ להשתמש בחוברות לעבודה עצמית. יש סוג של חוברות שמתאים לזה, יש חוברות שלא, כן? יש חוברות שיותר, אה, מעודדות את הנוכחות של המורה בשטח, ויש חוברות שאתה יכול ל-- אם אתה מבין את הרעיון, יש שם הרבה תרגול והרבה, אה, ככה דברים שחוזרים על עצמם סביב איזושהי מיומנות, אז, אה, זה חוברות ש-- יש חוברות שמכילות שעשועונים פנימיים שהתלמיד יכול לבדוק אם הוא, אה, צדק לבד. אז לחפש חוברות שמתאימות לעבודה עצמית ושעונות בדיוק על הצורך שלו. כאן אני רוצה לחדד, יש הרבה, אה, אה, ספרים שהם מפתחים קריאה והבנת הנקרא והם אינטגרטיביים, מחברים הרבה מיומנויות. אנחנו לא רוצים את זה במקרה הזה.

15:08 דובר 4 מממ.

15:09 דובר 2 אנחנו רוצים חוברות שמתעסקות עם תת תחום מסוים. זה קיים הרבה בתחום ההוראה המתקנת. לדוגמה, בשביל שיהיה יותר ברור, אם זיהיתי שלילד יש בעיה של שטף קריאה, הוא כבר רכש את ה-- נניח את הניקודים הנכונים, כן? את העיצורים והתנועות, אבל הוא צריך עוד תרגול. יש חוברות שבאופן, אה, מעניין מעודדות עבודה על שטף. לא רק, אה, בוא תקרא עם מישהו מבוגר ונשמע אותך, שזה גם מבורך, אבל ממש מעודדות את הפיתוח של זה. יש חוברות שעובדות על דיוק, וגם בתוך דיוק עצמו יש תת, אה, נושאים. כן, אז ממש למצוא משהו מתאים ולבנות לו מסלול של התקדמות אישית בכיתה עם הכוונה ועידוד ו-, אה, כמה שיותר כדי לקדם אותו קדימה.

15:54 דובר 4 אז אם אני מסכם לעצמי

15:56 דובר 2 מממ

15:56 דובר 4 כן, בעיקר, את הנקודות שאתה מעלה כאן. זאת אומרת, בשלב ראשון לאתר את הקושי, ובשלב שני בעצם אתה מציע כאן שימוש ב, אה, עזרי למידה, שבמקרה הזה הצגת בתור דוגמה את החוברות שמתבייתות על הנקודה המסוימת ששמתי לב אליה

16:13 דובר 2 נכון

16:13 דובר 4 שפה יש קושי.

16:14 דובר 2 נכון, נכון.

16:15 דובר 4 יש פה אתגר אבל למצוא באמת את החוברות האלה. אני לא יודע, מ-- זאת אומרת, יש מאגרים, אני בטוח, אבל, אה...

16:20 דובר 2 כן, פה הייתי אומר, אה-

16:21 דובר 4 לדעת להתאים גם את החוברת לצורך המסוים של הילד.

16:25 דובר 2 פה הייתי מציע למי שאין לו את הידע הזמין פשוט לא לחכות, אה, ל-לפנות לגורמים מקצועיים שככה ימקדו אותו. הרי אנחנו מדברים בסוף על ילד מסוים עם בעיה מסוימת.

16:34 דובר 4 כן.

16:35 דובר 2 אז אם צריך להיעזר.

16:36 דובר 4 כן, אבל לא תמיד גם החוברת תיתן מענה. זאת אומרת, יש גם הרבה ילדים שיש להם גם את האתגר של ה-- תחושת המסוגלות שלהם בכלל, האם הם מסוגלים. זאת אומרת, יש להם משהו יותר, אה, רגשי, אה, וכאן אני אביא לו חוברת, הוא לא-- הוא ג-- עדיין לא יהיה במקום שהוא ירצה לעשות בה שימוש במשך השיעור.

16:54 דובר 2 האמת שזאת שאלה טובה, והתשובה היא מפתיעה. אתה לא תאמין כמה ילד שזיהית את הבעיה האמיתית שלו ונתת לו חוברת שמותאמת למקום שלו, מה שנקרא, עמו אנכי בצרה. הרבה פעמים ה-הקושי שאתה מזכיר, המוטיבציה, נובע מזה שמביאים לו את החוברת הרגילה. "בוא נעשה לך הנחה, בוא נעזור לך, בוא תתאמץ, בוא תעשה חלק", אבל הוא לא שם, הוא, הרמה שלו אחרת. וכשהוא לא מרגיש שזה מתאים הוא מתחיל, אה, לפזר עשן סביבו. בעיות התנהגות, הפרעות, אה, לא הבנתי ולא בא לי ולא זה. זה הכול שטויות. מה זאת אומרת? כשילד, אה, מקבל, ואני מכיר את זה מהמון ילדים, כשילד מקבל את המענה המתאים בדיוק, הוא שמח. אפשר להגיד שהמנוע העיקרי למוטיבציה של ילד זה פשוט הרצון שלו להצליח. יש רצון עצום של כל אחד מאיתנו להצליח. אה, פשוט צריך לתת לו את המענה הנכון, ואפשר להשתמש כמובן בתעודות. אנחנו עושים את זה. תעודות, פרסים, שבח חברתי, לספר בכיתה איך הוא עשה תהליך בהסכמתו, לשבח אותו והכול, וצריך לעשות את זה. זה לא במקום, אבל זה לא המנוע העיקרי, זה חיצוני. המנוע העיקרי של המוטיבציה זה הילד, הילד רוצה להצליח אם נותנים לו את המענה המדויק. מפתי-- אני, אני זוכר המון סיפורים של ילדים שפתאום האימא באה ומספרת לך, "אני לא מבינה מה עשית איתו, אבל, אה, במקום ארוחת ערב הוא יושב, אה, ללמוד. עד היום היו לו שיעורי בית, הוא היה שונא אותם. הוא לא רצה להתקרב לספרים. פתאום במקום ארוחת ערב הוא רוצה-- בערב הוא עובד, עובד. אני לא, לא, לא הולך לישון. הוא עובד בחוברת שנתת לו. מה?" או שילד מספר שהוא קם בבוקר מוקדם, מוקדם, ממש מוקדם בשביל

18:34 דובר 2 לעבוד בחוברת או ב-במסלול שלו. זה לא חייב להיות חוברת, זה יכול להיות גם, אה, דברים אחרים. אה, אז זה, זה-- זאת המוטיבציה העיקרית. מה שכן, אה, דבר שמהניסיון שלי יכול קצת, אה, להכשיל וצריך לשים לב אליו, זה לייצר אווירה טובה בכיתה שמכילה שונות, מכילה ילדים שמתקשים. זאת אומרת, אנחנו רוצים, אה, שילד שיש לו קשיי קריאה לא יתבייש לקרוא בכיתה בקול עם הטעויות שלו ואף אחד לא יצחק עליו.

19:07 דובר 4 זהו, באתי גם לשאול, אבל הכיתה, איך היא מקבלת כזה דבר? היא רואה ילד עם חוברת מותאמת, אה, בזמן שהמורה מסביר להם סוגיה בגמרא או כל מקצוע אחר, והם רואים ילד שהוא בשלו עושה את העניין שלו. זאת אומרת, יש פה גם אפקט, לא יודע אם-- איך מהניסיון שלך, זאת אומרת, האפקט פה עלול להיות שלילי, זה שהוא-

19:26 דובר 2 הוא עלול להיות שלילי, הוא עלול להיות שלילי, וחשוב לתת לזה מענה נכון. אז זאת נקודה מצוינת. דבר ראשון, אפשר להקדים רפואה למכה, ואפשר, אם זה כבר קורה, אז חובה, חובה לעצור את השיעור. כשנאמרת איזו הערה מעליבה או איזה-- זה תמיד יבוא מתישהו. אם אפשר למנוע את זה, זה הכי טוב, אבל אם לא, אז כשזה קרה, לעצור הכול ולעשות שיחה. ואת השיח-- את הדברים האלה אני אומר באמת, אם מאמינים בהם, זה גם עובר לתלמידים. כל אחד מאיתנו יש לו קשיים. כל אחד מאיתנו, אף אחד לא מושלם. לכל אחד מאיתנו יש נקודות שהוא חזק בהם ודברים שהוא חלש בהם. ואין, אין בכיתה מישהו שהוא שונה. אף אחד. הקדוש ברוך הוא זה היחיד המושלם, ואנחנו צריכים לכבד כל אחד מהמקום שלו, והציפייה היא שכל אחד יתקדם מהנקודה שבה הוא פותח לנקודה הרבה יותר טובה. זהו. על זה אנחנו, את זה אנחנו מודדים, את זה אנחנו מעודדים. זה המקום שראוי להיות בו. אה, אתה-- הנקודה, העיקרון הזה צריך להיות מאוד מאוד ברור בכיתה, אה, וכשמדברים על זה התלמידים מבינים את זה. הם לא טיפשים. כשהם רואים שהמורה אומר את זה באמת ובאמת מאמין בזה, הם, הם הולכים עם זה. ואנחנו צריכים להגיע למצב שלא בושה לשים קושי על השולחן, שתלמיד יוכל להגיד "כן, אז אני לומד חוברת יותר נמוכה בתחום מסוים כי אני צריך פה עזרה כי אני רוצה להתקדם. אז מה? אז מה? הכול בסדר." אה, מה גם שיכול להיות שבתכנית שלו, וזה, זה עוד נקודה שפחות חשבתי להיכנס אליה, אבל אני כבר זה, אפשר לשלב תחומי חוזק שלו. אם הוא טוב באיזשהו תחום, אז בתוך התכנית שלו

20:59 דובר 2 אפשר להוסיף לו גם איזושהי תוספת שמעודדת אותו, מדגישה את החוזק שלו.

21:06 דובר 5 שהוא חווה את ההצלחה ב-

21:07 דובר 2 כן. עוד דבר שככה זה-- זאת הערה הראשונה. תלמידים לסכם את מה שאמרתי עד עכשיו, אז חשוב לייצר אווירה שמכילה התקדמות, מכי-- מכירה בחולשה ולא מתביישת, ושתלמידים יוכלו לעבוד בכיף באווירה נינוחה מהמקום שלהם, לא יצטרכו להסתיר את זה. אה, עם זאת, הייתי רוצה, וכאן הייתי מכניס גם את המצטיינים, אני רוצה לספר על איזושהי תובנה שחלחלה בי עם השנים, ואני חושב שהיא משהו מדהים. אה, לפני שנים, במהלך לימודי התואר, לפני שנים רבות, למדתי סטטיסטיקה. סטטיסטיקה, למי שמתעניין, זה תחום של איסוף נתונים והסקת מסקנות מהם, בעיקר לצורכי מחקר. ואני זוכר שזה שלימד אותנו, המרצה, המורה, אה, אמר לנו, "תשמעו, יום אחד נכנסתי לגן חיות וראיתי שם תנין, ושאלתי את עצמי, ואני שואל גם אתכם, תגידו, התנין יותר ירוק או יותר ארוך?" שאלה מוזרה. אה, וכאן הוא נכנס לשאלה איך אני יכול להשוות שני ממדים שונים של הצבע והאורך, ומשם הוא הגיע לנושא מתמטי שנקרא ציון תקן. אז גם אם לא ניכנס כמובן לנושא של מה זה ציון תקן, אבל הרעיון שעמד מאחורי זה הוא רעיון שאפשר לקחת אותו לחינוך, אה, והוא מדהים. כשאני בא להשוות שני דברים שונים, אני יכול לעשות את זה, מסתבר, בצורה נכונה, בצורה הוגנת. איך? אני אצטרך פשוט לעבוד בשני שלבים. השלב הראשון הוא להשוות את הדבר אל עצמו, לתת לו ציון ביחס לעצמו, ובכל אחד מהם. כאילו, אני יכול לבדוק כמה התנין ירוק ביחס לממוצע של התנינים הירוקים, ביחס ל-- כן, לצבע הממוצע, ולתת לו ציון ביחס לממוצע שלו באותו תחום, ואותו דבר לגבי האורך שלו. ואחר כך אני יכול להשוות את ה-- את ה-- ב-ב-אחרי שהשוויתי כל אחד לעצמו, אני יכול להשוות

23:04 דובר 2 את זה החוצה לבין נושאים שונים. גם אם מישהו לא, לא יבין בדיוק על מה אנחנו מדברים עכשיו, אבל א-אני אסביר איך זה הולך בחינוך ואני חושב שהדברים יהיו יותר ברורים. כשאני, אה, יש, יש תהלי-- בכיתה יש תהליכים של השוואה. אה, תלמיד שהוא מתקשה מרגיש את עצמו נמוך. תלמיד שהוא מצליח בלימודים, מקבל תשעים וחמש, מאה, מרגיש את עצמו גבוה. עכשיו, אני תמיד אוהב לשאול את התלמידים: תגידו, יש לנו תלמיד שקיבל שישים במבחן והוא עשה מאמץ ולמד והגיע לשמונים, ויש לנו תלמיד אחר שקיבל תשעים והוא התקדם והתאמץ והגיע לתשעים וחמש. מי לדעתכם ראוי ליותר הערכה? תגיד לי אתה, מה אתה חושב?

23:45 דובר 5 זה שהתאמץ.

23:46 דובר 2 אוקיי.

23:46 דובר 5 כאילו, הת-התשובה לא יודע אם היא תהיה . אני לא יודע אם זה, אני לא יודע אם זה מה שיהיה התשובה של התלמידים, אבל לכאורה מי שהתאמץ.

23:53 דובר 2 אז זה מה שהם אומרים, כן. תלמידים מבינים בקלות שזה שעלה לשמונים על אף שהוא יותר נמוך מזה של התשעים וחמש, הוא ראוי ליותר הערכה מצידנו, כי ביחס לעצמו-

24:02 דובר 5 הם מזהים את זה

24:03 דובר 2 ...הוא התקדם יותר, הוא התאמץ יותר. אה, ואותו דבר בכיתה. מה שאני ב-- איך זה יורד לתכלס, אה, במסלול שאני, אה, מלמד יצרנו ארבעה שלבים. אוקיי? מין תוכנית כזאת של ארבעה שלבים. עכשיו, כל תלמיד בכיתה שרוצה להצטרף לתוכנית הזאתי מוזמן. בין אם הוא חזק, בין אם הוא תלמיד, אה, מתקשה, כולם מבורכים. אממה, לכל אחד בתוך השלבים שלו-

24:32 דובר 5 אגב, איך אתה קורא לתוכנית? כאילו-

24:34 דובר 2 פרויקט מצוינות אישית.

24:35 דובר 5 פרויקט מצוינות אישית. אז רבותיי, כל מי שמקשיב, פרויקט מצוינות אישית זה השם.

24:40 דובר 2 אבל כל אחד והפרויקט שלו. זאת אומרת, אה, תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

24:43 דובר 5 כל אחד והמצוינות שלו.

24:44 דובר 2 נכון, נכון, נכון, נכון. אמ, אז לקחנו מ-מין, אה, תרשים של סולם והצענו לכל ילד לבחור לעצמו יעדים, יעדים שנתיים, אבל אחר כך לחלק אותם לארבעה שלבים בתוך הסולם. אבל היעדים הם מאוד, אה, הם כל ילד לגופו. ילד אחד לקח כך וכך פרקי תניא בעל פה, ואז חילקנו אותם לתוך השלבים. ילד אחד לקח, אה, כך וכך פעמים שהוא קורא, טבלאות קריאה וחוברות בתחום הקריאה. ילד אחד לקח, אה, שיחות של הרבי ואיזושהי חוברת עבודה שמצאתי לו, שמצאנו ביחד, וכל אחד לגופו. מה שהוא היה צריך להתקדם, מה שהוא רצה להתקדם. יש, אה, ש-- יש כאלה ששילבו, אה, שניים שלושה תחומים, אה, וכן הלאה. חילקנו את זה לשלבים, להספקים, משהו מאוד ברור. עכשיו, אם נחזור לנושא הראשון של ההשוואה החברתית והעידוד למי שחלש, מה קורה פה? התלמיד, תלמיד מסוים עבר שני שלבים בפרויקט, הוא כבר מקבל תעודה ומוכר בכיתה כאחד שסיים שני שלבים בפרויקט. הוא כבר בשלב ב', שלב ג'.

25:47 דובר 5 ממה מורכב כל שלב? אני לא הבנתי.

25:49 דובר 2 מיעדים מסוימים. נגיד כך וכך-

25:51 דובר 5 ארבע שלבים הכוונה היא י-יעדים שונים, ארבעה יעדים, או שזה בתוך-

25:54 דובר 2 זה בעצם יעד שנתי-

25:56 דובר 5 אה הא

25:56 דובר 2 או יעד לכל הפרויקט, אבל חילקנו אותו ל-- נגיד שהוא עכשיו רוצה, אה, ללמוד, אה, חמישה פרקי תניא. אז בש-ביעד הראשון, ב-בשלב הראשון בסולם נתנו לו חצי פרק, ככה בשביל להתניע אותו בקלות, ובשלב השני כבר פרק שלם ובשלב השלישי כבר, אה, שני פרקים וכן הלאה, כן? אמ, עכשיו, יוצא שתלמיד שהתקדם נגיד בקריאה, ועבר שני שלבים בתוך התוכנית האישית שלו, הוא ממוקם בכיתה, בסקאלה הכיתתית, כשבאים לדבר על איפה אתה אוחז בפרויקט, הוא ממוקם גבוה. תלמיד שהתאמץ קצת, אפילו שהוא לומד דברים שמעל הכיתה והכול, הוא עדיין בשלב א'. קדימה, תתחיל לזוז. פתאום הוא מוצא את עצמו, אה, בתוך אותה שפה, אה, מול אותה-- מול הילדים שעד היום הוא היה-- איפה הוא ואיפה הם. הוא התבייש לדבר לידם על לימוד, פתאום הוא מדבר על לימוד, הוא מדבר על המקום שבו הוא נמצא. הוא מרגיש שווה בין השווים. זאת ההשוואה הכי הוגנת שיש. לא שאני מחפש ליצור השוואה, אבל ההשוואה קיימת. אה, והדבר הזה נותן לילדים המון המון, אה, שמחה וסיפוק. פתאום הם מרגישים שווה בין השווים. זה דבר עצום.

27:05 דובר 5 זאת אומרת, אתה מגייס את התחרות החברתית ש-שקיימת ממילא, כמו שאתה אומר-

27:09 דובר 2 כן, אפילו לא מעמיד אותה. האמת ש-

27:10 דובר 5 חברה

27:11 דובר 2 אני לא רוצה לעודד תחרות, אני לא אוהב תחרויות.

27:13 דובר 5 כן, אבל זה קורה-

27:14 דובר 2 אבל כל אחד גם יכול לבחון את עצמו ביחס למקום שלו, אוקיי? וגם אם, אה, אני מסתכל על זה כעידוד, אוקיי? ממש כעידוד, לא חייב כתחרות.

27:23 דובר 5 אהמ. ובכל ה-- עכשיו בחזרה לנקודה הראשונה שדיברנו עליה. אז אם באים עכשיו לשליח חינוך, שהוא רוצה לקחת את הפרויקט מצוינות אישית שאנחנו מדברים כאן עכשיו, ורוצה ליישם אותו בשטח עם התלמידים ש יש להם את האתגר הזה שדיברנו עליו, וגם נגעת בזה שזה רלוונטי גם לתלמידים מצטיינים, זאת אומרת עם כישרונות שהם מעל-

27:48 דובר 2 נכון, נכון

27:48 דובר 5 הממוצע של הכיתה, שגם הם צריכים איזשהו מענה יותר אישי. אז בחזרה לנקודה הראשונית, ה-העצה היא תזהה-- אני, אני-- תגיד את זה אתה. אם אני אגיד זה, אני רוצה לשמוע את זה ממך שוב פעם.

28:00 דובר 2 מקסים. אני אגיד, אגיד גם את השלבים וגם אני אתן איזשהו סיכום של מה שהייתי ככה מרוב נקודות, מרוב דיבורים-

28:06 דובר 5 זהו, זה חשוב.

28:06 דובר 2 בכל זאת אנחנו מורים פה אז, אה-

28:08 דובר 5 כן

28:09 דובר 2 יהיה סיכום.

28:09 דובר 5 אנחנו מורים ואנחנו רוצים גם את הפורוד פלאחו[?].

28:13 דובר 2 אז ככה. השלבים הם באמת קודם כל למצוא בדיוק את הבעיה. לא לתת תגבור כללי, למצוא בדיוק את הבעיה. אה למצוא אחר כך בנפרד פתרון שהוא בינגו! לקושי של הילד, לבנות לו מסלול התקדמות שמחבר את כל הגורמים. כן, לא, לא, לא לוותר על שיעורים שהוא כבר מקבל ועזרה מקצועית, אבל להוסיף את הזמן של הכיתה ולעודד אותו מאוד, מאוד להשתמש בו. לא לוותר, לא להחזיק בכיתה עציצים. ילד הוא לא עציץ, יש לו זמן, הקדוש ברוך הוא נתן לו זמן בכיתה שלנו וחובה, ממש חובה, זכות וחובה שלנו לנצל כל רגע שלו בכיתה לטובתו, אה לעבוד עם זה.

28:55 דובר 5 זו בשורה גדולה. זו בשורה גדולה. לאתר את הרגעים האלה בכיתה שכביכול הולכים לפח.

29:01 דובר 2 נכון, נכון.

29:02 דובר 5 הם לא, לא משתמשים בהם. לאתר את הרגעים האלה ולנצל אותם במקסימום שהילד באמצעות העזרים שדיברת עליהם.

29:09 דובר 2 אני חייב להגיד גם שזה ה-- צורת העבודה הזאתי היא עושה טוב לילד, אין פה שאלה. אבל אני, אני רוצה לתת איזו סוכרייה גם למורה. זה עושה חיים אחרים גם למורה. זה, זה פתאום הילד הזה מפסיק להפריע בזמן הזה הוא מפסיק להיות מתוסכל וכל המסביב, פתאום הוא, הוא זורח כשהוא בא לכיתה וכל ההסתכלות נראית אחרת. אפשר לעבוד עם ילדים שהם מאוד, מאוד, כאילו עם קשיים מאוד גדולים, ובאמת בסוף המורה יעבוד איתם בצורה זו או בצורה אחרת, אז כדאי לבחור את ה, את הצד הזה. הורים ש-שפשוט אני, אני מספר את זה כדי לתת מוטיבציה למורים, הורים שפשוט הם לא יודעים איך להודות לכם. סוף כל סוף שמת לב לילד שלנו. מישהו אחד שהרים את הכפפה ובאמת עזר לו באמת כמו שצריך. אה אני, אני חייב להדגיש אבל שתי נקודות שככה ניסיתי להכניס כאן במהלך ה-הפודקאסט. אחד, לנצל את הזמן של הילד. שימו לב, כמו שאמרנו כבר, והדבר השני זה ליצור אווירה בכיתה שמאפשרת את זה, מאפשרת את זה לקרות. לא, לא רק להתעסק עם הילד, אלא לוודא שהסביבה מכילה את זה, שהסביבה תומכת בזה, שהילדים מכבדים אותו, אה שהוא ירגיש בנוח להתקדם.

30:21 דובר 5 אקלים, אקלים נוח.

30:23 דובר 2 אקלים מאוד נוח. אקלים מעודד.

30:25 דובר 5 המילה הרשמית בשביל להגדיר את העניין הזה.

30:27 דובר 2 כן, כן.

30:28 דובר 5 סתם, אני חוזר שנייה אחורה. ה-- הנקודה הזאת שדיברת על זה שעצם העובדה שהתלמיד רואה שהמחנך שלו ניגש אליו ומביא לו בהתאמה אישית תוכנית, אומר לו, "תשמע, זה חוברת ייחסקתי[?] במיוחד בשבילך, היא תיתן לך מענה." אה אולי הוא אפילו גם מסביר לו מה, איך הוא רואה את זה או מה, איך, מה התוכנית שלו.

30:46 דובר 2 האמת יש לי עוד חידוש קטן שככה אני תורם אותו. הרבי מלמד אותנו לא לתת דברים בחינם. זה מפתיע. אתם בחינם כמה שיותר היום, יאללה. וזה גם י-יענה על עוד שאלה שנשאלה קודם מלמה שהוא בכלל ירצה? אז אני אומר את התוכניות האלה אל תתנו בחינם, אל תתנו בחינם. קראו לילד ותש-- אני, אני אומר אם יש איזשהו כסף כיתתי בכיתה, זה מה שאני בדרך כלל מציע לעשות. יש איזשהו כסף כיתתי או אפילו שטרות הצטיינות, משהו. תציעו לו לקנות את התוכנית. כאילו אנחנו באים לעזור לך, אבל אתה צריך גם להשקיע מעצמך. אפשר לעשות אפילו מבצע התנהגות מסוים.

31:26 דובר 5 אבל אם בסוף הוא לא יקנה?

31:28 דובר 2 אז זהו.

31:29 דובר 5 תגיד לו בכוח.

31:30 דובר 2 לא, לא, לא, ממש לא. הילדים זה מפתיע כמה שהם כשהם רואים תוכנית אמיתית, כשהם רואים מולם-

31:34 דובר 5 אז הם ירצו את זה.

31:35 דובר 2 מורה אמיתי שבא באמת לעזור להם, הם משלמים על זה. אני חייב לספר שישבתי עם קבוצת מורים בבית ספר שאני מנחה, ובאמת ישבנו על התוכנית ובאיזשהו שלב הגענו לקטע של כמה משלמים על זה. כאילו אני עמדתי על זה שהילדים ישלמו על זה, אבל הם-- דנ-דנתי איתם בגובה התשלום על התוכנית. אוקיי, ואז באיזשהו שלב, אחרי הרבה זמן אנחנו מ-- כאילו מלבנים כמה בדיוק בשטרות הבית ספריים, היה שם איזשהו מבצע ורציתי שישתמשו בזה, אה מישהו שואל אותי, "רגע, רגע, שנייה, שנייה, שנייה, שנייה. מי משלם למי? אנחנו לתלמיד כדי שילמד או הוא לנו? אני מבין ממך משהו מוזר." אמרתי, "התלמיד קונה את התוכנית ממכם." פתאום כולם מתפוצצים לצחוק. ולא להפתעתי, אחרי שבוע שבועיים אחת המורות, אה, כותבת לי מייל ואומרת לי, "תשמע, יש לי תלמיד שעד היום הוא לא אסף את השטרות האלה בכלל. כאילו, הייתי צריכה לעשות לו איזשהו מבצע התנהגות מיוחד כדי שהוא יתחיל להתחבר לזה בכלל. כאילו, הוא לא-- הוא, הוא כל כך היה מיואש מעצמו שהוא לא אסף את ה, את השטרות הכיתתיים, את הכרטיסים שבדרך כלל חילקתי, וכשהוא שמע על התוכנית הוא נדלק והוא אמר לי אני רוצה להתחיל. אין לי, אין לי כרטיסים, אז תביא בחינם." אמרתי לו, "לא. זה המחיר, תתחיל לעבוד." והוא התחיל לצבור ולצבור ויצא לו תמחיר. היא עשתה לו מחיר, אה, ככה, היה שם שתי אפשרויות, אז היא בחרה באפשרות הגבוהה, והיא סיפרה שהוא שינה את כל ההתנהגות שלו כדי לרכוש עוד-- כדי לקבל עוד ועוד כרטיסים כדי שהוא יוכל לקנות את התוכנית. אה, כמובן שהוא קנה אותה ו-ו-ויישם אותה מאוד.

33:08 דובר 6 זאת אומרת, אה, בשטח יש לך-- אתה רואה את הפירות בשטח. מדהים.

33:13 דובר 2 כן, כן, כן.

33:13 דובר 6 א-א-אני לא נ-- אני ש-נשאר עם הנקודה הזאת ש-- כי זה, אני מרגיש שזו טעות נפוצה שגם אני עשיתי אותה הרבה, שהרבה שלוחים, הם חושבים ש-- אתה בא לעורר ילד, אתה אומר לו, "בוא תתחיל ללמוד." אז יש נטייה כזאת של להחסיר איזה פארברענגען ייתן לזה מענה, והערב על האש, ואפילו השיחה הפרטנית סתם שאתה מוציא אותו ואתה אומר לו, "תקשיב, אתה צריך להשתפר." לא יודע, אפשר עושים שימוש עם, אה, "הרבי רוצה שאתה תשתפר" או משהו כזה. אבל הרבה פעמים לא שמים לב שרגע, כאילו, צריך את הכול. צריך את הפארברענגען, צריך את השיחה הפרטית, אבל עצם זה שאתה תבוא עם תוכנית מסודרת לילד זה כבר כל כך מספיק, זה כבר כל כך הרבה. הוא רואה, רגע, השלי-- המורה שלי, המחנך שלי אכפת לו ממני עד כדי כך שהוא בא והוא מביא לי חוברת, הוא מסביר לי איך זה יעזור לי, הוא מביא לי תוכנית מסודרת, ואז הגענו לנקודה האחרונה שעליה אתה מדבר, שזה ה-- הוא מוכן לשלם על זה. הוא אומר-

34:11 דובר 2 כן, כן.

34:12 דובר 6 זה מאוד נוגע בו. זה, זה דבר נפלא שהרבה-- שצריך לשים לב אליו. צריך לשים לב אליו. שאני אבוא עם תוכנית טובה ואני אבוא-

34:18 דובר 2 לא מספיק להגיד לו מה היעד שאנחנו רוצים שהוא יגיע, כי אתה צריך לתת לו דרך להגיע לשם. הוא, הוא במצוקה.

34:22 דובר 6 ועצם הדרך הזאת זה הרבה, זה כבר, זה אפילו תשעים אחוז. הפארברענגען זה העשר אחוז, החיוך, זה הלא יודע.

34:27 דובר 2 נכון.

34:28 דובר 6 אבל זה הרבה. זה אחו-- זה אחוזים גבוהים של ההחלטה של הילד, הנה, אני עושה שינוי.

34:32 דובר 2 נכון.

34:33 דובר 6 והנה אני משתפר. עצם העובדה שאתה מראה לו אכפת ממך ואני עושה-

34:35 דובר 2 גם צריך להרגיש שהתוכנית הזאתי-

34:37 דובר 6 היא מותאמת, היא טובה לו.

34:38 דובר 2 בכוחה גם להוביל אותו להצלחה. לא חייב הצלחה מלאה, אבל היא הולכת ל-לעזור לו להצליח. כשהוא מרגיש שזה משהו קטן, כמו שהתחלנו בהתחלה, המערכת יכולה לתת לו את השעתיים בשבוע, אבל הוא מרגיש שזה לא זה. הוא, הוא עדיין מנותק מהכיתה מאוד. הוא, הוא לא משתף פעולה, הוא מפריע, אומר, "לא בא לי, כן בא לי, גמרנו." כן, כן, חד משמעי.

34:59 דובר 6 מדהים.

34:59 דובר 2 אז באמת אחד ה-הסיפורים המרגשים, קשה להגיד איך-- אתה יודע, לא רק אחד, כי כל ילד הוא עולם מלא. ממש כל הצלחה של תלמיד זה, זה מחמם את הלב. אבל באמת אחד הדברים המרגשים ביותר שאני יכול לזכור, אה, היה עם תלמיד לפני שנתיים. אני רוצה להגיד, דרך אגב, בסוגריים, שאני מספר את הסיפור הזה, אה, עם אישור שלו ואישור של ההורים שלו. אני לא אספר שמות ופרטים מזהים ממש, אבל הם אפילו אמרו לי זה סוג של שליחות ל-לפרסם את הסיפור כדי לעזור לעוד ילדים עם בעיה-- לא עם אותה בעיה אפילו, כי זאת, זה, מה שאני רוצה לספר זה מקרה חריג. אבל לעזור לילדים מאשר הם, זה בדיוק הנושא. הם הרגישו שליחות, הם הרגישו, הם אמרו לי, "תספר את זה כדי שעוד מישהו ישתכנע לעשות את הדברים שאתה עושה." אה, אז בשליחותם אני מספר את זה ממש. אה, היה תלמיד שהגיע אליי, אה, תלמיד מקסים, חכם, תקשורתי, ממש כלי למהלות, אבל דבר אחד, הוא לא מדבר בכיתה אף מילה. אילמות סלקטיבית, למי שמכיר, מי שלא מכיר, אילמות סלקטיבית זה אומר שיכול להיות שבבית הוא מדבר בצורה חלקה, אבל בסביבה מסוימת, במקרה הזה הסביבה החינוכית, הוא לא מוציא מילה מהפה. כלום. כמו אילם. הוא תנועות ידיים. במקרה שלו הוא גם לא היה ביישן.

36:12 דובר 6 חברה, כאילו, כשהוא ב-ב-בחברה?

36:15 דובר 2 בשיעור, בחברה, בכלום. מהרגע שהוא נכנס לשער של ה... מוסד החינוכי, אם זה גן ואם זה התלמוד תורה, הוא לא מוציא מילה מהפה.

36:23 דובר 6 אבל זה גם באירוע משפחתי. זאת אומרת, זה לא רק... זה בכל אירוע חברתי.

36:27 דובר 2 אז זהו, אילמות סלקטיבית זה אומר שזה משתנה לפי הילד המסוים הזה או לפי הבן אדם המסוים הזה. זאת אומרת, זה סוג של, של קושי שנובע מחרדה בהקשרים מסוימים. לא ניכנס כאן כן למה זה קורה דווקא בהקשרים מסוימים, אבל בעוד בהקשרים מסוימים אין דיבורים בכלל ובהקשרים אחרים יכול להיות שהוא מדבר בצורה חלקה. זאת אומרת, אין לו שום בעיה לדבר, אין לו בעיה במיתרי הקול ואין לו בעיה ב-- אפילו בביטחון עצמי כללי. עובדה שבמקומות אחרים הוא מדבר. כן, זאת בעיה מוכרת, אה, ולא פשוטה לטיפול לפעמים, מצריכה ממש, אה, התערבות מקצועית והכול. עכשיו, התלמיד הזה אמרו לי, "תשמע, שלוש שנים הוא כבר לא מדבר". אני פגשתי אותו בכיתה ב', זאת אומרת שבגן חובה, כיתה א' וב', הוא לא פתח את הפה בכלל. בתחילת כיתה ב'. אה, עכשיו, מדובר בילד, אה, מבית טוב, הורים תומכים והכול, וכאילו לא איזה שעבר איזה טראומה שאנחנו יודעים עליה משמעותית והכול. וכמובן, כמובן בליווי של אנשי מקצוע סופר, אה, מקצועיים. כאילו, אין פה איזו הזנחה או משהו. ו... בהתחלה הבעיה הייתה אפילו בבית אני חושב, והבעיה נפתרה. אבל במוסד החינוכי, שזה כאילו האתגר היותר גדול כי זה בחברה, לא הצליח. כאילו, עם כל ההתערבות והוא קיבל את כל הטיפולים והעזרה המקצועית, זה לא עזר. והפרויקט הזה, תראו, אצלי בכיתה זה היה א', ב', כאילו באיזשהו שלב, מיד אחרי חנוכה בערך מתחילים עם הפרויקט, וכל תלמיד, אה...

37:56 דובר 6 שוב, מדברים על הפרויקט, זה הפרויקט למצוינות אישית.

37:58 דובר 2 כן, כן, כן, כן. כל תלמיד-

38:00 דובר 6 מה שדיברנו.

38:01 דובר 2 כן, יושבים ומנסים למצוא, אני בעצם יחד איתו. אני-- זה לא חובה, כן? זה רשות. אבל לאט לאט כולם מצטרפים מרצונם.

38:09 דובר 6 אז ישבת איתו?

38:10 דובר 2 כן, עם, עם כל אחד מהתלמידים, מחפש איתו ביחד מה הנקודות שהוא יכול, שהוא רוצה להציב לעצמו יעדים שנתיים וזה.

38:18 דובר 6 כן, אבל עם התלמיד הזה שלא מדבר אז ישבת והוא...

38:21 דובר 2 אנחנו, הוא, הוא כותב.

38:22 דובר 6 אה.

38:22 דובר 2 הוא תקשורתי, זה המדהים-

38:24 דובר 6 אה, הוא כן כותב, הוא עושה סימנים.

38:25 דובר 2 הוא עונה לך תשובות, זה לא להאמין. הוא עונה תשובות בסימני ידיים. הוא היה תקשורתי סופר, אבל דיבורים לא.

38:31 דובר 6 הוא צוחק לצורך העניין?

38:33 דובר 2 צוחק זה לא בדיוק, כי הוא, אני לא הצלחתי להוציא ממנו אפילו חיוך אחד.

38:36 דובר 6 אה, וואו.

38:36 דובר 2 בכל תקופת, אה, הוא היה, אני... הוא היה במצוקה רגשית.

38:39 דובר 6 ממ-מם.

38:40 דובר 2 צחוק לא, אבל הוא, הוא תפקד, הוא למד, הוא ענה במבחנים, קיבל מאה. זאת אומרת, הוא איתך, אבל איתך ולא איתך. ברור שהוא סובל. סובל מאוד. אה, ואני יושב איתו, וזאת שיחה פתוחה אחרי שאנחנו כבר מכירים איזשהו זמן, ואני אומר לו, "תשמע", אה, נקרא לו אליהו לצורך העניין. "אליהו יקר, אני חושב שברור לשנינו, אתה ילד אינטליגנט, שהמטרה שלך המרכזית כרגע להצליח לדבר". עכשיו, במקרה גם יש לי רקע בפסיכולוגיה. אני למדתי וידעתי שהוא יכול. יש פה דרך לא פשוטה שבאמת הלוואי שאנחנו כמבוגרים נעשה אותה כאילו בתחומים שלנו, אבל הוא יכול. זה תלוי בו. אה, והצעתי לו לקחת לעצמו, אה, יעד עליון השנה לדבר בציבור. קראנו לזה בצורה הומוריסטית "לפטפט כמו זקנה בת שמונים שבלעה רדיו". זה היה היעד העליון של הילד הזה. זה מה שכתבנו בתוכנית שלו, וחלקנו את זה לשלבים ממש מעשיים, אה, סוג של עיצוב התנהגות מדברים הכי קטנים. טוב, הגדרנו ביחד, הכול בכתב, הוא לא מדבר איתי מילה. אה, בהתחלה. בהתחלה הוא לא דיבר איתי מילה. לאט לאט הקרח נשבר עם ה, עם ה, עם ההתקדמות. אה, ממש הצבנו יעדים קטנים. אני חושב שבהתחלה כאילו-

40:00 דובר 6 להגיד בוקר טוב.

40:01 דובר 2 אני חושב שהיעד הראשון היה ל-ל-לבכלל לדבר מחוץ לתלמוד תורה איתי. אוקיי? עם דמות אחת של מבוגר ומחוץ לתלמוד תורה, עם ההורים ברקע שתומכים בו. אה, וככה שלב אחרי שלב, ב-ב-בפסיעות קטנות קטנות, אבל הכול בתוך תוכנית כתובה מראש, פחות או יותר, עם התאמות כמובן.

40:21 דובר 6 זה עם תאריכים, אגב. זאת אומרת, היה כתוב, אה-

40:23 דובר 2 לא, עם שלבים, לא עם תאריכים, כי ה-הפרויקט הזה בנוי בצורה כזאתי שאנחנו אומרים לילד-

40:28 דובר 6 אה.

40:28 דובר 2 "תתקדם כמה שיותר. לא עוצרים אותך. מצידי תעשה הכול ביום אחד". אוקיי? זה אחד מהעקרונות כאן גם כן.

40:34 דובר 6 אבל אתה פנית אליו, אמרת לו, "הנה, בוא נעשה את השלב הראשון".

40:37 דובר 2 כן, ברור.

40:37 דובר 6 "בוא נעשה את השלב השני."

40:39 דובר 2 ודוחף אותו באופן פעיל להתקדם.

40:40 דובר 6 אה.

40:41 דובר 2 מעודד אותו, משחד אותו עם פרסים. "תתקדם לכאן, כבר הפרס מוכן, יאללה קדימה", כאילו, וזה וזה וזה, ועם הרבה תמיכה חברתית ועבודה וכאילו בקשר עם ההורים והכול, כאילו, אה, הייתה שם הרבה עבודה, אבל, אה, אני קופץ ישר לסוף כדי ל-ל-לא לעבור על הכול. אה, הוא מדבר היום חלק. תוך שלושה חודשים הוא דיבר כבר עם כולם במסגרות החינוכיות, אה, והגענו להרבה יותר ממה שציפינו.

41:09 דובר 6 וואו.

41:09 דובר 2 זאת אומרת, אני, אני, אני אספר איזה משהו מצחיק שעשיתי. כל שנה אצלנו בתלמוד תורה יש מסיבת סיום, אה, גדולה באולם עם כמה מאות אנשים, חמש מאות איש בקהל, אה, וכל, כל אחד, כל אחד מהמחנכים יכול לבחור עצמו, יש לו עשר דקות, אה, להציג את הכיתה ב-באיזושהי צורה: הצגה, שיר, סרטון. אני כל שנה בוחר סרטון, וידאו, עושים איזה משהו מהכיתה, הכול מצולם בווידאו. ילדים קטנים, יותר נוח, כיתה ב', לא להתחיל, אה, להעלות אותם לבמה ולבקש מהם לדבר. אותה שנה חרגתי מנהגי, עשיתי ככה עבירה ואמרתי, "אנחנו עולים לבמה ואנחנו נדבר. נבחר כמה תלמידים מהכיתה שלי שיספרו על דברים בכיתה", וכל הקטע היה, אה, ל-ל-לאתגר אותו להיות מאלה שמדברים. ולשמחתי הוא הרים את הכפפה. זה היה על השולחן, כאילו, לא מאחורי הגב. אמרתי לו, "בוא, יש לך הזדמנות לפרוץ את הגבולות לגמרי, לפרוץ את החומה של הגלות, זה, מה שיביא את משיח." אה, והוא הסכים לעלות לבמה כחלק מאותה הנציגות של הכיתה ולעמוד עם מיקרופון ולדבר בפני כל האנשים.

42:08 דובר 6 וואו.

42:08 דובר 2 ו... כן, זה היה ממש זכור לי בתור רגע שיא-

42:12 דובר 6 מדהים

42:13 דובר 2 ...מדהים, שהוא עומד מול חמש מאות אנשים, יש את זה בווידאו, הוא מדבר בצורה חלקה, אף אחד לא יודע מה הוא עבר מהקהל, כאילו, מי שלא מכיר אותו, אה, וואו.

42:21 דובר 6 רבותיי, זו לא תיאוריה, זה לא כתוב באיזה ספר שמה, ו... זה דברים, מעשים שבכל יום.

42:27 דובר 2 אני חייב אבל באותה נשימה כאילו להגיד שאני נותן לו את הקרדיט. זאת אומרת, התוכנית, אני, אני בא להעביר פה מסר-

42:32 דובר 6 כן

42:32 דובר 2 ...שכשאתה בונה תוכנית, אתה בסך הכול נותן את התשתית. העבודה היא של הילד, ההישגים של הילד, זה, זה מאוד אינדיבידואלי. הוא עשה, הוא עשה תהליך מדהים. אני ב-- אני מוריד את הכובע. הלוואי שאני אעשה צעדים בתחומים שאני צריך להתקדם כמו שהוא רץ קדימה בדברים כל כך קשים, אה, והוא עמד בזה. כאילו, התוכנית אבל נתנה לו מסגרת. החו-- מה, בסך הכול התפקיד שלנו לתת לילד מסגרת-

42:55 דובר 6 הנה, המסר לשלוחי חינוך. המסר, מה, מה המסר?

42:58 דובר 2 אנחנו צריכים לבנות לילד תוכנית, מין תשתית להצלחה. הוא ירוץ בה אם רק ניתן לו את התשתית ואת הכלים, את הדרך. זה התפקיד שלנו.

43:10 דובר 6 לסלול לו את הכביש.

43:11 דובר 2 ממש ככה.

43:12 דובר 6 הרב יונתן איש בית. וואו, היה לנו כאן שעה, חצי שעה פלוס, פלוס, פלוס של הנאה צרופה והחכמנו, ותודה רבה לך.

43:24 דובר 2 איזה כיף. אני רק רוצה להגיד, חבר'ה, תעשו את זה, תעשו, תעשו, תעשו, ואם אתם רוצים לשמח יהודי תשלחו לי גם, אה, איזושהי הודעה באיזושהי צורה שעשיתם. אה, זה פשוט עושה לי נחת.

43:35 דובר 6 תעשו ובעזרת השם תצליחו. תודה רבה.

43:38 דובר 2 בבקשה, בשמחה רבה לעונג הוא לי.