האושפיזין #2 יצחק אבינו והמגיד ממעזריטש: כוחה של עבודה פנימית | הרב חיים זילבר

00:00 דובר 1 גוט מועד, גוט מועד

00:02 דובר 2 מועד.

00:03 דובר 1 טוב, אז אנחנו כבר ב-- עוברים לאורחים הבאים שלנו. התחלנו עם הבעל שם טוב, אברהם אבינו, אברהם אבינו והבעל שם טוב ואנחנו מתקדמים

00:11 דובר 2 ליצחק אבינו והמגיד, מורינו המגיד ממעזריטש, שבניגוד לאברהם אבינו והבעל שם טוב, אנחנו מוצאים אצל המגיד ממעזריטש עבודה הפוכה במידה מסוימת מהבעל שם טוב. בעוד שהבעל שם טוב נדד ממקום למקום וככה היה סדר עבודתו בקודש, להפיץ את האמונה, לעורר יהודים, לעורר את הנשמה ולהגיע לכל מקום. אצל המגיד יש מקומות שזה מתואר בתור חסד וגבורה, בעל שם טוב חסד, המגיד יותר גבורה. המגיד ישב במקומו במעזריטש והיו באים אליו התלמידים והחסידים ועבודה שלו הייתה דומה ליצחק אבינו. מה, מה רואים את זה ליצחק אבינו? אז כידוע יצחק היה עולה תמימה שהיה אסור לו לצאת מארץ ישראל. כשהיה רעב בארץ אברהם ירד לגרר, ירד למצרים. יצחק היה אסור לו לצאת מארץ ישראל כי הוא היה עולה תמימה, והביטוי שהרבי השתמש במכנה המשותף בין יצחק למגיד זה פסוק בקהלת, "מקומך אל תנח". יש עבודה לא לעזוב את המקום שלך. זה גם סוג, סוג עבודה מסוים ל-לעבוד-- לאנשים מסוימים, לזמנים מסוימים. אל תעזוב את המקום שלך.

01:36 דובר 1 אז זה יצחק, זה יצחק והמגיד

01:38 דובר 2 המגיד ממעזריטש.

01:40 דובר 1 בעצם אצל המגיד יותר חסידים הגיעו אליו. נכון הוא היה במעזריטש?

01:43 דובר 2 הגיעו אליו והעבודה הייתה יותר פנימית. זאת אומרת, כמו שיצחק היה גבורה, אז גם אצל המגיד אנחנו רואים שהוא דרש פנימיות. בעוד שהבעל שם טוב היה-- קירב את האנשים הפשוטים, זה היה המוטו שלו. למצוא את הנשמה דווקא באנשים הכי פשוטים והוא התמקד ב-בלספר סיפורים, לעורר את המקיף. המגיד היה יותר עבודה פנימית. הוא דרש מהם יותר ל-לעבוד, ל-ל-להגיע ל-לדרגות מסוימות. עבודה פנימית. לכן זה נחשב יותר גבורה כי יותר דרישה מאנשים.

02:23 דובר 1 אז האורחים אצלנו בסוכה, מה אנחנו לומדים מהם?

02:27 דובר 2 אז צריך לדעת שלמרות שהעבודה שלנו זה לצאת לכל פינה בעולם, כמו שהרבי התבטא, להגיע עד לטיימס סקוור, שזה מרכז גדול במנהטן, להגיע לשמה עם הלולב ועם התפילין. אבל לא לשכוח שיש לנו גם את העבודה הפנימית עם עצמנו. צריך בסוכות גם לשבת בסוכה, לקחת איזה ספר, מה עיני הישועה או ספר הלכה, ספר גמ-- כל אחד לפי הלימודים שלו, ובאמת לעבוד גם עם עצמך. הרבי התבטא הרבה פעמים שאם השליח רוצה באמת להשפיע על אנשים, הוא קודם כל צריך להשפיע על עצמו ועל משפחתו, לבאמת ל-להשקיע בבפנים. וככה אנחנו נ-נבטא, אני חושב, את העבודה הזאת של המגיד שדרש גם מהחסידים עצמם שהם יהיו ראויים לאותו תואר של חסיד.

03:27 דובר 1 אז עבודה פנימית. הדגש עכשיו על עבודה פנימית, לשבת בסוכה, לעשות ל"ת תריסר יום בסוכה, לקחת משהו קטן דווקא, דווקא בפנים.

03:35 דובר 2 כן. יש לציין שהרבה שואלים, הרי ידוע שהמגיד בסוף ימיו לא גר במעזריטש, הוא נקבר גם באניפולי. אז איך הוא הגיע? הרי הוא לא עזב את המקום שלו. אז יש סיפור

03:46 דובר 1 נכון, יש שם שלושה קברים נראה לי, בציון, נכון? רבי יהודה לייב

03:49 דובר 2 בדיוק, נכון, המגיד באמצע, ורבי יהודה לייב הכהן בצד אחד, ורבי זושא מאניפולי בצד שני. אם נשאר לנו זמן נגיד את הסיפור בדקה.

03:58 דובר 1 כן.

03:58 דובר 2 כשנה לפני הסתלקותו של המגיד הייתה מגיפה באזור, שהיום אוקראינה, ובמעזריטש השתוללה המגיפה, בעיקר פגעה במבוגרים וילדים. וראש העיר של אניפולי היה מאוד בלחץ שהמגפה לא תתפשט ותגיע ותדביק גם את תושבי אניפולי והוא גזר על סגר שאסור לאף אחד להכניס אורח לאניפולי. אניפולי סגורה ומסוגרת. רבי זושא נכנס לבית הכנסת ואמר, "מה יהיה עם הרבי?" הרבי היה בסיכון, בקבוצת סיכון גבוהה בתור, אה, גילו המתקדם, והוא אמר, "מי פה מוכן במסירות נפש להביא את הרבי לאניפולי?" והם ידעו שגזרו גזר דין מוות למי שיכניס אורח. עד כדי כך היה הסגר. אז היה שמה בעל עגלה ואמר, "רבי, אני מוכן". אז הוא אמר לו, "לך תמלא את העגלה שלך בקש ותבן. תיסע למעזריטש ותחזור עם העגלה עם קש ותבן, אבל תחביא שמה את הרבי בתוך העגלה". וכך הוא עשה. והמגיד ממעזריטש הגיע לאניפולי ותוך זמן קצר, אה, התפשטה השמועה, אה, בעיר שהגיע הרבי ומיד נמצא איזה גוי שהלשין והגיע לראש העיר. החסידים הביאו לפה את הרבי שלהם ממעזריטש, מהאזור הנגוע, ומה ש-- מה שקרה, הוא מיד הזמין את, את, מיד הזמין אליו את, את, את-- רבי זושא אמר, "אני לוקח אחריות". הוא הגיע ב-- מיוזמתו לבית ראש העיר ואמר. הוא אמר לו, "אתה הבאת פה אורח לעיר? אתה יודע מה, מה העונש שלך?" אמר לו רבי זושא, "אתם חוששים שהמגפה תגיע לפה? אני מתחייב ששנה שלמה אף אחד לא ימות באניפולי". "וואלה", אמר ראש העיר, "אם ככה אני מסכים. א-אתה משוחרר בכבוד לביתך, אבל המישהו הראשון שימות פה, מיד אתה תהיה הבא בתור". ומספרים, זה מודפס בכתבי ישעיה שוב [?], שזה אחד מכתבי הספרי פולין, שבמשך שנה שלמה לא

06:05 דובר 2 מת אף אחד מאניפולי. ומי שסיפר את זה, רבי ירוחם לנדסמן סיפר את זה בעיתון משפחה לפני כעשרים שנה. הוא אומר שהוא הלך לאניפולי ובדק שם. אין קב-- מיד הראשון שנפטר היה המגיד בסיום השנה ההיא, והוא בדק שמי"ט כסלו תקל"ב עד תקל"ג אין שום קבר באניפולי, לא אצל הגויים, לא אצל היהודים, ומיד אחרי זה יש מלא, מלא, מלא נפטרים בתקופה אחרי סיום השנה.

06:31 דובר 3 חילקו שנה אחת כולה.

06:32 דובר 2 באמת הייתה שנה נקייה.

06:34 דובר 3 וואו.

06:36 דובר 2 וזה בפשטות הסיבה למה-

06:37 דובר 3 למה הוא עבר.

06:38 דובר 2 מגיד, למה הוא עבר ובאמת שמה הציון, שם מנוחתו כבוד באניפולי.

06:44 דובר 3 טוב.

06:44 דובר 2 אז הנה קיבלנו סיפור לחג.

06:46 דובר 3 טוב, גוט יו-- גוט, גוט מועד.

06:48 דובר 2 גוט מועד.

06:49 דובר 3 לחיים, לחיים.