סוד השמחה של חג הסוכות, וזכרונות מיוחדים מסוכות אצל הרבי | הרב חיים זילבר #007

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ההתוועדות השביעית שלנו כאן ב'על החינוך החב"די', והפעם לקראת חג הסוכות. התיישבתי להתוועדות מלאה בזיכרונות עם הרב חיים זילבר, שליח הרבי ומרצה בסמינרים כאן בצפת. הפרק מוקדש לזכות ר' מוישה בן חנה. אם אתם מעוניינים להקדיש התוועדות לזכות או לעילוי נשמת כאן בעל החינוך החב"די, אתם מוזמנים ליצור איתי קשר בפרטי. לחיים, לחיים וחג שמח. הרב חיים זילבר. לחיים, לחיים.

00:26 דובר 2 חיים וברכה.

00:27 דובר 1 ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם.

00:30 דובר 2 חיים, חיים ולברכה. א גוטן גמר חתימה טובה.

00:33 דובר 1 כן, אנחנו מקדימים את זה כבר לפ-- לקראת יום כיפור, אבל אנחנו רוצים להתחיל לדבר על סוכות, חג הסוכות.

00:41 דובר 2 נו, זמן שמחתנו. כל המועדים הם מש-- ששון ושמחה, אבל סוכות זה ה-.

00:49 דובר 1 למה?

00:51 דובר 2 זהו, אז ההסבר בחסידות הוא מאוד מפתיע. אפשר לומר בכללות שיש שני הסברים שמוצאים אותם בכל המאמרים. ההסבר הראשון זה, זה העלייה שאחרי הירידה. זאת אומרת, בפסח נולדנו עם ח-- עם חדש. זה השמחה של התחלות, של לידה חדשה. שבועות הגיע שלב נוסף שנהיינו לעם ו-

01:18 דובר 1 מתן תורה.

01:18 דובר 2 אבל עם ישראל היה בשלבי עלייה, עלייה, עלייה בלי מעידות ואז היה את כל השבר הגדול, חטא העגל ובהמשך לזה העליות של משה רבנו ועד יום הכיפורים, סלחתי כדברך ואז מגיעה השמחה.

01:36 דובר 1 בעצם זה שמחה אמיתית.

01:38 דובר 2 זה שמחה אמיתית. ה-ה-המהות של שמחה היא לא שבן אדם חוגג, קובע. המהות של השמחה זה שמתגלה הפנימיות שלו, שהוא מגלה שבעצם שלמרות כל מה שהוא עבר, שלא משנה מה היה בעבר, יש לו את עצם הנשמה ואת הקדוש ברוך הוא שתמיד מזמין אותו לסוכה שלו כאורח. אין שמחה גדולה מזו.

02:04 דובר 1 בעצם דווקא בגלל כל מה שעם ישראל עובר, דווקא בגלל זה השמחה שם היא זה מוגדר כזמן שמחתנו. זה הנקודה.

02:12 דובר 2 ממש ככה.

02:13 דובר 1 ובאמת יש, מה העניין של הסוכה שם? בחסידות אנחנו-- בוא ננסה לקחת, אה, דברים שקורים בחג וטיפה לתת לזה את ה, את העומק, את הנופך, את הרובד היותר עמוק של חסידות שהיא מגלה לנו על הדברים האלה.

02:25 דובר 2 זהו, אז מה שמעניין בסוכות, כשהייתי ילד למדתי בחיידר, אז אמר לנו המלמד-

02:32 דובר 1 בחוץ ל-, ב...

02:32 דובר 2 בחוץ לארץ, כן. סקווירא. היה לנו מלמד שהיה אומר לנו תמיד וורטים טובים. הפוילישערס הם חזקים בזה.

02:38 דובר 1 כן, וורטלך.

02:39 דובר 2 וורטלך. הוא אומר, כתוב, "ויהי בשלם", נגיד את זה בעברית, "ויהי בשלם סוכה ומעונתו בציון". אין, ידוע הפסוק הזה מהניגון, "ויהי בשלם סוכה". אז, אז הוא אמר בשם אחד מגדולי ישראל, "ויהי בשלם", איזה מצוות אנחנו מקיימים בשלמות? כל הבן אדם נכנס לתוך המצווה, סוכה ומעונתו בציון. הסוכה שמקיפה אותנו ולגור בארץ ישראל. כמובן שיש גם את האמרה הידועה ששתי מצוות עושים בשלמות סוכה ומקווה, אבל הוורט הוא טוב.

03:16 דובר 1 אז בעצם בסוכה העניינה שזה...

03:19 דובר 2 כן, יש בזה משהו ייחודי שאתה כולך נמצא בתוך מצווה. אין ל, אין ל, אין לזה אח ורע. אתה נמצא בתוך המי-- בתוך המצווה ושמה אתה דווקא אוכל ו-ו-ושותה ושמח. זה, זה סוג של אחדות נפלאה שבאמת לא מוצאים אותה בשום מצווה. ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, מודגש בחסידות.

03:43 דובר 1 כן.

03:43 דובר 2 כי לא רק שאתה יכול לשבת ולשמוח, אלא באמת כל ישראל מאוחדים ב-ב-בסוכה אחת הזאתי שזה גורם ליהודי פשוט לצאת ולרקוד. הקדוש ברוך הוא גם הזמין אותנו לבית שלו, ופרוש עלינו סוכת שלומך, והוא מקיף אותנו מכל הצדדים. המקיף עם דבינוק כמו שמטוע בתקלה [?], וגם אתה חי שמה בקו-- בצור-- בצורה הטבעית שלך. אתה אוכל ושותה ושמח.

04:19 דובר 1 יפה ובאמת. אז חג הסוכות זה לכאורה אחד מהאמרנו [?]. יש, יש חוק, משפט ויש. יש מצוות שהם חוק ויש מצוות שאני יכול להבין, אבל יש מצוות שהם עדות. כלומר עדות זה שילוב של משהו שאני יכול. בעצם סוכות מבוסס על רעיון של הושבתי את בני ישראל בסוכות בדרך. עם ישראל הולך בסוכה, לכן אנחנו יושבים בסוכה. נכון, זה הבסיס של המצווה.

04:44 דובר 2 לכתך אחרי במדבר.

04:46 דובר 1 כן, בכל השלבים האלה. אז מה העניין של סוכה? אז סוכה לכאורה זה משהו שאפשר. אפשר להבין אותו בזכר לאותן סוכות. אנחנו יושבים בסוכות. מה חסידות מגלה לנו לסוכה? אז אוקיי, יש בזה מיוחדות שזה מצווה שהיא רק מצווה שכל כולי יכול לעשות את המצווה. כאילו כמו שתיארת לפני כן אני נכנס, אני עושה כל כולי מוקף במצווה. מה העניין של סוכות של ישיבה בסוכה וחסידות מגלה לנו?

05:14 דובר 2 אז בעצם אם אנחנו נסתכל על החגים במקור בתורה כפי שהם כתובים בתורה, מאוד מודגש הקשר שלהם לעבודת השדה. זאת אומרת חג הפסח זה חודש האביב. אביב זה קשור לשעורים, אביב, שעורים ושבועות, קציר חיטים, חג הקציר. ועד שמגיעים לסוכות חג האסיף. אז כמובן שאנחנו היום לא חקלאים. אנחנו לא מרגישים את זה במובן הזה, אבל כמובן שכל דבר בתורה זה עבודה רוחנית. אם אנחנו מתבוננים על שלושת הרגלים ובצורה הכוללת שלהם, אז אנחנו מבינים את גודל המשמעות של סוכות, כי הרי בעיקרון סוכות היה אמור להיות בפסח. מתי הקדוש ברוך הוא הוציא אותנו ממצרים ובסוכות הושבתי? חודש ניסן. אז אמנם כתוב בהלכה את הסיבה שאילו זה היה בניסן לא היו מרגישים שזה רצון השם, כי זה זמן נעים של זכות [?]. נכון, אבל כמובן שלכל דבר יש גם סיבה פנימית. חסידות מסביר מוסבר שיש בכל דבר את ההנבטה. פסח כמו שעם ישראל זה לידת עם ישראל. אז גם ברמת הקשר שלנו בפסח לקדוש ברוך הוא זה רמה של תינוקות. אנחנו הולכים בעיניים עצומות וכמו תינוק שנולד. כשמגיע השבועות אנחנו כבר מקבלים את הדת. קיבלנו תורה זה כבר כמו נקרא לזה בר מצווה. בהתפתחות של הבן אדם יש את הלידה. שבועות אני אומר את זה בשפה שלי. בר מצווה קיבלת את התורה, יש לך כבר ציוויים, אבל כשמגיע סוכות זה חג האסיף. חג האסיף זה כשאתה ממש כבר מביא את היבול הביתה וממש נהנה מזה. כי מתי בן אדם. כשאתה נהיה בר מצווה אתה כבר. אתה קיבלת את כל המצוות אבל עוד עוד לא יישמת אותם, אתה עוד לא השמחה אמיתית. כמו בפשטות השמחה האמיתית של הבן אדם כשהוא רואה

07:25 דובר 2 את היבול מכל העבודה שלו אחרי כל העמל שלו.

07:29 דובר 1 רואה את התוצאות.

07:30 דובר 2 רואה את התוצאות. זה השמחה של סוכות. כשבן אדם נכנס לסוכה אחרי כל העבודה של של בראשית, של כל ההתחלות קשות ואחרי כל ה-פרקטיס שבן אדם שינן ונכנס לתרגול של תורה ומצוות. סוכות זה ליהנות מהפירות כמו בפשטות של העניין של אסיף. ואחרי כל ראש השנה ויום הכיפורים שזה עבודה באמת באופן של יראה, זה תנועה של התכווצות, של של עבודה מלמטה. בסוכות אנחנו אורחים של הקדוש ברוך הוא. אנחנו מרגישים את ה-- את ה-- את מה שהרגשנו בראש השנה בצורה של יראה בכסה זה מגיע בסוכות ליום חגנו. בסוכות זה גילוי, כשהקדוש ברוך הוא מתגלה אלינו במלוא-- במלוא הדרו. ימינו תחבקני, בניגוד לראש השנה ויום כיפור ששמאלו תחת לראשי, אז מגיע סוכות וימינו תחבקני. אתה מרגיש מחובק בכנפי השכינה, ומי מתבונן איפה אנחנו נמצאים בסוכות? הוא פשוט אוברוולמד. אני מגיע מאמריקה, יש לי ביטויים שקשה להגיד אותם בעברית.

08:54 דובר 3 קשה להגיד את זה, כן.

08:55 דובר 2 או אתה אמור להיות ממש בהיי מהמצב הזה שהקדוש ברוך הוא סלח לך על הכל ביום כיפור, ואחרי ארבע ימים של ימי הכנה לסוכות מגיע הרגע השיא שאתה אורח של הקדוש ברוך הוא, ועכשיו הכל נמצא בגילוי. כל רגע של שמחה מקרב אותך לקדוש ברוך הוא. וכתוב בחסידות שהשמחה של סוכות ושמחת תורה זה אבן הבוחן על העבודה של ראש השנה ויום כיפור. זאת אומרת, אם בן אדם בסוכות הוא רק, הוא נח ועושה לעצמו גוד טיים והוא לא מבטא את השמחה שלו, אז זה מראה שמה שהוא עשה, מה שהוא עבד והתפלל בראש השנה ויום כיפור הוא עשה את זה בגלל הפחד. מי יודע מה יקרה לו. אבל אם בן אדם שמח עם השמחת בית השואבה ועם הספר תורה עם כל הלב שלו, אז זה כתוב, כתוב את זה בשיחות שזה אבן הבוחן. סימן שגם העבודה של ראש השנה ויום כיפור הייתה כי הוא שמח בקרבת אלוקים, כי הוא רצה ל-- הוא ראה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותו, רצה להיות קרוב לקדוש ברוך הוא, רעו בהיותו קרוב, ולכן גם עכשיו כשיש לו הזדמנות אז הוא מנצל את הימים האלה להתקרב, לשמוח. כידוע, כל רגע של ריקוד שוברים גלים.

10:19 דובר 3 רציתי שם להיכנס.

10:20 דובר 2 יאללה.

10:20 דובר 3 שנייה, והדבר הראשון מהשנים שלך שהיית אצל הרבי, זה הנהגה שראו אצל הרבי ב-- כאילו את השמחה שמביא איתו את אבן הבוחן של כל העבודה לפני זה משהו שהתבטא בתקופה הזאת? ולפני קצת, קצת עליך. כלומר אתה בעצם גדלת ב...?

10:36 דובר 2 טוב, אני גדלתי באמת במחוזות אחרים בתור ילד קטן בסאטמר. עוד ישבתי על הברכיים של רבי יואליש מסאטמר באפשערניש שלי.

10:46 דובר 3 מי שעכשיו ה-

10:47 דובר 2 רבי יואליש נפטר לפני קרוב לחמישים שנה, וכן באפשערניש שלי הביאו אותי לרבי יואליש והוא היה כבר, אה, אה, חלש. הוא הושיב אותי על הברכיים וסלסל לי את הפאות במשך חצי שעה.

11:01 דובר 3 אז איך משם הגעת ל...?

11:02 דובר 2 או, טוב, זה סיפור ארוך, אבל נגיד את זה בקיצור. הנקודה היא שאבא שלי, למרות שהוא היה מקורב לסאטמר ולקנאים ולנטורי קרתא, אבל הוא גם היה נכד של הרב חיים נאה, ממש נכד. אמא שלו בת של הרב חיים נאה, שהיה כידוע מחסידי חב"ד המובהקים, פוסק ידוע בחב"ד וגם בכל העולם, ו-והיה לו קירובים גדולים מהרבי. וכשאבא שלי ביקר מסיבות, אה, של הכרח בניו יורק כשהוא היה אברך, אז הוא הלך לבקר אצל הרבי בתור נכד של הרב חיים נאה, וממש הרבי קירב אותו בקירובים מיוחדים. הוא אמר לו-- אבא שלי כתב בפ"ן שהוא נכד של הרב חיים נאה. אז הרבי קודם כל אמר, "או, אם ככה אנחנו קרובים." הוא הרי קרא לו מחותני, הרבי מליובאוויטש קרא לו מחותני. בדקתי את זה, זה, זה קרובים ברמה מאוד רחוקה. אבל ברגע שהרבי אמר לאבא שלי שאנחנו קרובי משפחה, היה לו-- הרבי בכל הזדמנות קירב את אבא שלי. הוא הגיע לבקר בקו של ברכה, הרבי נתן לו בקבוק וודקה, שכידוע זה היה רק ליחידי סגולה, וכל פעם בדולרים הוא אמר, הוא הביא לו עוד דולר. דו סיפר[?] הרב חיים נאה ועוד כהנה וכהנה. זה באמת אבא שלי התקרב, זה עבד. אבא שלי נמשך לרבי למרות שהוא היה אצל האדמו"רים גדולים, אצל הבית ישראל מגור, אצל האדמו"ר מבעלז ועוד באמת גדולי ישראל ענקים. הוא, הוא נמשך ממש בעבותות אהבה לרבי ו-ו- ואז אתם עברתם ממוסדות למוסדות אחרים כן, אני אישית היה לי גם, אה, משפיע שתפס אותי ב-בצומת מסוימת בחיים והכניס אותי לליובאוויטש. קראו לו הרב נחום ווילהלם עליו השלום, אה, אבא של, אה, הרב אלי' שמוציא את ה'דבר מלכות' והרב נחמיה

12:51 דובר 2 מתאילנד, והרב ברוך. ובאמת הוא, הוא היה בסיגייט בשכונה שלנו בזמן שהוא היה חולה ובאמת נפטר אחרי זה ו-- אבל הוא אז ממש משך אותי ושלח אותי ללמוד בליובאוויטש ככה ממש. וואו. הוא היה, הוא, על שמו קראתי את הבן שלי הקטן בנצי, מנחם בן ציון. אה, מבין. כי באמת הוא, הוא לא אני חייב את, את זה שאני התקרבתי לליובאוויטש בצורה פנימית שבאתי ללמוד ולא רק לבקר. אהמ. רגע ובאיזה שנים היית אצל הרבי ב-ב-בחג הסוכות? זהו, אז הייתי בילדותי, אבי שלי היה לוקח אותי לראלים, הייתי בשנות המ"ם או כבר הייתי בראלי בסוכות פה וב-- היה לפעמים קרנבל שעשו ברחובות אבל, אבל בצורה קבועה זה היה מתשנ"א, תשנ"ב אז ממש כבר למדתי באהלי תורה ו- וחוויתי את כל חג הסוכות עם הרבי שבאמת חוויה בלתי נשכחת. מה, מה, מה אתה זוכר? מה אתה יכול לשתף אותנו משם? זהו לחיים, לחיים. לחיים. שלא יהיה, שלא יהיה הרצאה. טוב, אז, אה, חייבים להקדים מכיוון שסוכות אמרנו זה הגילוי של ראש השנה ויום כיפור. אחרי שעברנו ראש השנה ויום כיפור עם הרבי, עם כל הבכיות שלפני השופרס וכל הרצינות התהומית שהיה בעיניים של הרבי. הרבי דאג לכל עם ישראל, הרי זה ימים גורליים של כל באי עולם יעברו לפניך כבני מרון. אצל הרבי ראו את זה איך שהראש שלו עם-- הרבי שם את הטלית, השליך את הטלית על כל הפנים ובכה על כל עם ישראל והתקיעות לפעמים הלכו בקושי. זה היה בראש השנה ויום כיפור, אנחנו הרגשנו את המתח העצום באוויר שבמקום הזה נקבעים הרעד[?] עולם. כל העולם תלוי, מ, הכל עובר דרך הבניין הזה. פתאום הגיע ממוצאי יום כיפור,

14:50 דובר 2 מה'גוט יומטוב' שהרבי הכריז והוסמכתו[?] הגענו למחוזות אחרים. בסוכות ראית את השמחה, את העיניים המהירות של הרבי. איך בסיום ה, התפילה הראשונה של ליל יומטוב הרבי מסתובב לקהל גוט יומטוב וכולנו ענינו גוט יומטוב, גוט יומטוב ופעם שלישית גוט יומטוב. זהו, אה, לא צריך יותר מזה. אני אספר לך אפיזו-אפיזודה מ-- כידוע בחג הסוכות הרבי מאוד רצה להשתתף בריקודים של שמחת בית השואבה, שהרבי התחיל מתשמ"א. הרבי הכריז שייצאו לרחובות. עד אז היו רוקדים בתוך בית הכנסת, כמו שהשמחה תצא לרחובות. והרבי אמר שמסיבות שונות אני לא, אני לא, כאילו נבצר ממני להשתתף ברחוב, אבל אני אשתתף כל יום ומאז הרבי היה כל לילה של סוכות הרבי אמר שיחה בבית כנסת אחרי מעריב, בתור השתתפות בשמחת בית השואבה. באמת אפשר להבחין שבשיחות האלה מוזכר תמיד גם משהו בקשר לשמחה והריקודים. זה כאילו כ-- כמו השתתפות של הרבי ב-- זה היה את ההתחלה של הריקודים היה בשיחה של הרבי שארכה בימים הראשונים של החג בין שלושים לארבעים דקות ובלילות הרגילים אין עשר דקות עד רבע שעה. בזכותם זכינו לכל השיחות של האושפיזין וכל זה, הכל מבוסס על השתיים עשרה שנים האלה מתשמ"א עד תשנ"ב. שתיים עשרה שנים שכפול שבע שיחות. זה הספר של מעייני הישועה[?] שכל אחד יכול לקרוא. כן, שמסודר לפי אושפיזין. יפה, זה מס-- חלק מהספר לפי אושפיזין, חלק בעניין הריקודים, חלק זה סידרו את זה מאוד יפה לפי נושאים. מה שמעניין הוא שהשיחות האלה הרבי אמר בעמידה. למה? כי לרבי היה סדר שכשהוא מתוועד יושב, יושב בשולחן ש-- בשולחן במרכז בית הכנסת. שיחות נאמרו בעמידה. לרביים היה תענוגות שלהם שאנחנו לא מבינים. אבל כשהגיע תשנ"ב שהרבי, להזכירכם, הרבי

16:51 דובר 2 היה קרוב לגיל תשעים והרבי היה בעיה עם הרגל בתקופה ההיא. ידעו שהיה לרבי שושנה כבר בקיץ וראינו שהרבי הלך יותר לאט, בצליעה קלה אפילו. אני זוכר באותם ימים ששל תחילת תשרי תשנ"ב היינו אומרים תהילים לבריאות הרגליים של הרבי. ככה היה ידוע ב-בישיבה. למדתי באהלי תורה. אמרו לנו להגיד תהילים לחיזוק, וואו, הרגליים של הרבי. ואז כשהתקרב סוכות המזכירים היו בלחץ. למה? כי בסוכות הרבי עומד כל לילה. זה זמן ארוך לעמוד בלילות הראשונים של החג, שלושים ארבעים דקות לעמוד על השטנדר. ראו את המאמץ והחליטו שהשנה יעשו משהו אחר והם יפתיעו את הרבי. מה שהם עשו, לפני החג הם סידרו את כל בית הכנסת כמו להתוועדות. אז שיש מקום לשבת. יש מקום לשבת. סידרו את השולחן של הרבי עם הכיסא של הרבי במרכז וכמובן בקדימה היה, היה כמו בכל תפילה ו-- אבל, אבל כל בית הכנסת היה מסודר כמו ההתוועדות. עכשיו הם עשו, הם עשו שביל מיוחד, גשר מהמקום שהרבי מתפלל בקרן מזרחי דרומית. עשו משם גשר מעל הספסלים. יש שם ספסלים מאחורי הרבי. כן, נכון. אז צמוד לעזרת נשים עשו גשר ארוך שהרבי יוכל ללכת ישר אחרי התפילה על הגשר הזה למקום של ההתוועדות. מהבמה של התפילה לבמה של. מהבמה של התפילה, במה של ההתוועדות וממילא הרבי התיישב במקום לעמוד וזה גם יהיה סיוע לקהל. במקום שכולם נדחפים לקדימה, כולם יהיו במקומות של ההתוועדות, הרדיוס יהיה יותר רחב וכולם ייהנו מזה. וככה הם עמלו קשה. כל הנגרים הכינו גשר רחב וכולנו חיכינו בציפייה לראות איך יפול דבר. הגיע סיום התפילה והרבי כרגיל כדרכו בקודש הסתובב אחרי הקדיש האחרון הרבי הסתובב, "גוט יומטוב", עם, עם הנפת יד.

18:55 דובר 2 ענינו "גוט יומטוב, גוט יומטוב, גוט יומטוב". ואז הרבי פונה לרב גרונר, שואל אותו בתמ-- עושה לו כזה בתמיהה, כאילו איפה השטנדר לשיחה? והרב גרונר מסמן לרבי שמה, כאילו על הגשר. על הגשר, לך על ה לא, הרבי עשה כזה תנועה, תנועה כזאת כאילו נו. והרבי התחיל לפסוע על הגשר. זה היה מלכותי. מי שרוצה יכול לראות, יש וידאו מזה במוצאי החג השני. זאת אומרת בלילה השלישי של סוכות יש וידאו שהרבי פוסע על הגשר הזה באמת. וואו. והרבי מגיע למקום של ההתוועדות והרבי מתחיל לדבר עם הרב גרונר. הוא מסמן לו מה זה הכיסא. והרב גרונר מסביר כן, שהכינו כיסא. והרבי עוד פעם, לא שמענו, אבל הבנו שיש שם איזה ויכוח קטן מהר מאוד. בסופו של דבר הרצון של הרבי קובע והזיז את הכיסא. הרבי ניגש לשולחן ונשען עם שתי ידיו הקדושות והתחיל לדבר. הרבי ככה דיבר איזה שלושים וחמש דקות. כשהוא נשען על השולחן. כשהוא נשען על שתי הידיים, ממש ככה זה היה. הלב של כולם מתפלאת. רצו שלרבי יהיה יותר נוח שבמקום שהרבי יישען על השטנדר ככה, שלשטנדר גם היה איזה סוג של כרית. הרבי, הרבי עמד ככה נשען על שתי הידיים על השולחן במשך כל השיחה. השתגעו ממש. באמת, בלילה השני כבר הביאו את השטנדר לשם, כי הס, הסידור של בית הכנסת היה באמת יותר נוח, אבל כאילו הרבי אומר אתם לא יודעים את הכללים שלי, אתם לא תשנו לי את ההנהגות בגלל סיבה זו או אחרת. זה היה אפיזודה מתשנ"ב.

20:36 דובר 4 דיברנו קצת על שמחת בית השואבה, אה תיארת קצת. באמת היום זה דבר שהוא, הוא לא של, הוא של כל עם ישראל. שמחת בית השואבה זה משהו שהיום תראה אותו כל הקהילות, כל הארץ, כל העולם.

20:47 דובר 2 זהו החידוש של הרבי היה באמת לצאת לרחוב, כי זה היה-

20:51 דובר 4 לפני כן מה היה? אני לא יודע מה היה לפני כן.

20:53 דובר 2 לפני כן אני, אני לא הייתי כי בתשמ"א הייתי ילד בן שבע.

20:58 דובר 4 לא אבל בעולם מה היה נהג?

20:59 דובר 2 בכל העולם שמחת בית השואבה זה בתוך בתי הכנסת כמו שמחת תורה, וכך היה גם בליובאוויטש. וזה שיצאו לרחוב לרקוד והביאו זמרים ושמחה, השמחה של הרחוב זה משהו אחר. זה אתה רוקד עם הקדוש ברוך הוא מול השמיים. אני לא יודע איך להסביר את זה. אנחנו בתור ילדים פוילישר, סימפאיס[?] הגענו לליובאוויטש. כולם ידעו בסיגעט ששמחת בית השואבה צריך להגיע לליובאוויטש לפחות פעם אחת. היה משהו מחשמל בריקוד של הרחוב עד היום הזה.

21:31 דובר 4 כן.

21:32 דובר 2 זה.

21:33 דובר 4 בעצם לצאת מבתי כנסת לרחוב זה הרבי עשה.

21:35 דובר 2 כן, הרבי קרא לזה "םדגש סולתן[?]", שגם הרחוב ירקוד. הרבי אפילו הוסיף שסוכות זה החג של "הללו את השם כל גויים" כנגד שבעים הפרים. הרבי, הרבי הדגיש את העניין שגם הגויים משתתפים, הם חוסמים את הרחוב ועוזרים לביטחון. היה בזה משהו רוחני, אבל רואים שגם בגשמיות זה עבד. יש דברים שהרבי עשה ברוחניות ותכל'ס זה הוכיח את עצמו גם בפרקטיקה. איך אומרים הרבי ניצח את כולם, זה, זה הביא, זה הביא את כולם ובאחדות נפלא. כולם, כולם מדברים על האירוע הזה של מאמץ, של אחדות, של כל החוגים שבאמת באים לרקוד כל הלילה מכל זה. אמרו אצלנו בסיגייט ששמחה ואחדות יש רק בליובאוויטש. ככה היה ידוע.

22:23 דובר 4 ובהסבר החסידי, כלומר לרקוד ולשמוח. אני חושב שהרבה מאיתנו אוהבים ותמיד זה טוב. אבל מה הרעיון? אוקיי, שמחים בשמחת החג. חג של שמחה. למה צריך לצאת החוצה ולרקוד ברחוב?

22:37 דובר 2 זהו שכאן אני חושב. זה אחד ההבדלים בתפיסה של, של החגים ובפרט סוכות בין מה שמקובל בעולם לחידוש של החסידות. מקובל בעולם, התורה אומרת לך לשמוח, אז אתה צריך לעשות את ה-- לנצל את כל הכלים הגשמיים תאכל בשר, תשתה יין, תשמח, תצא לטיולים עם המשפחה. החסידות גילתה לנו נופך מיוחד. היא אומרת למה אנחנו? למה עושים את שמחת בית השואבה דווקא במים? מה זה מים? זה הדבר שהכי בלי טעם. איך זה משמח? החסידות גילתה שיש פה עומק, ששמחה של יהודי יש לנו את החיצוניות שכמובן שזה גם מעורר את השמחה, אבל הנקודה של הלב שלנו היא דווקא השמחה הפשוטה. מעל כל הדברים שאנחנו שמחים על כל מה שקיבלנו בגשמיות ורוחניות, כל הדברים שדיברנו קודם יום כיפור וזה יש את השמחה על עצם זה שאני יהודי, עצם זה שהקדוש ברוך הוא בחר בנו לעם ואני יהודי בלי קשר לכל המעלות שלי, מה שלמדתי, מה שכן עשיתי, לא עשיתי. אני יהודי וזה מעורר את השמחה בלי טעם. זה ושאבתם מים בששון. מובא הרבה אריכות במאמרים ואנחנו רואים את זה כשאתה מתחיל לרקוד. בהתחלה אתה רוקד כזה באילוץ, אבל באיזשהו שלב ולפעמים זה קורה באמצע הלילה או לפנות בוקר, פתאום נופל לך האסימון ואתה רוקד בשמחה רבה ועצומה לכל אחד. אני חושב יש את ה, את הזמנים האלה שהוא אומר וואו, בשעה הזאתי מיציתי את עצם הנשמה שלי. שמה נגעת. אם הגעת תדע שנגעת בעצם החג של סוכות. בזמן שמחתנו עצמו, שמעל כל ה, שמעל כל ה-- קילפת את כל השכבות, שהן גם שכבות טובות של בשר, יין, משפחה. אבל באמת החסידות רוצה שתגיע ל-- של נגילה ונשמחה בך. אנחנו שמחים

24:38 דובר 2 בקדוש ברוך הוא, ישמח ישראל בעושיו וב-- והדר ישמח השם במעשיו. זה בטלגרמות שהרבי שלח לקראת סוכות. אז הרבי מאוד מתומצת והרי בטלגרם אתה לא יכול להכניס נהר במילים והרבה פעמים הרבי הכניס את שלושת המילים האלה ישמח ישראל בעושיו וישמח ה' במעשיו, כי זה אולי מתמצת את הנקודה של חג הסוכות.

25:06 דובר 5 שמחה. שמחה שמתבטאת ב--

25:08 דובר 2 שמחה טהורה, שמחה שאתה מקלף את כל הזה. זה מה שרוצים. אתה מגיע לשלב מסוים בריקודים. אצלי זה בדרך כלל קרה יותר לפנות בוקר, כש, כשהלכו כל הזמרים וכל ה, כל מה ששש ממש אפילו הדברים החיצוניים ש-- ואתה ואתה פתאום רוקד. אתה, אתה מרגיש שאתה רוקד עם הקדוש ברוך הוא, הרגליים רוקדות מאליהם יחד עם כולם באחדות, אחדות טהורה, שמחה טהורה. אני מתגעגע לפעמים לימי הבחרות שלא היה לי את ה-- אפילו את הדאגות מה יהיה מחר, מה לחזור הביתה. לא היה שום דבר. היה לך את עצם השמחה.

25:46 דובר 5 רק לשמוח.

25:47 דובר 2 רק לשמוח.

25:48 דובר 5 טוב, אז לחיים לחיים. יישר כוח גדול.

25:51 דובר 2 לחיים, שבאמת נזכה לשמחה אמיתית ושמחה מושלמת תהיה רק כשנראה באור פני מלך חיים. באמת נזכה לראות שוב את הרבי וזה יהיה כבר בבית המקדש השלישי. זה שזה שמחת בית השואבה עצמה בקרוב בימינו.

26:08 דובר 5 אמן. לחיים לחיים.

26:09 דובר 2 פיישט נס[?] פריילעך זיין כמו שכולם כבר כתבו.

26:13 דובר 5 תשפ"ז.

26:14 דובר 2 כן.

26:15 דובר 5 חיים חיים. הרב חיים זילבר יישר כוח.