להפסיק לפחד מהנפילות: הסוד של לכתחילה אריבער - התוועדות י״ג תשרי | הרב שניאור ניאזוב #006

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים. אני שמח לפתוח את ההתוועדות השישית שלנו כאן בעל החינוך החב"די, והפעם התיישבתי להתוועדות מרוממת לקראת י"ג תשרי, יום הסתלקות הרבי מוהר"ש, עם הרב שניאור ניאזוב, משפיע בישיבה הקטנה בצפת. ההתוועדות היא לזכות מנחם מנדל בן דבורה לאה. אם אתם מעוניינים לתרום, לעזור לנו בהקדשה לזכות או לעילוי נשמת, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי. לחיים, לחיים. הרב שניאור ניאזוב, לחיים, לחיים.

00:27 דובר 2 חיים וחיים ארוכים.

00:30 דובר 1 טוב, י"ג תשרי. תאריך חסידי תמיד זה תאריך שנבלע. אמרתי לך את זה טיפה לפני. הוא תמיד נבלע בין כל החגים שלפני והחגים שאחרי, והוא לא מקבל מקום. אה כולם עסוקים וטרודים. אם אתה ב-- נמצא אותי בתשרי אז בכלל אתה בקושי מדובר. אז נראה לנו כיף לשבת ולהתוועד על התאריך הזה ו-- בוא נתחיל מההתחלה. מה זה י"ג תשרי? מה קרה בי"ג תשרי?

00:56 דובר 2 אז י"ג תשרי זה היום ההס-ההסתלקות של הרבי מוהר"ש.

01:02 דובר 1 ממ-מ.

01:03 דובר 2 ויכול להיות שזה קשור שעניינו של הרבי מוהר"ש, אמנם זה היה לכתחילה אריבער, אבל הוא היה-- ההנהגה שלו הייתה בהצנע לכת. לא, לא הכירו אותו, לא שמעו ממנו.

01:14 דובר 1 כן, באמת אין, אה יחסית אני לא בקיא, אבל יחסית אין סיפורים.

01:20 דובר 2 נכון.

01:20 דובר 1 יש סיפורים כאלה קבועים. אין, אין המון, אה תמו-- אין תמונה, אין, אין תמונה שלו. יש תמונה שאומרים שהיא שלו.

01:26 דובר 2 נכון. ה-- הפריערדיקער רבי אמר שעל הסבא לא כל כך, אה יש. למרות שהרבי, הקשר של הרבי לרבי מוהר"ש הוא קשר מיוחד. רואים את זה גם ב-- פעם ביחידות. מישהו שאל את הרבי איך אני מתקשר לרבי? אז הרבי אמר תלמד מה שאני לומד. אני לומד מאמרים של הרבי מוהר"ש.

01:43 דובר 1 ככה רבה מה?

01:44 דובר 2 כן.

01:44 דובר 1 וואו.

01:46 דובר 2 וואו. ואתה רואה גם שהרבי כתב ספר תולדות על הרבי מוהר"ש. אה הרבי כתב תולדות על כל רבה, אבל אה טיפה ממש. אבל על הרבי-

01:57 דובר 1 אתה מדבר על שושלת היחס או בכלל בספרות?

01:59 דובר 2 ספר, ספר התולדות. יצא, יצא ספר על ה-- על הרבי מוהר"ש מהרבי.

02:04 דובר 1 או.

02:05 דובר 2 כן.

02:07 דובר 1 כלומר יש קשר, משהו מ-מ-מאוד מיוחד בקשר בין הרבי לבין אה-

02:10 דובר 2 ממש. יש גם את הסיפור שהרבי מספר על, על כשהפריערדיקער רבי הגיע לארץ, אז נכנס אליו חסיד שהוא היה חסיד גם של הרבי מוהר"ש.

02:21 דובר 1 ממ-מ.

02:22 דובר 2 והרבי מספר שכשהוא נכנס הוא התעלף. למה? כי קלסתר פניו היו דומים. הרבי לא הצליח להמשיך את הסיפור. זה מאוד-- כמה פעמים הרבי סיפר את זה והרבי נשנק מבכי, כי קלסתר פניו והרבי נעצר. הוא לא, לא יכול היה להמשיך.

02:46 דובר 1 למה?

02:48 דובר 2 זה, זה, זה מאוד, מאוד מראה שיש איזה קשר מיוחד בין הרבי לרבי מוהר"ש והקשר בין הר-- הפריערדיקער רבי לרבי מוהר"ש. משהו מאוד מעניין באמת, הבכייה שמה. אבל באמת אתה רואה את הקשר בין הרבי ל-לרבי מוהר"ש, גם בהצנע לכת.

03:09 דובר 1 ממ.

03:10 דובר 2 שאצל הרבי מוהר"ש הוא פעם התבטא שעשרים ושלוש שעות ביממה הוא היה מתייגע ו-ואף אחד לא שם לב, אפילו הרבנית אשתו. ואצל הרבי ראית הצנע לכת, אה גם באיך שהוא מתנהג, איך שהוא מתלבש.

03:26 דובר 1 בכל ההנהגה.

03:27 דובר 2 כן, הכובע האפור, החליפה אפורה, העניבה, פשטות. אה יש את הסיפור על שגרינובר משבירודובייביץ'[?] רצה. הוא שאל את ג-- הוא שאל את שמואל בער בריסלבר[?] את מי לקחת לרבי מכל הבנים של הרבי מצמח צדק. דפקתי בדלת. שואל אותי מי זה? אמרתי לו, "שמואל בער". לקח כמה דקות עד שהוא פתח את הדלת. אני פותח. עד ש-- אני נכנס, אני רואה על השולחן עיתונים גרמניים ורוסיים. אמרתי לו, "אפשר לשאול שאלה מעץ חיים?" אמר לו, "שמואל בער." אומר לי, "שמואל בער, אתה איש פיקח. אתה שואל אותי שאלה בעץ חיים?" אמרתי לו, "אם אתה לא תענה לי, אני אספר מחר ל-- מחר בעיירה מה שראיתי פה על השולחן לפני כמה דקות." הוא השתכנע. ישבו וישבו עד הבוקר והסבירו לו את העניין. אצל הרבי מוהר"ש העניין היה הצנע לכת. זה לא סותר לכתחילה אריבער וגם אצל הרבי הצנע לכת, אז זה לא סותר לכתחילה אריבער.

05:04 דובר 5 איך משלבים? לחיים, לחיים.

05:06 דובר 2 לחיים, לחיים.

05:10 דובר 5 איך באמת השילוב ביניהם? כי אני זוכר סיפור גם של הרבי מוהר"ש, אה, מאוד של עשירות שהולך ומתנהג בצורה מאוד, אה, מראה לו גם אגרות חוב, אה, הוא השקיע גם בכספים והיה לו, אה, לבושים מאוד מכובדים וכירכרה. זה קצת ההפך מ

05:30 דובר 2 אה, נכון. אה, הרבי מאוד לקח את הדרך הזאת של הרבי מוהר"ש ועשה אותה דרך חיים. לכתחילה אריבער הזה שכולם אומרים בשם הרבי מוהר"ש, שהרבי מוהר"ש אמר שהעולם אומר שאם אי אפשר מלמטה אני אקפוץ מלמעלה. ואני אומר שלכתחילה אריבער, לכתחילה אני אקפוץ מלמעלה. זאת אומרת ללכת נגד העולם. מה הכוונה נגד העולם? לא להתנתק מהעולם, אבל בתוך העולם אתה למעלה מהעולם וזה, וזה הרבי מוהר"ש. והרבי לקח את זה. זה נמצא איפשהו באגרות קודש של הרבי הריי"צ המשפט הזה מהרבי מוהר"ש.

06:12 דובר 5 שם זה יפורסם לראשונה.

06:13 דובר 2 כן, והרבי לקח את זה וקרא לרבי מוהר"ש בעל לכתחילה אריבער. והרבי עשה מזה עניין ליום יום שלנו. הרבי לקח את זה שאנחנו צריכים להתנהג באופן של לכתחילה אריבער. עכשיו מה זה לכתחילה אריבער? או. אז לחיים, לחיים.

06:32 דובר 5 לחיים. לחיים ולברכה.

06:35 דובר 2 לחיים ולברכה. דבר ראשון, פארברענגען. זה, זה משהו מאוד, מאוד עצמי. אצל חסידים התוועדות היה משהו מעבר לתפילה. שמעתי מהרב קופף[?] בישיבה בצלצם לי[?]. הוא אמר שתפילה היהודי היה שופך את נפשו או במרירות או בשמחה, אבל פארברענגען זה היה למעלה מזה. היו תקופות ברוסיה שלא היה מה לאכול ומה שהחזיק את הישיבות זה היה פארברענגען. למה? כי בהתוועדות אחד היה תובע מהשני. תוציא, תביא על חשבון הלחם והחלב שלך בשביל התמימים, בשביל המלמדים וזה היה עובד. פארברענגען הוא הדם התמצית שלנו. הוא מה שנותן לנו את הכוח. וזה לא סתם הרבי אומר כל הזמן להתוועד ולהתוועד ולהתוועד, כי בהתוועדות אתה לא משקר. בהתוועדות אתה-

07:36 דובר 5 כן.

07:36 דובר 2 אה?

07:36 דובר 5 לא, אני אומר כן, התוועדות, אה, התוועדות אמיתית, כאילו התוועדות שקורה שם משהו זה...

07:42 דובר 2 בדיוק. אתה יושב עם החברים שלך, הם אומרים לך את האמת, מיישרים אותך. יש חסידים, אה, היה תקופה שהזקנים נפלו בכל מיני עניינים. אז חסיד אחד התבטא ואמר שבגלל שזה עץ שגדל לבד. מה הכוונה? עץ שגדל ביער גדל ישר.

08:05 דובר 5 נכון.

08:05 דובר 2 למה? כי העצים מיישרים אותו. אבל עץ שגדל לבד אתה צריך לשים מקל, לקשור אותו.

08:10 דובר 5 כן, רואים הרבה פעמים כשאתה הולך ברחוב אתה רואה שתיל קטן ולידו עץ.

08:14 דובר 2 כן.

08:14 דובר 5 שתומך בו תהיה ישר.

08:16 דובר 2 לגמרי.

08:17 דובר 5 זאת אומרת, שאתה לא גדל ביער.

08:19 דובר 2 בדיוק. חסיד בלי התוועדות חסר לו משהו יסודי מאוד בדרכי החסידים. אנחנו חייבים את זה. אנחנו חייבים את ה, את הביקורת מהאהבה הסותרת של החבר שהוא אומר לך את האמת. הוא דואג לך, הוא דואג לך, אכפת לו ממך. היה חסיד שבא ליפול בעברה גסה. היצר הרע אמר לו.

08:42 דובר 5 כאילו הוא היה בדרך לעשות משהו.

08:44 דובר 2 אז מיד הוא אומר לעצמו רגע, אבל אני אסע לרבי עוד מעט. אז איכשהו היצר הרע אמר לו בסדר, אתה עוד רחוק, אתה זה אתה.

08:54 דובר 5 הרבה לא יראו אותו. לא צריך להתאמץ מול, מול מה שעשית.

08:57 דובר 2 בדיוק. אבל אז הוא אומר לעצמו רגע, אבל אני יושב עם החברים שלי.

09:02 דובר 5 אני אתוודע.

09:03 דובר 2 באיזה פנים אני אראה, באיזה פנים, באיזה פנים אני אראה לחברים שלי בהתוועדות? הרי בהתוועדות אתה בא כל כולך.

09:11 דובר 5 שם הכל, כן.

09:13 דובר 2 וזה מה שהציל אותו. דאגה בלב איש ישחנה. כן, יש שני פירושים, ישחנה, ישחנה בשין, על ידי זה ישחנה, ושׂ. ברגע שאתה מספר לשני אז זה נעלם. כשאתם יושבים ביחד, כשחסידים יושבים ביחד אז הכל נהיה קטן. כל מה שנראה לך כהר, אתה רואה את זה במוחש. לפעמים יש טרדות בחינוך הילדים או ב, בענייני העולם. אתה בא, אתה מספר את זה לחבר, פתאום זה מתגמד. זה שתי נפש אלוקית, הנפש הבהמית אחת. זה אמיתי, זה כוח. כן.

09:54 דובר 5 לחיים.

09:55 דובר 2 לחיים.

09:55 דובר 5 שתי נפש אלוקית, הנפש הבהמית אחת.

09:57 דובר 2 כן. לחיים טובים.

10:05 דובר 5 פעם הייתי באיזה, בקיצור במכון עשו לנו כל מיני כאלה דברים, הכשרות מקצועיות. אז הגיע איזה מרצה והוא, הוא אמר, הוא קרא לי לאמצע המעגל. אז אני נעמד באמצע המעגל והוא מתחיל לספר על הקשיים. הוא כאילו אומר איך הולך לך בפרנסה? אני אומר לו זה עובדים קשה. נותן לי להחזיק כיסא. כמה ילדים יש לך? אני מתחיל להגיד לו מספר הילדים. הוא שם לי כיסאות כמספר הילדים. ככה כל פעם שאני הוא שואל שאלה על איזה משהו שהוא דורש מאמץ בחיים, אז הוא מוסיף לי כיסא. אני נעמד עם כיסא ועוד אני עומד שם באמצע המעגל עם איזה עשר כיסאות פלסטיק ואז הוא אומר רגע, רגע ואז אני אומר לו נו מה, מה, לאיפה זה רק הולך לטפס? לאיפה זה ילך? ואז הוא קרא ל, הוא קורא לאחד מהמעגל בוא תצטרף, תן יד. ואז הוא אומר הוא קרא לעוד אחד. אמר לו בוא, בוא, בוא גם אתה לפה, תן יד. אז היינו שלושה שהחזקנו את הכיסאות. ואז הוא אומר איך עכשיו? כבד לך? אמרתי לו לא, עכשיו יותר קל. אני אומר זה אומנם מביא את זה מהפן המקצועי, אבל בפועל אתה עצם זה שאתה משתף את הדברים לפעמים זה, זה לא משנה את זה, אבל זה כבר נהיה יותר קל לסחוב את זה. לא צריך לסחוב את זה לבד.

11:24 דובר 2 ממש.

11:25 דובר 5 זה.

11:25 דובר 2 וואו ממש. יש ביטוי על האר"י הקדוש שחסידים היו יוצאים מהתוועדות לא חרדים יותר, אלא פיקחים ומרוממים יותר. מה זה אומר? הם יודעים, זה תכסיס מלחמה. כן, אחד החיילים שסיפר לי שכשהוא היה בעזה עכשיו אז הם למדו. הם קלטו את ה מתי זמן טוב לצאת מהטנק לשירותים, איך ומה. כשאתה במלחמה אתה יש לך חוש, אתה קולט.

11:58 דובר 5 אתה מחודד.

11:59 דובר 2 אתה מחודד. ברגע שאתה בהתוועדות אתה, אתה פתאום אתה נותן למלחמה מקום למלחמה בין נפש הבהמית. אתה לא מדחיק. אתה אומר רגע, יש פה נפש הבהמית, בוא בוא נטפל בה. פתאום זה נהיה לך הרבה יותר קל. אתה קולט את התכסיסים. אתה יודע איפה שצריך שכן צריך לשבת וללמוד חסידות. כן, צריך לבוא שמח הביתה, לחייך. כן, צריך מדי פעם לרקוד בבית עם הילדים, כן. ברגע שאתה, אתה על זה, אתה בתוך זה, אז, אז הכל נהיה לך קל. הכל נהיה לך, אתה נהיה מרומם יותר, אתה נהיה פיקח יותר. לא שאתה, לא שאתה נהיה חרד יותר. כמובן שזה בא לידי ביטוי אחרי זה במקיום מצוות בהידור וכל העניינים, אבל לא זה מה שאתה יוצא מההתוועדות. אתה יוצא עם חוש ריח, כן? חסידים. ר' מענדל אמר אני מריח את הנבלה משני קילומטר. אז, אז ברגע שאתה יושב, אתה מתוודע, אתה, אתה, אתה קולט, אתה מריח את ה, אתה מריח את הנבלה מה שנקרא.

13:03 דובר 6 כן.

13:03 דובר 2 אז, אה, אז לכתחילה אריבער. לכתחילה אריבער. הזכרנו אותו, מענדל.

13:11 דובר 6 אה כן.

13:12 דובר 2 ר' מענדל ור' יואל פעם ישבו בהתוועדות. אז ר' יואל אמר לר' מענדל, תגיד לבחורים אז לכתחילה אריבער. ור' מענדל אמר שפעם כשבחור היה הולך לקנות משקפיים בויטבסק, זה היה העיר הגדולה, אז היה לו כל מיני מלחמות עם היצר. אה, איפה להסתכל וכו'. אבל היום כשבחורים הולכים עם הטנקים במבצעים אז העולם לא מעניין אותו. העולם לא תופס מקום. מה הכוונה? מה זה לכתחילה אריבער? זה אומר שאין עולם. יש עולם, אבל הבחור, הבחור שם את עצמו במקום אמיתי יותר, במקום פנימי יותר, אה, פנימי אלוקי יותר. איפה שהנשמה שלו, איפה שהרבי. וזה לכתחילה אריבער.

14:15 דובר 6 אני חושב ש-- ואז שהוא בא למבצעים והעולם שם הוא לא מקבל. הוא משהו, הוא מסתכל על זה אחרת.

14:21 דובר 2 בדיוק.

14:23 דובר 6 זה, זה באמת תמיד ריתק אותי שאתה יכול לחצות, אתה יכול אה-- אתה יודע, הייתי, הייתי עושה, הייתי, למדתי בישיבה בחיפה, אז הייתי עושה ריצה באיזה כביש מסוים שם, כביש מאוד מרכזי. בערב היה לי אישור, הייתי עושה ריצה ו-והייתי עושה שם גם מבצעים ברחוב ביום. בלילה הייתי עושה ריצה ואז והייתי ממש רואה שכשאני שם ביום במבצעים אז אני בא עם עקוף חליפה ועם התפילין, תיק תפילין ואני מסתובב מניח תפילין לאנשים. זה רחוב הראשי, זה אומר כאילו אני לא, לא תופס בכלל מה הולך סביבי. אני, אני במבצעים. אני בא, אני רואה בן אדם. מה נשמע? מה קורה? צהריים טובים, הספקת תפילין וכו'. ואז כשהייתי מגיע בלילה פתאום אתה בא אחרת. אתה בא כאילו אתה יודע, אני יוצא.

15:11 דובר 2 וואו. אה, יש סיפור שממש, אה, מבטא את זה.

15:19 דובר 6 ממ-המ.

15:19 דובר 2 היה איזה חייל ב-באיזה בסיס ברוסיה שהוא היה רעב והוא נכנס לעיירה יהודית והוא נכנס לאיזה בית בשבת והוא לקח את הצ'ולנט והתחיל לאכול והיה לו טעים וכולם פחדו ממנו. חייל זה עוד אז. אז הוא אכל ואכל ואכל עד שהוא ראה שהאוכל טעים והוא כבר לא יכול לאכול. הוא צריך את זה להמשך הדרך אז הוא ארז את זה, שם את זה על הסוס והתחיל לדהור. הוא דהר, דהר ו-- כשיש משהו חם על ה, על הגב של הסוס אז הסוס דוהר. הוא דהר ודהר ונכנס לתוך השטח של האויב והיות שהסוס דהר בחוזקה ובעוצמה אז כל האויבים אה נסו מפניו. היה כי הוא כבש חלק מאוד רציני, משמעותי, וכשהוא חזר לבסיס ישר היה מסדר והגנרל נתן לו אותות כבוד ושיבח אותו. היה שם במסדר חייל שקינא בו ואמר לעצמו מה זה? זה חייל פשוט לא מוכשר. אני חייל רציני, אני שנים פה אני מוכשר, אני אעשה דבר כזה ו... לוקח סוס, נכנס, יוצא אז לכיוון האויב. איך שהוא נכנס להתחיל להרביץ לו, להכות בו. היה פדיחה רצינית.

16:57 דובר 7 לא הצליח.

16:58 דובר 2 לגמרי לא. הוא חזר. איזה בושות הוא קיבל. הגנרל צעק עליו וביזה אותו ונתן לו עונשים. אחרי זה הוא בא לחייל הפשוט ההוא ואמר לו תגיד אני יותר מוכשר ממך. איך אתה הצלחת ואני לא? אמר לו מה אתה לא מבין? זה הצ'ולנט. זה לא אני, זה הצ'ולנט. ברגע שאתה אתה קולט מי אתה באמת. לכתחילה אריבער זה אומר יש לנו קשיים בעבודת השם. יש לנו, אבל כשאתה מתבונן באמת שמי אתה? אתה יחידה שבנפש. מה זה יחידה שבנפש? זה כזה כוח שאין שום הגבלות. כשהוא מאיר, אין שום הגבלות, לא גשמיים, לא רוחניים. הוא צולח הכל. וכש כשאנחנו חיים ככה הרבי כותב את זה במים ה פות בשולחן רחוב בייס במלוקט ו'. שזה פדה בשלום נפשי. כשאתה מתבונן במהות של יחידה ואתה מחליט שההנהגה שלך פה בעולם הזה הגשמי, עם הגשמיות ועם האוכל ועם הכל, אתה חי בצורה של יחידה שאין עולם. זה קורה, זה מצליח, זה עבודת השם, זה עבודת השם שלנו היום. אם היית אומר את זה פעם היו אומרים לך אתה חיצן. כן, חיצן זה היה קללה אצל חסידים שאתה לא חי את מה שאתה, את מה שאתה מדבר.

18:34 דובר 7 למה? כי.

18:36 דובר 2 אנחנו בקושי שייכים נפש רוח נשמה לדרגות נמוכות יותר. פתאום אתה בא אליי ואתה אומר לי אני חי יחידה. אז פעם היית מוזר, היית שקרן. היום הרבי אומר לך הרבי אומר לנו ככה אתה צריך לחיות, אתה צריך ללכת.

18:57 דובר 7 לא משנה איפה אתה נמצא, באיזה נקודה בחיים. לך, לך תשפיע, לך תעיר, לך תעשה טוב, לך. מצד זה שאתה מחובר למקום מאוד גבוה, היחידה, אני מסביר את זה כן.

19:08 דובר 2 בדיוק.

19:10 דובר 7 ופעם היו אומרים אהה מבלבלן, מה אתה? אני יודע מי אתה באמת. אתה לא שייך לזה.

19:14 דובר 2 לגמרי. היום אנחנו אומרים זה אנחנו, זה המציאות שלנו, זה. ובוא בוא בוא לא נשלה את עצמנו. יש נפילות, כן, אבל חסיד הוא גמיש. זה ההבדל בין חסידים למתנגדים. מתנגד, כן, היה ביטוי שחסידים היו נקראים השמחים והמתנגדים היו נקראים מעצבים. למה? כי הרי גם למתנגד יש מצוות, גם לחסיד יש עבירות. אלא מה? החסיד רואה את החצי כוס המלאה. המתנגד רואה את החצי כוס הריקה. חסיד אומר אני מחובר, אני שייך, אני בן של אבא שלי, אני בן של הרבי, אני יש לי נשמה אלוקית, אני יש לי יחידה. המתנגד רואה את ה אה אני דפוק, אני חטאתי, אני פשעתי.

20:13 דובר 7 גם בפנים יש לנו את התנועה לפעמים של ה-

20:17 דובר 2 לגמרי

20:18 דובר 7 נחיתות הזאת.

20:19 דובר 2 כן, היום כבר אין מתנגד עם הרבי אומר ה...

20:21 דובר 7 כן.

20:21 דובר 2 זה המתנגד ש-שבקרבך.

20:25 דובר 7 כן.

20:26 דובר 2 אז ה-ה-העניין הזה של לחיות באמת מי אתה זה לכתחילה אריבער וזה קשה. כי היצר הרע תמיד אומר לנו "אה, אתה דפוק, אתה נפלת, אתה נכשלת".

20:42 דובר 7 כן.

20:44 דובר 2 ה-ה-השמעתי פעם מחסיד שהיצר הרע לא רוצה את העבירה שלך. הוא רוצה את הדיכאון שאחרי העבירה. הוא רוצה את הנפילה, את העצבות.

20:55 דובר 7 כן, אנחנו גם אומרים עבירה גוררת עבירה.

20:59 דובר 2 בדיוק. ו-וזה-זה גמישות של חסיד. ואת זה אנחנו צריכים להנחיל לילדים שלנו. היה האדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הזקן נתן לו את ה-את האחריות לחנך את האברכים והוא היה חולה, חולה לב וריאה.

21:18 דובר 7 הרבי האמצעי.

21:19 דובר 2 הרבי האמצעי. כשהוא היה מדבר בלהט ובהתלהבות הוא היה חולה אחרי זה כמה ימים. פעם אחת הוא התוועד עם האברכים על עבודת התפילה, תפילה במתינות והוא נהיה חולה. אז אמרו לו מה כל כך השקעת, למה כל כך דיברת מהלב? אז הוא אמר אני אגיד לכם מה. כשהרבי אבא שם אותי אחראי על החינוך של האברכים, הוא אמר לי שאתה צריך לראות כל אחד מחשבה קדומה דכולא. מה זה אומר מחשבה קדומה דכולא? במקור שלו, הראשון. והוא אמר שזה כולל כמה דברים. דבר ראשון שכל אחד הוא בן. בן זה הוא אוהב את אבא שלו, לא עבד. עבד הוא עושה בכוח. לא, אתה לא, אתה לא עושה בכוח, א-א-אתה זה אתה, אתה אוהב את זה. וגם שכל אחד יש לו כוחות עצמיים. זאת אומרת בלי גבולים. להסתכל על כל אחד לא כמו שהוא עכשיו, אלא את הנכדים שלו, את כל הדורות אחר כך. ו-ו-ומוסיף האדמו"ר האמצעי ואומר ואבא שלי אמר לי שבטח שאתה צריך להסתכל ככה על עצמך. זה אומר ש... ולכן אני כל כך חליתי. לכן לא יכולתי לדבר מהלב. הייתי חייב. לחיים, לחיים.

22:44 דובר 7 לחיים ולברכה.

22:53 דובר 2 אז זה הגמישות שיש רק לחסיד. אה היה אחד בליובאוויטש

23:01 דובר 7 אבל איך, איך מה זה אומר גמישות? בוא נתעכב על זה קצת. מה זה אומר להיות גמיש בעבודה, בחיים שלי, ב-ב-בעבודת השם?

23:11 דובר 2 בחיים, ביום יום.

23:12 דובר 7 כן.

23:12 דובר 2 לאברכים? לבחורים?

23:14 דובר 7 עב-יהודי, אברכים.

23:17 דובר 2 אברך שאתה ביום יום היה לך אתגר בעבודה, בשליחות או שחם לך. אתה כן, אתה בא הביתה אחרי יום עמוס. אתה נכנס הביתה חדש. לא משנה מה היה עד עכשיו. אתה נכנס הביתה, אתה מחייך, אתה מפרגן, אתה מקרב, אתה אוהב, אתה נינוח. לא משנה שהיה לך את היום הכי לחוץ. איך שמעתי זן ננדו[?] שהוא אומר ש"הרבי מקבל את כל הצרות של כל היהודים. הוא נכנס למאירי עושה אה יא יא יא. הרבי, הרבי מעומעם, הרבי למעלה הכל. הצרות שאתה לא תתאר לעצמך. הרבי מקבל כל יום מכל היהודים, אבל נכנס, מעודד, שמח." ככה אנחנו. זה לכתחילה אריבער ביום יום שלנו. וכמו שאמרנו קודם, בשביל לעשות את זה אתה צריך את הצינור. כן, צריך את את המקום הזה שאתה פותח תניא. אתה פותח סידור, אתה נכנס למקום, אתה מגלה את הפנימיות שלך האמיתית. כי כי העולם מאוד מבלבל. העולם מאוד מטשטש. אתה, יש לך מלא טירדות, אתה אתה אתה אתה אתה אתה. פתאום משהו מתיישב. אני זוכר שהיינו בוונציה בשליחות, אז אה היינו כל הזמן סביב אנשים וזה וזה. פתאום היינו מתקרבים לבית חב"ד. היה שם פלזמה ענקית כזאת ששומעים את הרבי מתוועד. פתאום היה איזה נחת פנימי, איזה שקט פנימי כזה. הו, זה זה. זה הקול המוכר, זה זה הבית, זה ה... זה המנוחה אז. כשאנחנו, אה איך פעם היה, יש סיפור שפעם אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי היו בעליית גג ודיברו ביניהם בחסידות, ופתאום הם שמעו רחש של קהל של חסידים שבאים לשמוע, להקשיב. ופתאום אדמו"ר הזקן אמר, "מה הם רוצים לשמוע? חדשות?" ביידיש זה נקרא גאזעטן. מה רוצים לשמוע חדשות? עם שורה אחת תניא אפשר להיות חסידים

25:40 דובר 2 כמו אברהם אבינו.

25:42 דובר 8 אדמו"ר הזקן אמר את זה?

25:43 דובר 2 אדמו"ר הזקן אמר, עם שורה אחת תניא אתה יכול להיות חסיד כמו אברהם אבינו. השאלה רק איך אתה ניגש לתניא. האם אתה ניגש לתניא עם פתיחת הלב? ואתה שאתה יודע שפה הרביים מסרו את עצמם, שאתה יודע שלקח עשרים שנה לכתוב את התניא ואתה יודע שזה המשכת עצמות שגם מלא מלחמות היו על זה ואתה יודע שזה בא בשבילך. אני שמעתי מחסידים שהרבי היה אומר על עצמו ששש שעות לפני שהוא אומר מימר רועדות לו הידיים והרגליים והוא לא יודע איזה מימר להגיד. עד שאבא שלו, הרבי הרש"ב בא אליו ואומר לו, "את המימר הזה תגיד." אז הרבי הריי"צ אומר, "אני יודע שזה יתפוס מישהו." זאת אומרת, כשהרבי אומר מימר או יש לו מטרה, יש לו פה עניין, יש לו איזה מסר שמישהו יזיז את עצמו, מישהו ייקח את עצמו לידיים. כשאתה ניגש ככה לספר תניא, אתה קורא אפילו שורה. אתה לא צריך ללמוד פרק שלם. אתה קורא שורה, אבל אתה ניגש לשורה הזאת ברצינות. אתה אומר, אני רוצה לגלות לעצמי את הפנימיות של הנשמה עכשיו. אני רוצה להתרומם. אני רוצה לכתחילה אריבער העולם ומטה.

27:15 דובר 8 לכתחילה אריבער בחיים שלי.

27:16 דובר 2 בדיוק.

27:17 דובר 8 זה צריך את ה את הזמן הזה, את האורגן הזה.

27:21 דובר 2 בדיוק. הרבי המוהר"ש אמר שכשהגיע יום אה יום רביעי, אז בן אדם לא יודע איך לגשת לשבת גם בגשמיות וגם רוחניות. אז אומרים לכו נרננה, תשמח. מגיע יום חמישי עדיין הוא בדיכאון. לא שמח.

27:40 דובר 8 אהמ.

27:41 דובר 2 אז אומרים לו תלמד חסידות בליל שישי. אז ביום שישי יהיה מלך גדול. ההמשך של הפסוק הכה ל גודל המלך מלך גדול ואז ואז תהיה בשמחה. זאת אומרת, ברגע שאתה פותח חסידות אתה לא לומד חסידות כי בוא איזה טקסט. אתה יודע שיש פה רבה שהוא ממשיך אלוקות. אנחנו רואים במאמרים שהרבי יוצא מתוך העיניים ומוזיז, מוזיז את המפה. יש פה המשכת אלוקות עד כדי כך שהמימר הוא גם מרפא חולים היה. היה יש יהודי בסן סלבדור, קוראים לו זיסל פקארסקי[?], הוא מחלק את המטבעות צדקה.

28:21 דובר 8 אהמ.

28:22 דובר 2 היה בחו"ל, אם הוא פעם נשרף. זה היו כמה בחורים שנשרפו והוא היה בבית רפואה.

28:28 דובר 8 זה היה פרץ שריפה איפשהו.

28:30 דובר 2 אני חושב באיזה נסיעה משהו עם האוטו

28:34 דובר 8 אהמ.

28:35 דובר 2 נדלק משהו והוא היה בבית רפואה והוא, והוא אמר שהוא הולך לפארבריינגען. הוא ברח מהבית חולים להתוועדות של הרבי ובדיוק זה היה פרשת וירא. והרבי דיבר שיחה ארוכה לבקר את החולה. זה מובא בליקוטי שיחות חלק ה' והרבי כל השיחה הסתכל עליו. לבקר את החולה, לבקר את החולה והוא התרפא. רבי זה המשכת אלוקות, זה ממשיך אלוקות, גשמיות ורוחניות. עבודת השם. ככה אנחנו צריכים לגשת, לגשת למיימרא, לגשת לפרק תניא, לשורה תניא. צריך לפתוח את הלב. כשאתה ניגש ככה למיימרא למאמר לחסידות זה נותן לך גמישות. אתה, אתה מצליח להבין שאתה מעל העולם. כמובן, אבל שצריך התוודויות כן. מישהו כתב לרבי שיש לו כמה מאות דולרים חובות או אלפי דולרים, והוא היה מאוד בלחץ מזה. והרבי כותב לו, כנראה שהרבה זמן לא ישבת בהתוועדות, כי בהתוועדות אתה מתרומם מענייני העולם, ואתה מבין שזה, שזה לא, שזה לא כזה גדול כמו שאתה רואה את זה, עד כדי כך שאתה תהיה בלחץ, אתה לא תוכל להתרכז ולא תוכל. החסידות וההתוועדות.

30:04 דובר 8 חסידות זה דרך החסידים.

30:05 דובר 2 דרך החסידות.

30:06 דובר 8 חסידות זה דרך החסידות.

30:07 דובר 2 כן.

30:09 דובר 8 לחיים. לחיים הרב ניאזוב לחיים.

30:10 דובר 2 לחיים, לחיים ולברכה.

30:14 דובר 8 לא כל כך ההתוועדות בתוך כל האולפן מצלמות שונה.

30:19 דובר 2 כן, אבל בהחלט יש פה הרבה נפשות אלוקיות על נפש הבהמית אחת.

30:26 דובר 8 כן.

30:28 דובר 2 אז היה יהודי בליובאוויטש קראו לו אבה, אז הוא היה יהודי חביב, פשוט. כולם אהבו אותו. יום אחד גילו שיש איזושהי גניבה בחצרות ליובאוויטש. החליטו להעמיד שומרים ולילה אחד תפסו וראו שאבה הוא זה שנכנס לחצר. אז השומר צועק לו, "אבה, זה אתה?" אז ביידיש אמר, "דדדד..." הוא היה מגמגם. "דדדדו זה נישט אבה". כאילו לא, לא לא לא לא לא לא לא לא זה זה לא אבה. מה הכוונה? אבה שאתה מכיר אותי מהבית כנסת הטוב וזה, זה אבה. הגונב זה לא אבה. אז החסידים לקחו את הסיפור הזה. המהות האמיתית שלנו זה למה, זה לכתחילה אריבער. זה העולם אומר מלמטה אני אומר מלמעלה. הרבי מראש"ט[?] אמר שהוא לילדים שלו הוא הנחיל שאכילה, שתייה ושינה זה לא יהיה התכלית. תכלית תהיה משהו למעלה מזה. קיום תורה מצוות, עבודת השם.

31:47 דובר 8 אני רואה את זה הרבה עם בחורים. מה שאמרת, הסיפור עם אבא. יוצא לי לעבוד עם בחורים קצת, שיש להם שאלה תמיד. הם רואים שהם גם מתפללים וגם לומדים וגם מחוברים לרבי, והם רואים מצד שני שיש להם מקומות שהם נופלים בהם במקומות בהמיים ואז הם אומרים מי אני? זה כמו השאלה של בחור. האם אני הבחור שבישיבה או הבחור שבשבת חופשה? כן, בישיבה אני קם בבוקר בזמן, לומד חסידות, מצליח. שבת חופשה אני מתחיל את ה-- הלילה, אתה יודע, אה, אה, אין, אין סדר, כאילו אני מגיע הביתה. אז הוא אומר רגע, מי אני? אני זה או זה? אתה אומר שלכתחילה אריבער זה להגיד אני, אני, אני, אני מחובר. היחידה שבי זה את-- זה אני, הזהות שלי או איך שאני מגדיר את עצמי זה לכתחילה אריבער. כן.

32:39 דובר 9 ממש.

32:40 דובר 8 וזה במילא מ-מ-מנטרל את כל ה, את כל ההתלבטות הזאת של אני הגדרתי זה אני. בסדר, יש לי נפילות, הנפילות שלי זה השבת חופשה, הנפילות שלי זה המקומות שאני לא מצליח בהם כל כך ל.

32:55 דובר 9 ממש. וזה וזה התפקיד שלנו לפמפם להם כי הם לא מאמינים לזה.

32:59 דובר 8 כולנו גם אנחנו לעצמנו זה.

33:02 דובר 9 כן, אנחנו.

33:02 דובר 8 עבודה לא קלה.

33:03 דובר 9 צריכים ביחד לשבת על זה ו-- זה אתה. זה חסיד. החסיד הוא יודע שיש לו שתי נפשות. כן, זה חידוש של, אה, של חסידות, של תניא, שיש שני נפשות, נפש אלוקית, נפש בהמית והנפש האלוקית זה המציאות שלנו.

33:20 דובר 8 אמ.

33:21 דובר 9 אה, כתוב בתניא בפרק ל"א, "אל יבלבל שמחת הנפש בעצבון הגוף." זה שהגוף הוא בטירופו ושיקוצו זה לא מפריע כי הוא זן השמחה של הנפש האלוקית. זאת אומרת אתה עכשיו ניגש לסידור, אתה שמח, אתה מתפלל עוז וחדווה במקומו. אתה חסיד, אתה, אתה שמח, אתה יודע ש.

33:43 דובר 8 אתה גמיש.

33:44 דובר 9 בדיוק, אתה גמיש. מה שהיה הוא שהיה. עכשיו משהו חדש. וזה כוח, זה כוח. אתה יודע, גם ב-בשליחות רואים את זה. אחד שיוצא לשליחות. שמעתי על מנשה אלטוי[?], זה שליח בקריית טבעון. הוא הגיע למקום לא-- הוא בכלל לא אוהד, אה, אה, חב"ד והוא אמר לעצמו אני צריך שיהיה חנוכייה ב, ב, בעירייה. הוא בא, הביא עובדים, הוא אמר אם אני אשאל אותם הם לא יתנו לי. הוא פשוט הביא עובדים והציב את החנוכייה. אנשים עברו, כולל ראש העיר ראה עובדים שמים חנוכייה. אוקיי, בסדר, כנראה יש אישור.

34:32 דובר 8 לכתחילה אריבער.

34:33 דובר 9 כן, עובר חנוכה, הוא רואה עדיין את ה-- ראש העיר רואה עדיין את החנוכייה. הוא שואל את מנשה אלטייס[?] מה, מה עם החנוכייה? אז הוא אומר, אה, זה, צ-צ-צריך להוריד אותה. הוא אומר בסדר, אז אנחנו נביא עובדים, מה? עובדים, חבר'ה מהעירייה. ומאז העירייה עצמה שמה ובמחסן שלה יש לה עובדים. זה, כשאתה בא לכתחילה אריבער עניינים הם אחרת. אבל זה, זה ההתקשרות של, אה, מנשה אלטס[?], כן? זה החסידות, חסיד זה שהוא למד וה.

35:07 דובר 8 זה לא בא על ריק. זה בא על זה שיושבים ולומדים. אני חושב שהרבה פעמים כי כש-- אחרי שאתה מסיים את ישי, כאילו בסוף יש שלב בחיים שאתה צריך ל-להחליט שחסידות זה חלק מהחיים שלך, שאתה לומד, מתיישב פעם בשבוע, פעם ב-- יש לך חברותא קבועה של ללמוד חסידות. אני זוכר פעם הייתי בסמיצווית[?], התארחתי אצל, אה, בעלי, בעלי בוס[?], יהודי ממש. הוא היה אומר לנו אז לא כזה הבנתי את זה, רק עכשיו אחרי ש, שאחרי-- חיים לחיים.

35:36 דובר 9 חיים לברכה.

35:39 דובר 8 רק עכשיו רק עכשיו הבנתי את זה יותר. הוא אמר שהוא היה אומר לנו ששבוע שאתה לא לומד חסידות זה שבוע אחר לגמרי. זאת אומרת שבוע שאתה עם או בלי זה עולמות אחרים. כלומר אני, הוא אמר לנו, היה, היינו בחורים. אני מרגיש את זה. עכשיו, הייתי בסמיצווית[?], כל הזמן הייתי לומד חסי-- היינו בסדורים ו.

36:01 דובר 9 ממש. זה ששליח לומד חסידות, הביטחון העצמי שלו מול הראש עיר הוא אחרת לגמרי. אמנם לא כתוב במינר שהוא למד על לשים חנוכייה ב-ב-בעירייה, כן, אבל כתוב שם פנימיות הנפש. כתוב שם "אין עוד מלבדו". אז זה מאיר לו. הוא הולך עם זה. הוא חי עם זה. היו גם בחורים פעם שבמנהטן שעשו, רצו לקחת איזה אולם לעשות שמה איזה אירוע למקורבים. אמרו להם תראו בקומה הזאת והזאת יש יהודי שהוא יכול לתת לכם את האולם במחיר ממש אפסי. טוב, נכנסו למעלית. נכנס, תוך כדי נכנס יהודי עם גיבנת, בן אדם עם גיבנת כזה. היה נראה קצת מצחיק. הם צחקו עליו ביידיש ככה אחד דיבר לשני, גם חייכו. עכשיו הם יוצאים מהמעלית, נכנסים למשרד של אותו אחד שאמרו לו, שאמרו להם שהוא זה שייתן את המחיר המוזל. הם רואים שזה אותו אחד והוא אומר להם ביידיש מקבל אותם, מקבל אותם בסבר פנים יפות. ישר הבינו שהוא קלט את ה

37:22 דובר 10 מה שאמרו עליו במעלית.

37:23 דובר 9 בדיוק. אז היה שם בחור פיקח שאמר, "תראה, בחורים שהיו איתך במעלית הם בחורים טיפשים, אבל הבחורים שעכשיו עומדים לפניך זה שלוחים של הרבי מליובאוויטש ואנחנו צריכים את האולם הזה והזה למבצעים." נתן להם. זה גמישות, זה פיקחות. פיקחות של חסיד שהוא יודע. אתה יודע, הרי הרבי, כשהרבי מה-- כשהרבי הרש"ב התייצב לצבא היה צריך ללכת להתייצב, אז הרבי מוהר"ש אמר לו שחסיד הוא חייל ואוכל חייל, אוכל איך שהוא ישן, איך שהוא הולך לישון גם. ככה הרבי מוהר"ש אמר לו. לפעמים אנחנו, ישן חסיד, הולך לישון זה גם צריך ללכת לישון כמו חסיד. ואז אז יש מלא סיפורים על החיילים שחסידים היו לוקחים מזה הוראות בעבודת השם. היה חסיד קרו לופיס מחלסטופקר[?]. חי.

38:34 דובר 10 חי, חי ומוחל. פסח מרוסטובסקי[?].

38:44 דובר 9 מעלסטוק[?].

38:46 דובר 10 אה, מעלסטוק[?].

38:46 דובר 9 הסיפור של החסיד של אדמו"ר הזקן, של הרבי, של אדמו"ר האמצעי, אפילו של הצמח צדק קצת. סיפר שהיה חייל שהיה לו מקום שמירה ליד איזשהו נחל, והצאר הודיע שהוא יבוא לבקר את כל ה-- לראות איפה החיילים עומדים על המשמר. אז כולם היו על המשמר ואז הודיעו שהצאר התעכב. אז החייל אמר בוא נקפוץ קצת למים, היה חם, בוא נשחה קצת. וזה היה בעצם איזשהו קומבינה לראות אם החיילים עומדים על המשמר והצאר הגיע בזמן. הצאר מגיע והוא רואה את החייל בתוך המים. ובדרך כלל היה אחת דת עולמית, אבל החייל היה חייל פיקח. יצא מהמים והצדיע. צעק לצאר, "את מי אתה צריך? אותי או את הבגדים שלי? אני שלך." הצאר ראה את הפיקחות, ראה את האהבה והוא גם ראה את הנפילה, כן? אבל הוא ראה שהחייל קולט באמת למי הוא שייך והוא אוהב את הצאר. שחרר אותו. זאת אומרת אנחנו. יכול להיות שנפילות. יכול להיות ש יש רגעים חלשים שהיצר הרע מצליח לסחוב אותנו, אבל. אבל אנחנו קולטים מי אנחנו. שאנחנו יחידה, שאנחנו בנים של הקדוש ברוך הוא, לא עבדים. עבד הוא נפרד, הוא עושה בכוח, הוא לא בא לו, לא מתחשק לו. אנחנו בנים, אנחנו דבר אחד איתו, אנחנו אוהבים אותו. זה זה המהות שלנו. זה זה. זה צריך להיות אחרי יום כיפור. זה צריך להיות החשבון נפש שלנו. האם אנחנו באמת חיים ככה? אם אנחנו באמת מחנכים, האם אנחנו רואים את הילדים שלנו ככה אנחנו רואים אותם כבנים? אנחנו רואים אותם כשייכים. אם אנחנו נראה אותם ככה ואתה יודע, חינוך עצמו אחרי זה חינוך הזרזו.

41:07 דובר 11 זה תמיד ככה.

41:07 דובר 9 כן, כן. הרבי תמיד אומר אם אנחנו נחנך את עצמנו, נחנך את ההסתכלות שלנו על עצמנו, שאנחנו בנים, אנחנו יודעים מה הכיוון ואנחנו גמישים, זה אוטומטית יעבור לילדים. נראה את הילדים ככה עסוקים בחינוך, בלחץ כל הזמן. בוא בוא, בוא תתמקד בעניין. תראה, תראה באמת מי אנחנו. תסתכל על הילדים שלך בצורה כזאת וזה וזה ככה יהיה. איך אמרתי פעם מחסיד שצריך לעשות תשובה? לא. מה זה תשובה? לא בכלל. כן, זה גם חידוש של הרבי. זה גם קשור לחיות הרבי.

41:47 דובר 11 חי.

41:47 דובר 9 חי חי. מה שמעניין באמוציות כיפר תוסל"ע. הרשעק[?] שואל את הרבי. הרבי מדבר הרבה על תשובה עילאה. מאיפה זה הגיע? אז הרבי אמר לו שזה הוראת שעה. מאין הוראת שעה? זה עניין שלי.

42:02 דובר 11 כי לכאורה תשובה עילאה זה משהו מאוד מאוד.

42:06 דובר 9 בדיוק.

42:06 דובר 11 מיוחד.

42:08 דובר 9 הסדר הוא קודם לתשובה תתאה ואחרי זה תשובה עילאה. אבל הרבי אומר תתחיל מתשובה עילאה. מה זה תשובה עילאה? ללמוד בחיות.

42:17 דובר 11 מחיות הרבי.

42:18 דובר 9 לגמרי. תורת הרבי.

42:20 דובר 11 מה זה באמת תשובה עילאה?

42:23 דובר 9 תשובה עילאה זה לא משנה מה היה לפני. עכשיו תלמד בחיות, תתפלל בחיות, ייתן צדקה בחיות זה התדפקות רוחא ברוחא. ככה אדמו"ר הזקן אומר שזה תשובה עילאה. כשאתה לומד ומתפלל אז הרוח שלך נדבקת ברוח של הקדוש ברוך הוא וזה תשובה עילאה. זה יש פה דבקות. דבקות של הבן עם האבא.

42:46 דובר 11 כן, הגמישות הזאת אבל היא קשה, כי היצר הוא תמיד. ואם היום מתחיל לא טוב, מתחיל בשמאל. מאוד קשה להרים את היום בחזרה. היום פספסתי משהו. אני מחר קם וחסיד וזה וזה לא קורה. זה אני לא כאן. אני באירוע מחר דיאטה ממחר.

43:07 דובר 9 כן.

43:09 דובר 11 זה ממש. להיות חסיד זה אנטיתזה לדבר הזה.

43:14 דובר 9 בהחלט. אבל חסיד הוא חייל. חייל הוא חייב את הגמישות הזאת. חייל הוא לא. הוא לא עובד לפי השכל, לפי ההתבוננות, לפי מה שהוא מבין ו. הוא. יש לו משהו, דחף כזה חזק פנימי. גם יש המשך של הרבה טוב. שניים ז. שהרבי אומר שכל ההתבוננות זה כדי לגלות את מה שכבר יש. לא להוליד משהו חדש. כל החסידות שאנחנו לומדים זה כדי לגלות את מה שיש, את החיילות הזאת. יש ביטוי של הרבי הריי"צ שחייל אין לו. הוא לא צריך שכל, הוא לא צריך ראש, הוא לא צריך. כן, הוא לא צריך שכל. הוא עושה מה שצריך. אז בשביל מה יש לו ראש? בשביל לשים על זה את. בשביל לשים את את.

44:07 דובר 11 הציוד.

44:08 דובר 9 את הקת של של הרובה. אה זה-- אתה צודק, זה ממש, ממש קשה. אבל ברגע שאתה פותח את הפנימיות, אתה פותח את הלב, אתה-

44:24 דובר 11 זה התוועדות, נמוך סלף.

44:26 דובר 9 כן, אתה לומד שורת תניא עם כל האמת. אתה נותן לזה שזה ייגע בך. אז, אז זה פשוט. אז זה פשוט. זה פשוט להיות גמיש. זה-- כי אתה חי בעולם פנימי, אתה חי לכתחילה אריבער. אתה חי-- העולם אומר: "בוא תהיה מתוסכל" ואני אומר לכתחילה אריבער. מה שהיה היה. אני עכשיו חי עם-

44:52 דובר 11 וואי חזק.

44:54 דובר 9 אני חי עם האמת, עם האלוקות.

44:56 דובר 11 אני חושב שזה ממש העולם היום, הלנבור פנימה. גם שהכדור הכי נמכר היום בארץ זה כדור נגד דיכאון. זה הכדור הכי נמכר. העולם ממש אומר, אתה יודע, תיכנס ללופ הזה, תהיה ב-בדיכאון, מדוכא, תרד על עצמך. לכתחילה אריבער זה...

45:21 דובר 9 ממש. שמעתי כמה סיפורים על זלמן נוטיק שמבטאים את העניין הזה. הוא אמר שפעם קם מאוחר בסנסוני והוא החליט שהוא לא נכנס למעלה. זה היה שלוש ורבע וזה, הוא לא רצה להיכנס לסנסוני. מה הוא הריח? הוא נכנס דרך המשולשים. הוא נכנס פתאום רואה את הרבי מחלק קצת מטבעות. הוא מתרחק. אתה רואה, הוא מתחיל לחלק לבחורים. הרבי מביא לו מטבע, הוא כזה מרחיק את היד, דוחף לו את המטבע, הוא מסתובב. אז הוא רץ למשפיע שלום יזכרי אומר לו, "מה? אני רציתי להתרחק ופתאום..." אז הוא אמר, "הרבי רצה להראות לך שעזוב את השטויות. אתה בעניין." יש עוד סיפור עליו שהוא היה הרבה הולך למשפחת פרישמן להתוועד בליל שבת, שבת.

46:20 דובר 11 פרישמן חב"ד?

46:21 דובר 9 כן. וליל שבת אחת שומעים צלצול בפעמון.

46:28 דובר 11 אמצע שבת מישהו מצלצל בפעמון.

46:30 דובר 9 כן. פותחים, רואים זלמן נוטיק. זלמן, שבת. אז הוא אמר, "תגידו, אחרי המעמד הסכום שלי שהיה משפיע, שהוא צלצל בשבת ואחרי זה התוועד רגיל כאילו לא קרה כלום." אז, אז חסידים, ברגע שהוא יודע שזה, זה הטריגר פה, זה העניין, זה המלחמה, זה-- אז הוא ישים על זה את כל כובד המשקל. אני לא אכנע. אם אני יודע שהיצר הרע רוצה שאני אפול לעצבות אחרי עבירה, אני אעשה הכל כדי ששש-- כדי להישאר חזק, כדי ל-ל-להיכנס הביתה עם חיוך, עם קירוב, עם אורך רוח, עם נינוחות, עם שמחה. ווככה זה, ככה, ככה זה, זה התפקיד שלנו.

47:25 דובר 11 זה הלכתחילה אריבער שלנו.

47:27 דובר 9 זה הלכתחילה אריבער שלנו, כן. היה חייל גם כן של הצאר, שפעם חסידים ראו אותו, אה... אני יכול לקצר לך. חסיד אחד, ר' אייזיק, ראה שמרביצים לו ממש חזק.

47:51 דובר 11 מרבי-- מרביצים לחייל?

47:52 דובר 9 כן. אז הוא מתפלא מה, מה, מה הוא עשה? אז הוא אומר, "אל תשאל שאלות." בכל זאת, הוא רצה לדעת. הוא קפא על המשמר.

48:06 דובר 11 מה הכוונה?

48:08 דובר 9 היה קור.

48:09 דובר 11 אה.

48:10 דובר 9 קור מקפיא, שהוא קפא. אז הוא שואל אותו מה הבעיה, הוא קפא. לא. השבועה שהוא נשבע לצאר, היא הייתה אמורה לחמם אותו. שוב, השבועה שהוא נשבע לצאר בתח-- בתח-- ב-ב-בשרשרת חיול[?], היא הייתה אמורה לחמם אותו גם ברגעים הקשים. חסידים דיברו על זה. אה, ר' אייזיק אמר שהוא חי עם זה עשרים שנה, עם הנדר הזה. אנחנו יש לנו את השבועה דבר ראשון של הנשמה, כן? ויש לנו גם את הרגע הזה שכל אחד הוא נהיה חסיד, שהוא אמר אני הולך עם הרבי, אני כן, אני זורק הכל. לכל אחד היה את הרגע הזה. אחד היה את זה בישיבה קטנה, אחד בישיבה גדולה, אחד בקבוצה, אחד... אחד אחרי, אחד לפני. והיא אמורה לחמם אותך, ה-הנקודה הזאת שאתה אומר אני, אני, המקום האמיתי שלי זה הנשמה, זה אלוקות, זה הרבי, זה חסידות, זה... זה העולם אומר מלמטה, אני אומר לך לכתחילה אריבער. וזה... וזה, זה העניין הזה של לכתחילה אריבער. השבועה הזאת היא אמורה לחמם אותנו גם ברגעים קשים, אבל צריך לזכור את השבועה הזאת, כן?

49:45 דובר 11 היזכר בה.

49:46 דובר 9 היזכר בה. אה, איך פעם אמר הרבי מוהר"ש, פעם אמר יש מתאים ולא מתאים לחסיד, כן?

49:55 דובר 11 כן, בעצם זה הוא הגיע לעיירה מסוימת והוא אמר.

49:57 דובר 9 נכון.

49:58 דובר 11 לחסיד מתאים, לחסיד לא מתאים.

50:01 דובר 9 בדיוק, זה מוהר"ש. אז בין המתאים ללא מתאים זה לחסיד מתאים, אה, לחסיד לא מתאים, אה, לא לד-- לחסיד מתאים לדעת חסרונות עצמו ומעלות עצמו. אז שמעתי פעם ממישהו בשם מוטל קוזלינר[?]. מעלות עצמו זה לא הכישרונות שיש לך. מעניין. כי הכישרונות שיש לך זה קיבלת מלמעלה. זה לא מעלות עצמך. מה זה מעלות עצמו? שהיה לך ניסיון ועמדת בו. ואדם צריך לדעת מעלות עצמו. זה אומר-

50:45 דובר 11 כי זה שלך.

50:46 דובר 9 בדיוק. כי היצר הרע בא ואומר לך אתה לא יכול, אתה לא מסוגל. כשאתה בא ואתה מראה לו תראה, פעם שעברה היה ניסיון ועמדתי בו. אז זה שתי ציפורים במכה אחת. אתה אל תגיד לי שאני לא יכול. אני יכול. והראיה. אז בשביל באמת כמו שאתה אומר, איך אנחנו נהיים גמישים? זה פשוט להוכיח. להוכיח לנפש הבהמית שלנו, הנה אנחנו מסוגלים. נכנסתי הביתה יום עמוס, יום מתסכל, יום לחוץ בשמחה. ותזכור את היום הזה. תרשום לעצמך ביומן. היה. היה או לא היה? היה. ברגע שאתה בא ככה אז אין ל-- אין לנפש הבהמית מה להגיד לך. אתה, אתה צודק תכל'ס.

51:45 דובר 11 אתה יכול אחרת. אתה יכול כאילו להגיע ולהתגבר.

51:49 דובר 9 כן, אתה מסוגל. אז גם אם אנחנו יש לנו את הנישה של הנפש הבהמית, כן, כמו חניה פרטית. אל תתקרב כאן, אין, אין כניסה, חניה פרטית.

52:02 דובר 11 כן.

52:03 דובר 9 גם על זה אנחנו יכולים להתגבר לאט לאט. כשאתה בא ואתה אומר הנה פה אתה רואה, ניצחתי. פה אתה רואה, ניצחתי, ואתה רושם לעצמך, אתה יודע מעלות עצמך. כמו שהרבי מוהר"ש, שאדם צריך לדעת מעלות עצמו. אתה מתרומם, אתה לאט לאט אתה רואה? וואלה, זה קטן. נפש הבהמית קטנה. אפשר לעבוד, אפשר, אפשר, אפשר לנצח אותה. אז אתה אומר לעצמך וואו, כבשתי חלקך. לאט לאט כבשתי. לא אני, כן, אבל בכוחות של הקדוש ברוך הוא. יש עוד, אה, גבורה דומה. אנחנו אומרים באשרי, יש כביכול כפילות. יש פסוק שאומר כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו ומיד פסוק אחר כך כתוב להודיע לבני אדם גבורותיו.

53:01 דובר 12 כבוד המלכות.

53:03 דובר 9 רגע, עכשיו אמרת לפני פסוק וגבורתך ידברו פתאום עברנו ל-להודיע לבני אדם גבורותיו. אז הפירוש הוא לא להודיע לבני אדם גבורותיו לא של הקדוש ברוך הוא. להודיע לבני האדם גבורותיו של האדם. האדם יש לו גבורות והוא לא יודע מ-- הוא לא יודע מהם. הוא לא יודע שהוא יכול. הוא מסוגל להצליח לעמוד בפיתויים. הוא יודע, הוא מסוגל, הוא יכול. אז להודיע, הקדוש ברוך הוא תזכה אותי שאני אדע להודיע לבני האדם, לבן אדם גבורותיו שהוא יכול והוא מסוגל.

53:45 דובר 12 גבורות של הבן אדם עצמו.

53:47 דובר 9 בדיוק. לבן אדם עצמו יש לו גבורות והוא יכול לעמוד בהם והוא. זה כ-- מעלות-- זה, זה צריך לדעת מעלות עצמו. המעלות עצמך, את הניסיונות שהיו לך, שעמדת בהם. וזה ממש מדרג החסידים. במיוחד כשעובדים עם חינוך עם ילדים. אז צריך כל הזמן. הנה אתה רואה פה עמדת, פה הצלחת. זה ממלא את המחסן נשק. כן. אנחנו הרי חיילים. דיברנו. חסיד הוא חייל. זה...

54:26 דובר 12 ממלא את המחסנית.

54:27 דובר 9 כן, את המחסנית בדיוק. זה נותן כוחות. זה נותן, אה, זה נותן גבורה. זה נותן עוצמות.

54:39 דובר 12 באמת הביטוי לכתחילה אריבער, כאילו ה-ה-אדמו"ר מוהר"ש, שווה לכתחילה אריבער, זה ה-- הרבי חתום על זה. הרבי עשה את ה-- את החיבור הזה.

54:50 דובר 9 לגמרי.

54:53 דובר 12 תגיד לי איפה זה.

54:54 דובר 9 זה מופיע במכתב של הרבי הריי"צ באגרות קודש שלו, שהוא כותב שהסבא אמר משפט. מה המשפט? שאני אומר שהעולם אומר שאם אי אפשר מלמטה אז הולכים מלמעלה. ואני אומר לכתחילה אריבער. והרבי לקח את זה ועשה מזה עניין גדול. והרבי קרא לו בעל לכתחילה אריבער.

55:18 דובר 12 כן.

55:19 דובר 9 והניגון הוא ניגון על לכתחילה אריבער. בעצם הניגון נקרא ניגון איינס, צוויי דריי, פיר. מה זה איינס? אחד, שתיים, שלוש.

55:29 דובר 12 אמה מה מה מה מה מה מה איינס, צוויי.

55:34 דובר 9 בדיוק.

55:34 דובר 12 אה, ככה קראו לניגון יפה.

55:36 דובר 9 כן.

55:38 דובר 12 זה ניגון ש-ש-שהוא הוא הלחין את זה?

55:41 דובר 9 שהרבי מוהר"ש אמר שהוא קרא בספר משנה חסידים. היו שם, אה, תווים בסוף והוא אמר שהניגון הזה מזכיר לו את הניגון איינס, צוויי דריי, פיר. וממש מש-- היו מנגנים את זה אצל הרבי מוהר"ש הרבה. כי הסבא של הרבי הוא היה מהיהושע[?] אצל הרבי מוהר"ש, והוא בעצם לימד את זה את הרבי, את הניגון הזה.

56:11 דובר 12 אז הגיע אלינו דרך הרבי הניגון של לכתחילה אריבער.

56:13 דובר 9 בדיוק. וההסבר הוא שהיה יה יה יה יה יה יה זה סדר ההשתלשלות. זאת אומרת הנהגה לפי עולם. ואז אההה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יההה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה יה. לכתחילה אריבער. הולכים מעלה עולם.

56:37 דובר 12 באמת הקטע הזה יש התוועדות שהרבי אמר את זה. עודד את זה הרבה פעמים את הקטע הזה, לא?

56:43 דובר 9 כן.

56:43 דובר 12 להמשיך את ה

56:44 דובר 9 כן.

56:44 דובר 12 אמה מאמא יא מאמא מאמא. וואו.

56:49 דובר 9 אמא מיה.

56:51 דובר 12 אז הרבי חידש את העניין של לכתחילה אריבער ברבי מוהר"ש. בתורה שלו, בהנהגה שלו וכולי.

56:58 דובר 9 לגמרי.

56:58 דובר 12 גילה את זה. היית אומר אתה.

56:59 דובר 9 לגמרי. וכל דבר קישר עם ה, עם העניין של לכתחילה אריבער מילא עם הרבי מוהר"ש של לכתחילה אריבער מילא. העניין הזה צריך להיות ככה וככה. ויותר מזה, הרבי הכניס לנו את לכתחילה אריבער בעצמות, בראש, בהסתכלות. הרבי תמיד רוצה עוד גדול גם בגשמיות וגם ברוחניות. אה ללמוד הרבה, להתפלל הרבה, לפעול הרבה. להסתכל לכתחילה אריבער. ו

57:32 דובר 12 להסתכל על יהודי ככה.

57:34 דובר 9 כן. אם אני לא טועה, הרבי אפילו התבטא ככה בהקשר למה שאתה אומר שאם אתה חי ללכתחילה אריבער, אז ברגע שאתה רואה יהודי אתה רואה אותו בצורה אחרת. כן, ככה. גם ברוחניות. זאת אומרת אתה לא יודע איזה שליחות אתה עושה. לא, אני צריך את השליחות הזאת. אני צריך את העבודה החינוכית הזאת. אני צריך. היה. היה פעם הצאר היה צריך לעבור את הנהר.

58:02 דובר 12 דיברנו הרבה על הצאר היום, התוועדנו.

58:05 דובר 9 אמרנו חסיד הוא חייל.

58:06 דובר 12 אוקיי.

58:08 דובר 9 הצאר. היה צריך לעבור את הנהר. לא היה גשר, אז החיילים נכנסו לתוך המים בשביל הצאר אחד על השני, אחד על השני. עשו בשבילו גשר. היה חסיד של הבעל שם טוב שהתפעל על זה. לקח לחיים ואמר, יש את החייל שרוצה להיות הכי למעלה כדי שהצאר ידרוך עליו. ואז הוא אומר ככה מה זה משנה אם הצאר ידרוך עליך או לא ידרוך עליך? העיקר שאתה חלק מהגשר. זאת אומרת לכתחילה אריבער גם בנפש האלוקית עצמה. זאת אומרת, אתה מחפש משהו, אתה מחפש איזה עילוי מיוחד ברוחניות. תהיה חלק מהגשר, חלק מהתוכנית. זה לא משנה מה אתה, תהיה עם הרבי.

59:06 דובר 12 אני חושב שגם אפשר בתוך החיים עצמם למצוא איפה אני אהיה חלק מהתוכנית. כאילו זה לא אבסולוטי.

59:16 דובר 9 בדיוק.

59:17 דובר 12 הבנת מה אני אומר? אני מתכוון, הופה זה נוגע בי מאוד חזק הנקודה הזאת, כי כי כבר יש כמה פרקים שהזכרתי את זה. ש-- יש לי חברים שהם למדו בישיבה, עשו את הקבוצה וכולנו הקמנו בתים והתפצלנו וכל אחד עושה את מסלול חייו בעולם ושליחותו בעולם ושבנו להתוודע ואה ואחד מהם אמר לי, הוא אמר לי תקשיב, הוא אמר לי תקשיב מאיר, אני אני לא חלק מה מה שקורה. אתה מתעסק בחינוך. מנדי יצא לשליחות, הוא יצא לשם, הוא מתעסק בזה. אני עובד לפרנסתי. אני לא חלק מהאירוע. כלומר, אני לא, לא חלק מהמפעל של הרבי. לא יודע אם הוא אמר סוג ב', אבל הוא לא רואה את עצמו שייך.

1:00:11 דובר 9 כואב לשמוע דבר כזה.

1:00:12 דובר 12 כן, אני הייתי בשוק. אמרתי לו מה? ככה אתה מרגיש? ככה הוא מרגיש. מחנך ל-- אז, אה, אני אומר, אני אומר האבסולוטיות הזאת היא גם בפרט מסוים בחיים. זה אומר למצוא את הנקודה שזה יכול להיות. אני חלק מהגשר בנקודה הזאת.

1:00:29 דובר 9 לגמרי.

1:00:29 דובר 12 של החיים שלי.

1:00:30 דובר 9 אם אני חלק מהגשר בזה שאני בי"ט כסלו, ההתוועדות של, אה, של בית חב"ד אני אשים אותה או כל אחד יכול למצוא את ה, את החלק מהגשר, חלק מהמלחמה, חלק מהביאת משיח, מהשליחות. בדיוק, כל אחד יכול למצוא לעצמו את ה, את העניין.

1:00:53 דובר 12 אני חושב שהרבי, אני שמעתי, אני לא זוכר את הפרטים ש, שאחרי השואה אז בעצם היה המון, המון שאלות לאיפה לוקחים את כל ה, את כל היהדות שבעצם כל השארית, שארית הפליטה שהיו אז בעולם בכל מיני נקודות. והמון קהילות החליטו שהם נסגרים, כלומר שהם חומות הגטו, אה, רק, אה, מה שנקרא שמים להם למעלה גדרות תיל וכולי. כמובן בדימוי אני מתכוון לומר שנסגור את עצמנו מהעולם כי העולם גם מאוד התפתח. הרבי לקח שיטה, כאילו כיוון אחר. הרבי אומר פרוץ אתה, אנחנו לא בתוך העולם, אבל על העולם רוכבים על העולם. זה איך לכתחילה אריבער. כאילו בחור ילך ללא משנה, ילך לאיפה שצריך עם תפילין והוא.

1:01:47 דובר 9 ממש.

1:01:48 דובר 12 הוא מנהל את הרחוב, הוא עכשיו אחראי על ה, הוא בעל הבית.

1:01:52 דובר 9 אפילו הרב ניסן[?] שמעתי ש

1:01:53 דובר 12 כן.

1:01:54 דובר 9 שמתועד בסביבות סעודיה ואמר: "הייתי במטוס, הצעתי לבחור להניח תפילין והוא לא רצה. ואחרי זה אני רואה איך בחור מהישיבה שלנו מניח לאותו אחד תפילין".

1:02:10 דובר 12 מהמם.

1:02:12 דובר 9 אז, אז הוא אמר: "לא יודע, זה כנראה היה, הדברים היו יוצאים מן הוואיב", ככה היה לו וואמד. כנראה זה היה דברים היו יוצאים מן, באמת הרבי, אה, נותן לנו כוחות. זה, זה לא אנחנו, זה הרבי. ברגע שאנחנו ניגשים לשליחות אנחנו שמים רק אצבע קטנה. זה יד, יד הארוכה של הרבי. רק צריך את ההחלטה שלך, את ההנני שלך שתגיד אני פה, אני, אני שם את עצמי, אני, אני גמיש, אני משהו אחר, אני. על זה אם אנחנו מדברים, כן, בארבע ימים אנחנו י"ג תשרי, בארבע ימים שבין יום כיפור לסוכות. אז פעם הריי"צ שאל את אבא שלו מה עכשיו? אז הוא אמר לו: "איצט דארף מען ערשט תשובה, איצט דארף מען ערשט תשובה", עכשיו צריך לעשות תשובה. אז הרבי מסביר שהכוונה היא תשובה היא ל-- אחרי, לא על עבירות, כן, העבירות התכפרו לנו ביום כיפור. התשובה היא על, על, על זה שאנחנו פספסנו את ה, את המקום שלנו, את המעמד שלנו. אנחנו שכחנו שאנחנו בן של מלך. שכחנו שאנחנו, שאנחנו, שאנחנו נשמה שחבוקה ודבוקה. וברגע שאתה יודע את זה אז הכל אחרת. גם ה-ה-ההסתכלות על הכל היא שונה. ככה הרבי חינך אותנו, שהכל מקבל צבע אחר, גם אתכפיא. פגשתי יהודי לא מזמן שהוא סיפר שהוא למד בישיבה בכפר חב"ד והמשפיע דיבר על אתכפיא מאוד, מאוד חזק. מה זה אתכפיא היה? אתה בא לחנות, אתה רוצה חליפה, אתה לא תקנה את החליפה שאתה רוצה, אתה תקנה חליפה אחרת. והוא אמר עוד כמה ביטויים והיה לו ממש קשה עם זה. נכנס לרבי ליחידות וכותב לרבי: "רבי, קשה לי עם אתכפיא." אז הרבי אומר לו, "זה מה שאתה כותב, שאתכפיא זה לשבור

1:04:20 דובר 9 את עצמך, זה טעות." אז הרבי אומר לו, "אני אגיד לך, אני אגיד לך מה זה אתכפיא. כשיש לך חתיכת בשר שמינה על ש-- על הצלחת ואתה רוצה לאכול אותה ואז אתה עושה חשבון ואתה אומר לעצמך, 'זה לא יוסיף לי לבריאות הגוף.' ואתה אומר לעצמך, 'אני-- יש פה גילוי של התוקף של הנפש האלוקית. אני לא אפול בזה. יש לי-- הנפש האלוקית שלי גלויה פה עכשיו. אני לא אפול בנפש הבהמית.' זה אתכפיא. אתכפיא זה לא לשבור את עצמך. אתכפיא זה, 'רגע, יש פה אלוקות, יש פה נפש אלוקית. מה אתה מתלכלך?'

1:05:08 דובר 3 מקום אחר.

1:05:09 דובר 9 בדיוק, זה אתכפיא-

1:05:10 דובר 3 יכול להיות שזו אותה פעולה, אבל זה מגיע ממקום אחר בנפש.

1:05:12 דובר 9 בנהרי[?]. שניהם לא יאכלו.

1:05:15 דובר 3 כן.

1:05:15 דובר 9 אבל הוא י-- הוא לא יאכל והוא, הוא יהיה מתוסכל והוא יהיה שבור והוא יהיה ממורמר והוא יהיה מדוכא ו... חסר אישיות והוא יבוא ממקום של מלך. הזכרת את אותם אברכים. זה אותו דבר. אני עובד למחייתי, אני עובד לפרנסתי.

1:05:36 דובר 3 אני לא חלק מכל ה...

1:05:37 דובר 9 אני לא חלק-- לא. אתה כן, אתה עובד למחייתך, אבל אתה חלק מהאירוע. אתה תבוא, אתה תעשה תסקיס לב[?], אתה תבוא, אתה תגיד, אה, תעשה שיעור אצלך בבית. זה אותו דבר. זה ה, הנמיכות הרוח הזאת זה אותו דבר, זה אותו קליפה. אותו קליפה של ההשברה שהיה אז לשבור את עצמך.

1:06:01 דובר 3 כן.

1:06:01 דובר 9 דרך אגב, אותו, אותו אחד אמר לי שהוא שמר את היחידות הזאת ב-- הזאת בסוד ארבעים, חמישים שנה כי הוא פחד שהרבי לא צודק. הוא לא האמין לרבי. אתה בהלם, אה? אני גם. הוא אומר, "המשפיע כל כך שטף אותנו במושג הזה, ההשברה, שפתאום הרבי בא ואומר, 'ההשברה זה לא לשבור את עצמך, הרגע.' רגע, היינו פה בישיבה. אתם חיתים אותי."

1:06:30 דובר 3 שבר לו הרבה ממה שהוא.

1:06:33 דובר 9 והוא עשר שנים, חמש עשרה שנים הוא זה, הוא יהודי ברקשטיין בא מדטרויט. פתאום הסיפור הזה, כל המשפיעים אמרו לו, "איפה היית עד עכשיו?" ובאמת זה להסתכל אחרת. אתה, אתה עושה משהו, אתה עושה פעולה חיובית ב-בקטע אחר, במקום אחר. אתה עושה את ההשברה כי אתה מגלה פה את הנפש האלוקית. אתה לא רוצה להתלכלך. אתה עובד למחייתך, אבל זה חלק מהשליחות. אז, אה, פעם למדתי חברותא עם בחור בצנז[?], בלי, בסדר לקוש[?], חי.

1:07:14 דובר 3 חיים, חיים לוי.

1:07:14 דובר 9 הוא אומר לי, "אל תשאל מה, מה היה היום." חיים לוי. אמרתי לו, "מה?" הוא אומר, "היום נכנסתי לחנות פרחים." הוא היה חתן והוא אומר-

1:07:27 דובר 3 פרצ'ולי.

1:07:28 דובר 9 כן. הוא אומר ש... נו, הוא קצת דיבר עם המוכר, עם המוכר. הוא אומר, "אני רציתי לצאת לשליחות. הרבי אמר לי לפתוח חנות פרחים בקינגסטון." אז רגע, אז החנות פרחים בקינגסטון זה, זה, זה באסה? זה ח-- זה השליחות. הוא צריך להתייחס לזה כמו אותו אחד שמניח תפילין ל-ל-לאנשים.

1:07:57 דובר 3 וואו.

1:07:58 דובר 9 זה, זה השליחות שלו. איך אנו, אה, השליחות שלו זה לפתוח חנות בקינגסטון. שמעתי פעם שחדקוב בא ל-- לאברך ואמר לו, אה, אברך ביקש מחדקוב שליחות. אז חדקוב שאל אותו, "איזה שליחות אתה-- לאן?" אז הוא אמר, "למקום הכי" אז חדקוב אמר "אם ככה אז לא". אז, אז מיד הבחור תיקן, האברך תיקן את עצמו ואמר "לאן שיצטרכו". כשאתה מחפש יותר מדי, אתה מחפש לעשות מה שצריך או שאתה, אתה רוצה להיות הכי למעלה ב-בגשר לצער?

1:08:37 דובר 4 לא מבין.

1:08:38 דובר 9 אתה רוצה להיות חלק מהעניין או שאתה-

1:08:41 דובר 4 אתה חלק מהעניין. אתה יכול לא ל-

1:08:44 דובר 9 אתה מחפש את עצמך או שאתה רוצה להיות חלק מהעניין? בדיוק. אז לכתחילה אריבער זה אנחנו בתוך העניין עד הסוף. מה שצריך, מה שיגידו. וכמובן שאנחנו לבד לא יכולים. אנחנו חייבים את הביחד.

1:09:04 דובר 4 חייבים את הפארברענגען.

1:09:05 דובר 9 את הפארברענגען בדיוק.

1:09:06 דובר 4 חייבים את הלימוד חסידות ואז אפשר לכתחילה אריבער.

1:09:10 דובר 9 כן. אצל החסיד מה היה המשפט שהיה אומר? "החסידות מתבשל בתפילה. התפילה מתבשלת בכוסית לחיים". כי החסידות לבד זה לא זה. צריך להתפלל. ה-התפילה מבשלת והבישול של התפילה צריך את האש הגבוהה יותר. אה, שמעתי שהיה אז על ממוישה[?] שפעם הוא התפלל באריכות. הוא רצה להתוודע וכבר לא היה עם מי. הוא לקח ילד, מזג לו לחיים. זה ילד של ענש[?]. והוא אמר לו "אתה אל תגיד, אל תשתה, אני אשתה בשבילך, אבל תגיד אחריי 'הנני מתוודה'"

1:09:55 דובר 4 כך התוודה.

1:09:55 דובר 9 כן, כי הוא הרגיש שהתפילה עשתה את שלה. אבל צריך את ה... אה, כן, אתה מבשל וזה לא יתבשל עד הסוף. צריך עוד איזה...

1:10:07 דובר 4 פארברענגען.

1:10:08 דובר 9 פארברענגען.

1:10:09 דובר 4 טוב הרב, אני יעזוב. יישר כוח גדול. לחיים לחיים.

1:10:13 דובר 9 לחיים לחיים ולברכה.

1:10:15 דובר 4 שיהיה לך לכתחילה אריבער בכל עניינים בעזרת השם, בעיקר בעניינים של עבודת השם וגם בגשמיות. במילא בגשמיות. לחיים לחיים. יישר כוח גדול.

1:10:23 דובר 9 תיהנו, תיהנו.