לתפוס את הראש: הסוד מאחורי העבודה של ראש השנה | הרב מענדי חמו #005

00:00 דובר 1 ברוכים הבאים, אנחנו בתוכנית החמישית של התוועדות חסידית מבית על החינוך החב"די, והפעם ראש השנה. ישבתי להתוועדות מרתקת, סוחפת עם הרב מנחם מנדל חמו, שליח הרבי בחצור ומחנך במכון החסידי טכנולוגי. ההתוועדות הזו מוקדשת לזכות שמואל בן יהודית. אם אתם מעוניינים להקדיש פרק לזכות או לעילוי נשמת, אתם מוזמנים לפנות אליי בפרטי. לחיים לחיים. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכל הצופים והמאזינים כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. הרב מנחם מנדל חמו, לחיים לחיים.

00:35 דובר 2 לחיים לחיים, לחיים ולברכה. ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו.

00:40 דובר 1 אמן. טוב, ראש השנה. תחילת השנה, זה יום תחילת מעשיך. כל כך הרבה נאמר, נלמד על היום הזה. בוא קצת נצלול. בוא, בוא ננסה להגיע טיפה יותר מוכנים.

00:58 דובר 2 פתחת עם זה, זה תחילת השנה, ראש השנה. ידוע השאלה שמובאת בדא"ח בחסידות. הרבי מביא את זה בכל כך הרבה הזדמנויות. מה הסיבה שראש השנה נקרא בשם ראש השנה ולא בשם תחילת השנה? זה היום, יום שמתחיל את השנה. יש לנו שנה שלמה, אז יש שני ימים שמתחילים את השנה, היומיים האלה. למה זה נקרא בשם ראש? אז הרבי מתעכב וכל כך הרבה הזדמנויות ודקדוקים מופלאים בהקשר לעניין של ראש. מנקודת העניין יש לנו גוף שלם ויש את הראש שלו. ראש השנה זה הראש של כל השנה. אני חושב שבאמת כדאי שנגיד טיפה לחיים.

01:44 דובר 1 לחיים לחיים.

01:46 דובר 2 שיהיה כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

01:49 דובר 1 אמן.

01:51 דובר 2 שנהיה מחוברים לראש שנהיה לראש, אצל החסידים יחלו שנהיה לראש, שנהיה מחוברים לראש. לחיים לחיים.

01:59 דובר 1 לחיים ולברכה. אז למה תחיל ראש ולא תחילת, אמרנו?

02:08 דובר 2 אנחנו רואים, אם אנחנו נתבונן קצת בגוף האדם, יש הרבה איברים ויש איבר שהוא ממש המובחר, הראש. אדם אוכל, שותה, אז הוא מכניס מזון לגוף שלו, בסוף מהמזון נהיה דם. נכון, הכל מתברר והדם זה המובחר. הדם מגיע ללב ומהלב, ליבא פליג לכולהו שייפין. הלב אחרי זה-

02:36 דובר 1 מתפשט לכל שאר האיברים.

02:38 דובר 2 מחלק את הדם לכל האיברים, אבל תחילה הוא שולח למוח. האחריות הכללית של כל הגוף נמצאת במוח שבראש ומהראש אחרי זה מתפשטת האחריות לכל האיברים, לכל איבר לפי ערכו. זאת אומרת שחיות כל האיברים נמצאת בראש. החיות של כל השנה כולה, איפה היא נמצאת? בראש. ראש השנה זה לא עוד יום. זאת אומרת, יש לנו את ג' תשרי, ד' תשרי, א', ב' תשרי, זה ימים אחרים לגמרי, לא רק כמותית אלא באיכות. זה איכות אחרת של ימים. כמו שהאיכות של הראש זה איכות אחרת, כשמביאים אדם שמנתח, מנתח ראש זה, זה דרגה אחרת. זה לא אדם שמנתח, עושה ניתוח ברגל או ביד, זה כבר איכות אחרת. אז בעצם במה זה בא לידי ביטוי? החיות של כל השנה נמצאת בראש. זאת אומרת באותיות פשוטות, כל השנה אם ננסה לקפל אותה מיקרוסקופי כמה שיותר קטן, בסוף כל השנה מתקפלת ליומיים האלה, לארבעים ושמונה שעות. וזה אומר שכל רגע הוא רגע כללי. זה רגע שכולל את כל השנה כולה. סליחה, לא, הגזמתי. כל רגע כולל רג-- אם מדובר על ימים, שעות, אה, אה, מדובר על זמנים, זמנים מרובים שכלול בכל רגע וכל רגע הוא רגע יקר, רגע איכותי, זה איכות אחרת לגמרי ובעצם גם יש יכולת להשפיע בכל רגע על, על זמנים רבים במשך השנה.

04:11 דובר 1 אומרים לנצל את הימים האלה, זה יש לזה השפעה על כל...

04:14 דובר 2 יש בזה השפעה עצומה על כל השנה.

04:15 דובר 1 זה מה שכתוב בריי"צ, ארבעים ושמונה שעות לתמימים.

04:20 דובר 2 אז יש בנוגע לסעודת יחיד על הארבעים ושמונה שעות שצריך ל-לנצל אותם. ואז המכתב בנוגע לתמימים. אז באמת נכון בהוספות של, של המכתבים של תהילים, של התהילים, אז שמה יש אההה מכתב לימים נוראים ל-לתמימים. נמצא בעמודים במאתיים וארבע, מאתיים וחמש. שם הרבי הריי"צ מתחיל לדבר איך צריך לנצל את החודש הזה ואז הוא פונה לתלמידים נכבדים ואז הוא מתחיל לדבר על הניצול של הזמן ובצורה ממש מופלאה. הוא אומר ככה הוא אומר ארבעים ו-- סליחה, הוא לא אומר שם ארבעים ושמונה שעות. הוא בא ואומר-- האמת, יש לי כאן קטע מהמכתב ואת הקטע הזה דווקא. בוא אומר הרבי הריי"צ, בשני ימים דראש השנה באו עלינו לטובה משעה אחת קודם תפילת המנחה. מעניין, הוא נותן זמן מדוקדק בנוגע לניצול של הזמן. הוא אומר משעה לפני מנחה, שעה לפני כניסת החג. הוא אומר לפני מנחה מעניין, שעה לפני מנחה עד מעריב של צאת החג. יש את ההתוועדות אחרי זה כל הניגונים, כל הרביים וכולי ממשיכים.

05:27 דובר 1 לתוך השנה.

05:28 דובר 2 מתחילים-- ממשיכים לתוך השנה עם המוציא. אז עד מעריב, כאן הוא מציין עד מעריב, עד מעריב. אז אומר הרבי הריי"צ כך, עד תפילת ערבית במוצאי ראש השנה, אם כל אחד ואחד מכם ישקוד באמירת תהילים לילה ויום. הוא אומר בזמן הזה כל רגע יקר צריך להתמיד באמירת תהילים בכל רגע, גם בלילה וגם ביום. יש מכתב אחר של הרבי הריי"צ שהרבי הריי"צ כותב לרבנית חיה מושקה. הוא מביא שם דו שיח שהיה בעשרת ימי תשובה בין האדמו"ר, האדמו"ר הזקן לאדמו"ר האמצעי. הוא נכנס אליו והוא רואה אותו כותב איזה עניין בדברי אלוקים חיים, איזה עניין בחסידות. והוא שואל אותו עם מה התפללת בראש השנה? ואז הרבי הריי"צ מתחיל להסביר מה הכוונה עם מה התפללת. יש אנשים פשוטים שמתפללים על מה שחסר להם, על הצרכים. אחד חסר לו אוכל, אחד צריך פרנסה. עם מה התפללת בעצם עם איזה, עם איזה, עם מחשבות התפללת? עם איזה חיבור לאלוקות? והוא מתחיל לפרט שמה, שמה הכוונה עם, עם, עם על מה חשבת בתפילות? עם מה התבוננת? עם איזה עניינים נהלים? ואז אחרי אריכות שהרבי הריי"צ מפרט שמה אז הוא אומר אז המתפלל עונה לו עם כל קומה עם הפסוק התבוננות בפסוק וכל קומה לפניך תשתחווה. אז גם שם הוא מתחיל לפרט מה הכוונה בזה, אבל תוך כדי שהוא מתחיל לפרט אז הוא אומר ראש השנה זה זמן יקר. צריך לדעת שבתפילות צריך לכוון יותר. הזמן, כל, כל פרט הוא, הוא, הוא, הוא, הוא מיוחד. זה לא, זה לא עוד תפילה, זה לא עוד רגע. ואז שמה הוא אומר, הוא אומר אנחנו ראינו אצל חסידים, הוא אומר אפילו חסידים פשוטים. אז הוא אומר חסיד של

07:06 דובר 2 הרבי, של הרבי האמצעי. הוא אומר אני אדייק, אדמו"ר האמצעי אומר הוא לא חסיד, הוא לא בדרגה לעקרות חסיד של הרבי האמצעי, הוא הכיר את הדמות האמצעי והוא מפרט איש פשוט וכולי. ואף על פי כן, אומר אדמו"ר האמצעי בעצם היהודי הזה זה יהודי שישן בראש השנה וכל רגע הוא ניצל אמירת תהילים. כל רגע צריך ללמוד תורה, להתפלל וכל רגע להגיד תהילים. והוא סיים בראש השנה עשר פעמים את התהילים וביום כיפור חמש פעמים את התהילים. עכשיו יש לנו יומיים ראש השנה, יש לנו תפילות, שהתפילות הן לא קצרות, יש לנו סעודות וכולי. עשר פעמים את התהילים. זאת אומרת, ודאי שכל רגע הוא יקר ועד כדי כך. אז אדמו"ר האמצעי אם אנחנו טיפה נמשיך במכתב, אז אדמו"ר האמצעי אומר שמה שבשני הימים האלו של ראש השנה צריך להיזהר מדיבורי חול עד קצה האחרון. זאת אומרת בעולם אנחנו רואים שעושים תעניות דיבור. נכון, ממש שניזהר. אז כאן זה לא רק עניין של תענית דיבור, צריך גם במובן החיובי לנצל כל רגע.

08:13 דובר 1 אז לא רק מה אני לא עושה, זה גם מה אני עושה.

08:15 דובר 2 זה גם מה אני עושה בכל רגע. צריך למלא את הזמן. ו-ולמה זה? אגב, יש הלכה על אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך, אז הוא אומר שאדם שישן בראש השנה, אני לא זוכר את הביטוי המדויק, אבל זה כמעט מילה במילה. אדם שישן, ישן מזלו. המזל שלו ישן. עכשיו, זמן כזה, זמן יקר. עומדים לפני הקדוש ברוך הוא אז...

08:36 דובר 1 אבל למה ראש השנה כזה מיוחד? מה קורה בראש השנה? אז אהה תמיד זה יום הדין, נכון? ראש השנה זה יום הדין, כ-כולם עוברים לפני המלך והוא כ-הוא כותב את גזר דינם. זה הנוסח גם בתפילה. מה החסידות מוסיפה לנו? איזה קומה היא נותנת לנו בהבנה של ראש השנה? ימים שצריך לנצל אותם. כי? כי זה יום הדין?

08:59 דובר 2 אז אני אחזור לנקודה שאיתה פתחנו, העניין הזה של ראש השנה. אמרנו שזה הראש-

09:04 דובר 1 נעשה לחיים.

09:05 דובר 2 אז לחיים, לחיים, לחיים.

09:07 דובר 1 לחיים וזכות.

09:08 דובר 2 נסגור את הנקודות, לחיים, לחיים. אז מה חסידות מוסיפה לנו? וואו! קודם כל, אהה ככה לא יודע, אצל חסידים אומרים אם אנחנו ניכנס לבית כנסת של העולם ובית כנסת ש-- בית כנסת חסידי, איך נזהה שזה בית כנסת חסידי או בית כנסת של, של העולם? השאלה איפה צועקים? בעולם צועקים, "ותשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה". שם זה החיים ומוות ה... ו-ו-ואצל חסידים איפה צועקים? "ואתה הוא מלך כל חי וקיים". זאת אומרת, השאלה היא איפה הדגש? הדגש הוא החיים שלי או המלך? עכשיו הכל אמיתי, נכון, נפתחים שלושה ספרים כפי שכתוב בגמרא.

10:02 דובר 1 נכון.

10:02 דובר 2 ו-ו-וזה יום הדין וכולם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא וכולי וכולי. אבל השאלה היא איפה הדגש? אז בחסידות מבואר, אדמו"ר הזקן מביא באגרת הקודש על יסוד הפסוק, אה מיוסד על הפסוק כתוב ש-- בנוגע לארץ הקודש, "ארץ אשר ה' אלוהיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". שואל אדמו"ר הזקן סליחה, למה לא כתוב "ראשית השנה לאילן מבועת"? למה עד אחרית שנה? אז זה מבאר שם אדמו"ר הזקן יחסית באריכות, אומר כי בעצם מאיר, כל שנה מאיר יורד אור אלוקי להחיות את כל העולמות. יורד לעולמות העליונים ומשם מחיה את כל הנבראים ב-ב-בכל העולמות עד, עד פרט הנבראים פה בעולם הזה הגשמי.

10:46 דובר 1 אנרגיה, הכוח שלו, של החיות של עולם יורד.

10:48 דובר 2 החיות של העולמות. אז ה-- אז בעצם כל שנה יורדת חיות של-- לכל השנה כולה ובערב ראש השנה מסתלקת החיות הזו למקורה ושורשה.

10:57 דובר 1 ממ.

11:01 דובר 2 ו-ובעצם ב-מ-מ-מתי, מתי מסתלקת? מסתלקת ממש ב-בערב ראש השנה, בזמן של אחרי השקיעה, אז מסתלקת החיוס ואז העולם נמצא במצב של התעלפות, של עילפון, ואומר שמה אדמו"ר הזקן, ואז יורד אור חדש ומחודש. מתי יורד? לא, לא בזמן הזה. אגב, מ-מ-מהשקיעה, מצאת הכוכבים, עד אז העולם נמצא במצב של עילפון. ובזמן הזה באמת זה היה, היה ועדיין עבודת השם עצומה אצל חסידים, אה אצל הבוטי ניסיון[?] בכלל ראו שהתפילה הייתה מאוד, מאוד באריכות בליל ראש השנה. היו שעות, שעות של תפילות ואם, אם היו נ-נ-נכנסים אצלי, נכנסתי אחרי התפילה כשכולם הולכים, ישנתי אצל כסא וסחוס[?], ישנתי אצל חסידים ב-ב-ושמעתי תיאורים בהרבה פינות ו-ו-ובעולם אחר לחלוטין.

11:56 דובר 1 מפני זה שזה העולם בעילפון, החיות, העולם בעילפון כי החיות לא, אין חיים בעולם.

12:02 דובר 2 בעצם מה הכוונה שהעולם נמצא ב-- מה, מה כל העניין הזה? יש את המושג שנקרא סילוק המלכות. באמת נכון, כל החיות נשפעת דרך המלכות בסוף, דרך אחת הספירה האחרונה ושם דרך שם נמשך לכל העולמות. ומה שנעשה בראש השנה זה סילוק המלכות בעצם היא נכללת במקורה ושורשה. העניין הזה מפורט בהרחבה בחסידות. מה הכוונה סילוק המלכות וואחרי זה בניין המלכות שנעשה בראש השנה. אה, אז העניין הזה בהמשך תוכריך ס"א מכיר ברבאש[?], מה שככה מפרט את העניין של בניין המלכות, אבל בנקודה פתאום מסתלק כל החיוס. במילים אחרות, אם נדבר קצת יותר בפשטות, במילים גבוהה, גבוהה.

12:40 דובר 1 כן, במילים, בשפה שלנו.

12:41 דובר 2 בשפה שלנו. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הוא בא בחסדו הגדול, בא ואומר חבר'ה, בראתי את כל הפרטים, את כל הנבראים ובוא אתה עכשיו תשלים את הסיפור. בוא אתה עכשיו תעשה מה שצריך. והנה הקדוש ברוך הוא נותן לנו עוד שנה לעשות את מה שצריך פה בעולם. אנחנו עושים יותר טוב ויש דברים שאנחנו עושים פחות טוב או יותר טוב ויש דברים שעושים עוד יותר טוב, ליתר דיוק. ואז מגיע ראש השנה ואנחנו צריכים להצדיק את זה שהקדוש ברוך הוא עכשיו יבוא ויחיה את העולם מחדש. ובעצם בראש השנה מה שאנחנו עושים אנחנו בעצם, וכאן הדגש מה, מה חסיד בא לחדש? מה-- על מה חסידות שמה את הזרקור? בעצם על העבודה של יהודי בראש השנה. ראש השנה אנחנו מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך. אז ה-הכתרת הקדוש ברוך הוא למלך, נכון, זה תקיעת שופר, זה כל ה-- כל העבודה המרובה של ראש השנה. מה זה להכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך? מה זה ההכתרה הזו? יש מלך. אבל לפני שיש מלך יש את העם. העם בוחרים ואומרים הוא הבעל הבית עליי. ברגע שאני, שאני מחליט אני מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך. זאת אומרת, באותו רגע זה כבר נעשה-- יש כאן מציאות אחרת, יש כאן אדם אחר. אדם שיש לו בעל הבית ואדם שהוא מופקר, שאין לו בעל הבית, זה שני אנשים אחרים. ראש השנה אנחנו מצהירים מה זה מצהירים? אנחנו מקבלים על עצמנו מעומק נפשנו, הקדוש ברוך הוא, אתה בעל הבית והקדוש ברוך הוא, בעצם אנחנו נותנים, אני אומר במילים מגושמות אנחנו מצדיקים את זה שהקדוש ברוך הוא יירד ויחיה את כל העולמות מחדש. ולמה?

14:24 דובר 1 חיות חדשה לעולם.

14:25 דובר 2 חיות חדשה לעולמות. והלשון שם שהוא עובד בה אדמו"ר הזקן אומר אור חדש ומחודש שלא היה מאז שנברא עולם. נמשכת חיות חדשה שלא היה-- לא הייתה מאז ששת ימי בראשית בשביל לחיות את כל פרטיה נבראים. בשביל מה? בשביל מי? בשבילי ובשבילך. אז בעצם ומתי זה קורה ביום הזה? עכשיו, היום הזה כל כך קריטי, כי השאלה היא איך אני מקבל, איך אני מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך? איך אני מקבל את הבעל הבית שלי? זאת אומרת, אם אני מתחיל כבר אני אומר קצת, אה, אולי מנסה טיפה לתפוס. אם מלכתחילה אני קיבלתי ועם הסתייגויות אז זה כבר יראה איך שזה יראה. אבל אם אני החלטתי שהוא הבעל הבית ועד הסוף אני שלו, אז ברגע שהחלטתי שאני שלו זה גם יבוא לידי ביטוי ביראת שמיים שלי. איפה אני אסתכל, מה אני אעשה, איך אני אחיה, א-א-איך אני אניח תפילין ואיך אני אדבר? זאת בסוף, איך שאני מקבל את-- איך שאני מקבל את הבעל הבית שלי, אז בזה בא לידי ביטוי בסוף שאני שלו לגמרי. ובעצם ראש השנה מה זה אומר? אנחנו קולטים שיש כאן בעל הבית ואנחנו-- מה זה קולטים? אני, אני מקבל על עצמי מעומק נפשי שיש כאן בעל הבית ואני בא לעשות את מה שהוא רוצה. זה ה"הנה הנה" הזה, זה ראש השנה.

15:41 דובר 1 קבלת המלכות.

15:42 דובר 2 קבלת המלכות. עכשיו, זה הראש. זאת אומרת הראש, שם, שם הכל נמצא.

15:48 דובר 1 זה לא התחלה, זה לא התחלה, זה ראש.

15:49 דובר 2 זה לא התחלה, זה הראש. זה עניין מהותי. יש שיחה מופלאה של הרבי, הרבי מדבר זה בפשט משפטים בחלק ל"ו. אז הרבי אומר שם בליקוטי שיחות, הרבי אומר שם ככה, הרבי מדבר על שור תם ושור מועד. אז שור שנהיה מועד, מה הופך אותו בחזרה להיות שור תם? מה, מה מחזיר אותו לתמותו? אז הוא מביא שם, זה רמב"ם, מהמאירי, היה שם כמה. אז אחד, אחד האופנים שהוא חוזר לתמותו, יש את הצורה הידועה אם שלוש פעמים הוא נגיד הוא נגח ושלוש פעמים עכשיו הוא עבר ליד אותה סיטואציה, היה נוגח בחמורים והוא ראה חמור שלוש פעמים ולא נגח, אז הוא חוזר לתמותו. אה יש שם עוד אופן. כתוב שרשות משתנה אם השתנה הרשות זאת אומרת, היה לו עכשיו בעל הבית שקראו לו ישראל ועכשיו קנה אותו מישהו אחר שקוראים לו מנדי. עכשיו הוא הפך להיות ברשות של מנדי. כתוב שהוא חזר לתמותו. למה? יש לו בעלים חדשים, בעלים חדשים זה הרגלים אחרים, אז הוא יתנהג אחרת. ודאי. שנייה. לפני רגע הוא נגח. לא, יש לו בעל הבית אחר, זה כבר משפיע על כל ה-

16:57 דובר 3 זה גדר הלכתית.

16:58 דובר 2 זה גדר הלכתית. זה לא רק גדר, התורה משפיעה, היא בעל הבית על העולם, היא משנה את מציאות העולם. זה אמיתי. אם יש לי בעל הבית זה הרי זה יבוא לידי ביטוי. אז ראש השנה בעצם זה, זה כולל, כולל את כל השנה כולה. זה המפתח, זה לא המפתח, זה המהות של כל השנה כולה ולכן כל רגע הוא כל כך יקר.

17:19 דובר 3 אז אם אנחנו נכנסים לרשות עכשיו בעל הבית.

17:22 דובר 2 אז צריך, צריך להיכנס לגמרי ולכן זה בא לידי ביטוי בניצול הזמן. ומה? איך, איך נראה אחד שיש לו בעל הבית? הוא בטל. מעניין, ראש השנה היום כל כך יקר, הכי הכי נעלה, הראש של כל השנה. מה היה צריך לעשות? לעסוק בתורה, ללמוד עניינים עמוקים, נגלה וחסידות. אצל רבותינו עשו בסעודות ואמרו דברי תורה. בלילה הראשון ממש שקט, דממה. בלילה השני עוד היה בחלק, אה, אמרו קצת חזרו על דברים של הבעל שם טוב ובמוצאי ראש השנה אז אנחנו אז קצת יותר שמו [?], אבל בגדול ראש השנה גם כן, ממש אפילו ממעטים בדברי תורה. מה, מה, מה העניין? וכל רגע להגיד תהילים מה כל כך העניין סביב תהילים? תהילים בסוף יש כאן איזה נקודה של אני מקבל את המלכות של המלך, אני בטל, אני לא הסיפור, הוא הסיפור. יש כאן איזה, איזה נקודה של קבלת המלכות.

18:17 דובר 3 זה מתבטא גם בעבודה.

18:19 דובר 2 אז זה בא לידי ביטוי גם בעבודה הזאת, הנקודה של של אמירת תהילים שבכל רגע נתון שמה גם כן בא לידי ביטוי העניין הזה של להזכיר מעניין במכתב הזה היה מדבר.

18:28 דובר 3 לחיים, לחיים.

18:29 דובר 2 לחיים, לחיים, לחיים ולברכה.

18:30 דובר 3 לחיים.

18:35 דובר 2 עד כדי כך בישיבות הרי עושים משמרות. הריי"צ בא ואומר כל, כל רגע צריך שיהיה קבלת המלכות. כל רגע יקר. אז צריך שיהיה משמרות בכל המהלך של ראש השנה.

18:49 דובר 3 זה גם בלילה אחרי שחבר'ה הולכים לישון יש תמימים שיושבים ואומרים תהילים.

18:55 דובר 2 אז אני זוכר גם כן בתור בחור בישיבה קטנה, הכל גם כן השתדלו כמו שכתוב במכתב שבכל קבוצה יהיה אם יש אפשרות שיהיה ציבור של לפחות עשרה. אז אני זוכר, היה לי שתי משמרות. אני זוכר באחד השנים העירו אותי באמצע הלילה וגם כן הייתה משמרת של ציבור שאמרו תהילים בזאל עד שאנחנו לא הגענו אז הם לא עזבו. אז אנחנו הגענו-- וגם בסעודות. זאת אומרת, כל רגע יקר, כל רגע צריך לבטא את העניין הזה של קבלת המלכות. עכשיו טוב, אז ראש השנה כזה זמן יקר, זמן שאני בעצם המהות שלנו משתנית לקלוט שיש בעל הבית וכל רגע גם כן משפיע על כל השנה. כל רגע הוא אם אנחנו נדבר קצת טוב, אנחנו עכשיו מדברים קצת יותר, איזה אמיתי רוחני. בוא נדבר קצת, אפילו קצת ביזנס. סליחה על ה-- לחיים, לחיים.

19:45 דובר 3 לחיים.

19:49 דובר 2 באחד השנים קודם כל טוב, אנחנו צריך גם לזכור שראש השנה זה עבודה שלמה אצל הרבי. זאת אומרת אצל כשהגיעו לרבי, אה, אצל חסידים אמרו למה, למה נוסעים לרבי לחגים? נכון, אצל רבותינו תמיד, כל שנה כל הזמן נסעו לחגים, אז צריך לשמוע תקיעה. על פי ההלכה צריך לשמוע תקיעה מאדם ולא מבהמה. כתוב שאם שמע מבהמה אז לא יצא ידי חובה. איפה יש אדם?

20:19 דובר 3 אצל הרב.

20:19 דובר 2 אצל הרב. אז רק אצל הרב. אז רק אצל הרבי שומעים תקיעה. אז כמובן שזה גם כן קשור לעניין של ראש השנה שנהיה לראש כדי שהראש יהיה-- צריך להיות מחוברים לראש. לראש זה נושאי הדור והרבי דיבר על זה בצורה הכי מפורשת. אז אני טוב, אני אמרתי שאני אתחיל מביזנס, אז אני אחזור לביזנס. בתורה מובא איזה סיפור של מת מצווה. אדם שהלך אה

20:46 דובר 3 בדרך ו...

20:46 דובר 2 בדרך וראה מת מושכב באמצע שום מקום. לא יודע מי היכהו. אז מה עושים? אז מתחילים לספור את ה, את הקילומטרז' לאן משתייכת הצרה הזאת? מה אז רואים העיר הכי קרובה לאותו מת.

21:03 דובר 3 אותה גופה זה ה...

21:05 דובר 2 אז אומרים טוב, העיר הכי קרובה כנראה זה קשור אליה. כנראה הם לא הביאו לו אוכל או שתייה ולכן הוא נמצא במצב כזה השם ישמור. אז מגיעים זקני אותה העיר, בי דינא של אותה העיר ואומרים אם עורפים שם עגלה ערופה בנחל, נחל איתן וכולי. רואים ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו כפר לעמך ישראל וכולי. אומרים זה לא שייך לנו. בבקשה הקדוש ברוך הוא תכפר לנו, אנחנו לא ראינו אותו. צריך אוכל ושתייה וככה שלחנו אותו, היינו דואגים לו, זה לא קשור לנו. תכפר לנו. הגמרא במסכת סוטה מביאה סיטואציה קצת לדבר על פריטת המקרה. אז הגמרא אומרת אם מצאו את המת מושכב, השם ישמור איברים מפורקים, אז אמרו אנחנו יודעים שצריך לספור לעיר הכי קרובה. מאיפה, מאיפה סופרים? רואים את הראש מקום אחד, את הגוף מקום אחר, את הידיים, הרגליים איפה? אז אומרת הגמרא גופא בתר רישא אזיל, הגוף נמשך אחרי הראש. זאת אומרת, מילים אחרות הגוף הולך אחרי הראש, כל הגוף בעצם איפה המיקום שלו? במיקום של הראש.

22:11 דובר 3 סופרים מהראש.

22:11 דובר 2 תיקח את הגוף, תחבר לראש, תספור מהראש. בעצם כי הכל נמשך אחרי הראש. הראש זה ה-- אז הרבי מעניין, הרבי מביא את זה בשיחה גם כן בראש השנה בקושי נאמר, אז בקושי נאמר זה בראש השנה הרבי באחת השנים הרבה אמר נקודה נפלאה, הרבי אמר ככה, זה היה בתושי"ן[?] תרס"ו. הרבי אמר מצב כזה התורה אומרת גופא בתר רישא אזיל. עכשיו זה זמן שכאן מדובר על נוראה בלתי רצוי, גם מקרה שהגוף מנותק מהראש. הרבי אומר שכתוב בתורה כתוב את המושג ראש זה לא, זה לא עניין נקודתי שכתוב במקום אחד, זה עניין שכתוב-- זה עניין כללי. יש כאן כלל כשהתורה אומרת גופא בתר רישא אזיל זה כלל, לא רק במקרה הזה של מת מצווה, זה בכל המקומות גופא בתר רישא אזיל. אז הכלל אומר הרבי כל מקום שמדובר על ראש גופא בתר רישא אזיל. נחזור לענייננו ונוגע לראש השנה. יש את הגוף, הגוף זה כל השנה כולה. אחרי שקיבלתי את עול מלכותו של הקדוש ברוך הוא ואני עכשיו חי בעיר השמיים לפי הרצון האלוקי, אז יכול להיות שיהיה מצב חס ושלום שהגוף יהיה מנותק מהראש. הראש מה שנקרא בראש השנה היהודי הזה היה נראה מלאך, נראה החסיד הכי גדול ובאמת במשך השנה הוא נראה בקצה השני לגמרי. באים לדון אותו, עכשיו מגיע חודש שבט, רוצים לדון אותו באמצע חודש שבט הוא נראה בכלל בקצה השני, הוא לא נראה קשור לראש השנה, זה שני אנשים. אז איך דנים אותו? אז אומר הרבי עניין מהבחינה, אומר הרבי גופא בתר רישא אזיל. איך דנים אותו במשך השנה? לפי הראש. מי הוא? הוא זה ראש השנה, הוא המהות שלו זה ראש השנה. אז

23:57 דובר 2 איך ידונו במשך השנה? לפי הראש, כי הוא זה ראש השנה. עד כדי כך.

24:03 דובר 3 כמה ימים נערך הסדרים.

24:04 דובר 2 משפיע, הוא משפיע על כל השנה כולה. ומי זה היהודי? היהודי זה ראש השנה. איי אנחנו עכשיו ערב ראש השנה. יכול להיות שאני נראה בצורה אחת. אני לא יודע איך אני-- יכול להיות שצריךצריך לפגוש את המלך. אני אומר לך בסוד, אנחנו ברגעים האחרונים, כפי שהרבי מזכיר שהמלך בשדה. פגשתי את המלך אז אנחנו ו-ו-ואם לא הספקנו, מה שנקרא אנחנו תמיד בשנייה האחרונה לפני שעולים לאוטובוס מגיעים על השנייה הזאת שלפני שהאוטובוס מגיע. אז מה? אז אני אני, אני אוותר לעצמי? זה הזמן קודם כל לפגוש את המלך ברגעים האחרונים, לנצל את זה ולדעת שראש השנה... עכשיו אני מתחיל את כל ה-- קודם כל, עכשיו זה הרגע האחרון של החודש שלו, אז הרגע זהו יקר ואם הגעתי לראש השנה תדע לך שעכשיו ראש השונה כן, עכשיו הסיפור מתחיל. עכשיו נמשך אור חדש שלא ירד מאז שנברא העולם ובשביל מי הוא נמשך? בשבילי, כי היום הזה זה היום תחילת מעשיך. המהות של ראש השנה, שהיום הזה הוא תחילת מעשיך. מה זה תחילת מעשיך? אנחנו יודעים שבעצם תחילת בריאת העולם זה היה בחודש אלול. למה זה היה תחילת מעשיך? דווקא על ראש השנה נאמר כי בעצם כל, כל פרטי הבריאה בסוף הגיע בשביל מי?

25:15 דובר 4 בשביל האדם.

25:15 דובר 2 בשביל האדם, שהאדם הוא זה שיבוא ויפעל רוממות בבריאה. ואם אני עושה את העבודה אז בשביל זה, בשביל זה כל הסיפור, בשביל זה כל ה-

25:28 דובר 4 כל הבריאה של כל הפרטים-

25:30 דובר 2 כל הבריאה וכל ראש-- כל העניין הזה, האור חדש שיורד בזכות או ב-ב-בשביל מי? בשבילי ועל ידי העבודה שלי. איזו עבודה? כן, קבלת המלכות. עכשיו נשאלת השאלה טוב, אני-

25:43 דובר 4 סליחה.

25:43 דובר 2 רב מאיר אני מדבר יותר מדי, לחן לחן[?].

25:45 דובר 4 לחן לחן[?].

25:50 דובר 2 טוב, אז כאן נשאלת השאלה אם כל העניין זה עבודה, עבודה של יהודי ועבודה של יהודי כל שנה זה בא לידי ביטוי בתקיעת שופר, הרי אז אנחנו מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך בזמן של התקיעה, אז יורד אור חדש שלא היה מאז שנברא העולם. ואז הזמן גם לקחת איזה הידור מצווה בזמן של תקיעת שופר או לחשוב על איזה הידור מצווה.

26:11 דובר 4 החלטה טובה.

26:13 דובר 2 החלטה טובה. כל שנה יש עניין לקחת החלטה טובה על איזה עניין חדש להתחדש בו, כמו שהבעל שם טוב אומר את הביאור על הפסוק, "תקעו בחודש שופר". למה הפסוק אומר-- הכתוב אומר, "תקעו בחודש שופר", צריך להיות תקעו שופר. מתי? בחודש, בראש חודש. למה תקעו בחודש? לתקוע בחודש זה לא יכול, זה לא דקדוקי. אז אומר הבעל שם טוב צריך, צריך לתקוע חידוש בשופר. זאת אומרת התקיעה זה לא התקיעה.

26:45 דובר 4 לא חידוש.

26:46 דובר 2 יש כאן חידוש. אנחנו צריכים להתחדש. זאת אומרת, כל שנה זה שנה חדשה, אנחנו צריכים להתחדש, אי אפשר להישאר באותו מקום. קבלת המלכות באה לידי ביטוי שאני מקבל על עצמי משהו חדש.

26:55 דובר 4 מעשה בפועל.

26:56 דובר 2 מעשה בפועל שקיבלתי על עצמי משהו במחשבה או בדיבור או במעשה או בכולם, משהו שבו אני, בו נזזתי, בוא קיבלתי את העול מלכות של המלך, בוא, בוא יש, יש כאן בן אדם חדש.

27:11 דובר 4 בזה מתבטאה העברת הרשות, כלומר בזה אני שייך אליו.

27:14 דובר 2 בזה אני שייך אליו. אני רואה השנה אנחנו ראש השנה שחל בשבת. אז כל העבודה של תקיעת שופר, שהעבודה היא עבודה אצל הרבי בכלל היה את כל ה-- אה, ערב ראש השנה כותבים פ"נ וכולי והרבי הולך לאוהל וכולי ומגיע, מגיע אחרי זה ל-- כל העבודה בראש השנה עצמו ב-770 יורדים הפ"נים, יש איזה חמש חבילות של פ"נים שעומדים שמה והרבי עם הטלית, "למנצח מזמור" משליך את הטלית על כל הפ"נים עם השופרות והרבה עניינים שלמים שהיו שמה, שזה העבודה של המלך ב-ב-בראש השנה. בסוף כל סוף יש כאן עבודה של תקיעת שופר. כל, כל זה אנחנו רואים סיפור עם הבעל שם טוב צריך לבטל קטרוגים ונכנס ורואה את הילד פה וכל מיני סיפורים שבסוף צריך להתמודד.

28:07 דובר 4 יש המון המון סיפורים סביב ה-

28:09 דובר 2 סביב העניין של התקיעה.

28:11 דובר 4 כן.

28:11 דובר 2 אולי יש את הסיפור הידוע עם ר' זאב קיצעס. הבעל שם טוב ניגש אליו באחת השנים ואמר ניגש לתלמיד שלו אמר לו אני רוצה שאתה תהיה השנה בעל תקיעה. טוב ר' זאב אמר טוב, אבל צריך את הכוונות של התקיעה, מה לכוון וכולי. אז הבעל שם טוב אמר לו, כיוון אותו שילמד את הכוונות של איזה כוונות וכולי. כנראה זה לקח הרבה זמן. זה כנראה לא יום, לא יומיים ולא שבוע, זה לקח הרבה זמן ללמוד ולהתכונן וכנראה גם הכין עצמו בדפים. ככה זה נשמע ובסוף הגיע לראש השנה והגיע הזמן להעלות לתקיעה. הבעל שם טוב ראה את כל הסיכום של כל העניינים האלה זה לא מצא חן בעיניו. איך שהוא הגיע הזמן של התקיעה סוף סוף נעלמו הדפים. מסתכלים ימינה, שמאלה לא מוצאים את הזה ומתחיל להילחץ. כבר מתחיל אאא

29:01 דובר 4 מה שהכנתי סליחה.

29:03 דובר 2 מה זה זה עבודה זה לא צחוק. יש כאן מאות מתפללים. זה עבודה, העבודה של ראש השנה. הוא בא, מתחיל לחפש והוא בא לתקוע ו טוב, מבינים שזה הזמן. אבל בסדר, הכל הכול לא מוצא את זה. התחיל לתקוע בבכיות עצומות. אחרי התקיעה הבעל שם טוב ניגש אליו אני אולי אני קצת מוסיף מילים שלא כתובות, אבל אמר לו יישר כוח. אז ר' זאב ככה לא על מה יישר כוח, כל הכוונות הכל. אז הבעל שם טוב אמר לו ככה, אמר שלמעלה יש הרבה היכלות ובכל היכל יש לו את המפתח שלו. מה זה המפתח זה הכוונות. על ידי כוונות אפשר להיכנס לכל היכל, אבל יש מאסטר שהוא פותח את כל הדלתות. הבעל שם טוב אמר שיש את הגרזן שהוא שובר את כל הדלתות, הוא פותח את כולם. מה זה המאסטר הזה שפותח את הכל? אמר לו זה לב נשבר. זאת אומרת בסוף רחם נא עלי בבואי אנחנו יודעים שכל העניין של תקיעת שופר זה הצעקה ש המשל של הבעל שם טוב, צעקה של ילד שצועק אבא, אבא הצילני, אני רוצה להיות מחובר למעלה. אנחנו כולנו יש לנו את העולם הזה שמושך אותנו על כל. איך אמר לי היום תלמיד? אמר לי הרב אני אני לא מבין. זה לא כוחות העולם הזה כולו תראה מה הוא מוכר. אתה בא איתי ולומד איתי ספר שחור לבן. זה לא כוחות, זה טענה של כבר של הברדיטשובער. שאז אז אז מה נכון מושך אותנו למעלה למטה אנחנו צריכים להתחיל לעבוד. ומה העבודה? להיות מחוברים למעלה. כשמחוברים למעלה לא נופלים למטה. אז צריך להיות מחוברים לראש שניהיה לו זה ממש להיות. וכשמחוברים לראש מעניין,

30:51 דובר 2 הרבי אומר אוקיי, יש לנו את ראש השנה, אז אנחנו בחודש תשרי, חודש השביעי שכולו מושבע ומשביע. אז נמצא בראש השנה. עכשיו זה עבודה על כל השנה כולה, זה עניין מהותי, אפילו יותר מיום כיפור. בסוף זה הראש של הכל. אוקיי, אז אחרי זה מי אמר שאחרי זה הראש הוא בעקבותיו ילכו כל האיברים כל השנה?

31:13 דובר 4 כן.

31:13 דובר 2 מה מחבר את הראש לאיברים? נכתב מתו ש"י[?]. אז הרבי אומר מה מחבר? אז הרבי אומר מהדברים המסייעים לחבר את הראש עם איברי הגוף זה ההתקשרות לנשיא. הרבי משתמש במילה נשיא - נשיא דורנו הוא קובע את קדושת דבורי וחמי יקם וכולי. זאת אומרת ההתקשרות לרבי נשיא דורנו, ההתקשרות לרבי בתקנות של הרבי זה כל יום נוגע בהתקשרות וראש השנה שבעתיים. זאת אומרת בסוף כשמחוברים לראש אז אז אז אז זה עוזר גם שהראש יהיה מחובר לגוף. זאת אומרת, זה עוזר שגם.

31:55 דובר 4 לחיים היומיומיים.

31:56 דובר 2 גם אחרי זה נצליח להוריד את ראש השנה ולפרט אותו לפרוטות לחיים היומיומיים. החלטה טובה, קבלה טובה שמקבלים בראש השנה זה גם איזה צינור, איזה גשר מראש השנה אחרי זה לחיים.

32:07 דובר 4 זה יכול להיות מנותק. יכול להיות זה ראש השנה מאוד אלוקי וקדוש.

32:10 דובר 2 ואחרי זה.

32:11 דובר 4 אחרי זה כן החיים.

32:12 דובר 2 אז מקודם אמרנו טוב, גוף בשר ודם יש קודם עניין

32:15 דובר 4 זה לימוד זכות

32:15 דובר 2 מהפכני. זה לא רק לימוד זכות. זה הרבי אומר, הרבי פוסק. הרבי פוסק שזה ככה, אבל, אז אבל יחד עם זה אנחנו רוצים, אנחנו רוצים שיהיה משהו אחר. להשתנות מן הקצה אל הקצה. נכון, בעל תשובה זה אבל כל אחד-- מישהו מאיתנו באמת שישתנה בן רגע מן הקצה אל הקצה זה עבודה.

32:35 דובר 4 לא.

32:36 דובר 2 אבל, אבל לזוז טיפה, לזוז טיפה בקילומטרז'. זזתי סנטימטר עוד, עוד, עוד קילומטר זה כבר יהיה קצה אחר.

32:45 דובר 4 תיקח שתי קווים מקבילים, תיקח לזז אותו מילימטר אחד.

32:48 דובר 2 זה מה שהרבי אמר לתלמיד ביחידות.

32:50 דובר 4 אה כן?

32:51 דובר 2 הוא אמר לבעל קשיים שלו אז הרבי אמר לו שייקח שתי קווים שהולכים מקבילים אחד לשני. אז הרבי אמר לו ברגע שאחד יסטה טיפה, ממש טיפה, כשזה ממשיך הוא ימשיך ישר וההוא ימשיך. מה שנקרא תפגוש אותו

33:07 דובר 4 אחרי זמן

33:07 דובר 2 עוד שני מטר. אוקיי, לא, ואתה רואה שהוא התרחק. בסוף זה לתת מבט למלך. בסוף זה לתת מבט לאמת, למלך, לקדוש ברוך הוא, למלך, לנשיא הדור. אנחנו שהוא מחבר אותנו לקדוש ברוך הוא. בסוף אנחנו צריכים לקבל על עצמנו עול מלכות שמיים. לקבל, לקבל עול. מי שיש לו עול זה אדם אחר. זה לא, זה לא פרקביץ'[?] כזה. זה מתוך שמחה, כן? ראש השנה זה, זה

33:36 דובר 4 כן.

33:37 דובר 2 זה יום רציני, זה יום שמח נכון, זה לא אומר שאסור לחייך, אבל זה, זה זמן יקר.

33:42 דובר 4 צריך לקחת אותו ברצינות.

33:44 דובר 2 כן.

33:45 דובר 4 ומה באמת העניין סביב התקיעה זה כל כך? כל הסיפורים, יש את היעד של התקיעה, יש הרבה סיפורים כאלה מאוד אה.

33:53 דובר 2 עם המשקפיים לפני, לפני התקיעה.

33:55 דובר 4 אני לא זוכר את הכל, אבל אולי קצת ניכנס לזה. התקיעה של 770, תקיעה של הרבי, למה זה היה עניין שחסידים נוסעים עד לשם וכל האירועים שקרו שם סביב זה? לרבי היה כמה שופרות שם.

34:08 דובר 2 אז טוב, זה קודם כל זה באמת עניין אלוקי. גם השופרות היו שופרות, שופר מהרבי מוהר"ש ושופר מ-- מהרב לוי, אם אני לא טועה גם כן. היו כמה שופרות וממש גם עם השופרות לא ידעו באמת להסביר. היה שם איזה עניין אלוקי שלם. איך שהיה ממש עם השופרות בשלב הזה של התקיעה, בשלב הזה של התקיעה. כן, זאת אומרת, זה עניין שמימי לחלוטין. מה שכן זה צריך לדעת. הרבי, הרי הרבי נתן הוראה לבעל תוקע שילמד את ה, את המאמר של אדמו"ר הזקן וועגן תקיעת שופר. אני לא זוכר מתי זה היה. הרי בשנים הראשונות הרבי לא תקע בשופר ב-770 ו, ו, והבעל תוקע הגיע לרבי ושאל את הרבי מה, מה בעל תוקע צריך, מה ההכנות? איזה כוונה, מה? אז הרבי אמר כמובן שצריך ללמוד את ה-, את ההלכות הנדרשות ומעבר לזה צריך ללמוד את המאמר של אדמו"ר הזקן וועגן תקיעת שופר והרבי אמר גם כן לטבול במקווה את התשע טבילות. הרבי אמר ג' פעמים פשוט דג פשוט. הצורה של הטבילה פשוט דג פשוט.

35:19 דובר 4 כן.

35:20 דובר 2 וזה זה היה ההוראות שהרבי אז נתן לבעל תוקע. זאת אומרת ששם במהר

35:25 דובר 4 מתי הוא התחיל לתקוע בשופר?

35:27 דובר 2 אז באחד השנים אני לא זוכר בדיוק איזה שנה הוא אותו בעל תוקע הזה אני לא זוכר מי. הוא הניח את השופר, נתן אותו ל-- זאת אומרת הניח אותו אצל הרבי ואז הרבי קיבל את זה ואז הרבי התחיל לתקוע. אני לא זוכר בדיוק איזה שנה זה היה ואז

35:43 דובר 4 איזה חסידים פעלו את העניין הזה? כנראה. אוקיי.

35:47 דובר 2 אותו, אותו חסיד שאחרי זה בעצם הוא הפך להיות ה, המי שמקריא. הכוונה שאוחז

35:54 דובר 4 שמסמן

35:55 דובר 2 המסמן.

35:57 דובר 4 מי שמסמן את התקיעה, שברים, תרועה בתקיעה בסידור. אבל באמת העניין סביב התקיעה. אז החסידים היו מגיעים והיה שמה הרבה סיפורים שמימי. מה העניין של תקיעה כל כך?

36:12 דובר 2 כל העניין של תקיעה, אז טוב אנחנו ואני אם נדבר קצת בניגלה ומעניין, הגמרא אומרת במסכת ראש השנה ש"שנה"-- אני לא זוכר, זה היה הלשון, "שנה שלא תקעו בה בשופר, אם לא תקעו", לא שמעו תקיעת שופר, אז אני אומר את התוכן של הדברים, אז יהיה, יהיה רע בסופה. זאת אומרת, במילים אחרות, אם שנה שלא תוקעים בה, לא תקעו בה בשופר, מראין לה בסופה. מה זה מראין לה? יהיה לה רע בסוף. זאת אומרת, תקיעת שופר, אנחנו יודעים שבעצם מה שכתוב בניגלה זה להטריד את השטן. יש את כל הסיפור, הרבה, כל כך הרבה עניינים סביב השטן שצריך להטריד אותו ולנטרל אותו וכולי, והיה מביא גם כן שיחות. מה כל הסיפור סביב ה... אז, אז כל, כ-כ-כל העניין הזה, זאת אומרת, אז מה-- כתוב שם על פי ניגלה, זאת אומרת, אם לא הטרידו את השטן באותה שנה, במילים אחרות היה אדם שלא שפ-- לא שמע תקיעת שופר, אז יהיה חס ושלום יכול ל-- יהיה איזה רע כנראה במש-במשך השנה. למה? כי לא הטרידו אותו, לא, לא נטרלו אותו, לא התישו אותו. צריך להתיש את ה, את ה, את ה, את השטן. אז על פי ניגלה, אז נכון, זה כדי ל-לנטרל את השטן, כדי ל-להטריד אותו וכולי. אנחנו עושים כל מיני עניינים, אבל בסוף אנחנו חסידים נוגע לנו באמת מה העניין הפנימי ובעצם השופר יש לו את העניין גם כן שמכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך, כמו כל מלך שבעצם זה על ידי חצוצרות ושופרות וכולי. אז כאן אנחנו מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך, זה על ידי קול שופר. הנקודה של הקול ש-- מה זה העניין של השופר? השופר

37:45 דובר 2 זה קול פשוט. עכשיו ה-

37:47 דובר 4 צעקה.

37:48 דובר 2 צעקה פנימית, צעקה של הלב. עכשיו איזה צעקה? אז מעניין, אנחנו-- הרי יש סימן תקצ, שזה הסימן שמדבר על כל ההלכות של התקיעות, אז שמה מפורט כל ה-- ב-בנוגע לתקיעה, אז כמובן צריך לתקוע, כעיקרון כמה צריך לתקוע תקיעות, כמה קולות? שלוש תקי-- שלוש תקיעות הכוונה שיהיה תרועה ולפני התקיעה ואחרי התקיעה. שלוש קולות כאלה. עכשיו מאיפה לומדים את זה? אז כתוב פעמיים בראש השנה שצריך לתקוע, אה, ל-ל-- צריך לתקוע בשופר, "והעברתם שופר תרועה" ואחרי זה כתוב "תעבירו שופר", תעבירו קול שופר. אז בעצם, "והעברתם שופר תרועה שופר" ואחרי זה תרועה, צריך שיהיה תקיעת שופר, אחרי זה תרועה ואחרי זה עוד פעם, "והעברתם", צריך אחרי זה עוד פעם לשמוע תקיעה. אז יש לנו תקיעה, תרועה, תקיעה. אז-- וכתוב פעמיים את זה בראש השנה, עוד פעם אחת ביום כיפור, ביובל. אז אנחנו מבינים שצריך שלוש. נולדנו להתקיע אותו ועכשיו נדבר על כל העניין הזה, זה כבר עניין בניגלה-

38:51 דובר 4 בניגלה.

38:51 דובר 2 אבל בנקודה אנחנו מבינים שמה-- הס-הספק שיש מה זה תרועה? ז-זה ה-- השאלה שמתעוררת. אז אנחנו רואים שכתוב, אה, תרועה, מתרגם, התרגום אונקלוס, יבבה. עכשיו איפה אנחנו פוגשים בתנ"ך את המושג שנקרא יבבה? כתוב בנוגע לאימו-- לאם של סיסרא, כתוב ש-שהיא בכתה, איך? כתוב שם, "ותיבב אם סי-- אם סיסרא". הבכיות שלה מתוארות כבתור יבבה.

39:20 דובר 4 יבבה.

39:21 דובר 2 עכשיו בבכיות יש שני סוגים של בכיות. יש בכייה שזה גניחות כאלה, אנשים חולים גונחים עם קולות כאלה ארוכים ויש כאלה קולות קצרים. זה בעצם בתרועה זה טו טו טו טו טו. אז יש לנו ספק מה זה התרועה בכלל. אז אנחנו-- אז, אז לכן אנחנו תוקעים שברים ולפני זה תקיעה, יש לנו את זה שלוש פעמים.

39:43 דובר 4 כן, ושלוש תרועות שופר.

39:44 דובר 2 ויש לנו את זה גם כן רק על התרועה ואחרי זה אנחנו לא יודעים אם אולי זה גם וגם. אנחנו צריכים גם שברים וגם תרועה. אבל בסוף מה הנקודה? כל זה בכייה. עכשיו מה זה בכייה בראש השנה? מה זה העניין של בכייה? בכייה זה בעצם זה איזה קול פנימי, קול שהוא בעצם-- מ-מה זה המושג של בכייה בכלל בגשמיות? מה זה אדם שבוכה? יש כאן איזה, איזה עוצמה פנימית ש-ש-שלא-- הראש לא מצליח להכיל אותה, הרגשות, לכן-

40:12 דובר 4 זה פורץ משהו.

40:12 דובר 2 זה משהו למעלה מהכוחות. זה בא לידי ביטוי ב-ב-ב-ב-בדמעות האלה.

40:18 דובר 4 כן, אנחנו אומרים אי אפשר לעצור את הדמעות, זה משהו שיוצא.

40:22 דובר 2 זה משהו שיוצא, זה משהו שהגוף לא יכול להכיל. זה משהו למעלה מהכוחות. בכיה בראש השנה זה, זה צעקה, זה, זה בכיה, זה צעקה שלמעלה מכוחות הנפש. אנחנו אומרים הקדוש ברוך הוא אתה החיים שלנו ואנחנו שלך ואנחנו באנו-- זה היום תחילת מעשיך ובאנו לעבוד פה בעולם. אני רוצה, אני רואה שהתחלנו ולא הגענו לשם, אבל ראש השנה שחל בשבת, השנה הזו זה קביעות, אה, קביעות מיוחדת. זה לא כל שנה וב-ב-קביעות שזה יוצא בכלל השנה, השנה הזו והשנה הבאה, השנה הזו זה ראש השנה שחל בשבת ושנה הבאה גם כן ראש השנה שחל בשבת. שנה שכולה שבת מתחילה עם שבת ומסתיימת בשבת ושבת דיום כיפור, שבת, שבת כל השנה היא באופן שבתאי. כן, שביתה מן המזיקים, כל העניינים הבלתי רצויים, שנה של גאולה. האלף השביעי.

41:16 דובר 4 לחיים, לחיים.

41:17 דובר 2 לחיים, לחיים. אז לא תוקעים בשופר בשבת. כל העניין זה עבודה של התחתונים. דירה בתחתונים. אנחנו צריכים, אנחנו צריכים להתחיל להמליך את הקדוש ברוך הוא. הצעקה שלנו, אז רגע אחד, בראש השנה שחל בשבת איפה זה נמצא? אנחנו לא תוקעים בשופר.

41:37 דובר 4 זאת אומרת אם שופר הוא דבר כל כך קריטי, כל כך מהותי.

41:40 דובר 2 זה המהות של ראש השנה. מצות היום בשופר, כמו שמביא הרמב"ם. זה המהות של היום. ככה אנחנו מכתירים את הקדוש ברוך הוא למלך. אז פתאום העיקר חסר מן הספר.

41:49 דובר 4 השנה לא נתקע בשופר בהר המ[?].

41:51 דובר 2 השנה לא נתקע בשופר בראש השנה, ואם דיברנו מקודם שבעצם שנה שלא שומעים בתקיעה שריקה או-

41:57 דובר 4 מרעין.

41:58 דובר 2 מרעין. טוב, אז שם התוספות אומרים באמת שמה שכתוב מרעין הכוונה היא זה אדם ש-- זה בשנה שהיה אפשר לשמוע תקיעת שופר. זאת אומרת שהיה-- היינו מצווים.

42:07 דובר 4 כן.

42:08 דובר 2 אבל שנה שאותו אדם לא שמע. אבל, אבל באמת שהכל תמיד ינקה סידרון[?] צריך לשמוע תקיעת שופר. אז, אז, אז פתאום עכשיו ביטלו את זה? ולמה ביטלו את זה? אז אנחנו, נכון, זה התבטל בתקופת בית שני ומה שנקרא תקנת רבה, שבעצם שמא יהיה איזה קל ש-- קל דעת שיעביר את זה דלמא זה ברשות הרבים. אז בסמך ו'[?] שם אבא שאול אומר בגלל זה ביטלו מצווה רמה ונישאה. איך יכול להיות? ומנו את זה מצדיקים גדולים וטובים. איך יכול להיות שעשו כזה דבר? אלא מוכרחים לומר שבאמת זה שלא תוקעים בראש השנה שחל בשבת בשופר זה כי לא צריך לתקוע. ולמה לא צריך לתקוע? כי, כי בעצם יש כאן קבלת סמכות באופן יותר נעלה. יש אופן של קבלת סמכות, ביטול שנעשה על ידי שאני מכתיר את הקדוש ברוך הוא למלך. אני מציאות ואני מקבל על עצמי את מלכותו של המלך, אבל אני בחרתי לקבל. אני עדיין כן נמצא פה קצת בסיפור. יש אופן הרבה יותר נעלה. אני בכלל לא קיים פה בסיפור. ראש השנה שחל בשבת אני לא יכול, אני לא יכול לתקוע בשופר כי, כי, כי אנחנו נמצאים כל כך קרובים למלך, הכל בטל. אין, אין שום דבר לא תופס מקום בלשון של הגמרא שמאן דמחוי במחוג קמי מלכא חייב קטלא. מי שעושה תנועה לא במקום לפני מלך הוא חייב מיתה. כי, כי באמת לפני המלך מאבדים את ה... הוא בביטול מוחלט ושום דבר אי אפשר לעשות. אז, אז בעצם אז הביטול הוא במה הוא בא לידי ביטוי? בזה שאנחנו שובתים ממלאכה, בזה שאנחנו קבלת סמכות באה לידי ביטוי. אז נכון, ורכיס מבוהר שבעצם התענוג שאנחנו

43:50 דובר 2 ממשיכים, הרי צריך להמשיך את התענוג ב-ב-ב-בבריאת העולמות וב-ב-ב...

43:56 דובר 4 שזה בראש השנה.

43:57 דובר 2 שזה בראש השנה, זה תקיעת שופר. ממשיכים את התענוג הזה. ראש השנה שחל בשבת זה שבת, היא ממשיכה את התענוג. אז הרבי בשיחה בתוך שיעור מתעסק ואומר משהו, שאין כאן איזה עשייה של אותו אדם.

44:09 דובר 4 כן, אני לא פועל.

44:10 דובר 2 כי אני לא פועל שום דבר. הרי הוא אומר יש כאן פעולה. מה? הביטול. הביטול. עכשיו הביטול הוא כל כך קריטי. בסוף כדי להתחיל עם מציאות צריך-- רגע אחד, בואו נשתוק לגמרי. עכשיו אפשר להתחיל. זאת אומרת בסוף כדי שיצמח פה משהו. עולה לי הדימוי הזה של זריעת גרעין ב-ב-באדמה כדי שיצמח צריך שיהיה ביטול. צריך שיהיה ריקבון לפני הצמיחה. כשיש את הריקבון הוא נכלל, הוא, הוא קוראים לו נכלל בקרקע, הוא מתבטל לאדמה, לקוח הצומח. אז אחרי זה שיצמח משהו. אז זה אז הביטול של שבת זה ביטול הרבה יותר נעלה.

44:52 דובר 4 אז העבודה שלנו עכשיו זה הביטול, זה ראש השנה. ראש השנה שחל בשבת. ביטול זה עיקר העבודה. זה לא כל כך פשוט, כן אבל.

45:02 דובר 2 אז בנפש ודאי שזה מאיר על הנפש שלנו, כן. אנחנו, אנחנו בטלים יום יום כל אחד אנחנו סופר מציאות. סליחה על ה... כל אחד מה אני חושב ומה אני אומר. אז קודם כל אתם זה שאנחנו נמצאים בראש השנה שחל בשבת, נכון? כמובן שזה מאיר על הנפש שלנו. זה שהתכוננו לראש השנה אז זה בכלל עוד יותר. אנחנו נהיים כלים בכלל ל-לגילוי, לגילוי אלוקות, לגילוי האלוקות הזה. ו-וגם אם אנחנו רוצים להיות שם, ננצל את הזמן כמו שצריך לנצל אותו בראש השנה, אה, לעשות את העניינים באופן היותר טוב. אז, אז, אז אני לא ארגיש אבל אני נמצא שם. אני, אני, אני, אני בכיוון. אולי טוב, אני לא יודע אם כדאי להוסיף. תמיד אפשר לשכוח. אנחנו ראש השנה יש גם את העניין של תפילת חנה. הרב דיבר על זה בלי סוף, אה, לא בלי סוף, סליחה. הרב דיבר על זה כמה פעמים, על תפילת חנה. תפילת חנה, הרב הביא את זה בהקשר של ראש השנה. דיברנו על תהילים, תהילים, תהילים והרבה, נכון? ביטול וכולי. ויש את התפילות ואפשר לפעול בלי סוף בראש השנה. מה שנקרא אנחנו עדיין בעניינים האלה, אפשר לפעול ממש הכל נמצא בידיים ואפשר אה-

46:15 דובר 4 תפילת חנה זה בהפטרה לא?

46:17 דובר 2 תפילת חנה זה בהפטרה, הפטרה של היום הראשון. אז כל הסיפור הוא סיפור שהוא עצמו סיפור מיוחד, מבהיל, מצמרר. איך שאנחנו רק-- סיפור לא רגיל. כל הסיפור של תפילת חנה.

46:34 דובר 4 חנה ושמואל.

46:34 דובר 2 כן, חנה ושמואל-- חנה ואלקנה. אה עם שמואל, כן, שנולד שמואל נכון. שבעצם עשר שנים לא היה לה ילדים ואחרי זה הכניסה אודישן[?] וכולי, רק אחרי תשע עשרה שנה, כמעט עשרים שנה נולד לה בן. והתפילה של חנה, בסוף הנקודה שהרב לוקח משם בעצם התפילה מתחילים ראש השנה, התפילה צריכה להיות אחרת. זאת אומרת ה-- אז במובן הכי פשוט קודם כל כן קצת לחשוב על המילים. זה נשמע כזה גבוה, לא? פירוש, פירוש המילים זה קצת, קצת להגיע אחרת לתפילה. העיניים בסידור, הדברים המינימליים והיותר פשוטים.

47:11 דובר 4 גם יש את ה-- יש סידורים עם פירושים.

47:14 דובר 2 הסידור או הסידור המפורש.

47:16 דובר 4 תענוג.

47:16 דובר 2 ממש, ממש תענוג.

47:18 דובר 4 לפני כל פעם קטע אחד אתה לוקח זה.

47:21 דובר 2 אגב על פי ההלכה השליח ציבור מוכרחים ממש לעבור על התפילות לפני עם הפירוש.

47:24 דובר 4 כן.

47:25 דובר 2 ונכון ובכלל זה ממש גשמק, נכון? לדעת מה אומרים ו-ו-ביום כזה מהותי, "וידע כל פה כי אתה פעלת" לקלוט "וידע כל פה כי אתה פעלת" שזה לקלוט את הנקודה הזאת. אני לא ברשות עצמי. יש לי בעל הבית ואני צריך לעשות מה שנדרש. והוא מחכה, הוא מחכה שאני אבחר, שאני אבחר מחדש. הוא מחכה לעבודה שלי, כי התכלס בסוף זה, זה לא ש-ש-שיהיה לו רובוטים ושהכוונה ש-שהוא מפעיל את העניינים, לא. הוא בסוף מחכה. הוא נתן לי בחירה חופשית והוא רוצה שבבחירה אני אעשה את העניינים. אז תפילת חנה, תפילת חנה, זה הרב דיבר על תפילת חנה, על עניינים מופלאים בתחילת תפילת חנה. אחת, אחת הנקודות שהרב דיבר, הרב דיבר על זה שחנה היא שם התפללה לא רק שיהיו לה ילדים, היא התפללה גם מה יהיה טיב הילד. "ונתתה לאמתך זרע אנשים", היא מבקשת, מה זה זרע אנשים? צדיקים, אמרו חז"ל, וכתוב שהוא גם כן הוא נולד היה שקול כמשה ואהרון. צדיק כזה גדול, היא מבקשת לא ילד, מבקשת צדיק. אמרו מה זה בכלל? זה לא רק שזה היפך טבע הבריאה, הייתה עקרה, זה היפך כללי התורה. התורה אומרת שכשהיא מגיעה טיפה לפני הקדוש ברוך הוא, אז הוא אומר אם יהיה חכם או טיפש, יהיה עשיר או עני.

49:07 דובר 5 צדיק ורשע לא קאמר.

49:07 דובר 2 צדיק ורשע לא קאמר, צדיק ורשע לא קאמר.

49:11 דובר 5 כן.

49:12 דובר 2 זאת אומרת בסוף צדיק, צדיק ורשע, בחירה חופשית זה נתון לבן אדם, הקדוש ברוך הוא לא מחליט. כאן היא באה ואומרת-

49:18 דובר 5 תן לי בן צדיק.

49:19 דובר 2 צדיק. זאת אומרת היא-- אני לא רוצה להגיד לתלות את הבחירה שלו, אני רוצה בן צדיק. זה גם היפך כללי התורה, והיא מקבלת. ולמה?

49:30 דובר 5 כי זה תפילת חנה.

49:31 דובר 2 היא יוצאת מגדרה. היא בסוף יוצאת מגדרה. תפילה זה אני צריך לצאת מעצמי קצת. אני-- אנחנו חיים בעולם, בעולם הזה הגשמי עם כל העניינים ובסוף אני, מה העולם שלי? העולם שלנו? זה עולם ההזה הגשמי, בדרך הטבע. זה מה שאנחנו רואים, זה מה שאנחנו שומעים, זה מה שאנחנו חשים, אלוקות אנחנו חשים, אבל צריכים, צריך לעבוד קצת כדי, כדי לחוש אלוקות. כשאדם מתחיל טיפה לעבוד זה יציאה מגדרו. אז הקדוש ברוך הוא אומר, "אתה יוצא מגדרך, אני יוצא מגדרי". תפילת חנה זה, זה תפילה, איך כתוב שם, שכל זה היה באופן של השתפכות, אה, עלי חשבה לשיכורה.

50:15 דובר 5 כן, הוא רוצה לגרש אותה משם.

50:18 דובר 2 לא, כי היא אמרה: "אשה קשת רוח אנכי... ואשפכה את נפשי לפני ה'". יש כאן השתפכות. אז הם מתחילים את השנה, זה גם כן עוד נקודה קריטית, זה מהותי בראש השנה.

50:30 דובר 5 התפילה.

50:30 דובר 2 "ואשפכה את נפשי לפני ה'". זה-- התפילה צריכה להיות אחרת. אה, ובידינו הדבר להתחיל-- בסוף זה עבודה. ראש השנה כולו עבודה, מתחילתו ועד סופו בעניינים שדיברנו, עניינים שלא דיברנו וו... המרובה זה מה שלא דיברנו ובתוך הנקודות האלה זה אנחנו צריכים להיות חלק מהסיפור.

50:56 דובר 5 חיים לחיים.

50:57 דובר 2 חיים לחיים ולברכה.

50:59 דובר 5 יישר כוח, הרב חמו, תודה רבה. הנה איזה איחול של כתיבה וחתימה טובה, בעזרת השם.

51:06 דובר 2 של כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

51:08 דובר 5 אמן.

51:08 דובר 2 בטוב ועניר וניגלה, התגלות של הרבי בעזרת השם תכף ומייד.

51:12 דובר 5 אמן.

51:13 דובר 2 וזהו.

51:14 דובר 5 חיים, כתיבה וחתימה טובה, לכולם.